הבדלה לפני מעריב - מותר ?

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
נתנאל_ב אמר:
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.

בזה הנך מסביר למה זה שונה מכל יום שמותר לאכול בהעמדת שומר ?
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
נתנאל_ב אמר:
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.

בזה הנך מסביר למה זה שונה מכל יום שמותר לאכול בהעמדת שומר ?
לא דיברתי מצד העניין של אכילה קודם מעריב, שבזה סגי בשומר. אלא מצד העניין של הבדלה קודם מעריב, שלכתחילה לא כי תדיר (מעריב) קודם.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
נתנאל_ב אמר:
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.
לא הבנתי. הרי גם כאן מקיים את שניהם (יואיל נא להוסיף הסבר, כי ראשי כואב מהצום, וכנראה בגלל זה לא ירדתי לעומק כוונת כת"ר).
 

חימקו

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
חימקו אמר:
נתנאל_ב אמר:
תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.
קודם כל מעריב, ואח"כ הבדלה.
שייך רק כשרוצה לקיים שניהם.
לא הבנתי. הרי גם כאן מקיים את שניהם (יואיל נא להוסיף הסבר, כי ראשי כואב מהצום, וכנראה בגלל זה לא ירדתי לעומק כוונת כת"ר).
יש לאדם מנחה ומוסף לפניו ורוצה להתפלל שניהם, אז דנים מה קודם, אבל אדם שבכלל לא מועניים להתפלל ערבית, לא שייך תדיר קודם.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
הוא מתכוון לדחות את תפילת ערבית לשעה מאוחרת מאוד וא''כ עכשיו אינו רוצה לקיים שניהם.
חימקו אמר:
יש לאדם מנחה ומוסף לפניו ורוצה להתפלל שניהם, אז דנים מה קודם, אבל אדם שבכלל לא מועניים להתפלל ערבית, לא שייך תדיר קודם.
בסדר, בסדר! :)
שלהי דצומא קשה מצומא.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.
 

ידידיה

משתמש ותיק
לכאו' פשוט שאם יש סיבה שאינו רוצה כעת להתפלל מעריב [מחמת הרעב] ל"ש תדיר קודם.
ואם ע"י שיבדיל ויאכל קודם מעריב יוכל להתפלל יותר במתינות ובכוונה פשיטא שמותר.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
זה ברור, שאם זה בשביל להתפלל כראוי, אין שאלה

לכאו' אינו רוצה זה לא מספיק סיבה
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
לכאו' פשוט שאם יש סיבה שאינו רוצה כעת להתפלל מעריב [מחמת הרעב] ל"ש תדיר קודם.
ואם ע"י שיבדיל ויאכל קודם מעריב יוכל להתפלל יותר במתינות ובכוונה פשיטא שמותר.





לא ברור למה לא תיקנו כך לכתחילה בבתי הכנסת, כיון שהציבור ישן ואף אחד לא הולך לישון מיד אחרי האוכל,[גם הרי ממילא הולכים בד"כ לקידוש לבנה אח"כ]  עדיף טפי שיתפללו בנחת בלי לחשוב על האוכל. [ויתפללו הכל בנחת כמו הקידוש לבנה שאח"כ]

ואמנם יש ענין להקדים ערבית, כמבואר בשו"ע,
אבל ביום יום הרי מצוי מניינים ב12 בלילה ומה קרה במוצאי צום?


 
 

ידידיה

משתמש ותיק
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.

----

בתענית זו ודאי צריך להקדים הבדלה למעריב לצורך הנשים שצריכות לשמוע הבדלה.
 

חימקו

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.

אם הוא שם שומר, אז זה לא לפניו, ואין כאן תדיר קודם.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כלפי ליא אמר:
אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.

אם הוא שם שומר, אז זה לא לפניו, ואין כאן תדיר קודם.

זה ממש טעות
מעריב זמנה מיד, גם אם שם שומר
 

חימקו

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
חימקו אמר:
כלפי ליא אמר:
אם אין לו מנין קבוע למעריב, ואין לאף אחד במוצאי ת"ב מנין קבוע למעריב, הרי שיש לו מעריב לפניו, ולא משנה שהוא חושב להתפלל מעריב מאוחר, כי זה עצמו לא ראוי ולא בסדר, כמבואר בשו"ע הל' מעריב, לכתחילה תמיד ראוי להתפלל מעריב מיד. זולת אם יש לו סדרים קבועים שמחמתם הוא לא מתפלל מעריב כעת.
וזה לא שייך כאן, ולכן צריך קודם מעריב ואח"כ הבדלה.

