רחיצת מקום זיעה בצונן בשבת ט"ב לאשכנזי

מעיין בסוגיות

משתמש רגיל
הרבה מורי הוראה העתיקו את המנ"ח שאסר לרחוץ כל גופו צונן בקובר מתו ברגל ובשבת ט"ב.
אבל ראיתי שהרב נבנצל בירושלים במועדיה היקל בזה.
וכן המשנ"ב בהלכות חוה"מ לא הזכיר מזה. 
ובשבת ט"ב ודאי קל יותר כי הרמ"א חשש לדעת יחיד , וראיתי בשם הכת"ס שהוא משום כבודו של הר"י מווינא.
ובכלל, יש שמקלים אפילו באבלות רגילה לרחוץ בצונן למי שמצטער.

והשאלות היותר מעשיות הן:
האם מותר לשטוף בשבת את המקומות שהזיעו, כשיודע שאם לא ישטוף יהיה לו קושי להרדם בלילה? (השאלה, כשלא שוטף את רוב הגוף, וממילא אין איסור מצד הלכות שבת)

והאם מותר לקלח או לומר לילדים שהגיעו לחינוך אבלות להתקלח בשבת זו ? (בלי להיכנס לסוגית דוד שמש) , ובזה לכאורה יותר קל כי אפשר לסמוך על המחבר

האם מישהו שמע או ראה מה מורים מורי ההוראה בזה?
 

דרומאי

משתמש ותיק
987 אמר:
הרבה מורי הוראה העתיקו את המנ"ח שאסר לרחוץ כל גופו צונן בקובר מתו ברגל ובשבת ט"ב.
אבל ראיתי שהרב נבנצל בירושלים במועדיה היקל בזה.
וכן המשנ"ב בהלכות חוה"מ לא הזכיר מזה. 
ובשבת ט"ב ודאי קל יותר כי הרמ"א חשש לדעת יחיד , וראיתי בשם הכת"ס שהוא משום כבודו של הר"י מווינא.
ובכלל, יש שמקלים אפילו באבלות רגילה לרחוץ בצונן למי שמצטער.

והשאלות היותר מעשיות הן:
א. האם מותר לשטוף בשבת את המקומות שהזיעו, כשיודע שאם לא ישטוף יהיה לו קושי להרדם בלילה? (השאלה, כשלא שוטף את רוב הגוף, וממילא אין איסור מצד הלכות שבת)

ב. והאם מותר לקלח או לומר לילדים שהגיעו לחינוך אבלות להתקלח בשבת זו ? (בלי להיכנס לסוגית דוד שמש) , ובזה לכאורה יותר קל כי אפשר לסמוך על המחבר

האם מישהו שמע או ראה מה מורים מורי ההוראה בזה?
א. מותר אף בחול.
ב. שבת אינו מתיר רחיצה באבלות כלל, ומה שאסור בחול אסור גם בשבת. וכאן שבת חמור יותר כי לא שייך בו כבוד שבת.
 
 
חלק עליון תַחתִית