אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
תפ''ח - מצוה לשמוח ברגלים
- Thread starter מבשן אשיב
- תאריך התחלה
וזה החילי בעז''ה
הנה בגמ' [פסחים ע''א. וסוכה מ''ח.] ת"ר (דברים טז, טו) והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא יו"ט הראשון כשהוא אומר אך חלק ומה ראית לרבות לילי יו"ט האחרון ולהוציא לילי יו"ט הראשון מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו:
הנה החזו''א [או''ח סי' קכ''ד] הסתפק האם החיוב של ליל יו''ט הוא בנוסף לחיוב של יו''ט ביום [ויש שתלו זאת במחלו' רש''י ותוס' דלרש''י ששאר הלילות הם בכלל הימים והגמ' כאן דיברה רק על הלילות הא' והאחרון בלבד א''כ אין חיוב בלילות בלחוד משא''כ לתוס' שהלימוד על כל הלילות א''כ נתרבו בנוסף לימים]
והשפ''א כתב שנראה לו בפשטות שאין החיוב על הלילות בנוסף לימים אלא נתרבה שאפשר לצאת יד''ח גם בלילות וכן מבאר בשי' הרמב''ם אמנם כתב שמרש''י ותוס' משמע שיש חיוב מיוחד בלילות בנוסף לימים
ולכאו' מלשון השו''ע סי' תקכ''ט 'וחייב לבצוע על שתי כיכרות ולקבוע כל סעודה על היין' משמע שהחיוב בלילות הוא בנוסף לימים [אמנם יל''ע דהשו''ע כלל ל''ש יו''ט ראשון ול''ש יו''ט אחרון ולכאו' בגמ' נפסק שאין שמחה בלילות ראשונים וצ''ל או שסבר דזה דווקא בבשר שלמים משא''כ ביין או שסבר שמדרבנן יש שמחה גם בליל א' כפי שהאריכו האחרונים]
אשמח אם יאירו את עיני כיצד ההוראה וההנהגה למעשה בזה
הנה בגמ' [פסחים ע''א. וסוכה מ''ח.] ת"ר (דברים טז, טו) והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב האחרון או אינו אלא יו"ט הראשון כשהוא אומר אך חלק ומה ראית לרבות לילי יו"ט האחרון ולהוציא לילי יו"ט הראשון מרבה אני לילי יום טוב האחרון שיש שמחה לפניו ומוציא אני לילי יום טוב הראשון שאין שמחה לפניו:
הנה החזו''א [או''ח סי' קכ''ד] הסתפק האם החיוב של ליל יו''ט הוא בנוסף לחיוב של יו''ט ביום [ויש שתלו זאת במחלו' רש''י ותוס' דלרש''י ששאר הלילות הם בכלל הימים והגמ' כאן דיברה רק על הלילות הא' והאחרון בלבד א''כ אין חיוב בלילות בלחוד משא''כ לתוס' שהלימוד על כל הלילות א''כ נתרבו בנוסף לימים]
והשפ''א כתב שנראה לו בפשטות שאין החיוב על הלילות בנוסף לימים אלא נתרבה שאפשר לצאת יד''ח גם בלילות וכן מבאר בשי' הרמב''ם אמנם כתב שמרש''י ותוס' משמע שיש חיוב מיוחד בלילות בנוסף לימים
ולכאו' מלשון השו''ע סי' תקכ''ט 'וחייב לבצוע על שתי כיכרות ולקבוע כל סעודה על היין' משמע שהחיוב בלילות הוא בנוסף לימים [אמנם יל''ע דהשו''ע כלל ל''ש יו''ט ראשון ול''ש יו''ט אחרון ולכאו' בגמ' נפסק שאין שמחה בלילות ראשונים וצ''ל או שסבר דזה דווקא בבשר שלמים משא''כ ביין או שסבר שמדרבנן יש שמחה גם בליל א' כפי שהאריכו האחרונים]
אשמח אם יאירו את עיני כיצד ההוראה וההנהגה למעשה בזה
סוכה מ''ז: ימא מסייע ליה לר"נ דאמר רב נחמן אזמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס
וברש''י - מ"מ - היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד ואפי' לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין ' ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד:
ולכאו' הרי יין מצוי לכל משום מצוות שמחת יו''ט
וצ''ל או כדברי הרב @לביא שאין שמחת חוה''מ כשמחת יו''ט אמנם כבר כתבתי מה שנראה לי בזה באשכול הסמוך
