ראש חודש,טאבו על הירח, מניעת האמת על ידי בית דין,

NETANEL

משתמש ותיק
1- למה מולד -ולא חידוש        2 - מתי הוא המולד ?       3- ממתי רואים ירח ?           4 - יום אחד  או שניים ?      5 - מי העיקרי  ל'  או  א' ?
6 - מניעת האמת עי בי"ד ?      7 - מצווה אחת או שניים ?       8 - סטטיסטיקה וממוצע ?        9,- למי יש קרקע בטאבו על הירח ?

10 - גודל, ופרופורצייה:, מדוע השמש והירח נראים באותו גודל,  ?     11 - מה חלילה יקרה אם לא יהיו שום  יהודים   בארץ ישראל,- ?
-----------------------------
1= מולד ולא חידוש : מפני שכמו תינוק שנולד והולך וגדל עם הזמן , כך גם הירח, שאיננו מופיע מחדש בבת אחת אלאהולך וגדל,
( האבודרהם)
2= מתי המולד :  לרמבם לכוזרי לרזה  ועוד  - רגע דיבוק המאורות, = חפיפה,  2 – למאירי התשבץ ואחרים  = ברגע החלה התוזזה ,ותחילת החשיפה,
3=כדי לראות את הירח החדש  :צריך לעבור זמן שהירח יהיה מספיק גדול להבחין בו, , בגמרא  (רה כ,ב) כתוב שזה אחרי שש שעות, וכבר דנו בכך המפרשים , שכן בפועל ניתו לראות רק אחרי כשמונה עשרה שעות,
  (או בין  56-20 שעות)  אחרי המולד האמיתי, אם כי כבר קרה בתשנז שאז הצליחו לראותו אחרי 14 שעות -וזה נדיר, שכן אחרי 24 שעות רק  אחוז אחד מקוטרו מואר  !
  למעשה קביעת זמן הראייה קשה בגלל התלות באטמופירה, בזיהום האוויר, במזג האוויר, בכוח הראייה ובזווית של המיקום , בגובה של הצופה ,ועוד , וגם האסטרונומים מתקשים בכך, ואכן הרמבם הקדיש בהלכות קידוש החדש תשעה פרקים (יא עד יט) על  אפשריות חיזוי הירח ,במוצאי היום ה- 29 של כל חודש.
 ומעניין- המהרל מתרץ בכך את התמיהה מה כ"כ התקשה משה בעניין קידוש החודש ?  אלא  שזה היה בעצם הקושי ,ועל כך צריך היה השם להראותו כזה ראה וקדש,
ואפשר שזה מה שמובא במדרש תנחומא הישן  " ר שמואל ,,,,ולא היה בכוח בעין לראותו - והראהו לו הקבה באצבע, ואמר לו כזה ראה וקדש" ,
4 - יום אחד ,או שניים
כשקידשו עפ ראייה ,  לרשי היה רק יום אחד ר"ח ומוכיח  זאת ממעשה מבמ נ"ט,  ממעשה של ר אליעזר בתנורו של עכנאי ,שנתחלף לאשתו מלא בחסר,וחשבה שאין בו נפילת אפיים, "אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי, מההוא מעשה ואילך - לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה , ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר  , וכן בשמואל א כ,כז  ברש"י:  וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-יְהוֹנָתָן, הִנֵּה-חֹדֶשׁ מָחָר, ,,,,וַיְהִי, מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, וַיִּפָּקֵד, מְקוֹם דָּוִד;  ,לרש"י והרד"ק הכוונה ליום שאחר ר"ח שהיה יום חול. וזה גם לדעת השלטי גבורים בר"ה , 
  אך המהרשא בבמ שם והאור זרוע בהלכות ר"ח סוברים שגם כשקידשו עפ ראייה  , הרי בחודש מלא היו גם אז  שני ימי ראש חודש, ונחלקו  בביאור הפסוק משמואל א, כ, כז: "וַיְהִי מִמָּחֳרַת הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי". לתשב"ץ ורבנו ישעיה הכוונה ליום שני של ר"ח, 
