יט כסלו - גילוי פנימיות התורה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

א סו

משתמש ותיק
עיקר קדושת יומו של יט כסלו  מבוסס על זה שהבעל שם טוב גילה בעולם חלק מעצם התורה והוא, פנימיות התורה.
לא הבנתי מה כ"כ מיוחד בתורת החסידות בפן הזה של 'פנימיות' שלא היה מאז גילוי תורת הקבלה ע"י הזוה"ק, האריז"ל, ואפי' המהר"ל, הרמ"ק והרמח"ל. מה שיהיה אני לא מוצא לזה סיבה מספיק מוצדקת לתלות שהוא התחלה של דבר מסוים. 
אולי בזה שמאז התחיל העולם להיות מחובר לתורת הנסתר, אך כלשונם של אנשים אלו הינם חסידים, וא"כ צריך להיות שזה דבר שעדיין נשמר לרף מסויים שלא כל א' אמור לזכות לכתר זה.
אשמח לעזרתכם!
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
ויש להוסיף בקושיא, שבכתבי חב"ד לא מבדילים בין הקבלה לחסידות שניהם פנימיות התורה
 

א סו

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדושת יומו של יט כסלו
אני מצטט את המובא בחבדפדיה מאגרות קודש כרך ז, כאן
ביום זה אין אומרים תחנון.
 
הרבי מסביר באגרות קודש (כרך ז') מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כשבת קודש שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
א סו אמר:
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו,
וכי בכל יום רגיל כן רוצים לעורר דינים?? אתמהה
 

א סו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתה סתם שואל על התנהגות של החסידים בתור מתנגד
זאת אמנם שאלה, אני לא מתנגד לזה, רק שזה לא קשור לאשכול.
השאלה בלדעת למה להם זה נחשב מיוחד.
תשאל גם למה הם לא יושנים בסוכה, ולמה חסידים מתפללים אחרי השקיעה.
ציטטתי את זה רק להראות שהרבי הנהיג הוא וקודמיו הנהגות שנוגעות לעניין 'קדושת היום', ומוגדר כראש השנה. (כמה בישרו לי היום להיכתב ולהיחתם בספר החיים של החסידות...)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
א סו אמר:
אתה סתם שואל על התנהגות של החסידים בתור מתנגד
במחיכ"ת אני מוחה על החשד.
אין שום קשר כלל וכלל בין היותי ליטאי והם חסידים, היית שואל אותו קושיא בדיוק אם היה כתוב דבר זה בכל ספר ליטאי או אפילו בראשונים וגדולי האחרונים.
[אא"כ התכוונת שרק בגלל שאנני חסיד אני מסוגל להקשות קויא על דברי האדמו"ר, ולולא הייתי חסיד לא הייתי שואל גם אם זה לא מובן, אם זה הי' כוונת מע"כ אבקש סליחתכם].
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ראשית אבהיר, כי אני בקי כלל בעניינים אלו.

לא נראה לי שזה שתחנון מעורר דינים הוא חידוש מהדורות האחרונים או של אי מי מהאדמורי"ם. (ושמא מעשה דר' אליעזר ואשתו יוכיח).
ובכל זאת כך נתקן לאמר תחנון, ולעורר הדינים.
אם כן נקודת הויכוח יכולה להיות רק לגבי האם ביום מסויים זה או אחר יש סיבה שלא לעורר דינים בשונה משאר ימים, ולא עיקר נושא אמירת התחנון והתעוררות הדינים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ראשית אבהיר, כי אני בקי כלל בעניינים אלו.