או שי''ל דאין מצוות שמחת יו''ט בגדרים המובאים בגמ' חיוב [כקידוש למשל] אלא מצווה מן המובחר כל היכא דאפשר
וכן כתב במשנ''ב סי' תקכ''ט ס''ק י''א - וכל זה אם ידו משגת
וברש''י - מ"מ - היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד ואפי' לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין ' ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד:
ולכאו' הרי יין מצוי לכל משום מצוות שמחת יו''ט
וצ''ל או כדברי הרב @לביא שאין שמחת חוה''מ כשמחת יו''ט אמנם כבר כתבתי מה שנראה לי בזה באשכול הסמוך
או שי''ל דאין מצוות שמחת יו''ט בגדרים המובאים בגמ' חיוב [כקידוש למשל] אלא מצווה מן המובחר כל היכא דאפשר
וכן כתב במשנ''ב סי' תקכ''ט ס''ק י''א - וכל זה אם ידו משגת
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
השו''ע רק רצה לומר בזה שצריך ב' ככרות וקידוש כשבת, ומקורו מדברי הרמב''ם בהל' שבת ל,ט, שכתב שחייב לקבוע כל סעודה מג' הסעודות על היין, וכבר נחלקו האחרונים בכוונתו אם ס''ל דצריך קידוש אף בסעודה ג' או רק לעונג בעלמא, על כל פנים כיון שכתב כן גבי שבת, מבואר דלא איירי במצות שמחת יו''ט, כי אין מצות שמחה בשבת (רק שמחה שלא יהא עצב), וממילא לק''מ מליל יו''ט.נבהל להשיב אמר:וזה
ולכאו' מלשון השו''ע סי' תקכ''ט 'וחייב לבצוע על שתי כיכרות ולקבוע כל סעודה על היין' משמע שהחיוב בלילות הוא בנוסף לימים [אמנם יל''ע דהשו''ע כלל ל''ש יו''ט ראשון ול''ש יו''ט אחרון ולכאו' בגמ' נפסק שאין שמחה בלילות ראשונים וצ''ל או שסבר דזה דווקא בבשר שלמים משא''כ ביין או שסבר שמדרבנן יש שמחה גם בליל א' כפי שהאריכו האחרונים]
אשמח אם יאירו את עיני כיצד ההוראה וההנהגה למעשה בזה
לגוף שאלתך האם דין לילה חלוק מהיום, אתה צריך קודם כל לדון מה כולל חיוב שמחת יו''ט (דהיינו מלבד החיוב להיות שמח וטוב לב בכל שעה), וכשנדע מה צריך לעשות נדון אם עשה כן בלילה האם פטר את היום או דהוא חיוב לילה לחוד ויום לחוד.
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
עיקר מצות שמחה היא שמחה שבלב ולא אמרו חז''ל יין ובשר אלא לרווחא דמילתא ולמצוה מן המובחר כי ע''י זה ישמח הרבה אבל אין בזה חיוב כי החיוב הוא שמחה שבלב. (והגרי''ש חידש דחובה רביעית יין בכל יום, וצ''ע).נבהל להשיב אמר:סוכה מ''ז: ימא מסייע ליה לר"נ דאמר רב נחמן אזמן אומרו אפילו בשוק דאי אמרת בעינן כוס כוס כל יומא מי איכא דלמא דאיקלע ליה כוס
וברש''י - מ"מ - היכי משכחת לה זמן בחולו של מועד ואפי' לא בריך יומא קמא הא בעינא כוס של יין ' ואין יין מצוי לכל אדם בחולו של מועד:
ולכאו' הרי יין מצוי לכל משום מצוות שמחת יו''ט
וצ''ל או כדברי הרב @לביא שאין שמחת חוה''מ כשמחת יו''ט אמנם כבר כתבתי מה שנראה לי בזה באשכול הסמוך
או שי''ל דאין מצוות שמחת יו''ט בגדרים המובאים בגמ' חיוב [כקידוש למשל] אלא מצווה מן המובחר כל היכא דאפשר
וכן כתב במשנ''ב סי' תקכ''ט ס''ק י''א - וכל זה אם ידו משגת
עיין משנ''ב דלא כדברךכמעיין המתגבר אמר:השו''ע רק רצה לומר בזה שצריך ב' ככרות וקידוש כשבת, ומקורו מדברי הרמב''ם בהל' שבת ל,ט, שכתב שחייב לקבוע כל סעודה מג' הסעודות על היין, וכבר נחלקו האחרונים בכוונתו אם ס''ל דצריך קידוש אף בסעודה ג' או רק לעונג בעלמא, על כל פנים כיון שכתב כן גבי שבת, מבואר דלא איירי במצות שמחת יו''ט, כי אין מצות שמחה בשבת (רק שמחה שלא יהא עצב), וממילא לק''מ מליל יו''ט.
