ההנהגה הראויה בחול המועד לבעל משפחה

כדיתבין

משתמש ותיק
ידועים דברי חז"ל שימי חול המועד ניתנו כדי לעסוק בהם בתורה. וגם ידוע מנהג המפשחות שיוצאים לטיולים, וצ"ע מה ההיתר לזה לאבי המפשחה (ולבנים). ואם הוא מצד אונס שמה יעשה הילדים, יש לשאול האם מותר או ראוי לו לבטל עיקר מצוותו בחול המועד לצורך שמחת יו"ט של אחרים. ואולי משום שזה מצוות עצמו לשמח את משפחתו, ונצטרך לומר שהמציאות השתנתה מימי חז"ל שהילדים קטנים היו שמחים לשחק ולטייל בעצמם. וצ"ע.
 

אור זורח

משתמש ותיק
כדיתבון אמר:
ידועים דברי חז"ל שימי חול המועד ניתנו כדי לעסוק בהם בתורה. וגם ידוע מנהג המפשחות שיוצאים לטיולים, וצ"ע מה ההיתר לזה לאבי המפשחה (ולבנים). ואם הוא מצד אונס שמה יעשה הילדים, יש לשאול האם מותר או ראוי לו לבטל עיקר מצוותו בחול המועד לצורך שמחת יו"ט של אחרים. ואולי משום שזה מצוות עצמו לשמח את משפחתו, ונצטרך לומר שהמציאות השתנתה מימי חז"ל שהילדים קטנים היו שמחים לשחק ולטייל בעצמם. וצ"ע.

להרב כדיתבון שליט''א
מועדים לשמחה
אני רק מצדד דברים
א. לא חייבים לטייל כל יום
ב. חייב לשמח את אשתו והילדים
ג. בטיול עצמו אפשר לקבוע זמן ללימוד כגון לפני מנחה עד אחרי מעריב וכדומה.
ד. אפשר לנצל את חול המועד לתת יחס נאות לילדים באופן שלא מספיקים לעשות כן בכל השנה.
וגם זה בבחינת תלמוד תורה שהרי דבר זה מחזק את הקשר לתורה ולעבודת השם
כמו שכתבתי למעלה כבר לא כתבתי דברים הללו אלא כמצדד
 

תורתו אומנותו

משתמש ותיק
עצה נוספת: אפשר לצאת עם הילדים למקומות עם אוויר זך וכד'ו ושם ללמוד איתם ביחד, ואז יוצא שמקיים - א. גם טיול, ב. גם חיוב ושננתם לבניך, ג. גם את דברי חז''ל הנ''ל.
 

כדיתבין

משתמש ותיק
פותח הנושא
תורתו אומנותו אמר:
עצה נוספת: אפשר לצאת עם הילדים למקומות עם אוויר זך וכד'ו ושם ללמוד איתם ביחד, ואז יוצא שמקיים - א. גם טיול, ב. גם חיוב ושננתם לבניך, ג. גם את דברי חז''ל הנ''ל.

זה מצויין אם הם מרוצים בזה, אבל הרבה רוצים דוקא אטרקציות וכדומה..
 

מגיד שיעור

משתמש רשום
לשון השל"ה סוף מסכת סוכה (לפני עניני עמוד השלום) מצאתי בשם בעל היראים ז"ל למדנו מכאן שכל שמחה הראויה וכל דבר שמחה המשמחו חייב אדם לעשות ברגל בכל דבר שלבבו מוצא שמחה וקורת רוח כאכילה שתיה וטיול וכל דבר ששמחה היא לו חייב לעשותו, וכשם שחייב לשמוח בעצמו כך חייב לשמח בניו ובנותיו ובני ביתו שנאמר וכו'.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כדיתבון אמר:
ונצטרך לומר שהמציאות השתנתה מימי חז"ל שהילדים קטנים היו שמחים לשחק ולטייל בעצמם. וצ"ע
מסתמא המציאות לא השתנתה, ומסתמא גם בימיהם טיילו עם הילדים בחג,
והלא מפורסמים דברי הרמב"ם שחייבים ביד להעמיד שומרים בגינות ופרדסים וכו'.
 
לישועתך קויתי השם אמר:
אפשר לקיים שניהם. אף אחד לא אמר שניתנו כדי לעסוק בתורה זה אומר שבמועדים לא ישנים ולא אוכלים... אלא לומדים 24 שעות.

יש להוסיף, שמסתמא זה לא נאמר על מי שתורתו אמונתו, שבלאו הכי הוא עוסק יומם ולילה בתורה (ואדרבה בחוה"מ הוא לומד פחות בגלל התפילות והסעודות שמחוייב בהם), אלא זה נאמר על מי שביום רגיל לומד מעט לקיים חויב ת"ת וקביעות עתים לתורה, ובשאר הזמן עוסק לפרנסתו, ועתה בחוה"מ שאסור במלאכה יש לו זמן מיותר לעסוק בתורה.
סו"ד נראה פשוט, שמחיוב לטייל עם בניו, לא רק מצד שמחוייב לשמחם, אלא כי כך צורת החיים המתוקנת והבריאה, וכמו שמתפלל הלל ומוסף, ואוכל סעודות, ולומד פחות, כמו"כ יטייל עמהם וילמד פחות.  ופשוט שאין לבטל לגמרי מלימוד, וצריך לקבוע שיעור זמן לעסק התורה, וכל המרבה הרי זה משובח.
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
בספר שערי ימי סוכות של הרב טשזנר

דן האם ההולכים לטייל בסוכות פטורים מן הסוכה
או שעדיף שישבו בביתם ולא יכניסו את עצמם לאונס

ומביא בזה מעין מח' הגרשז"א והגריש"א
ויש המצדדים כיון זה הזמן שאפשר לטייל כל השנה עם הילדים
הרי זה בכלל תשבו כעין תדורו ויטייל גם אם יאנס מקיום מצוות סוכה

אני כותב מזיכרון ישן אבל הנידון משליך לעניינינו
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לא אמנע מלכתוב כאן הרגשה שיש לי מנעורי,
שב2 הפעמים שיש לנו 'שבוע חופש', ה''ה ימי חול המועד, הרי התורה דאגה לאיזון ובלמים, בסוכות מוגבלים מאד מלטייל עקב הרצון לקיים מצוות סוכה, ובפסח עקב הגבלות האכילה החמורות.

ומי שמתעקש לטייל כבימי שגרה, גם לו הוכנו היתרים, כ"א לפום דרגה דיליה.
 
חלק עליון תַחתִית