"חוקי רצונך"

אברהם לוי

משתמש ותיק
אותה שאלה על צלותא דר' אלכסנדרי המובאת בברכות יז, א:
... ומי מעכב על ידינו שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות, יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם.
 

בשלמא

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
מהו להעבירם מחוקי רצונך, הוי ליה למימר להעבירם מחוקיך? מה הדגש על רצונך?
 
  • מבואר בספרים שהיונים רצו שיקיימו רק מצוות שכליות ולא חוקים שהם רק רצון ה' (עיין בנ"י), וזה גם על משקל לשמור חוקיך ולעשות רצונך.
  • להשלים מנין ק"ח תיבות כמנין חק לישראל (עיין יעב"ץ), ויש עוד מנינים בזה
  • נ.ב. יש הרבה גרסאות בתיבות אלו מעל חוקי מחוקי חוקי וכו' עיין כנה"ג ועוד
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
כנסת - ישראל אמר:
מהו להעבירם מחוקי רצונך, הוי ליה למימר להעבירם מחוקיך? מה הדגש על רצונך?
 
  • מבואר בספרים שהיונים רצו שיקיימו רק מצוות שכליות ולא חוקים שהם רק רצון ה' (עיין בנ"י), וזה גם על משקל לשמור חוקיך ולעשות רצונך.


  • אפשר להוסיף על פי מה שנכתב כאן

    כידוע לאחר מתן תורה תוקף המשפט ומחויבות האדם לעשותו הוא אך ורק בגלל ציוי הבורא, ולא מצד שהשכל מורה לקיימם, והרי הם בכלל התורה שנמסרה במעמד הר סיני. וכנגד זה סברו היונים שתוקף המצוות השכליות אינם בגלל חוקי הבורא, אלא בגלל השכל המורה לכל בן אנוש לקיימו, ומצד התועלת לאנושות בכלל.

    ובזה הוסבר מדוע בתחילת ברכות קריאת שמע דמעריב אומרים ארבעה דברים: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ובסוף רק שלשה: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים ... לאן נעלמו המשפטים?? קושיית @יושב אוהלים
    אמנם לפי האמור ההערה מיושבת, בתחילה התיחס מחבר התפילה לאהבת הקב"ה את ישראל, ולכן ראה טעם לכלול את המשפטים בפ"ע, להדגיש בפנינו, שגם 'משפטים' שהשכל מורה לקיימם, הם בכלל התורה ונתקבלו במעמד הר סיני מאת הבורא בעבור אהבתו את ישראל, משא"כ בקטע השני שעוסק בעבודת ישראל -'נשיח ונשמח', והרבותא של 'נשיח ונשמח' פחות שייכת במשפטים שמתקבלות על השכל מאשר חוקים, לא ראה צורך לכתוב משפטים בנפרד מהתורה בכללותה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ובזה הוסבר מדוע בתחילת ברכות קריאת שמע דמעריב אומרים ארבעה דברים: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ובסוף רק שלשה: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים ... לאן נעלמו המשפטים?? קושיית @יושב אוהלים
בעניותי לא הבנתי איך זה מתורץ.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
נדיב לב אמר:
ובזה הוסבר מדוע בתחילת ברכות קריאת שמע דמעריב אומרים ארבעה דברים: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ובסוף רק שלשה: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים ... לאן נעלמו המשפטים?? קושיית @יושב אוהלים
בעניותי לא הבנתי איך זה מתורץ.


בנוגע לשאלתך לאן נעלמו המשפטים? כבר כתבתי לפני ימים אחדים להסביר בארוכה באשכול שפתחת, ומשום מה רק עתה נזכרת להעיר בסתם על מה שנכתב שם, מבלי לפרט מה פירכא ומה קשה בהסבר הנ"ל. אדרבה אשמח לשמוע שם מדוע הסבר זה לא התקבל בעיניך.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
לכ' הרב @נדיב לב
ממש לא שמתי לב שזה אותה הסבר שכתבת שם.
כתבת את זה כאן יותר בקיצור, ולא הבנתי איך זה מתרץ.
אכן אפנה לשם לראות את הדברים.
ואיתכם הסליחה

עיין שם מה שהערתי.
 

הערשלה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בשלמא אמר:
כנסת - ישראל אמר:
מהו להעבירם מחוקי רצונך, הוי ליה למימר להעבירם מחוקיך? מה הדגש על רצונך?
 
  • מבואר בספרים שהיונים רצו שיקיימו רק מצוות שכליות ולא חוקים שהם רק רצון ה' (עיין בנ"י), וזה גם על משקל לשמור חוקיך ולעשות רצונך.

אפשר להוסיף על פי מה שנכתב כאן
 
כידוע לאחר מתן תורה תוקף המשפט ומחויבות האדם לעשותו הוא אך ורק בגלל ציוי הבורא, ולא מצד שהשכל מורה לקיימם, והרי הם בכלל התורה שנמסרה במעמד הר סיני. וכנגד זה סברו היונים שתוקף המצוות השכליות אינם בגלל חוקי הבורא, אלא בגלל השכל המורה לכל בן אנוש לקיימו, ומצד התועלת לאנושות בכלל.

ובזה הוסבר מדוע בתחילת ברכות קריאת שמע דמעריב אומרים ארבעה דברים: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים ובסוף רק שלשה: תּורָה וּמִצְות חֻקִּים ... לאן נעלמו המשפטים?? קושיית @יושב אוהלים
אמנם לפי האמור ההערה מיושבת, בתחילה התיחס מחבר התפילה לאהבת הקב"ה את ישראל, ולכן ראה טעם לכלול את המשפטים בפ"ע, להדגיש בפנינו, שגם 'משפטים' שהשכל מורה לקיימם, הם בכלל התורה ונתקבלו במעמד הר סיני מאת הבורא בעבור אהבתו את ישראל, משא"כ בקטע השני שעוסק בעבודת ישראל -'נשיח ונשמח', והרבותא של 'נשיח ונשמח' פחות שייכת במשפטים שמתקבלות על השכל מאשר חוקים, לא ראה צורך לכתוב משפטים בנפרד מהתורה בכללותה.


מה זה רצונך?
זו שאלה כ"כ מהותית בחיי כל יהודי על משקל "אין לך אשה כשרה בנשים, אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה".
כביכול כנסת ישראל אשת חיל עטרת בעלה, הכיצד יעשו את רצון אם אינם יודעים מהו?

כדי להוסיף הסבר צריך להביא את הגמ' בברכות (לה:) וז"ל: 
"ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: ואספת דגנך".
בשים לב ש'ואספת דגנך' נאמר בפרשת 'והיה אם שמוע', בכ"ז זה נקרא 'אין עושין רצונו של מקום'. מה הפשט? הרי שומעים למצוות ה' ואיך יכולים להיקרא 'אין עושין רצונו של מקום'?
וההסבר שכשיהטדי עושה את מצוות ה' באופן של מצוות אנשים מלומדה, אין זה הרצונו של מקום, כמו שכתב בספר כד הקמח עצרת וז"ל:
"ולמדנו מכל זה שהעיקר תלוי בלב ואם הלב שלם עם השי"ת הכל שלם עם השי"ת ואם הלב חסר הכל חסר וכמו שאמרו רחמנא ליבא בעי".

והרצון הוא בעצם כוונת הלב בקיום המצוות וזהו 'חוקי רצונך'.
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
אולי א"ל, שכידוע עיקר מלחמת היוניםהייתה על התורה שבע"פ, {קידוש החודש, סמיכת חכמים, ועוד שאז התחילו הצדוקים והביתוסים שהאמינו רק בתורה שבכתב והסתדרו עם היונים }, וא"כ יתכן שרצו להעבירם מ"חוקי רצונך" דוקא, והיינו שנגד החוקים הכתובים בתורה ללא איך שחז"ל ביארו, הם לא נלחמו, אלא רק נגד חז"ל ודרשותיהם, ויש להאריך בזה טובא.
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
כהמשך להודעה הקודמת -
אע"פ שניתנה תורה איני יודע מה רצון הבורא ית"ש, וכגו' "עין תחת עין", שהייתי חושב שרצון הבורא ית"ש הוא באמת שנעקור לו עין, ובאו חז"ל ולימדונו שרצון הבורא ית"ש הוא לתת כופר.
וזהו "רצונך".
 

רבינא

משתמש ותיק
שירת העשבים אמר:
אולי א"ל, שכידוע עיקר מלחמת היוניםהייתה על התורה שבע"פ, {קידוש החודש, סמיכת חכמים, ועוד שאז התחילו הצדוקים והביתוסים שהאמינו רק בתורה שבכתב והסתדרו עם היונים }, וא"כ יתכן שרצו להעבירם מ"חוקי רצונך" דוקא, והיינו שנגד החוקים הכתובים בתורה ללא איך שחז"ל ביארו, הם לא נלחמו, אלא רק נגד חז"ל ודרשותיהם, ויש להאריך בזה טובא.

למה הסתדרו עם תורה שבכתב יותר מתורה שבע"פ?
לדוגמה שן תחת שן עין תחת עין נשמע נורא לפי פשט המקרא
 

שירת העשבים

משתמש ותיק
רבינא אמר:
שירת העשבים אמר:
אולי א"ל, שכידוע עיקר מלחמת היוניםהייתה על התורה שבע"פ, {קידוש החודש, סמיכת חכמים, ועוד שאז התחילו הצדוקים והביתוסים שהאמינו רק בתורה שבכתב והסתדרו עם היונים }, וא"כ יתכן שרצו להעבירם מ"חוקי רצונך" דוקא, והיינו שנגד החוקים הכתובים בתורה ללא איך שחז"ל ביארו, הם לא נלחמו, אלא רק נגד חז"ל ודרשותיהם, ויש להאריך בזה טובא.

למה הסתדרו עם תורה שבכתב יותר מתורה שבע"פ?
לדוגמה שן תחת שן עין תחת עין נשמע נורא לפי פשט המקרא
שאלתך נשארה אף אצלי ללא מענה ברור, אך כן ברור לי שהיוונים לא לחמו נגד הצדוקים והביתוסים, ואע"פ שהם שמרו על תורה שבכתב.
ואדרבה אשמח אם אי מי מחכמי הפורום דפה יציע איזה רעיון בביאור עניו זה.
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
עלה בדעתי עוד ביאור בזה בס"ד,
דהם גזרו גם מעל לימוד התורה, וכמו שאומרים להשכיחם תורתך,
ואם כן לולי זאת הרי עוד היה ניתן לקיים המצוות בהיחבא, אך בשעה שאין לימוד התורה הרי אף מי שרוצה לקיים רצון השם, אך את המצוות אין ביכלתו לקיים וכמו שאמרו ולא עם הארץ חסיד, ועל זה הוא ההמשך להעבירם מחוקי רצוניך,
 

מאן דכר שמיה

משתמש רגיל
כנסת - ישראל אמר:
מהו להעבירם מחוקי רצונך, הוי ליה למימר להעבירם מחוקיך? מה הדגש על רצונך?

ראה בד"ה ת"ר מצות נר חנוכה תשל"ח (נדפס בספר המאמרים מלוקט ח"ב), וש"נ.
 
חלק עליון תַחתִית