ליטאי, ספרדי, מה אתה עושה בט"ו בשבט

ליטאי, ספרדי, מה אתה עושה בט"ו בשבט

  • כלום (הילדים מסתובבים בבית ומנשנים פרות שהביאו מהגן וכו')

    קולות: 77 37.2%
  • אוכל יחד עם הילדים פרות סביב שולחן

    קולות: 65 31.4%
  • אוכל פרות יחד עם המשפחה ומדבר על דיני ברכות ומעשרות

    קולות: 36 17.4%
  • אוכל פרות יחד עם המשפחה ומדבר על עניני היום, על אתרוג, שר (בקיצור "יש עסק סביב ט"ו בשבט)

    קולות: 45 21.7%

  • סה"כ בוחרים
    207

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
התיחסותם של החסידים ידועה זה מכבר
כל החסידים שווים בזה? מה ידוע למר?
אתה צודק ברור שלא כולם שווים בכך.
אבל כיון שרוב החסידים עושים מזה עסק, ממילא אם חסידים ישתתפו בו הסקר יוטה ולא ישקף את עמדת כלל הצבור שלא התחנך על יום ט"ו בשבט.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
הסקר בא לדעת את התיחסותם של הליטאים והספרדים ביום ט"ו בשבט.
התיחסותם של החסידים ידועה זה מכבר

אני נוהג כמו שכתב המ"א סימן קלא ס"ק טז: ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה).
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
הסקר בא לדעת את התיחסותם של הליטאים והספרדים ביום ט"ו בשבט.
התיחסותם של החסידים ידועה זה מכבר

אני נוהג כמו שכתב המ"א סימן קלא ס"ק טז: ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה).
מסתמא אתה לא מתאפק ואוכל גם בוטנים ואננס...
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
הרבנית ליפשא פיינשטיין בת הרב מבריסק הייתה נוהגת באכילת הפירות בט"ו בשבט במרץ רב, והייתה ליטאית מכל צד וסטר.
 
לעיתים רחוקות אמר:
חימקו אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
הסקר בא לדעת את התיחסותם של הליטאים והספרדים ביום ט"ו בשבט.
התיחסותם של החסידים ידועה זה מכבר

אני נוהג כמו שכתב המ"א סימן קלא ס"ק טז: ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה).
מסתמא אתה לא מתאפק ואוכל גם בוטנים ואננס...
 
אני דוקא כן מתאפק.
לא בטנים לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א. (גם לא פפאיה ופסיפלורה)
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
חימקו אמר:
אני נוהג כמו שכתב המ"א סימן קלא ס"ק טז: ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה).
מסתמא אתה לא מתאפק ואוכל גם בוטנים ואננס...
אני דוקא כן מתאפק.
לא בטנים לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א. (גם לא פפאיה ופסיפלורה)
ומה עם חיטה ושעורה?
 
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
(ר"ה יד.) תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט כו'
וכתב רש"י רש"י שליקט אתרוג - פירות אילן אתרוג.
ולכאורה מה בא רש"י להשמיענו? ועל דרך המליצה אפ"ל שנסתפק ר"ע דאם העיקר כב"ש הרי שכהיום הוא ר"ה לאילנות ויש לאכול פירות אילן...
 
משיב דבר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
מסתמא אתה לא מתאפק ואוכל גם בוטנים ואננס...
אני דוקא כן מתאפק.
לא בטנים לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א. (גם לא פפאיה ופסיפלורה)
ומה עם חיטה ושעורה?
 
וויסקי ווודקה :-)
כלומר, מה הקשר בין חיטה ושעורה לטו בשבט?
 

משיב דבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
משיב דבר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אני דוקא כן מתאפק.
לא בטנים לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א. (גם לא פפאיה ופסיפלורה)
ומה עם חיטה ושעורה?
וויסקי ווודקה :-)
כלומר, מה הקשר בין חיטה ושעורה לטו בשבט?
ההיליגע שבעת המינים. מקובל מאוד (בגנים ובחיידרים...) להתעסק בז' המינים. ומעולם תמהתי כנ"ל.
 
 
משיב דבר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
משיב דבר אמר:
ומה עם חיטה ושעורה?
וויסקי ווודקה :-)
כלומר, מה הקשר בין חיטה ושעורה לטו בשבט?
ההיליגע שבעת המינים. מקובל מאוד (בגנים ובחיידרים...) להתעסק בז' המינים. ומעולם תמהתי כנ"ל.
 
