מחפש מקור וסוף של סיפור על החידושי הרי"ם זיע"א

4568734

משתמש ותיק
שמעתי שסיפר הגה"צ ר' אהרן טויסיג שליט"א: שבעל החידושי הרי"ם חיבר חיבור על כל שו"ע חושן משפט, והראה את זה לגיסו האדמו"ר מקוצק זיע"א כדי שיתן לו הסכמה, הקוצקע'ר עיין בזה, ולאחר מכן אמר לו שהש"ך למד תורה לשמה כל ימיו, וממילא אני פוחד שאם יצא ספרו של החידושי הרי"ם שזה ספר כ"כ גאוני ומלא חריפות – אז הלומדים פחות יעיינו וילמדו בספרו של הש"ך. לכן ייעץ לו שלא יוציא את הספר. והחידושי הרי"ם שמע את זה, והלך ושרף את כל החיבור.

ולאחר מכן, נודע הדבר לקוצקע'ר רבה, ואמר: "לא אמרתי לו לשרוף כזה חיבור מיוחד, אמרתי לו רק לא להדפיס לרבים". ומשום שעשה מעשה כה מיוחד, בירכו הקוצקע'ר בברכה מיוחדת.

ושאלותיי: האם ידוע המקור לסיפור זה?
וכמו כן, האם ידוע למישהו מה הברכה המיוחדת שבירכו הקוצקע'ר?
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
חשוב לציין:
יש המפקפקים בסיפור זה, וזאת מכמה סיבות.

אשמח לדעת מי אלה המפקפקים.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
4568734 אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
חשוב לציין:
יש המפקפקים בסיפור זה, וזאת מכמה סיבות.
אשמח לדעת מי אלה המפקפקים.
הרב אלישיב: דיבר ע"ז בניחום אבלים בבית הפני מנחם, שזה איסור של לא תעשון כן. [יל"ד שאצל החסידים היה מושג של שריפת כ"ת כגניזה]
הגר"ש אלתר: במקור הסיפור מובא שהחשש שיפסיקו ללמוד ש"ך, מלבד שסגנון הש"ך שונה מסגנון החידוה"ר [-ויש שיירים על חו"מ ממנו], הרי שלא שייך לומר כזה דבר. ואסביר, כשיש ביאור שייך לומר יבוא ביאור יותר טוב, ויעברו אליו, אבל כאשר מדבור על ספר שמביא הכרעות הלכתיות, קושיות חזקות וכד', לא כ"כ שייך שיעבור לספר אחר.
מפי השמועה שמעתי שגם האדמו"ר מגור פקפק בסיפור זה.
[אציין שיש ספר שכתב א' מהשותפים של מרן ר' עבודיה, ומביא ששמע ממנו סיפור זה, ושמרן כעס מאוד שהחידושי הרי"ם אכן שרף את את החיבור...]
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
ה' הוא האלוקים אמר:
הרב אלישיב: דיבר ע"ז בניחום אבלים בבית הפני מנחם, שזה איסור של לא תעשון כן. [יל"ד שאצל החסידים היה מושג של שריפת כ"ת כגניזה]
הגר"ש אלתר: במקור הסיפור מובא שהחשש שיפסיקו ללמוד ש"ך, מלבד שסגנון הש"ך שונה מסגנון החידוה"ר [-ויש שיירים על חו"מ ממנו], הרי שלא שייך לומר כזה דבר. ואסביר, כשיש ביאור שייך לומר יבוא ביאור יותר טוב, ויעברו אליו, אבל כאשר מדבור על ספר שמביא הכרעות הלכתיות, קושיות חזקות וכד', לא כ"כ שייך שיעבור לספר אחר.
מפי השמועה שמעתי שגם האדמו"ר מגור פקפק בסיפור זה.
[אציין שיש ספר שכתב א' מהשותפים של מרן ר' עבודיה, ומביא ששמע ממנו סיפור זה, ושמרן כעס מאוד שהחידושי הרי"ם אכן שרף את את החיבור...]

מאיפה זה לקוח?
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
4568734 אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
הרב אלישיב: דיבר ע"ז בניחום אבלים בבית הפני מנחם, שזה איסור של לא תעשון כן. [יל"ד שאצל החסידים היה מושג של שריפת כ"ת כגניזה]
הגר"ש אלתר: במקור הסיפור מובא שהחשש שיפסיקו ללמוד ש"ך, מלבד שסגנון הש"ך שונה מסגנון החידוה"ר [-ויש שיירים על חו"מ ממנו], הרי שלא שייך לומר כזה דבר. ואסביר, כשיש ביאור שייך לומר יבוא ביאור יותר טוב, ויעברו אליו, אבל כאשר מדבור על ספר שמביא הכרעות הלכתיות, קושיות חזקות וכד', לא כ"כ שייך שיעבור לספר אחר.
מפי השמועה שמעתי שגם האדמו"ר מגור פקפק בסיפור זה.
[אציין שיש ספר שכתב א' מהשותפים של מרן ר' עבודיה, ומביא ששמע ממנו סיפור זה, ושמרן כעס מאוד שהחידושי הרי"ם אכן שרף את את החיבור...]
מאיפה זה לקוח?
הרב אלישיב, שמעתי מכלי שלישי.
הגר"ש אלתר, שמעתי במו אוזני.
האדמו"ר מגור, מפי השמועה.
הרב עובדיה, ראיתי בספר עצמו, לא זוכר את שמו.
פקפק זה לא שאמר שלא היה, אלא שמתקשה להאמין.
 

ובכן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
זה נכון עובדתית, אבל מאי שייאטיה הכא.
הבה נאמר 'מחותנו', שכן בנו של הרבי מקאצק היה חתן אצל בנו של החידהרי"ם.

- לרבו.
 
 
חלק עליון תַחתִית