לוחות הברית - עשרה דיבריא

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
קודם חג השבעות זמן מתן תורתינו, נקדים את הפיוט הנודע שאמרנו לא מזמן "אחד מי יודע"
והנה נתקשתי בפיוט הנ"ל דמהו ההבדל בין  "שני לוחות הברית" ל"עשרה דיבריא"
ולבוא ולומר דכאן מדברים אודות החפצא בלבד (שני לוחות הברית) וכאן (עשרה דיבריא) אודות הכתוב בתוכו זה קצת קשה

והיחכימני בזה תבוא עליו הברכה
 

ד.מ.

משתמש ותיק
אלו שני יחסים דיש יחס של עשרת הדברות מצד עצמם שכלול בהם כה"ת כולה כידוע, ויש יחס של שני לוחות דעצם מאי שנכתבו בשני לוחות יש בזה תוכן לעצמו כידוע ב"א לחבירו וב"א למקום שמים וארץ וכו' [עי' רמב"ן יתרו עה"פ לא תרצח כו'], והצמדתם להורות דא"א לזה בלא זה, כנודע בענין הצמידים דאליעזר,
 

חזק וברוך

משתמש ותיק
שאלה יפה.
אמנם אינני בטוח שצריך למצוא חילוק, כמדומה שפיוט זה תכליתו לעורר התינוקות, ויתכן שאין קפידא בכל מילה.
(מה המשמעות הרוחנית של תשעה ירחי לידה?)
 

ד.מ.

משתמש ותיק
הידוע התייחס אל ה"כלול בהם כה"ת כולה" - והוא מרש"י סו"פ משפטים
 

ד.מ.

משתמש ותיק
חזק וברוך אמר:
שאלה יפה.
אמנם אינני בטוח שצריך למצוא חילוק, כמדומה שפיוט זה תכליתו לעורר התינוקות, ויתכן שאין קפידא בכל מילה.
(מה המשמעות הרוחנית של תשעה ירחי לידה?)
יש משמעות רוחנית אף לתשעה ירחי לידה - דכלל גדול למד אותנו הרמח"ל דכל תופעה בצורת אדם יש לה שורש במידות ההנהגה של הקב"ה, אם תרצה לברר הענין הסוגיא נקראת סוגיית "עיבור ז"א"
 

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
פותח הנושא
ד.מ. אמר:
חזק וברוך אמר:
שאלה יפה.
אמנם אינני בטוח שצריך למצוא חילוק, כמדומה שפיוט זה תכליתו לעורר התינוקות, ויתכן שאין קפידא בכל מילה.
(מה המשמעות הרוחנית של תשעה ירחי לידה?)
ראיתי בהגדה של פסח להגרב"מ אזרחי שליט"א
דמה שמצינו שכל הנשים בעולם יולדות לתשעה אין זה ראיה כלל משום שלא אלזנין בתר רוב בעכו"ם, וכן כל מה שאנו רואים שנשים יולדות לתשעה היא מעלה מיוחדת בישראל
 
 

ד.מ.

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
ד.מ. אמר:
חזק וברוך אמר:
שאלה יפה.
אמנם אינני בטוח שצריך למצוא חילוק, כמדומה שפיוט זה תכליתו לעורר התינוקות, ויתכן שאין קפידא בכל מילה.
(מה המשמעות הרוחנית של תשעה ירחי לידה?)
ראיתי בהגדה של פסח להגרב"מ אזרחי שליט"א
דמה שמצינו שכל הנשים בעולם יולדות לתשעה אין זה ראיה כלל משום שלא אלזנין בתר רוב בעכו"ם, וכן כל מה שאנו רואים שנשים יולדות לתשעה היא מעלה מיוחדת בישראל
קצת מוזר שהרי אף עכו"ם בכלל האי רובא לילד לתשעה וא"כ אי"ז מעלה רק בישראל, ומה שעכו"ם אין הולכין אחר הרוב היינו בדיני הספיקות שאינם יכולים לסמוך על הרוב אבל אי"ז אומר שאין הרוב קיים, וצ"ע
 
 

שמר

משתמש רשום
לאדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג זצ"ל תי' נאה לזה.
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
כנסת - ישראל אמר:
קודם חג השבעות זמן מתן תורתינו, נקדים את הפיוט הנודע שאמרנו לא מזמן "אחד מי יודע"
והנה נתקשתי בפיוט הנ"ל דמהו ההבדל בין  "שני לוחות הברית" ל"עשרה דיבריא"
ולבוא ולומר דכאן מדברים אודות החפצא בלבד (שני לוחות הברית) וכאן (עשרה דיבריא) אודות הכתוב בתוכו זה קצת קשה

והיחכימני בזה תבוא עליו הברכה

נראה לי שזה כמו שתשאל מה החילוק בין הסיכום בע"פ לחוזה הכתוב ? לוחות הברית כשמם כן הם הלוחות שמבטאות את הברית שהם החוזה החתום בין כלל ישראל להשם ,שעליו נוספה אחר כך כל התורה. עשרת הדברות הן תוכן הסיכום בע"פ.
 

סתמא דמילתא

משתמש רגיל
כנסת - ישראל אמר:
קודם חג השבעות זמן מתן תורתינו, נקדים את הפיוט הנודע שאמרנו לא מזמן "אחד מי יודע"
והנה נתקשתי בפיוט הנ"ל דמהו ההבדל בין  "שני לוחות הברית" ל"עשרה דיבריא"
ולבוא ולומר דכאן מדברים אודות החפצא בלבד (שני לוחות הברית) וכאן (עשרה דיבריא) אודות הכתוב בתוכו זה קצת קשה

והיחכימני בזה תבוא עליו הברכה
 
חזק וברוך אמר:
שאלה יפה.
אמנם אינני בטוח שצריך למצוא חילוק, כמדומה שפיוט זה תכליתו לעורר התינוקות, ויתכן שאין קפידא בכל מילה.
(מה המשמעות הרוחנית של תשעה ירחי לידה?)

ראשית כל אין לזלזל במעלת הפיוט . בספר '''חיים שאל'' להגאון החיד''א מובא שנשאל על אחד שזלזל בפיו שנוהגים לומר באשכנז 'חד גדיא' וקם אחד מבני החבורה ונידהו , ונשאל החיד''א אם נידויו נידוי , והשיב שבודאי הוא נדוי כיון שאיש זה פער פיו גדולי ישראל וקדושי עליון , וצריך נידוי. וע''ש עוד במילותיו החריפות.

ובענין גוף השאלה המבואר מכאן שיש מעלה גופא ללוחות עצמם , דהדיברות הם התורה עצמה והלוחות הם הנתינה של הקב''ה , וכמו ששברי לוחות מונחים בארון
 
חלק עליון תַחתִית