הבן שלי הביא הביתה אננס פאפיה ושלוה, וזהו.
 

מחפש את עצמי

משתמש ותיק
אני עושה סוג של חגיגה כי אני סבור שזה טוב לחינוך הילדים
חשוב שיהיו לילד כמה שיותר חוויות כיפיות וחיוביות סביב העולם הרוחני
כשהוא יגדל התודעה שלו כלפי עולם המצוות תהיה עמוסה בחוויות רוחניות
לדעתי זה דבר מאוד מאוד חשוב
לכן חשוב לי להפוך את החגים לזמן חוויתי מיוחד
לכן אנו עושים סעודה חלבית משובחת בשבועות שתהיה חוויה מיוחדת
לכן אנחנו משחקים כל המשפחה בסביבונים על מיני מתיקה
ולכן אנחנו עושים מסיבת פירות כיפית בט"ו בשבט
גם אם אבותי בליטא לא עשו את זה וגם אם לבד לא בטוח שהייתי עושה את זה
אני חושב שזה חשוב למען חינוך הילדים
[בפרט בט"ו בשבט שמחנוכה עד פורים שיוצא באדר ב' אין שום חג]
 

well

משתמש ותיק
חשוב גם שהילדים ידעו מה עיקר ומה טפל. למה יש יסוד ומה סתם המצאה.
חשוב להבהיר להם שאין כאן "חג" כמו ששרים בגן, ולהעמיד את ענין היום על מקומו האמיתי.
אכן נחמד מאוד למצוא סיבה למסיבה ובפרט מסביב לברכות וכו', אבל חשוב להבהיר מה חיוב, מה הידור, מה מנהג, ומה סתם בשביל חוויה טובה.
 

יהודי

משתמש ותיק
אצל ההורים שלי כמעט ולא עשו כלום.
אני יושב עם ילדיי כרבע שעה ואוכל כמה פירות, וכמדי שנה הם שואלים אם עדיף מין שבעה או חביב.
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
שמעתי פעם,
כאשר הגר"מ גרוס שליט"א רצה להוציא ספר/קונטרס על טו בשבט פנה להגרמ"מ שולזינגר זצ"ל וביקשו עובדות והנהגות מהרב שך זצ"ל על טו בשבט,
ענהו הגרממ"ש: אין לי מעשים לספר לך אבל זאת אזכור, מידי שנה בתפילת שחרית בישיבה, עת שהחזן סיים חזרת הש"ץ היה הרב שך מתיישב על מקומו ע"מ לומר תחנון, ולשאלתו מדוע החזן אומר קדיש היו מזכירים לו ש'טו בשבט' היום...
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמרתי אחכמה אמר:
שמעתי פעם,
כאשר הגר"מ גרוס שליט"א רצה להוציא ספר/קונטרס על טו בשבט פנה להגרמ"מ שולזינגר זצ"ל וביקשו עובדות והנהגות מהרב שך זצ"ל על טו בשבט,
ענהו הגרממ"ש: אין לי מעשים לספר לך אבל זאת אזכור, מידי שנה בתפילת שחרית בישיבה, עת שהחזן סיים חזרת הש"ץ היה הרב שך מתיישב על מקומו ע"מ לומר תחנון, ולשאלתו מדוע החזן אומר קדיש היו מזכירים לו ש'טו בשבט' היום...

והוא לא זכר שאתמול במנחה הוא לא אמר...
סיפור לא אמין/מדויק
 

אברהם זינגר

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
והוא לא זכר שאתמול במנחה הוא לא אמר...
סיפור לא אמין/מדויק
אתה באמת מתפלא בזה על הרב שך?
מה שכן, אין בסיפור הזה ראיה לגבי מה היתה חשיבותו של ט"ו בשבט אצלו, כיון שיכל לשכוח מתוך שקיעותו.
 

יהודי

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
שמעתי פעם,
כאשר הגר"מ גרוס שליט"א רצה להוציא ספר/קונטרס על טו בשבט פנה להגרמ"מ שולזינגר זצ"ל וביקשו עובדות והנהגות מהרב שך זצ"ל על טו בשבט,
ענהו הגרממ"ש: אין לי מעשים לספר לך אבל זאת אזכור, מידי שנה בתפילת שחרית בישיבה, עת שהחזן סיים חזרת הש"ץ היה הרב שך מתיישב על מקומו ע"מ לומר תחנון, ולשאלתו מדוע החזן אומר קדיש היו מזכירים לו ש'טו בשבט' היום...

