איש תלמודי
משתמש ותיק
האם מותר להבדיל לפני תפילת ערבית ולאכול ?
נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
לא דיברתי מצד העניין של אכילה קודם מעריב, שבזה סגי בשומר. אלא מצד העניין של הבדלה קודם מעריב, שלכתחילה לא כי תדיר (מעריב) קודם.איש תלמודי אמר:נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
בזה הנך מסביר למה זה שונה מכל יום שמותר לאכול בהעמדת שומר ?
חימקו אמר:שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
לא הבנתי. הרי גם כאן מקיים את שניהם (יואיל נא להוסיף הסבר, כי ראשי כואב מהצום, וכנראה בגלל זה לא ירדתי לעומק כוונת כת"ר).חימקו אמר:שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
נתנאל_ב אמר:הרי גם כאן מקיים את שניהם (
יש לאדם מנחה ומוסף לפניו ורוצה להתפלל שניהם, אז דנים מה קודם, אבל אדם שבכלל לא מועניים להתפלל ערבית, לא שייך תדיר קודם.נתנאל_ב אמר:לא הבנתי. הרי גם כאן מקיים את שניהם (יואיל נא להוסיף הסבר, כי ראשי כואב מהצום, וכנראה בגלל זה לא ירדתי לעומק כוונת כת"ר).חימקו אמר:שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.נתנאל_ב אמר:תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
איש תלמודי אמר:הוא מתכוון לדחות את תפילת ערבית לשעה מאוחרת מאוד וא''כ עכשיו אינו רוצה לקיים שניהם.
בסדר, בסדר! :)חימקו אמר:יש לאדם מנחה ומוסף לפניו ורוצה להתפלל שניהם, אז דנים מה קודם, אבל אדם שבכלל לא מועניים להתפלל ערבית, לא שייך תדיר קודם.
ידידיה אמר:לכאו' פשוט שאם יש סיבה שאינו רוצה כעת להתפלל מעריב [מחמת הרעב] ל"ש תדיר קודם.
ואם ע"י שיבדיל ויאכל קודם מעריב יוכל להתפלל יותר במתינות ובכוונה פשיטא שמותר.
כלפי ליא אמר:אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.
חימקו אמר:כלפי ליא אמר:אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.
אם הוא שם שומר, אז זה לא לפניו, ואין כאן תדיר קודם.
כלפי ליא אמר:חימקו אמר:כלפי ליא אמר:אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.
אם הוא שם שומר, אז זה לא לפניו, ואין כאן תדיר קודם.
זה ממש טעות
מעריב זמנה מיד, גם אם שם שומר
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.ידידיה אמר:מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
אמת. והוא מנהג ת"ח שיודעים שאסור האכילה לפני קר"שלבי במערב אמר:ידידיה כתב: ↑אתמול, 20:03
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.
אינו מנהג ע"ה כלל, אלא מידת חסידות הוא קודם כל להתפלל.ידידיה אמר:מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
טעימה מותרת כמבואר בפוסקים, עי' רל"ה סקט"ז. וספיה"ע [ושופר] אינו שייך לכאן.אחד הלויים אמר:אמת. והוא מנהג ת"ח שיודעים שאסור האכילה לפני קר"שלבי במערב אמר:ידידיה כתב: ↑אתמול, 20:03
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.
ידידיה אמר:אם זה מאד חשוב לך אני יכול לכתוב שוב מה שכתבתי מקודם:
מותר לטעום לפני מעריב. מי שרוצה להחמיר יחמיר.
ולכן: מי שכתב שאסור הוא טועה. ומי שמחמיר בתענית יותר מבכל יום הוא ע"ה.
[יא] לאכול וכו'. משמע טעימה שרי כמו בקריאת שמע סימן רל"ה מכל מקום אין להקל אלא לצורך גדול (מגן אברהם), וגם נראה לי כיון ששרוי בתענית אם נתיר לו טעימה ודאי ימשך לאכולי, אכן במהרי"ל גבי תענית בכורים שמתענין ביום חמישי כשחל פסח בשבת מתיר טעימה קודם בדיקת החמץ:
כמדומה שהמנהג לדחות ערבית כל יום ל10 או 11 זה לא פחות ע"ה.ידידיה אמר:מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
----
בתענית זו ודאי צריך להקדים הבדלה למעריב לצורך הנשים שצריכות לשמוע הבדלה.