5 – בחודש מלא, מי העיקרי  יום  ל,   או  א' ?      כמובן א' ,  שכן את קרבן המוסף הקריבו רק בא'  ,ולא בל' ,  אם כי סעודה,  שמחה  והגבלת  עבודה לנשים ושא מנהגים , נהגו בשני הימים ,  למרות שבתפילות שלנו אנו  מתפללים מוסף של ר"ח בשני  הימים.​
6 - מניעת האמת עי ביד : מדיני המצווה חקירת העדות ,,ואיום העדים לפעמים"  , דבר מיוחד שיש בקידוש החודש  בשונה מהרגיל שיש לביד לברר האמת והמציאות הנכונה,    שכן  בקידוש החודש נתנה התורה כוח לבית דין  לקבוע ראש חודש אף שלא בהתאם למולד למרות שהם מודעים שהעדים אמת דיברו !, כגון כדי שלא ייצא כיפור בשישי או בראשון , ולכן גם אם יהיו עדים על כך ,הרי ביד מפחידים אותם כדי להניאם מעדות, ובמקרה הצורך אף מבלבלים אותם כדי לפסול את עדותם, " מאיימין עליהן איום גדול ומטריפים אותם בשאלות ומטריחין עליהן בבדיקות ומדקדקין בעדות ומשתדלין בית דין שלא יקדשו חדש זה " (יש מקרים  נוספים, ושם  הרמבם חולק שאם  העדים עמדו על דעתם - משנים למפרע).​
7 - =כמה מצות ,    בסידור הלוח?
לרמבם רק אחת -וכך כתב הרמב"ם בפתיחה להלכות קידוש החדש שיש מצות עשה אחת והיא: שעניין שניהם הוא לעשות הנצרך כדי שיתקימו המועדים בזמניהם : " לחשב ולידע ולקבוע באי זה יום תחילת כל חדש וחדש מחדשי השנה.", וכולל בתוכו גם את מצוות עיבור השנים וכך גם בספר החינוך,"   וכן." לקדש חדשים ולעבר שנים בבית דין גדול בחכמה סמוך בארץ,,,שנאמר החודש הזה לכם" .
            אולם לרמבן  ולבה"ג , יש כאן שתי מצוות נפרדות:  אחת קידוש החודש, והשנייה עיבור השנים ,עפ הפסוק בדברים טז,א,
" שמור את חודש האביב, ".       
8 - =סטטיסטיקה וממוצע,נכון המולד שמכריזים בבית הכנסת  - אינו מדוייק, אלא ממוצע , שכן אורכו של החודש  המפורסם  (29-12-793)   הוא הזמן הממוצע שעובר בין מולד למולד. בפועל, הזמן שעובר בין מולד למולד   אינו קבוע, והוא נע בין 29 יום ו-½6 שעות לבין 29 יום ו-½19 שעות בקירוב.   דהיינו הבדל של כ 13,5 שעות  ! ועוד ככלל אנו שואפים שהמולד יהיה מה שיותר סמוך לר"ח,אולם  בשל כללי הדחיות יש שיווצרו הפרשים גדולים, , ואף היה מקרה חריג בשנת תש"פ בו היה מולד הלוח של חודש שבט בשבת כ"ח בטבת בבוקר. וכך  הכריזו בבתי הכנסת על שעת המולד,  אולם הכריזו גם  שראש חודש שבט יחול ביום שני,  
       ויש לכך משמעות הלכתית לגבי סיום זמן קידוש לבנה, שאפשרי רק כל עוד הירח לא החל להחסיר  מאורו, והפוסקים ממ  התירו כיון שגם בהפרש\ איחור  של מספר שעות הדבר עדיין אינו ניכר לעינינו, (עדיין יש דיון לגבי איזה קו אופק נקבע המולד, וכן יש דיון לגבי תושבי ארהב וכדומה שהפרשי השעות אמורים להשפיע, וגם לליקוי חמה יש השפעה על העניין ,וכל אלו נידונים בארוכה),
9 – רבנים על הירח - טוב לא בטאבו, אבל,,,
באדמת הירח פעורים למעלה מחצי מליון מכתשים בקוטר של יותר מקילומטר,שלושה מהם קרויים על שם גדולי ישראל : 
המכתש האחד הינו מכתש Abenezra - 'מכתש אבן עזרא', הקרוי על שמו של רבי אברהם אבן עזרא, מחכמי ספרד. (ראב"ע, ד'תתנ"ב/  1092 /   ד'תתקכ"ז, 1167) ,רבי אברהם אבן עזרא אף כתב כידוע, עשרות חיבורים תורניים, בהם פירושים לחלקי התנ"ך הרבים, וכן, את 'ספר העיבור' על לוח השנה וספרי הגות, דקדוק ושירה,  מכתש זה כונה כך, משום שה'אבן עזרא' עסק רבות בתחום האסטרונומיה, כתב לוחות אסטרונומיים, וערך תצפיות שונות ומחוכמות במערכת גרמי השמים.   מלבד היותו תלמיד חכם עצום, היה האבן עזרא גאון ובקיא במדעים, ואף כתב עשרות ספרים בתחום המתמטיקה, האסטרולוגיה והאסטרונומיה, שהיוו בסיס למתמטיקאים ולאסטרונומים בארצות אירופה ובעולם המערבי שנים לאחר מכן. .המכתש הקרוי על שמו נמצא באזור ההררי במרכז צידו הדרומי של הירח. הוא בקוטר 42 ק"מ, עומקו 3.7 ק"מ.
       המכתש השני הינו 'מכתש רלב"ג', על שמו של רבנו לוי בן גרשום מגדולי  -פרובנס, , אשר חי כמאתיים שנה לאחר האבן עזרא, (ה'מ"ח, 1288- ה'ק"ד, 1344)   ידוע בעיקר בשל פירושו לתנ"ך. וכמוהו, עסק רבות בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה, לצד גדלותו התורנית. רלב"ג אף פיתח מכשיר לניווט ימי  \ למדידת מרחק זויתי בין כוכבים ,והמבוסס על צפייה במערכת גרמי השמים בשם 'מטה יעקב', ששימש במשך כארבע מאות שנה יורדי ים ונווטים. ספריו של רלב"ג תורגמו לשפות זרות, ושמשו בסיס מדעי לחוקרים ולמפתחים בתחום. רלב"ג אף ביצע תצפית על ליקויי חמה ועל ליקויי לבנה בתחילת המאה ה-14.    המכתש הקרוי על שמו Rabbi-Levi  נמצא בדרום מזרח הצד הגלוי של הירח,  הוא בקוטר 81 ק"מ, עומקו 3.5 קמ,
         לרשימה אפשר להוסיף גם את אברהם זכות. גם מכתש זגוט  =  
Zagut  נמצא בחלקו הדרומי מזרחי
י של הצד הנראה של הירח – שכנו של מכתש רבי לוי. קוטרו 84 ק"מ ועומקו 3.2 ק"מ.    ( לא של  רב -  ויש עוד אחד על שם איינשטיין),
אברהם זכות (1452 – 1515) – נולד בסלמנקה בספרד, הוא היה מתמטיקאי ואסטרונום, ולימד באוניברסיטת סלמנקה עד גירוש ספרד. אחר כך הוא נמלט לפורטוגל, אולם גם משם נאלץ להמלט בעור שיניו לתוניס, ומשם לאיטליה,. רבו המובהק היה רבירבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות תלמוד,פוסקים וקבלה, וגם לארץ ישראל הגיע, בסוף ימיו, בשנת 1513 זכה ר' אברהם זכות להגיע לירושלים הוא ישב בישיבת רבי יצחק שולל בה חיבר את לוח בלשון קדושה, , שם חי את שנותיו האחרונותוהוא נפטר ונקבר  בהר הזיתים  בירושלים.    היה תוכן בחצר המלך יוהן השני, ואח"כ בחצר המלך מנואל, והיה יועצו בדבר שליחת ואסקו דה גמה למצוא נתיבות לארץ הודו ולגילוי יבשת אמריקה,כריסטופר קולומבוס , התייעץ והשתמש בלוחות האסטונומים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש. כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות, .עבודותיו החשובות הן בתחום האסטרונומיה, ופיתח סוג של אצטרולב. בעולם היהודי הוא ידוע בזכות "ספר יוחסין" שלו – שהוא למעשה חיבור היסטורי.
  
