הזדמנות פז למרדכי להחזיר את אסתר

אשרי העם

משתמש ותיק
4568734 אמר:
כי אז המן היה מתמנה ל"ראש ממשלה חליפי" וגוזר גזירות ועושה ככל העולה על רוחו...

רק 'אחר הדברים האלה גידל המלך אחשורוש את המן', אבל קודם לכן המן לא היה שר חשוב כ"כ, ומנ"ל שאם היה מת אחשורוש היה המן מתמנה תחתיו?
 
אור חדש למהר"ל פרק ב:
ויש לשאול למה עשה מרדכי זה שהיה מציל הרשע הרי אם נותנים לו סם המות היה מציל את אסתר ובמדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנג) ויודע הדבר למרדכי זה מהול וזה ערול וחס עליו, רבי יהודה ורבי נחמיה רבי יהודה אומר מזקנים אתבונן יעקב בירך את פרעה יוסף לא גילה לו את חלומו דניאל לא גילה לנבוכדנאצר אף אני אגיד לאסתר המלכה דבר אחר למה אמר מרדכי לומר למלך וכי אין כתיב בתורה לא תכרות להם ברית (שמות כג, לב) אלא אמר מרדכי מוטב שיחיה זה מי שנתן לי רשות לבנות בית המקדש דבר אחר מוטב זה שאני מכירו שאם בא דבר לישראל אני אומר לו והיא עושה דבר אחר שלא אמרו כל ימים שהיה נשוי גויה היה שמור ועכשיו שנשא בת ישראל מת דבר אחר שלא יאמרו כל ימים שהיו גוים משמרים אותו היה שמור ועכשיו מששמרו מרדכי נהרג לכך נאמר ויגד לאסתר המלכה (אסתר ב, כב).
 

דרומאי

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
שאלו שאלה זו לר' יונתן אייבשיץ בקטנותו ואמר שאחשורוש הוא אחד ובגתן ותרש הם שניים מוטב שיהרגו שני גוים.
והאם מוטב שיהרגו שני גוים אפילו במחיר של השארת בת ישראל אצל הערל?
 
 

רוטטער

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
רוטטער אמר:
שאלו שאלה זו לר' יונתן אייבשיץ בקטנותו ואמר שאחשורוש הוא אחד ובגתן ותרש הם שניים מוטב שיהרגו שני גוים.
והאם מוטב שיהרגו שני גוים אפילו במחיר של השארת בת ישראל אצל הערל?
הרי אמרו חז"ל שאסתר שלחה שד תחתה

 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
דרומאי אמר:
רוטטער אמר:
שאלו שאלה זו לר' יונתן אייבשיץ בקטנותו ואמר שאחשורוש הוא אחד ובגתן ותרש הם שניים מוטב שיהרגו שני גוים.
והאם מוטב שיהרגו שני גוים אפילו במחיר של השארת בת ישראל אצל הערל?
הרי אמרו חז"ל שאסתר שלחה שד תחתה
זוהר, ובגמרא אינו כן דדרשו כאשר אבדתי אבדתי שנאסרה על מרדכי. ומכל מקום ודאי יש מקום למנוע שתהיה תחת יד ערל טמא, ויש בזה בושת ופגם.
 
 

רוטטער

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
זוהר, ובגמרא אינו כן דדרשו כאשר אבדתי אבדתי שנאסרה על מרדכי. ומכל מקום ודאי יש מקום למנוע שתהיה תחת יד ערל טמא.
מחבר הזוהר הוא גם מחכמינו ז"ל [חז"ל]
 

יאיר

משתמש ותיק
אכן אך כדי להבדיל נהוג לומר על תלמוד ומדרשים חז"ל וזהר זהר (גם כדי לידע שזה מתורת הסוד)
 

רוטטער

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
רוטטער אמר:
שאלו שאלה זו לר' יונתן אייבשיץ בקטנותו ואמר שאחשורוש הוא אחד ובגתן ותרש הם שניים מוטב שיהרגו שני גוים.
והאם מוטב שיהרגו שני גוים אפילו במחיר של השארת בת ישראל אצל הערל?


השאלה ששאלו לר' יונתן היה למה הציל מרדכי את אחשורוש שהיה רשע כמבואר בגמרא [וגם טיפש לפי דעה א'...]
 
 

חיים במברגר

משתמש רגיל
השאלה היא יותר חזקה, שלכאורה אסור לו מדינא להציל את אחשורוש כי הוא גורם בזה מכשול לבת ישראל שתיבעל לגוי, להראשונים שאוסרים בעילת א"א לגוי. (ומצד שאחשורוש חוטא בא"א האסורה לב"נ אין מקום לשאול, דזה ודאי אינו לפנ"ע שהרי עושה כן ברצונו ואי"ז נחשב כלפיו נתינת מכשול בזה שעושה שלא יהרגוהו, אבל עכ"פ מצד אסתר יש לשאול כנ"ל)
 

אשרי העם

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
שאלו שאלה זו לר' יונתן אייבשיץ בקטנותו ואמר שאחשורוש הוא אחד ובגתן ותרש הם שניים מוטב שיהרגו שני גוים.
 

נוסח תשובה זו מובאת (ג"כ) על מרן הגר"ח הלוי מבריסק זצ"ל, וכמו שמובא בכמה ספרים [ע' לדוגמא בס' 'מקדש הלוי' למהרי"צ הלוי דינר זצ"ל עה"ת, עמ' קיט] ששאל הבית הלוי זיע"א לבנו הגר"ח זצ"ל בילדותו אם אפשר לזווג שני גויים עקרים זה לזה (דהרי בלאו הכי לא יולידו ילדים), ומיד השיב הגר"ח דאין לזווגם, שכן יתכן שכ"א מהם ינשא לבן זוג שאינו עקר, ובכך ימנעו שני זוגות מלהרבות גויים בעולם, משא"כ אם נזווגם זל"ז יהיו רק זוג אחד שאינו מביא גויים נוספים לעולם, ודפח"ח. [אכן יעוי' בספר 'אשיחה' (עמ' שצח) שהשיב מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א דאולי מותר לזווג שני גויים עקרים].

[ולעצם הענין של זיווג גויים זל"ז, ידוע מש"כ בזה החוות יאיר (סי' קפה) שיש קבלה בידו מפי גדולים וזקנות, שמי שמתעסק באלה לא יצא נקי מזרע שמקדיח תבשילו (והובא גם בבאה"ט יו"ד סי' ב סקט"ו).
וע"ע למרן הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'שיעורי תורה לרופאים' (ח"ד סי' רנח, הע' 5) שהביא משו"ת מהר"ם חלאווה (סי' לט) שג"כ דן אם מותר לישראל להשתדל בעשיית זיווגים לגויים וישמעאלים, ופסק דודאי הדבר אסור, שגורם להוליד בן לע"ז וכו', וסיים שם דמה יעשה והעם נהגו בו היתר, והנח להם לישראל מוטב יהיו שוגגין וכו', יעויי"ש. ורק משום איבה התיר בשו"ת זרע אמת (ח"ב יו"ד סי' קו), יעו"ש.

וראה עוד להגאון רבי יום טוב זנגר שליט"א במעדני יום טוב (ח"ו סי' עט, עמ' תר) שהביא משו"ת בית שערים (יו"ד סי' רכז) דיש בזה גם משום לא תחנם, משום דדרך השדכנים לשבח האשה בפני האיש והאיש בפני האשה, וזה אסור בגויים משום לא תחנם. וכן השיב מרן הגרי"ש אליישיב זצ"ל בס' וישמע משה (ח"ב עמ' רפג) דאסור משום לא תחנם. וכבר קדמם בתורה תמימה (פ' ואתחנן), והביאו מרן הגרי"ז שליט"א בחשוקי חמד (זבחים קטז, ב עמ' תתג).

ועוד ראה מה שדן בשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' לב) אם מותר לזווג איש ואשה שלא ישמרו טהרת המשפחה, ומובא בשם הח"ח שאסר, וע"ע בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' קעד). אכן החזו"א התיר הדבר (מעשה איש ח"ה עמ' קכד). ובס' מעדני שלמה (עמ' שמו הע' סה) הביא בשם האגרו"מ זצ"ל דבזה"ז אפשר לשדך זוגות חילוניים, שכן אם לא – ינשאו לגויים והו"ל כשעת השמד, ובשעת השמד ליכא למיחש דלא ישמרו איסור נדה, יעו"ש].
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
זוהר, ובגמרא אינו כן דדרשו כאשר אבדתי אבדתי שנאסרה על מרדכי. ומכל מקום ודאי יש מקום למנוע שתהיה תחת יד ערל טמא, ויש בזה בושת ופגם.
זה היה בפעם שהלכה בעצמה ברצון כדי לדבר איתו על הגזרה
 

לביא

משתמש ותיק
לא מבין את השאלה. היא גופא מרדכי לכאורה לא היה חייב להציל את אחשוורוש, ובכ״ז הציל. והקב״ה גלגל למרדכי שיעשה לעם ישראל נס על ידי שעשה כן.
 