לא נראה לי שזה שתחנון מעורר דינים הוא חידוש מהדורות האחרונים או של אי מי מהאדמורי"ם. (ושמא מעשה דר' אליעזר ואשתו יוכיח).
ובכל זאת כך נתקן לאמר תחנון, ולעורר הדינים.
אם כן נקודת הויכוח יכולה להיות רק לגבי האם ביום מסויים זה או אחר יש סיבה שלא לעורר דינים בשונה משאר ימים, ולא עיקר נושא אמירת התחנון והתעוררות הדינים.
לא שאלתי על היסוד שתחנון מעורר דינים, אלא על מה שנכתב שביום כזה "איננו רוצים לעורר דינים", והקשתי וכי ביום אחר אנו כן רוצים?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ראשית אבהיר, כי אני בקי כלל בעניינים אלו.

לא נראה לי שזה שתחנון מעורר דינים הוא חידוש מהדורות האחרונים או של אי מי מהאדמורי"ם. (ושמא מעשה דר' אליעזר ואשתו יוכיח).
ובכל זאת כך נתקן לאמר תחנון, ולעורר הדינים.
אם כן נקודת הויכוח יכולה להיות רק לגבי האם ביום מסויים זה או אחר יש סיבה שלא לעורר דינים בשונה משאר ימים, ולא עיקר נושא אמירת התחנון והתעוררות הדינים.
לא שאלתי על היסוד שתחנון מעורר דינים, אלא על מה שנכתב שביום כזה "איננו רוצים לעורר דינים", והקשתי וכי ביום אחר אנו כן רוצים?
הוא נימק והסביר שביום זה יש סיבה מיוחדת, איני בקי בזה ואיני יודע.
ואני אישית אומר תחנון ביום זה.
אבל שאלה על דבריו לא ראיתי בדבריך....
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
א סו אמר:
קדושת יומו של יט כסלו
אני מצטט את המובא בחבדפדיה מאגרות קודש כרך ז, כאן
ביום זה אין אומרים תחנון.
 
הרבי מסביר באגרות קודש (כרך ז') מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כשבת קודש שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.
ואגב, בכל המובאה הנ"ל לא מוזכר "קדושה".
 

עץ פרי

משתמש ותיק
עד שאתה שואל על המיוחד בתורת החסידות
(ולעצם השאלה - ענין החסידות ותורת הבעש"ט
המשכת האורות מאצילות בריאה יצירה לעשיה
ומהתפארת אל המלכות, בשורש נשמות ישראל
בשונה מעצם הקבלה שהיא השתשלות העולמות
והחסידות עיקרה בנרנח"י דכלל ישראל ופרטיו)
אשאל אני את מה שאני ורבים כמותי תמהים עליו
למה ומדוע בכל החסידויות יש ימים מיוחדים
כימי הצלה של גדולי האדמורי"ם זצ"ל, ועוד
ואף חסידות לא טוענת שזה יום מיוחד לכלל ישראל
ר"ה לחסידות, גילוי פנימיות התורה, וכל כעין זה
למה רק חב"ד משעבדת את כלל ישראל כולו
לאירועים פנימיים של חסידות מסוימת זו?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
הוא נימק והסביר שביום זה יש סיבה מיוחדת...
סיבה מיוחדת למה???
לא לעורר דינים בשונה משאר ימים.
לא נימק ולא הסביר אלא כתב "מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת..."
ועל זה הקשתי וכי בשאר ימים כן רוצים זאת????
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
לא נימק ולא הסביר אלא כתב "מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת..."
ועל זה הקשתי וכי בשאר ימים כן רוצים זאת????
א סו אמר:
וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים.
נימק או לא?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
יושב אוהלים אמר:
לא נימק ולא הסביר אלא כתב "מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת..."
ועל זה הקשתי וכי בשאר ימים כן רוצים זאת????
א סו אמר:
וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים.
נימק או לא?
אני הבנתי שכוונתו בזה הוא שמפני שמאות אלפי יהודים אינם מעוררים דינים ביום זה לכן יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים.
ואודה ולא אבוש בפני כל עם ועדה שאינני 'מבין' כלל וכלל (ואני הרבה הרבה פחות ממבין) בדבריו של האדמו"ר ז"ל, ויתכן מאוד מאוד שטעיתי בהבנת הדברים.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
יושב אוהלים אמר:
לא נימק ולא הסביר אלא כתב "מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת..."
ועל זה הקשתי וכי בשאר ימים כן רוצים זאת????
א סו אמר:
וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים.
נימק או לא?
אני הבנתי שכוונתו בזה הוא שמפני שמאות אלפי יהודים אינם מעוררים דינים ביום זה לכן יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים.
ואודה ולא אבוש בפני כל עם ועדה שאינני 'מבין' כלל וכלל (ואני הרבה הרבה פחות ממבין) בדבריו של האדמו"ר ז"ל, ויתכן מאוד מאוד שטעיתי בהבנת הדברים.
כפי שכתבתי, גם אני איני מבין.
אבל ישים נא מר את לבו לכך שכתב זאת לפני שכתב את זה שמאות אלפי יהודים אינם עושים זאת...
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.
[/quote]
כמדומה שיש יותר שלא אומרים תחנון ביום פטירת ר"א מליזנסק, מאשר בי"ט כסליו, האם בחב"ד נזהרים לא לעורר דינים ביום זה?
 