והוא לא זכר שאתמול במנחה הוא לא אמר...
סיפור לא אמין/מדויק
לא קושיא על הגרא"מ שך בכלל.
פרט לכך שבישיבה יש מנחה קצרה...
 
 
אברהם זינגר אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
והוא לא זכר שאתמול במנחה הוא לא אמר...
סיפור לא אמין/מדויק
אתה באמת מתפלא בזה על הרב שך?
מה שכן, אין בסיפור הזה ראיה לגבי מה היתה חשיבותו של ט"ו בשבט אצלו, כיון שיכל לשכוח מתוך שקיעותו.
הרב ש"ך לגודל עדינותו, היה רוצה לברר אם יש בעל ברית או חתן כדי לגשת אליו לברכו,
לכן היה שואל 'למה לא אמרו תחנון'.
 

ירמיה

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
חימקו אמר:
אני נוהג כמו שכתב המ"א סימן קלא ס"ק טז: ונוהגין האשכנזים להרבות במיני פירות של אילנות (תיקון יששכר דף ס"ב כ"ה).
מסתמא אתה לא מתאפק ואוכל גם בוטנים ואננס...
אני דוקא כן מתאפק.
לא בטנים לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א. (גם לא פפאיה ופסיפלורה)
בשום פנים ואופן?
 
 

בורסקאי

משתמש ותיק
נוסח כותרת האשכול קצת מוטעה לענ"ד כי דווקא נראה לי שאצל הספרדים יש ענין בטו בשבט יותר מהחסידים, תפילת הבן איש חי וכו'
 

טעם זקנים

משתמש רגיל
פינחס רוזנצוויג אמר:
לא אננס ולא שום דבר שברכתו בפה"א
לא בטוח שאין ברכתו של אננס 'בורא פרי העץ', וכן בכל האננס המצויים היום יש בהם חשש ערלה.
וכבר עוררו על זה ואכמ"ל
 

טעם זקנים

משתמש רגיל
משיב דבר אמר:
טעם זקנים אמר:
לא בטוח שאין ברכתו של אננס 'בורא פרי העץ', וכן בכל האננס המצויים היום יש בהם חשש ערלה
ז"א, שא"א לברך על אננס העץ, כי אם הוא עץ - אסור לאכלו...
הבנת טוב
אך יש להדגיש שזה לא מוכרח המציאות, אפשר לגדלו יותר משלש שנים, ואז הוא לא יהיה ערלה, ויאכלו ענבים וישבעו, אך כיון שזה לא משתלם למגדלים, לכן בדרך כלל הוא ערלה.
 
 

רימון

משתמש ותיק
טעם זקנים אמר:
משיב דבר אמר:
טעם זקנים אמר:
לא בטוח שאין ברכתו של אננס 'בורא פרי העץ', וכן בכל האננס המצויים היום יש בהם חשש ערלה
ז"א, שא"א לברך על אננס העץ, כי אם הוא עץ - אסור לאכלו...
הבנת טוב
אך יש להדגיש שזה לא מוכרח המציאות, אפשר לגדלו יותר משלש שנים, ואז הוא לא יהיה ערלה, ויאכלו ענבים וישבעו, אך כיון שזה לא משתלם למגדלים, לכן בדרך כלל הוא ערלה.
נו נו, אם אתה רוצה להיגרר של נושא של ערלה באננס, לפחות תעשה את זה במקומו
אבל כל כמה שזה ספק העץ או האדמה, עדיין מברכים האדמה. [אמנם יש לעיין בדעת הרב פינחס שלא לאכול האדמה בט"ו בשבט, האם גם בספק הוא מקפיד שלא לאכול, או דווקא וודאי, ומסתמא זה תלוי בהגדרת החוות דעת של ממזר וודאי אמר רחמנא...]
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
מבשן אשיב אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
להעיר שהכוונה כנראה על הספרדים שלאחר ה'מהפיכה הספרדית' של מרן הגרע''י זצ''ל
הספרדים הקודמים עשו עסק מט''ו בשבט הרבה יותר מהחסידים
מקורות בבקשה...
נכון, יש אזכור פה ושם אצל חכמים מסוימים על מנהג אכילת פירות, תפילות ולימוד פרקי משנה, אבל זה מאוד מאוד רחוק מהקביעה ש"הספרדים הקודמים עשו עסק מט"ו בשבת הרבה יותר מהחסידים". ספק גדול אם עשו עסק יותר מהליטאים...
 
חלק עליון תַחתִית