מקומות קדושים וכדומה שאינם נכונים

פדהצור השרף

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
פדהצור השרף אמר:
שאר לעמו אמר:
למה לא ענית על מה שציטטתי מפרק זה ביחוד?
כיון שאני יודע שאין מהרש"ו כתב את ההקדמה אלא מהרח"ו. וכן ברור לכל מי שמעט מבין בכתבי האר"י.
אזי
1. יתכן שבמקור היה כתוב: כ' לעיל, והמדפיסים פתחו
2. הרש"ו כיון שהוא סידר את הדברים, הוא מתבטא בלשון רבים ונוכח,
כמו מלמד בחיידר שאומר: "אמרנו" מקודם שיאוש שלא מדעת הוי יאוש, וא"כ איך אתה אומר לי... וכו'.

שוב, כדאי שתתעסק בנושאים שאתה בקי בהם, ולא בנושאים שלא.
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=2384&p=646125#p646125

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=2384&p=646125#p646113
 

יוסף אומץ

משתמש ותיק
פדהצור השרף אמר:
יוסף אומץ אמר:
כלומר, כל מה שכתבנו לעיל - בשם האריז"ל ואך ורק בשמו, אך כעת רש"ו מוסיף מדיליה, שהוא [נחמיה העמסוני] קבור אצל בנימין הצדיק.
טעית בהבנת המהרש"ו, הוא מתכוון שנחום איש ג"ז קבור אצל בנימין הצדיק.
מחילה.
בראש היה ברור לי כשמש שכוונתו לנחום אג"ז, אך בשוגג כתבתי נחמיה העמסוני...

 
 

יוסף אומץ

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
@יוסף אומץ

'כבר כתבנו', כותב רש"ו על עצמו. ולשון רבים רגילה בין המחברים.
כך אני מבין את הדברים. ידוע לך הפוך? או רק בגדר הרחקת עדות אתה מציע לי שאיני בקי בכתבי האריז"ל ובלשונו של רש"ו (שזה נכון).
אין חולק על כך. ברור ש"כתבנו" [ברבים] זו לשון רגילה מאוד בין המחברים,
מהרח"ו מוסיף מדיליה שנחום איש גמזו קבור אצל בנימין הצדיק,
אבל ודאי שהדברים לעיל הם מהאר"י ז"ל [כמו שכתב בתחילת ההקדמה], כעת לאחר שהאר"י ז"ל גילה את קבר נחמיה העמסוני, ואמר שהעם טועים בחשבם שזה קברו של נחום איש ג"ז, אם כן השואל ישאל היכן קברו האמיתי של נחום אג"ז וכיוון שהוזכר נחום איש ג"ז ומתברר כעת שקברו אינו במקום שהעולם חושבים,
מהרח"ו מוסיף מדיליה שנחום אג"ז קבור אצל בנימין הצדיק.
אך מה שכתב לעיל הוא בשם האריז"ל וכעת רק מוסיף על מה ש"כתבנו" לעיל בשם האריז"ל שנחום וכו' קבור אצל בנימין הצדיק.
איני יודע מדוע כבודו טועה בדברים כל כך פשוטים.
מוזמן לשאול כל הבקיא בכתבי רבינו האריז"ל ויסביר לך בפשטות כהסבר הרב @פדהצור השרף. והדברים פשוטים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לא כי. אבל היות וזה כבר פולמוס עקר. אינני רואה טעם לדון בזה.
נסכם. קבר ר"ע ידוע מלפני כן. לא מפקפקים על דברים שאמרם האר"י. מנגד יש סתירה מחז"ל מפורש. לא נמצא עד כה ישוב הולם.
דברי רש"ו בשם עצמו מתפרשים פה ע"י החברים כמי שאמרם האר"י עצמו או לחליפוין רח"ו בשם האר"י.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
הרה"ג @שאר לעמו
אנחנו רוצים שגם בסיכומו של אירוע, תביע את דעתך לשאלה שנשאלה לעיל
מה קורה בקברים שגילה האר"י, ויש עליהם קושיא אחת ויחידה:
"מה מקום הצדיקים האלו באיזורים אלה"
הסברא הזאת דוחה את רוח קדשו של האר"י או לא?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אני הצעתי שזה יתכן נשמות שיש להם שייכות עם מי שהוזכר.
זה יישב כמה וכמה קושיות וכן את עדינו העצני, הקבור בקברי אבותיו בעיר דוד.
כמדומה פה באשכול לעיל. טענו שזה לא יתכן.
הקושיות נשארות קושיות, מכדי שנבטל אותן בהרמת כתף.
יחד עם זה כבר הערתי שמתוך הכתובים ניכר שלא כל מה שאתה קורא לזה קביעת האר"י זה באמת כך.

מישהו פה אמר שהלל ושמאי נזכרים באר"י. כנראה האר"י פה באשכול לפעמים זה מילת כיסוי.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
דברי רש"ו בשם עצמו מתפרשים פה ע"י החברים כמי שאמרם האר"י עצמו או לחליפוין רח"ו בשם האר"י.
בפע"ח ראש דרוש ט"ו באב: "דרוש למהרח"ו ז"ל, על סוד ט"ו באב, וט"ו בשבט: כבר כתבנו סדר המועדות . . " (ועד"ז בשער הברכות פ"ז ובשער הציצית פ"ו).
ובע"ח לשון זו מצוי' מאד. ולעולם הכוונה אחת: מה שסידר מהרש"ו מכתבי מהרח"ו בשם מורו האריז"ל.
 

שמואל101

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שאר לעמו אמר:
דברי רש"ו בשם עצמו מתפרשים פה ע"י החברים כמי שאמרם האר"י עצמו או לחליפוין רח"ו בשם האר"י.
ולעולם הכוונה אחת: מה שסידר מהרש"ו מכתבי מהרח"ו בשם מורו האריז"ל.
פשוט, זה גם כתוב בפתיחה של שער הגלגלולים
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כבור הרב ליבי במערב.
לפחות במה שהעלית פה אינני רואה סיוע.
'כבר כתבנו' הינו ביטוי נפוץ.
אבל כאן יש הערה מרש"ו שהוא זה שאומר על עצמו "אמר שמואל כתב כתבנו". אינני רואה דרך שאיננה דחוקה מאוד כדי להסביר את הדברים באופן שונה ממה שכתבתי.

הצג קובץ מצורף שער הגלגולים רח''ו ציון קברי צדיקים.docx
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מישהו פה אמר שהלל ושמאי נזכרים באר"י. כנראה האר"י פה באשכול לפעמים זה מילת כיסוי.
א. לשם כך אכן דרושה בקיאות (לכה"פ כפי שטורח מר בידיעת כתבי יוספוס ואוסביוס), ולא ביטול בהנף־יד ע"פ הנזכר באשכול או הנשמט ממנו...
ב. כמדומה: בס' החזיונות נזכר שהאריז"ל השתטח על ציונם.
 
שאר לעמו אמר:
אבל כאן יש הערה מרש"ו שהוא זה שאומר על עצמו "אמר שמואל כ[בר] כתבנו". אינני רואה דרך שאיננה דחוקה מאוד כדי להסביר את הדברים באופן שונה ממה שכתבתי.
מהרש"ו סידר את כל כתהאריז"ל [המהימנים], ובכל מקום בו תופיע התיבה 'כתבנו' - מקולמוסו יצאו הדברים.
הקדמה לז מוכרת לי... אך אה"נ, יתכן שתהא תועלת מהעלאתה לאשכול בשלמותה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אתה מכוון מקולמוסו של רח"ו? או שהוא כותב כבר כתבנו והוא מתכוון כתבתי אני מה שהעתקתי מכתיבת אבי?
זה או זה לא עונה על הנוסח שבשער הגלוגלים.
אבל למה לדוש בכך, הדברים לא ברורים, והעלית לחברים פה את הקדמה לז.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אתה מכוון מקולמוסו של רח"ו? או שהוא כותב כבר כתבנו והוא מתכוון כתבתי אני מה שהעתקתי מכתיבת אבי?
לשון אחרון עיקר, ומקולמוס מהרש"ו.
אחפש ראי' ברורה יותר בל"נ (אף שלפענ"ד אין שום קושי בנוסח ההגהה דשער הגלגולים).
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
אם כל ההקדמה מלשונו של ר"ש
אז למה הוא צריך להוסיף "אמר שמואל כבר כתבנו"?

האם כשהרב @שאר לעמו באמצע שהוא כותב הודעה, יהיה לו פתאום הערת ביניים אז הוא יכתוב: אמר שאר לעמו.
?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שאר לעמו אמר:
מישהו פה אמר שהלל ושמאי נזכרים באר"י. כנראה האר"י פה באשכול לפעמים זה מילת כיסוי.
א. לשם כך אכן דרושה בקיאות (לכה"פ כפי שטורח מר בידיעת כתבי יוספוס ואוסביוס), ולא ביטול בהנף־יד ע"פ הנזכר באשכול או הנשמט ממנו...
והאר"י חתום שזה שמאי והלל? ואולי אנשים גדולים אחרים?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
והאר"י חתום שזה שמאי והלל?
מהרח"ו מתאר זאת בציינו שהשתטח על קברי 'הלל ושמאי' (וגם מאזכורם הפשוט בהקדמה לז - ללא שום הערה או הסתייגות - משמע כן).
 
שאר לעמו אמר:
מישהו פה אמר שהלל ושמאי נזכרים באר"י. כנראה האר"י פה באשכול לפעמים זה מילת כיסוי.
כמדומה שראוי שתקרא את ההודעות שכותבים בצורה רצינית, כי הם נכתבו "בעיון ובהעמקה".
לא נכתב כאן לעיל שהלל ושמאי נזכרים בשער הגלגולים שם,
אלא להיפך, הדגשתי שאינם נזכרים שם.
וציינתי שבמקום אחר מוזכר שהאר"י התפלל שם.
(אגב, אלו לא הקברים היחידים שידוע לנו שהאר"י התפלל שם ולא נמנים, מה שאומר שלא כל מה שלא נמנה בכתבי האר"י מוכח שאינו נכון).
שאר לעמו אמר:
כבור הרב ליבי במערב.
לפחות במה שהעלית פה אינני רואה סיוע.
'כבר כתבנו' הינו ביטוי נפוץ.
אבל כאן יש הערה מרש"ו שהוא זה שאומר על עצמו "אמר שמואל כתב כתבנו". אינני רואה דרך שאיננה דחוקה מאוד כדי להסביר את הדברים באופן שונה ממה שכתבתי.

שער הגלגולים רח''ו ציון קברי צדיקים.docx
כבר עניתי לך, שכת"י מהרח"ו בעצמו קיים היום, ואף הודפס ספר במהדורה מיוחדת הבנוי רק על לשון המהרח"ו בעצמו, ואתה מוזמן לבדוק את הדברים בפנים, ולראות מה כתב המהרח"ו ומה מהרש"ו.
 
 
להעמקה אמר:
האבן עזרא קבור בכבול וכן יש ממנו קבר ליד רבי יהושע בצפת ויל"ע בזה
המסורת מראה את קברו בכבול.
בבית הקברות בצפת נמצאה מציבה עליה חרות "החכם הישיש הרופא אברהם אבן עזרא".
כשבדקו את הנושא, מצאו שהיה חכם צפתי בימי המהר"י בירב שקראו לו רבי אברהם אבן עזרא (אבן עזרא כידוע זה שם משפחה, ואברהם הוא שם נפוץ למדי...), והוא גם היה רופא (בשונה מאבן עזרא המפורסם שלא היה רופא). הוא מוזכר בשו"ת הרלב"ח ובעוד מקורות מאותה התקופה.
כך שלכאורה מדובר בקברו של השני (או שהיו עוד מאותה משפחה...) ואין בכך כל קושיא.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
הזכירו לעיל את קברו של נח

אי אפשר שלא להיזכר באחת האגדות המבדחות ומשעשעות ביותר
כי נח קבור לא פחות ולא יותר ב...טיילת ביפו

תחת סלע בים הנקרא סלע נח

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק

אברהם יצחק

משתמש ותיק
שפוני טמוני חול אמר:
כבר עניתי לך, שכת"י מהרח"ו בעצמו קיים היום, ואף הודפס ספר במהדורה מיוחדת הבנוי רק על לשון המהרח"ו בעצמו, ואתה מוזמן לבדוק את הדברים בפנים, ולראות מה כתב המהרח"ו ומה מהרש"ו.
מי הוציא את הספר?
אהבת שלום
נדמה לי שהם לא השתמשו בכת''י שהיה מצוי ברשותו של א.ש.
 