הא דהביאו המקור מרמב''ם הל' שבת זה כיון בהל' יו''ט כתב הרמב''ם גם בשר וע''ז חלק הב''י
דברי נביאות מצאנו כאןכמעיין המתגבר אמר:עיקר מצות שמחה היא שמחה שבלב ולא אמרו חז''ל יין ובשר אלא לרווחא דמילתא ולמצוה מן המובחר כי ע''י זה ישמח הרבה אבל אין בזה חיוב כי החיוב הוא שמחה שבלב.
לא ראיתי שום פוסק שכתב כדברך מקסימום מצאנו פעולות אחרות המביאים לשמחה כגון כסות נקיה אך בלא כלום לא מצאנו
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
אדרבה כדברי, והוא ציין דגם בשבת הוא כן, ולהדיא הרמב''ם כתב כן לגבי שבת בהל' שבת ולאחר מכן כתב וכן ביו''ט, ומבואר להדיא דאינו מצוות ושמחת בחגך, עי' היטיב.נבהל להשיב אמר:עיין משנ''ב דלא כדברךכמעיין המתגבר אמר:השו''ע רק רצה לומר בזה שצריך ב' ככרות וקידוש כשבת, ומקורו מדברי הרמב''ם בהל' שבת ל,ט, שכתב שחייב לקבוע כל סעודה מג' הסעודות על היין, וכבר נחלקו האחרונים בכוונתו אם ס''ל דצריך קידוש אף בסעודה ג' או רק לעונג בעלמא, על כל פנים כיון שכתב כן גבי שבת, מבואר דלא איירי במצות שמחת יו''ט, כי אין מצות שמחה בשבת (רק שמחה שלא יהא עצב), וממילא לק''מ מליל יו''ט.
הא דהביאו המקור מרמב''ם הל' שבת זה כיון בהל' יו''ט כתב הרמב''ם גם בשר וע''ז חלק הב''י
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
יש חיוב במגדנות וכו' אבל לא בהכרח ביין ובשר, על כל פנים כתבתי כן ליישב את הסוגיא, אלא א''כ יהיה ישוב אחר, כי עדיין לא נמצא ישוב טוב אחר.נבהל להשיב אמר:דברי נביאות מצאנו כאןכמעיין המתגבר אמר:עיקר מצות שמחה היא שמחה שבלב ולא אמרו חז''ל יין ובשר אלא לרווחא דמילתא ולמצוה מן המובחר כי ע''י זה ישמח הרבה אבל אין בזה חיוב כי החיוב הוא שמחה שבלב.
לא ראיתי שום פוסק שכתב כדברך מקסימום מצאנו פעןלןת אחרות המביאים לשמחה כגון כסות נקיה אך בלא כלום לא מצאנו
(יא) על היין - היינו גם באמצע סעודה מלבד מה שקידש על היין מתחלה וכמו לענין שבת וכנ"ל בסוף סי' ר"נ וגם מצוה לאכול בשר וכל זה אם ידו משגתכמעיין המתגבר אמר:אדרבה כדברי
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
איני יודע אם באת לחלוק עלי או להסכים.נבהל להשיב אמר:(יא) על היין - היינו גם באמצע סעודה מלבד מה שקידש על היין מתחלה וכמו לענין שבת וכנ"ל בסוף סי' ר"נ וגם מצוה לאכול בשר וכל זה אם ידו משגתכמעיין המתגבר אמר:אדרבה כדברי
על כל פנים, אומר המשנ''ב מלבד הקידוש צריך באמצע הסעודה וכמו לגבי שבת בסוף סי' רנ, שכתוב דצריך להרבות ביין ומגדנות, והיינו אף באמצע הסעודה, ומבואר דהוא דין ששייך גם בשבת, ומה להאריך במלל אם כך להדיא מפורש ברמב''ם דהוא מקור הדברים עי''ש.