א סו

משתמש ותיק
פותח הנושא
נראה לי, שעם כל זה אף אחד לא התייחס לנושא של האשכול..
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
א סו אמר:
נראה לי, שעם כל זה אף אחד לא התייחס לנושא של האשכול..
מלבד הרב @עץ פרי 
עץ פרי אמר:
עד שאתה שואל על המיוחד בתורת החסידות
(ולעצם השאלה - ענין החסידות ותורת הבעש"ט
המשכת האורות מאצילות בריאה יצירה לעשיה
ומהתפארת אל המלכות, בשורש נשמות ישראל
בשונה מעצם הקבלה שהיא השתשלות העולמות
והחסידות עיקרה בנרנח"י דכלל ישראל ופרטיו)

אשאל אני את מה שאני ורבים כמותי תמהים עליו
למה ומדוע בכל החסידויות יש ימים מיוחדים
כימי הצלה של גדולי האדמורי"ם זצ"ל, ועוד
ואף חסידות לא טוענת שזה יום מיוחד לכלל ישראל
ר"ה לחסידות, גילוי פנימיות התורה, וכל כעין זה
למה רק חב"ד משעבדת את כלל ישראל כולו
לאירועים פנימיים של חסידות מסוימת זו?
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.


כמדומה שיש יותר שלא אומרים תחנון ביום פטירת ר"א מליזנסק, מאשר בי"ט כסליו, האם בחב"ד נזהרים לא לעורר דינים ביום זה?
[/quote]

ענין ה'שעבוד' של חב"ד את כלל ישראל לכל יוזמה שלהם מוכרת וידועה, אבל בכל אופן י"ט כסלו הוא ג"כ יום היארצייט של המגיד ממעזריטש ז"ל ויש חסידויות נוספות המציינות יום זה בהקשר זה. [הייתי בבית מדרש חסידי שלא אמרו תחנון, ומישהו דפק על השלחן ואמר ש'אין תחנון משום היארצייט דהמגיד, ולא משום סיבה אחרת' - כנהוג זה מכבר אצל רבים, כאשר יש סנדק ביום ה' באייר].
 

עץ פרי

משתמש ותיק
בשובה ונחת אמר:
[הייתי בבית מדרש חסידי שלא אמרו תחנון, ומישהו דפק על השלחן ואמר ש'אין תחנון משום היארצייט דהמגיד, ולא משום סיבה אחרת' - כנהוג זה מכבר אצל רבים, כאשר יש סנדק ביום ה' באייר].
כמדומני שההשוואה מקוממת
 