אם הוא שם שומר, אז זה לא לפניו, ואין כאן תדיר קודם.

זה ממש טעות
מעריב זמנה מיד, גם אם שם שומר

יש לחקור, האם אדם מתחייב במעריב כשהגיע זמנה, או שאסור לו לעשות חפציו לפני שמתפלל, ואולי זה שורש הספק.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נחלקו הפוסקים אם מועיל שמירה בערבית.
 
ידידיה אמר:
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
מגן אברהם סימן תפט ס"ק ז
ונ"ל דמותר לספור אחר צ"ה אפי' לא התפלל עדיין ערבית אפי' במ"ש דהא לילה הוא לכל מילי ואפי' לקדש ולהבדיל מותר קודם תפל' ומזכי' רצה בב"ה כמ"ש סי' ער"א ורצ"ג וסי' רס"ז,
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ידידיה כתב: ↑אתמול, 20:03
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.
אמת. והוא מנהג ת"ח שיודעים שאסור האכילה לפני קר"ש
 

דרומאי

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
אינו מנהג ע"ה כלל, אלא מידת חסידות הוא קודם כל להתפלל.
ובפרט שיש מקומות שמקדימין התפילה ואין יכול לאכול קודם.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
אחד הלויים אמר:
לבי במערב אמר:
ידידיה כתב: ↑אתמול, 20:03
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.
לאו דוקא. י"ל דבזה העמידו על עיקה"ד שאין לטעום כלל, וכעין המפורסם גבי ספה"ע ובין המצרים לענין שמיעת כלי־זמר.
אמת. והוא מנהג ת"ח שיודעים שאסור האכילה לפני קר"ש
טעימה מותרת כמבואר בפוסקים, עי' רל"ה סקט"ז. וספיה"ע [ושופר] אינו שייך לכאן.
וגם בלא"ה אין חומרא בתענית יותר מכל יום [לכל הפחות כשאין הבדלה] ולכן מי שבכל יום מתפלל מאוחר ורק בתענית מקפיד להקדים אינו אלא ע"ה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יש הנוהגים להחמיר כספה"ע ושופר בכל המצוות שקבוע להן זמן, ואף ק"ש דערבית בכלל.
 

ידידיה

משתמש ותיק
אם זה מאד חשוב לך אני יכול לכתוב שוב מה שכתבתי מקודם:
מותר לטעום לפני מעריב. מי שרוצה להחמיר יחמיר.
ולכן: מי שכתב שאסור הוא טועה. ומי שמחמיר בתענית יותר מבכל יום הוא ע"ה.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
אם זה מאד חשוב לך אני יכול לכתוב שוב מה שכתבתי מקודם:
מותר לטעום לפני מעריב. מי שרוצה להחמיר יחמיר.
ולכן: מי שכתב שאסור הוא טועה. ומי שמחמיר בתענית יותר מבכל יום הוא ע"ה.

אני לומד לעצמי לקח, שלא לכתוב בלשון מהלכת גדולות.

א"ר ס"ס תרצ"ב:
[יא] לאכול וכו'. משמע טעימה שרי כמו בקריאת שמע סימן רל"ה מכל מקום אין להקל אלא לצורך גדול (מגן אברהם), וגם נראה לי כיון ששרוי בתענית אם נתיר לו טעימה ודאי ימשך לאכולי, אכן במהרי"ל גבי תענית בכורים שמתענין ביום חמישי כשחל פסח בשבת מתיר טעימה קודם בדיקת החמץ:
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
ואאל"ט שהגריש"א הורה להחמיר כדברי הא"ר (והסברא לכשעצמה הרי א"א לחלוק שהיא געזונטע סברא)
 
ידידיה אמר:
מנהג בתי הכנסת הוא מנהג ע"ה, שגם בכל מוצאי תענית מקפידים לא לטעום כלום קודם מעריב בלי שום טעם.

----

בתענית זו ודאי צריך להקדים הבדלה למעריב לצורך הנשים שצריכות לשמוע הבדלה.
כמדומה שהמנהג לדחות ערבית כל יום ל10 או 11 זה לא פחות ע"ה.
 
 
חלק עליון תַחתִית