             הלוחות של ר' אברהם זכות היו תמיד בידיו של קולומבוס. לפי רשימותיו הם אף הצילו את חייו בשנת רס"ד (1504). "הקזיקים יושב ארץ וירגוה" לא נתנו מזון לאנשיו של קולומבוס ןהם היו בסכנת רעב. לפי הלוחות של זכות הוא מצא כי באחד הלילות הקרובים צפוי - ליקוי לבנה - הוא קרה אליו את השרים והודיע להם על הקללה הצפויה - אור הירח יעלם. ואכן כך קרה. ומאז כיבדו אותם במזון בכל מקום שבא.
נמצאו גם הגהות שעשה קולומבוס על לוחות אברהם זכות והן נמצאות בספריית קולומבינה שבפורטוגל​
9 - =סטטיסטיקה וממוצע,נכון המולד שמכריזים בבית הכנסת  - אינו מדוייק, אלא ממוצע , שכן אורכו של החודש  המפורסם  (29-12-793)   הוא הזמן הממוצע שעובר בין מולד למולד. בפועל, הזמן שעובר בין מולד למולד   אינו קבוע, והוא נע בין 29 יום ו-½6 שעות לבין 29 יום ו-½19 שעות בקירוב. דהיינו הבדל של כ 13,5 שעות  !  בשנת תש"פ היה מולד הלוח של חודש שבט בשבת כ"ח בטבת בבוקר.וכך  הכריזו בבתי הכנסת על שעת המולד,   וכן שראש חודש שבט יחול ביום שני,
ויש לכך משמעות הלכתית לגבי סיום זמן קידוש לבנה, שאפשרי רק כל עוד הירח לא החל להחסיר  מאורו, והפוסקים ממ  התירו כיון שגם בהפרש\ איחור  של מספר שעות הדבר עדיין אינו ניכר לעינינו, (עדיין יש דיון לגבי איזה קו אופק נקבע המולד, וכן יש דיון לגבי תושבי ארהב וכדומה שהפרשי השעות אמורים להשפיע, וגם לליקוי חמה יש השפעה על העניין ,וכל אלו נידונים בארוכה),
ועוד ככלל אנו שואפים שהמולד יהיה מה שיותר סמוך לרח, אולם בשל כללי הדחיות יש שיווצרו הפרשים , ואף מקרה חריג , שקרה בשנת תש"פ שאז היה מולד הלוח של חודש שבט: בשבת כ"ח בטבת בבוקר. ואחרי קריאת התורה הכריזו בבתי הכנסת על שעת המולד, וכן שראש חודש שבט יחול ביום שני !
10- = גודל - ופרופורצייה,:  .
המרחק של הירח מהארץ הוא כ :  384000 קמ, ,   והמרחק של השמש מהארץ הןא 150 מליון  קמ, שזה בערך פי 400 ,
אותו דבר  לגבי גדלם,  קוטרו של הירח הוא כ  : 3500 קמ ,  ואילו קוטרה של השמש הוא 1,4  מליון קמ  ,שוב פי  400
אולם ההשפעות שלהם על הנראות לנו :  היא הפוכה, -  הגודל –מגדיל,   אך המרחק – מקטין ,   ומפני ששניהם הם פי 400 ,
הרי לנו הם נראים באותו גודל !
3,500\ 1,400,000=400  ,     וגם  384,000\ 150,000,000=390 .
11 – אם לא יהיו כלל יהודים בארץ ישראל  - תתבטל חלילה  קדושת הראש  חודש וכו , כך הרמבם,  והרמבן חולק  עכ,
         חידוש גדול כתב הרמב"ם,  שכאשר לא יהיו חכמים סמוכים, החודשים יתקדשו על פי החשבון, אולם אחר ביטול הסמיכה, התקדשות החודשים תלויה בבני ארץ ישראל, שכאשר הם מחשבים את החודשים על פי החשבון הקבוע שבלוח, אזי החודשים מתקדשים, אבל אם חס ושלום לא יהיו יהודים בארץ ישראל, החודשים יתבטלו ועמם כל החגים. אולם חלילה לה' מעשות זאת, מפני שהבטיחנו בתורה שלא ימחה אותות האומה,
ואלו דבריו :  "אנחנו אמנם נחשב היום כדי שנדע היום שקבעו הם ר"ל בני ארץ ישראל בו ר"ח,  כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין היום, לא בראיה.   ועל קביעתם נסמוך. לא על חשבוננו.    אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא. והבין זה מאד.
  הרמב"ן בספר המצוות קנג  חולק על הצורך שיהיו יהודים בארץ ישראל כדי שיחול החשבון עליהם, שכן לדעתו החודשים אינם נקבעים על פי חשבונם של החיים כיום בארץ ישראל, אלא על פי החשבון הקדום של רבי הלל. ועי' בערוה"ש         ואני אוסיף לך באור. אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים. לפי שאין לנו רשות שנחשב בחוצה לארץ ונעבר שנים ונקבע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

תיז, ז -
 ​
12 - העיקר זה: הראייה \החשבון \ שילוב ( יפורט בעזהי בכתבה נפרדת.)     נכתב כפרק נפרד , וצורף אחכ גם לכאן  שכן זה אותו נושא .
12 - העיקר בקידוש החודש זה: הראייה \החשבון \ שילוב ? (כשהתקיימה הראייה),

  לפי כולם מהלל והלאה עברנו רק לפי החשבון , (אולם הכוח שקובע את קידוש החודש תלוי במחלוקת , ראה לעיל,)
מה גורם לקידוש ? דבר זה הוא מחלוקת בין הגאונים ,כאשר לאורך הדורות התווספו נוספים לצד זה או אחר, ויש גם כאלה שעשו מיזוגים מלאים או חלקיים בין השיטות השונות ,ונעשה זאת כסיכום ובקיצור:
א - רסג ר חננאל ר בחיי- בפרשת בא (שמות יב ,ב) , ועוד סוברים שהחשבון שנמסר להם - הוא העיקר והקובע ,
ה י ח י ד - וכלל לא התחשבו בראייה, - . וכללי הדחיות נשמרו תמיד.
ב - ר אחאי גאון הרמבם האבע התשבץ שהעיקרון החשוב והיחיד בזמן שהיו בי"ד מוסמך היתה רק ה ר א י יה ,בלי התחשבות בחשבון וגם לא בדחיות, וכל יום שבו נפל המולד ובאו עדים הפך לראש חודש ,והשימוש בחשבון היה רק כדי לאמת \לעמת את העדים. והסבירו את דברי רסג על חשיבות הלוח , שנאמרו לצורך המלחמה נגד הקראים שכפרו בלוח,,
ג - הרשבא וגם החתס מיזגו את שתי הדיעות , -שכשאפשר קידשו עפ הראייה אך בו זמנית - התחשבו בחשבון , ולכן כאשר היתה סתירה ביניהם ,היתה לחשבון עדיפות - והיא שהכריע,
ד - לנציב - יש שלושה שלבים נפרדים, וכל אחד תיפקד בזמן אחר : א ) כל זמן שהתאפשר קידשו רק עפ ראייה, ב) כאשר לא יכלו להמשיך עפ הראייה, קידשו מידי שנה - לשנה אחת בלבד, עפ חשבון המולדות והכללים,
ג) שלב אחרון - עם החשש שלא יהיה ביד לקדש, הלל עשה את הלוח הקבוע לכל הדורת , הלל שהיה כשלוש מאות שנה אחרי החורבן.

עד כאן בקיצור ולמעוניין ביותר להלן  כנל עם מקורות:

כמובן שיש הוכחות וקושיות לכל אחד מהצדדים:
ורסג מציג קושיות מהן עולה שהעיקר הי החשבון -
א - בזמן שהותם במדבר סיני, עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה לא אפשרו לבני ישראל לראות את הירח.
ב - איך דוד ושאול יכלו לדעת מתי ראש חודש וכי היו שני ימים של ראש חודש אם לא שבזמנם הסתמכו על החשבון ולא על הראיה?
ג - מובא במשנה שעברו את החודש למרות שכל ישראל ראו את הלבנה, מכאן שלא סמכו על הראיה.
ד - מובא במשנה שרבן גמליאל קיבל עדים שטענו שראו את הירח ביום אחד ולא ראוהו ביום אחרי זה, למרות שהדבר איננו הגיוני , ולגבי הגמרות שדנות בערבה וכו בשבת , הרי הם דיון תיאורטי בלבד - ולא למעשה , שכן כללי הדחייה נהגו תמיד.

ועל כך עונים החולקים כדלהלן:
א - אין סיבה לחשוב שעמוד הענן ועמוד האש מנעו מכל בני ישראל לראות את הירח.
ב - יש לשער שבזמן שאול ודוד קבעו את סעודת ראש חודש עשרים ותשע יום אחרי ראש חודש הקודם, למרות שהדבר לא היה וודאי.
ג - כוונת המשנה להדגיש כי דרוש תהליך פורמאלי של קבלת עדים וחקירתם כדי שתהיה אפשרות לקדש את החודש.
ד - כוונת המשנה היא שיש לקבל את עדות החודש גם אם לכאורה ההיגיון סותר את טענת העדים.

ולהלן דבריו הנחרצים של הרמבם פירוש המשנה ראש השנה ב ו.
"
ואני מתפלא על אדם שמכחיש ומתווכח בדבר הברור ואומר שדת היהודים אינו בנוי על ראיית החדש אלא על החשבון בלבד , והוא מאמין בכל הלשונות האלה, ואיני חושב שהאומר כן מאמין בכך, אלא הייתה מטרתו בדבר זה לנגח את יריבו באיזו צורה שתהיה שלא בצדק או בצדק כיון שלא מצא מפלט מלחץ הוויכוח.
ומה שראוי שאתה תאמין שעיקר דתנו בנוי על הראייה, ,,,, ולא היו סומכים על החשבון אלא כדי לדעת אם ייראה או לא ייראה כמו שביארתי לך, לא שיסמכו על החשבון בלבד ויעשו ראש חדש על פי החשבון אם מחייב שייראה,
ןאכן הרמבם בהלכות שבת ה, כא " יום הכיפור שחל בשבת,לא היו תוקעין, חל להיות במוצאי שבת,",,,,,, שלשיטתו,כשנהגו עפ ראייה לא נהגו הדחיות,ויוכפ יכול לחול בשישי או במוצש !

והרשבא לשיטתו כנל, ואלא דבריו: בשות ד רנד :
ענין החשבון וקידוש החדש, הלכה למשה מסיני, כדברי הרמב"ם, דכל שיש מקום הועד, חייבים הם לקדש על פי הראיה, עם עדות החשבון… העיקר, הוא החשבון. אלא שבזמן שהיה בית דין בבית הועד, מצוה לקדש על פי הראיה… דאמר שמואל: יכילנא לתקוני לכולי גולא. אלמא: בלא עדות ראיה, היה יכול לדקדק בחשבון המולדות, ולתקן לגולה לקדש. … משום דמצוה לקדש על פי הראיה,

שיטתו של הנציב מבוארת בהעמק שאלה על השילתות דר אחאי גאון פרשת ויקהל , סז- כז

 ויקהל ס״ז:כ״ב
א בזמן חכמים הראשונים וכו' הי' יום ערבה בשבת ופורים בשבת. ,,, ובאמת פסק הכי הרמב"ם בהלכות שבת פ"ה הכ"א דיוה"כ חל בע"ש ובא' בשבת והרי אנן קיי"ל לא אד"ו ראש. ,,ובפ"ז כ' אין קובעין לעולם ר"ח תשרי לפי חשבון זה לא בא' בשבת ולא בד' בשבת כו'. ו
ודקדק לפי חשבון זה. דוקא בזמן המולדות. לאפוקי בזמן שיש סנהדרין בא"י שמקדשין עפ"י הראי'. אז קיי"ל כאחרים דדרשינן כזה ראה וקדש. ואין מעברין לצורך.
אבל משעה שבטלו סנהדרין בא"י ומקדשין עפ"י המולדות וגם זה הל"מ. מעברין לצורך. ונקטינן הכלל לא אד"ו ראש. ולא העלה הלל הנשיא האחרון בזמן אביי ורבא. אלא שזה החשבון עצמו. היו מחשבין בא"י ושם קדשו את החודש כדין. ומזמן תקנתם מחשבין כל ישראל במקומם כפי הכללים והסדר שקבעו. אבל עיקר חשבון המולדות שנוי הדין של אד"ו התחיל מזמן ביטול סנהדרין.
אלא שעד סדר של הלל היו מחשבין בכל חודש. וכשלא נזהרו בחדשי הקיץ. היו מוכרחים לעבר אלול משום זה הכלל דלא אד"ו ראש.
והיינו מעשה דעולא.
ומשקבעו בימי אביי סדר נכון על כל חדשי השנה. ראו לתקן הכל באופן שלא לעבר אלול ומכ"מ א"א שיהא אד"ו ראש. וממילא אין ערבה ואין פורים בשבת.
וכ"ז לא כהמפרש פ' ז' ה"ז שכ' דאפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' היו דוחין משום אד"ו והלכה כרבנן דאחרים. ואשתמיטתי' דברי הרמב"ם ה' שבת הנ"ל.,,"ו. ,,. כ"ז שיטת הרמב"ם ז"ל. אבל רבו עליו דעות הגאונים ז"ל הראשונים. ואמרו דעיקר קידוש עפ"י הראי' אינו עיקר אפי' בזמן בהמ"ק וסנהדרין. אלא שנהגו כך וסמכו על הדרש. וזהו דעת רב סעדי' גאון ז"ל שנחלק עם הקראים בימיו. ,, בשם רס"ג דכל הנשנה שלא עפ"י זה הכלל. לא הי' מעולם. ומשל הי' אם הי' כך.​
13 - הכרזת המולד : להבא או לשעבר , יפורט בעזהי בכתבה נפרדת ,
 