המצפה

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
מרדכי הבין שאין זה טבעי שידע מתכנית חיסול של המלך, ונתגלה לו מן השמים (גם אם בדרכי הטבע שהבין שפת טרסיים) כדי שיציל את אחשורוש.

וכמעשה דאילפא ור"י בסוף תענית שאמר ר"י מדשמעי אנא ואילפא לא שמע שמע מינה וכו'. וכן פירשו 'וישמע ראובן ויצילהו מידם' ששמע ראובן הרוה"ק 'ונראה מה יהיו חלומותיו' והבין מזה שהוא צריך לעשות מעשה
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
ועוד ראה מה שדן בשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' לב) אם מותר לזווג איש ואשה שלא ישמרו טהרת המשפחה, ומובא בשם הח"ח שאסר, וע"ע בשו"ת חלקת יעקב (ח"א סי' קעד). אכן החזו"א התיר הדבר (מעשה איש ח"ה עמ' קכד). ובס' מעדני שלמה (עמ' שמו הע' סה) הביא בשם האגרו"מ זצ"ל דבזה"ז אפשר לשדך זוגות חילוניים, שכן אם לא – ינשאו לגויים והו"ל כשעת השמד, ובשעת השמד ליכא למיחש דלא ישמרו איסור נדה, יעו"ש].
חזרה למעלה
אתה דן בהלכה, במחלוקת המ"ב שדבריו פשוטים לכאורה, אם החזו"א כשמקורך רק מעשה איש, אתה מעלה על דעתך שספר סיפורים יהיה מקור להלכה? וזה גם כשנתעלם מכך שהספר לחלוטין לא מוסמך.
 
וזה מצאתי מדרש רבה ששואל שאלה זו:
ונברכו בך, הגשמים בזכותך, הטללים בזכותך, הה"ד (אסתר ב) ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה וגו', זה מהול וזה ערל וחס עליו אתמהא, ר"י ור"נ, ר"י אומר (תהלים קיט) מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי, אמר יעקב בירך את פרעה שנאמר (בראשית מז) ויברך יעקב את פרעה, יוסף גילה לו, דניאל גילה לנבוכדנצר אף אני כן (אסתר ב) ויגד לאסתר המלכה, ור' נחמיה אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך, אין תימר דלהוי עתירין הרי עתירין אנון מינן אלא לשאלה כשהן נכנסין לצרה הם נשאלים לנו ואנו מגלין להם.

עוד יש לומר דמרדכי לא רצה לגלות לאחשורוש, ולכן אמר לאסתר לבשר לה שתכיף מת בעלה ותוכל לחזור אליו, והיא כן סיפרה לאחשורוש בשם מרדכי, אפשר שסברה שזו כוונתו.

עוד י"ל שהם שמו סם גם בכוס שלה וכדי להצילה אמר לה מרדכי.
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
אבימי אמר:
אשרי העם אמר:
ימנעו שני זוגות מלהרבות
אבל י"א שב"נ מצווים על פו"ר
מי סובר כן?
שוב העירני הכותב בהודעה פרטית שכ"ה בשאילתות קס"ה, אמנם זה נגד הגמ' סנהדרין נ"ט, א', ובערוה"ש א', ה' כ' שכוונת השאילתות שהם מצווים על שבת.
 
 

דניאלי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
רוטטער אמר:
דרומאי אמר:
והאם מוטב שיהרגו שני גוים אפילו במחיר של השארת בת ישראל אצל הערל?
הרי אמרו חז"ל שאסתר שלחה שד תחתה
זוהר, ובגמרא אינו כן דדרשו כאשר אבדתי אבדתי שנאסרה על מרדכי. ומכל מקום ודאי יש מקום למנוע שתהיה תחת יד ערל טמא, ויש בזה בושת ופגם.
עי' בבן יהוידע שבתחילה היה שד ולבסוף היתה בעצמה כאשר אמרתי כאשר אבדתי אבדתי עי"ש
 
חלק עליון תַחתִית