פדהצור השרף

משתמש ותיק
אברהם יצחק אמר:
מי הוציא את הספר?
אהבת שלום
נדמה לי שהם לא השתמשו בכת''י שהיה מצוי ברשותו של א.ש.
שמעתי מכלי ראשון, מעד ראיה נאמן, בן משפחתו של א.ש. שהכת"י היה תמיד פתוח על ההקדמה ההיא, המסודרת כיום ע"י המהרש"ו בשער הגלגולים,
ותמיד כשהיה מראה למקורביו את כת"י המהרח"ו, היה מראה את ההקדמה הזאת, והנ"ל ראת זאת.
[כמובן לא בדק אם הכל מילה במילה כנדפס וכדו', אבל בכללות ההקדמה הזאת נמצאת שם ממהרח"ו גופיה].

ואני העני כמעט זכיתי לראות בזמנו את הכת"י, אלא שנטרפה השעה, ונסתלק הנ"ל, ואכמ"ל.
 

כת הצפוני

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
כת הצפוני אמר:
שפוני טמוני חול אמר:
שלום לכולם!
רציתי לציין לציון של רבינו הקדוש רבי יהודה הנשיא
המצויין כיום (וכן על פי המסורת) בעיר ציפורי
ובאמת מפורש בדברי חז"ל שנקבר בבית שערים.
וכבר ביארו את המסורת שהכוונה הייתה לרבי יהודה נשיאה שגם התגורר בציפורי
ולמעשה היה יותר מרבי יהודה נשיאה אחד, כך שזה גם לא סותר למסורת שרבי יהודה נשיאה קבור באבנית.

אך זה שעדיין ממשיכים רבים להתייחס לציון בציפורי כציונו של רבי, פלא הוא בעיני.
אני כותב בלא ידיעה בעניין 
אבל מנין לנו שישוב ציפורי של היום הוא ציפורי של פעם [אדרבה מהגמ' בשבת משמע שזה מרחק מיל מטבריה {יש הטוענים מחמת כן שה היכן שקוראים היום טבריה עילית} וציפורי של היום זה הרבה יותר רחוק]
שאלת שאלה יפה. שלכאו' בחז"ל זה נסתר מעצמו. כי אמרו שבין צפורי לטבריה י"ח מיל, ואמרו שהיא סמוכה לטבריה.
היו שתרצו ב' צפורי היו.
אבל בפשוטו אין צפורי ליד טבריה, ומה שאמרו אשרי מי שמקבל שבת בטבריה ומוציא שבת בצפורי, היינו ב' אנשים.

ששאלת אודות צפורי. הרי שמה הרומי יווני ציפוריס נשאר לה עד טרום הציווליזיצה, ומופיע במפות הבריטיות של המאה ה-19. לא בדקתי אצל החוקרים הנוספים במאה ה-19. מסתבר שכולם מתארים אותה. והממצא העצום שבה, מוודא זאת.
נ"ל שבראשונים מבואר שלא כן אלא על אותו אדם מדובר
 
 

כת הצפוני

משתמש ותיק
בעבר נכתבה כאן טענה שהרי הרמב"ן חזר בו מקבעית מקום שמואל הנביא ורחל אמנו אחר שבא לארץ
ואם לא היה מגיע לארץ הרי שהיינו נשארים בקושיא [מי שיכול שיעלה קישור]
נראה לי שאין זו טענה
וכפי דברי הרמב"ן עצמו [נ"ל] בדין עדים זוממים שאם כבר נתקיים הענש שהעידו עליו אינם נענשים ומסביר [בערך] שכיון ש'אלוקים ניצב בעדת אל' ובית דין נהגו על פי תורה וודאי היה על אדם זה למות
ונראה לי שכן הוא בנידון זה הרי כל הטעם שאנו סומכים על רבותינו הראשונים והאחרונים הינה מחמת אמונתנו בהנהגת ה' אותנו שוודאי שלח דברו האמיתי ביד עבדיו החכמים
אם כן באם באמת הרמב"ן לא היה עולה לארץ ולא חוזר בו הרי הדבר לא היה נכתב או נמחק וכדו'
 
חלק עליון תַחתִית