בבלי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
9 – רבנים על הירח - טוב לא בטאבו, אבל,,,
באדמת הירח פעורים למעלה מחצי מליון מכתשים בקוטר של יותר מקילומטר,שלושה מהם קרויים על שם גדולי ישראל : 
המכתש האחד הינו מכתש Abenezra - 'מכתש אבן עזרא', הקרוי על שמו של רבי אברהם אבן עזרא, מחכמי ספרד. (ראב"ע, ד'תתנ"ב/  1092 /   ד'תתקכ"ז, 1167) ,רבי אברהם אבן עזרא אף כתב כידוע, עשרות חיבורים תורניים, בהם פירושים לחלקי התנ"ך הרבים, וכן, את 'ספר העיבור' על לוח השנה וספרי הגות, דקדוק ושירה,  מכתש זה כונה כך, משום שה'אבן עזרא' עסק רבות בתחום האסטרונומיה, כתב לוחות אסטרונומיים, וערך תצפיות שונות ומחוכמות במערכת גרמי השמים.   מלבד היותו תלמיד חכם עצום, היה האבן עזרא גאון ובקיא במדעים, ואף כתב עשרות ספרים בתחום המתמטיקה, האסטרולוגיה והאסטרונומיה, שהיוו בסיס למתמטיקאים ולאסטרונומים בארצות אירופה ובעולם המערבי שנים לאחר מכן. .המכתש הקרוי על שמו נמצא באזור ההררי במרכז צידו הדרומי של הירח. הוא בקוטר 42 ק"מ, עומקו 3.7 ק"מ.
       המכתש השני הינו 'מכתש רלב"ג', על שמו של רבנו לוי בן גרשום מגדולי  -פרובנס, , אשר חי כמאתיים שנה לאחר האבן עזרא, (ה'מ"ח, 1288- ה'ק"ד, 1344)   ידוע בעיקר בשל פירושו לתנ"ך. וכמוהו, עסק רבות בתחומי המתמטיקה והאסטרונומיה, לצד גדלותו התורנית. רלב"ג אף פיתח מכשיר לניווט ימי  \ למדידת מרחק זויתי בין כוכבים ,והמבוסס על צפייה במערכת גרמי השמים בשם 'מטה יעקב', ששימש במשך כארבע מאות שנה יורדי ים ונווטים. ספריו של רלב"ג תורגמו לשפות זרות, ושמשו בסיס מדעי לחוקרים ולמפתחים בתחום. רלב"ג אף ביצע תצפית על ליקויי חמה ועל ליקויי לבנה בתחילת המאה ה-14.    המכתש הקרוי על שמו Rabbi-Levi  נמצא בדרום מזרח הצד הגלוי של הירח,  הוא בקוטר 81 ק"מ, עומקו 3.5 קמ,
         לרשימה אפשר להוסיף גם את אברהם זכות. גם מכתש זגוט  =  Zagut  נמצא בחלקו הדרומי מזרחי
י של הצד הנראה של הירח – שכנו של מכתש רבי לוי. קוטרו 84 ק"מ ועומקו 3.2 ק"מ.    ( לא של  רב -  ויש עוד אחד על שם איינשטיין),
אברהם זכות (1452 – 1515) – נולד בסלמנקה בספרד, הוא היה מתמטיקאי ואסטרונום, ולימד באוניברסיטת סלמנקה עד גירוש ספרד. אחר כך הוא נמלט לפורטוגל, אולם גם משם נאלץ להמלט בעור שיניו לתוניס, ומשם לאיטליה,. רבו המובהק היה רבירבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות תלמוד,פוסקים וקבלה, וגם לארץ ישראל הגיע, בסוף ימיו, בשנת 1513 זכה ר' אברהם זכות להגיע לירושלים הוא ישב בישיבת רבי יצחק שולל בה חיבר את לוח בלשון קדושה, , שם חי את שנותיו האחרונותוהוא נפטר בירושלים.    היה תוכן בחצר המלך יוהן השני, ואח"כ בחצר המלך מנואל, והיה יועצו בדבר שליחת ואסקו דה גמה למצוא נתיבות לארץ הודו ולגילוי יבשת אמריקה,כריסטופר קולומבוס , התייעץ והשתמש בלוחות האסטונומים של אברהם זכות לפני ובמהלך מסעותיו לעולם החדש. כך גם מגלי ארצות נוספים בעידן התגליות, .עבודותיו החשובות הן בתחום
תוכל להביא מקורות לשמות המכתשים?
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבבלי- אנסה לצלם ולצרף מפה-- אבל מתקשה בזה טכנית,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
IMG-20210124-WA0011רלבג ירח.jpg
הקו האדום המכתש של רבי לוי= הרלבג
הקו הצהוב המכתש של זגותא= של ר אברהם זכות ,
הקו הכחול המכתש  של ראבע- אבנזרא

כולם באנגלית 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ושוב חזרנו - לקידוש החודש , עם פרשת " החודש הזה לכם ראש חודשים".

א.
למדנו שהמולד המוכרז בביהכ"נ הוא ממוצע , ולא הממשי. וכ"כ למה ?
מפני שאורך החודש והיקרות המולד אינו קבוע ומשתנה !
בסדר.  אבל למה אורך החודש משתנה ?

ב.
סיפור :
ראובן ושמעון  עומדים יחד ליד הבימה  ומתחילים להקיף  אותה .
1-כאשר רק ראובן מאט  המרחק ביניהם יגדל במעט,
2- ובאם רק שמעון יגדיל  את מהירותו ,  המרחק ביניהם יגדל במעט,
3- באם גם ראובן יאט - וגם שמעון יאיץ  המרחק ביניהם יגדל מאוד.

ג.
ועוד הקדמה-
 הגופים בחלל המקיפים עצם כלשהו, ככל שהם קרובים לעצם  יותר - מהירות ההקפה גדלה,
וככל שהם רחוקים ממנו מהירות ההקפה שלהם קטנה ,[החוק השלישי של קפלר].
ומשום כך נוגה מהירותו גדלה מארץ, ומאדים מהירות קטנה מארץ.
.
         ולבסוף מסלולי ההקפה אינם מעגלים  אלא אליפטיים , ולכן גם אם זמן ההקפה השלם יהיה קבוע - אבל מהירותו אינה קבועה לאורך המסלול, וכנל הירח מאיץ בהתקרבו לארץ, ומאיט בהתרחקו. ואותו דבר בהקפה של הארץ מסביב לשמש.