גם בשבת הדין כן שמי שאפשר לו צריך לשתות יין גם בתוך הסעודה, וזו פשטות דברי הרמב"ם, וזה מה שציין המשנ"ב לשו"ע בסוף סימן ר"נ שיש להרבות (בשבת!) בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו, שאין הכוונה שם לקדש על כוס גדולה כמידת יכלתו... אלא לשתות יין גם בתוך הסעודה.נבהל להשיב אמר:(יא) על היין - היינו גם באמצע סעודה מלבד מה שקידש על היין מתחלה וכמו לענין שבת וכנ"ל בסוף סי' ר"נ וגם מצוה לאכול בשר וכל זה אם ידו משגתכמעיין המתגבר אמר:אדרבה כדברי
עיין ברמב''ם הל' שבת שכתב שיין הוא עוג וביו''ט כתב חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו כל אחד כראוי לו, כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין ייןכמעיין המתגבר אמר:על כל פנים כיון שכתב כן גבי שבת, מבואר דלא איירי במצות שמחת יו''ט, כי אין מצות שמחה בשבת (רק שמחה שלא יהא עצב), וממילא לק''מ מליל יו''ט.
והחילוק ברור
מה שציינו להל' שבת סי' ר''נ זה בגלל שהב''י הביא שדינם שווה אך בודאי שביו''ט זה מדין שמחה ומה שלא ציינו להלכות יו''ט ברמב''ם זה מפני שהוקשה לב''י ע''ז בסי' תקכ''ט
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
אני רוצה לדון איתך ואני מסכים שיש לדון על מצות יין גבי שמחת יו''ט, אבל לפני הדיון אני רק רוצה ששאלתך תעמוד במקום הנכון.נבהל להשיב אמר:עיין ברמב''ם הל' שבת שכתב שיין הוא עוג וביו''ט כתב חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו כל אחד כראוי לו, כיצד הקטנים נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות, והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו, והאנשים אוכלין בשר ושותין ייןכמעיין המתגבר אמר:על כל פנים כיון שכתב כן גבי שבת, מבואר דלא איירי במצות שמחת יו''ט, כי אין מצות שמחה בשבת (רק שמחה שלא יהא עצב), וממילא לק''מ מליל יו''ט.
והחילוק ברור
מה שציינו להל' שבת סי' ר''נ זה בגלל שהב''י הביא שדינם שווה אך בודאי שביו''ט זה מדין שמחה ומה שלא ציינו להלכות יו''ט ברמב''ם זה מפני שהוקשה לב''י ע''ז בסי' תקכ''ט
לשון השו''ע שהזכרת והמשנ''ב שהזכרת והרמב''ם בהל' שבת, אינם נוגעים למצות שמחת יו''ט, ולשון השו''ע הוא העתקה מהרמב''ם ומהרמב''ם ומהמשנ''ב מבואר להדיא דזה דין הנוהג גם בשבת, ועל כן אינו קשור לכאן.
ומה שכן קשור הוא דין יין שהזכיר הרמב''ם בהל' יו''ט ומקורו מהש''ס.
ועל זה יש לדון ולהקשות מדברי הש''ס שהבאת בתחילת האשכול, וצריך לתרצו.
?נבהל להשיב אמר:ומה שלא ציינו להלכות יו''ט ברמב''ם זה מפני שהוקשה לב''י ע''ז בסי' תקכ''ט
כמעיין המתגבר אמר:איני יודע אם באת לחלוק עלי או להסכים.
כמעיין המתגבר אמר:וקידוש כשבת
נבהל להשיב אמר:על היין - היינו גם באמצע סעודה
אני קולט מהר כשמסבירים לי לאט:)כמעיין המתגבר אמר:לשון השו''ע שהזכרת והמשנ''ב שהזכרת והרמב''ם בהל' שבת, אינם נוגעים למצות שמחת יו''ט, ולשון השו''ע הוא העתקה מהרמב''ם ומהרמב''ם ומהמשנ''ב מבואר להדיא דזה דין הנוהג גם בשבת, ועל כן אינו קשור לכאן.
אעיין בדבר בעז''ה
נושאים דומים
- תגובות
- 4
- צפיות
- 76
- תגובות
- 2
- צפיות
- 82
- תגובות
- 0
- צפיות
- 98