צ"ע טובא על גליוני הש"ס בנוגע לניגון בהלל

במבי

משתמש ותיק
צ"ע טובא דברי ר' יוסף ענגיל בגליוני הש"ס שכותב הך ותשר דבורה י"ל דאין הכוונה כלל שניגנו רק אמרו בקול פשוט את השירה הנאמרת שם שכל מאמר הנאמר בלשון נשגב ומליצה נקרא שירה וכן ההלל בליל פסח קרוי שיר וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש החג ואין מצווה כלל לנגנו בניגון עכ"ל (סוף סוטה)

ודבריו צע"ג שהרי הספרים מלאים מהצורך לשיר לכבוד ה' כמאמר הספר חסידים מי שקולו נעים ואין הקב"ה נהנה מקולו ראוי לו שלא בא לעולם וכו' (תשסח')

...ואם באת להללו ולשבחו, דע  כשאתה מתאווה לשמוע קול נעים ושיר של שבח, אם היו מריצים וממהרים בלא ניגון ומי מקובל היה ? לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם וכו' (ספר חסידים קנח')
 

HaimL

משתמש ותיק
עם היות שאני לא נוטה לדחוק בשביל לקיים את המנהג או ההלכה הרווחת, כאן נראה לי שיש לקיים את דברי הגאון הנזכר, כוותיה ולא מטעמיה, שהרי כתוב במג"א 

וַ֠תִּכְתֹּ֠ב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃

ובאמת לא כתבה בעצמה, אלא שלחה להם לחכמים כתבוני לדורות. וה"נ בנביא 

וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן־אֲבִינֹ֑עַם  בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃

שים לב למוטיב הזהה כמעט בשני הפסוקים. ויש לומר שלא שרה בקולה, אלא כתבה את השירה, כדי לפרסם את המלחמה והניצחון 
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
במבי אמר:
צ"ע טובא דברי ר' יוסף ענגיל בגליוני הש"ס שכותב הך ותשר דבורה י"ל דאין הכוונה כלל שניגנו רק אמרו בקול פשוט את השירה הנאמרת שם שכל מאמר הנאמר בלשון נשגב ומליצה נקרא שירה וכן ההלל בליל פסח קרוי שיר וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש החג ואין מצווה כלל לנגנו בניגון עכ"ל (סוף סוטה)

ודבריו צע"ג שהרי הספרים מלאים מהצורך לשיר לכבוד ה' כמאמר הספר חסידים מי שקולו נעים ואין הקב"ה נהנה מקולו ראוי לו שלא בא לעולם וכו' (תשסח')

...ואם באת להללו ולשבחו, דע  כשאתה מתאווה לשמוע קול נעים ושיר של שבח, אם היו מריצים וממהרים בלא ניגון ומי מקובל היה ? לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם וכו' (ספר חסידים קנח')

הספרים מלאים?
מצאת סך הכל בספר חסידים וגברא אגברא קרמית?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
זה שיש מצוה לשיר, לא אומר שפירוש שירה, היא מנגינה. מצוה לשיר בממקומך, והלל אינו בהכרח מנגינה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קצר ולעניין אמר:
במבי אמר:
צ"ע טובא דברי ר' יוסף ענגיל בגליוני הש"ס שכותב הך ותשר דבורה י"ל דאין הכוונה כלל שניגנו רק אמרו בקול פשוט את השירה הנאמרת שם שכל מאמר הנאמר בלשון נשגב ומליצה נקרא שירה וכן ההלל בליל פסח קרוי שיר וכמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש החג ואין מצווה כלל לנגנו בניגון עכ"ל (סוף סוטה)

ודבריו צע"ג שהרי הספרים מלאים מהצורך לשיר לכבוד ה' כמאמר הספר חסידים מי שקולו נעים ואין הקב"ה נהנה מקולו ראוי לו שלא בא לעולם וכו' (תשסח')

...ואם באת להללו ולשבחו, דע  כשאתה מתאווה לשמוע קול נעים ושיר של שבח, אם היו מריצים וממהרים בלא ניגון ומי מקובל היה ? לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם וכו' (ספר חסידים קנח')

הספרים מלאים?
מצאת סך הכל בספר חסידים וגברא אגברא קרמית?


​גברא אגברא​​​​​​ ?!

מה עניין גליוני הש"ס שחי ב100 שנים האחרונות לבין אחד מן הראשונים ?! 

אך נראה לדונו לכף זכות שמכיוון שהיה רבה הראשי של קראקא מסתמא עקב תפקידו היה צריך להתפלל בבית כנסת המרכזי שמן הסתם היו שם חזנים וקפלה שלא ידעו בין ימינם ושמאלם ובהמה רבה, ובמר ליבו יצא לו משפט זה, אך בחזן יר"ש אדרבא גם לדידו הווה מצווה רבה עד מאד.
 

קצר ולעניין

משתמש ותיק
ספר חסידים פשוטו כמשמעו
מלמד לקח החסידות ומה שאינו עיקר הדין
כך שאין פרכה על גליוני השס ואין צורך לקרוא תירוץ דחוק..
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
קצר ולעניין אמר:
ספר חסידים פשוטו כמשמעו
מלמד לקח החסידות ומה שאינו עיקר הדין
כך שאין פרכה על גליוני השס ואין צורך לקרוא תירוץ דחוק..

אולי לא קראת את מה שכתוב בספר חסידים.

"ראוי שלא בא לעולם" זה רק חסידות???

ולומר כזה משפט "אין מצווה כלל" בעוד שבמדרש מופיע כבד את ה' מהונך, אל תקרי מהונך אלא מגרונך צריך מקור לומר הפוך !

 
 

אבי חי

משתמש ותיק
לכאורה:

"אין מצוה כלל" ר"ל שודאי אינו מעיקר מצות הלל אע"ג דכתיב בי' לשון שירה,
ולא פליג על מה שהביא מר שיש ענין לנגן, וד"ז שייך גם בק"ש ופסד"ז ולאו דוקא בהלל.

ד"א
איני בטוח שלכבד את הקב"ה בקול נעים כו' היינו דוקא לזמר באופן שאסור לגברים לשמוע.
 

אבי חי

משתמש ותיק
לגבי עיקר הנידון בפי' ל' שיר
יל"ע בסוגי' דערכין יא דמשמע להדיא דשירה היינו זמרה בניגון,
דדנו אם עיקר שירה בכלי או בפה [המסקנא דבפה וכלי לבסומי קלא],
וע"ש עוד.
ואפשר לחלק בין לשון חכמים ללשון תורה
אבל עי"ש דלחד מ"ד ילפי' לדין שירה
מאל תקרי ישור אלא ישיר
וע"ש עוד בתוס' ד"ה אל.
 
חלק עליון תַחתִית