         ולכן יש לנו חודשים שהם  ארוכים  ב-7 שעות מהממוצע. וחודשים שהם קצרים  בשש שעות פחות מהממוצע. ובהצטבר - ההפרש בין החודש הארוך ביותר לחודש הקצר ביותר הוא למעלה מחצי יום! זה קורה במקרים הקיצוניים לעיל. אבל בדכ המסלולים משתלבים ומתקזזים ואז ההבדלים קטנים יותר, 
           שכן מה שקורה ברוב חדשי השנה זה כמו בסיפור לעיל מקרה   אחד ושניים, ואילו החודשים שהמולד רחוק משמעותית  מהממוצע הוא בסיפור  שלוש.

         למעוניינים בהסבר רחב יותר מלווה בתרשים  - שגם בו החלפתי את המינוחים המדעיים .והשתדלתי לפשטם , בקטע הבא.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תרשים אורך החודש מנאסא.jpg א.
חודש קצר במיוחד יהיה כאשר כדור הארץ נמצא ( באפריהליון ) הכי רחוק מהשמש,
והירח שבמולד נמצא הכי קרוב לכדור הארץ (פריגיאה) מצב זה אפשרי בחודש יולי.

חודש ארוך במיוחד דורש תנאים הפוכים. כדור הארץ (בפריהליון) הכי קרוב לשמש, ,
והירח במולד נמצא הכי רחוק מכדור הארץ , מצב זה אפשרי בתחילת חודש ינואר. (אפוגי).


ב.
בתרשים שני מקרים נפרדים - כל אחד מהם מורכב משתי סיבובים של הירח סביב כדור הארץ - מתוארים באיור.
.
בחודש יולי
המקרה הראשון –בשמאל עליון- מכסה את הגיאומטריה של הירח החדש סביב חודש יולי. =כשהירח הכי קרוב לכדוה"א, המסלול המסומן A מראה חודשׂ=מולד חדש המתרחש בעמדה a1.
חודש אחד לאחר מכן- שמאל תחתון- (מסלול B), הירח חזר לאותו מיקום ביחס לכדוה"א (מסומן b1). עם זאת, כדור הארץ עבר בערך 30 מעלות סביב מסלולו כך שכיוון השמש ביחס לציר הראשי של הירח הוסט. הירח חייב לעבור מרחק נוסף [צבע אדום] שמסומן Δb במסלולו לפני שהוא מגיע לשלב החודש =מולד החדש ב-b2.
זה מדגים באופן גרפי מדוע החודש = המולד ארוך יותר (~1.98 ימים) מהחודש ביחס לכדוה"א .

חודש ינואר
המקרה השני –בצד ימין תחתון - מתרחש כחצי שנה לאחר מכן. חודש חדש =המולד מתרחש אז כשהירח נמצא הכי רחוק מכדור הארץ (מסלול C, מיקום c1).
לאחר חודש אחד- בימין עליון- , הירח חזר לאותו מיקום ביחס לכדוה"א (מסלול D, מיקום d1). שוב, כדור הארץ התקדם ועבר בערך 30° סביב מסלולו, כך שהירח חייב להסתובב מרחק נוסף שמסומן [צבע צהוב]  Δd לפני שהוא מגיע לשלב החודש=מולד החדש בעמדה d2..

ג.
השוואת המסלולים בשני המקרים
בדיקה של מסלולים B ו-D מגלה שהקשת המסלולית Δd = הקו המסומן-ארוכה מהקו המסומן -Δb. המשמעות היא שהירח חייב לכסות מרחק מסלול גדול יותר כדי להגיע למולד=חודש חדש בינואר בהשוואה ליולי.
יתר על כן, מהירות המסלול של הירח איטית יותר(כשהוא רחוק מיותר מכדוה"א  (באפוגיה ) לוקח לו יותר זמן לעבור מרחק נתון.

לסיכום-
בשל שני הדברים:
.1. אורך המסלול שיש להשלים.
 2, מהירות תנועת הירח
אורך החודש קצר מהממוצע כאשר מולד חדש מתרחש ביולי. וארוך מהממוצע כאשר מולד חדש מתרחש סמוך בינואר.

ולבסוף לא בטוח שהצלחתי להסביר את הדברים, אבל מקווה שכן,
אם זה הועיל אשמח למשוב , תודה
 
חלק עליון תַחתִית