סנגורן של ישראל אמר:
עצם הציטוט מבעל התניא - מה מקורו?
ראה דבריו בליקוטי-תורה ריש פרשת שמיני:
"רשב"י כשהיה במערה י"ג שנה, שבוודאי לא היה יכול לקיים במעשה כמה מצוות מעשיות, שהרי לא היו ניזונים רק מחרובא ועינא דמיא דאברי להו, אם-כן לא קיים אכילת מצה בפסח וקידוש על היין ואתרוג וסוכה". ומבאר ש"יש ב' מיני צדיקים": צדיקים שבבחינת "לויתן", ש"עבודתם ברוחניות... לייחד יחודים עליונים כו'", ולכן, "רשב"י שהיה מבחינת לויתן... המשיך ההמשכות כשהיה במערה על-ידי יחודים ועליות כו'", ו"לא קיים...כמה מצוות מעשיות...אלא הכל ברוחניות כו'". (בשונה מצדיקים מהסוג הב' שעבודתם היא דוקא בקיום המצוות במעשה דוקא) ע"ש. ע"כ.
---
וביאור הדבר כך הוא: אף שהעדר קיום כמה מצוות מעשיות בהיותו במערה היה מצד אונס אשר "אונס רחמנא פטריה" - מכל-מקום, מצד גודל מעלתו של רשב"י, לא ייתכן שיחסר אצלו, חס-ושלום, העילוי שנפעל על-ידי קיום מצוות אלו. ועל כך מבאר שלהיות רשב"י מהצדיקים שבבחינת "לויתן" שעיקר עבודתם ברוחניות - המשיך ופעל כל עניינים אלו באמצעות עבודה רוחנית.
כלומר: במשך כל ימי חייו - כשלא התחבא במערה - בוודאי קיים את כל המצות המעשיות בגשמיות ובפועל ממש. אלא שגם אז הרי הקיום המעשי היה בבחינת טפל ביחס ל"עיקר" עבודתו ברוחניות בייחודים עליונים וכו' ולכן בהיותו במערה, אף שלא היה יכול לקיים כמה מצוות מעשיות - היה אצלו ה"עיקר", עבודה ברוחניות.
וזו התיחסותו לקושיית
חזק אמר:
ממתי אנוס כמאן דעביד? הוא רק נפטר על שלא קיים או על עבירה שנכפה עליה
---
סנגורן של ישראל אמר:
אני שמעתי בשמו רק שבעניין לימוד התורה - למד כל הזמן נגלה ולא נסתר
לדבריו אלו ראה 'אגרת הקדש' סי' כו. ושם:
עיקר עסקיהם הי' תורת המשניות...