איסתרא בליגנא

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
עד שאתה שואל על המיוחד בתורת החסידות
(ולעצם השאלה - ענין החסידות ותורת הבעש"ט
המשכת האורות מאצילות בריאה יצירה לעשיה
ומהתפארת אל המלכות, בשורש נשמות ישראל
בשונה מעצם הקבלה שהיא השתשלות העולמות
והחסידות עיקרה בנרנח"י דכלל ישראל ופרטיו)
אשאל אני את מה שאני ורבים כמותי תמהים עליו
למה ומדוע בכל החסידויות יש ימים מיוחדים
כימי הצלה של גדולי האדמורי"ם זצ"ל, ועוד
ואף חסידות לא טוענת שזה יום מיוחד לכלל ישראל
ר"ה לחסידות, גילוי פנימיות התורה, וכל כעין זה
למה רק חב"ד משעבדת את כלל ישראל כולו
לאירועים פנימיים של חסידות מסוימת זו?


ההתיחסות של חב"ד כביכול הם הם החסידות ואין בלתם איננה רק בכך שמגדירים יום זה "ר"ה לחסידות" כביכול חב"ד זה החסידות היתי יותר מבין שיעשו יום זה בלידת הבעש"ט וכדו' אך גם בכל התיחסותם עושים "יריד החסידות" חשבתי שנמכרים שם כל ספרי החסידות ומסתבר ש99 % מהספרים ואף למעלה מזה הם ספרי חב"ד למה לא קוראים לזה יריד ספרי חב"ד כח לדידם הם החסידות לכן גם בישיבותיהם ובתי הכנסיות לא תמצאו ספרי חסידויות אחרות דבר שקיים בכל חסידות אחרת ודו"ק
 
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
בשובה ונחת אמר:
[הייתי בבית מדרש חסידי שלא אמרו תחנון, ומישהו דפק על השלחן ואמר ש'אין תחנון משום היארצייט דהמגיד, ולא משום סיבה אחרת' - כנהוג זה מכבר אצל רבים, כאשר יש סנדק ביום ה' באייר].
כמדומני שההשוואה מקוממת

כנראה שההשוואה היא רק על גוף המנהג ולא על טעם עשייתו..
 

אברהם משה

משתמש ותיק
עץ פרי אמר:
אשאל אני את מה שאני ורבים כמותי תמהים עליו
למה ומדוע בכל החסידויות יש ימים מיוחדים
כימי הצלה של גדולי האדמורי"ם זצ"ל, ועוד
ואף חסידות לא טוענת שזה יום מיוחד לכלל ישראל
ר"ה לחסידות, גילוי פנימיות התורה, וכל כעין זה
למה רק חב"ד משעבדת את כלל ישראל כולו
לאירועים פנימיים של חסידות מסוימת זו?
תשובה פשוטה ביותר,
חב"ד וברסלב (באמת בלי לזלזל או להקניט, מציין עובדות יבשות)
שיניהם סוברים שתשובת משיח הבעש"ט לשאלתו 'אימתי קאתי מר', לכש'יפוצו מעיינותיך חוצה' הוא כפשוטו ממש.
דהיינו כמה שיותר לפרסם ענין החסידות ברבים, ולהשפיע עליהם מאור החסידות.
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
אברהם משה אמר:
שיניהם סוברים שתשובת משיח הבעש"ט לשאלתו 'אימתי קאתי מר', לכש'יפוצו מעיינותיך חוצה' הוא כפשוטו ממש.
הם סוברים את זה כפשט בבעש"ט?
(איך אפשר לפרש כך אחר שדברי הבעש"ט באיגרתו ודאי לא מוכוונים לזה?)
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
א סו אמר:
לא הבנתי מה כ"כ מיוחד בתורת החסידות בפן הזה של 'פנימיות'

מבלי להכנס לדברים אחרים, אני מתייחס במיוחד לשאלה הנ"ל.

החסידות 'הורידה' את פנימיות התורה באופן שיבוא לידי מעשה, וממילא גם שיהיה שווה לכל נפש
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית