שם אלוקים, מגילת איכה

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
לראשונה שמתי לב שאין את שם אלוקים במגילת איכה,
רק שם אד' ושם י-ה,
לכאו' אם בחורבן אין מידת הדין,
אז מתי כן יש מידת הדין?
 

הערשלה

משתמש ותיק
חושב מבחוץ אמר:
לראשונה שמתי לב שאין את שם אלוקים במגילת איכה,
רק שם אד' ושם י-ה,
לכאו' אם בחורבן אין מידת הדין,
אז מתי כן יש מידת הדין?
עיין במה שכתב בשם משמואל (דברים) וז"ל:
"ולפי האמור י"ל הא דרמזו ז"ל במה שאמרו (תענית כ"ט א) כשחרב ביהמ"ק מוצ"ש הי', דבשבת לא הי' אפשר לביהמ"ק ליחרב, היינו טעמא נמי כנ"ל. דהנה החורבן אף שהי' במדת הדין, מ"מ תוכו הי' רצוף אהבה, וכמו אב רחמן המשקה לבנו סם מר לרפאותו והבן קטן וצועק בבכי, והאב אף שנכמרו רחמיו על בנו ובכל צרותיו לו צר, ומעיו המו עליו לקול צעקת הבן, מ"מ אינו משגיח על מה שמעיו מתחתכין, כי טובת הבן ורפואתו נחשבות אצלו יותר, כן הי' ענין החורבן, שאם הי' הקדוש ברוך הוא מונע מהם העונש, היו נשארים בלתי מתוקנים ועבירה גוררת עבירה עד לאין מרפא רח"ל, אם כן העונש עצמו הוא מדת הרחמים.
וזהו פירוש דברי רש"י ז"ל (בפסוק א' מ"ה) ולא שמע ה' בקולכם כביכול עשיתם מדת הרחמים כאילו אכזרי, שהרחמים עצמם נראין בחיצוניותם כאכזריות. ועל כן תמצא שרוב השמות שבמגילת איכה הם שם הוי' ב"ה שהוא שם של רחמים. וע"כ הי' בחודש אב, עפי"מ שאיתא בזוה"ק שניסן נקרא חודש האביב שהאותיות כסדרן אב"ג [היינו שי"ב במ"ק הוא ג'] והאותיות כסדרן מורין על רחמים, אבל תשרי האותיות תשר הם למפרע מורה על דין. ולפי זה חודש אב שאותיותיו לגמרי כסדרן עוד יותר מאביב מורה לרחמים היותר גדולים, אלא לרגלי רוממות הרחמים אי אפשר להם להופיע בעולם אלא ע"י לבוש דין, והוא הכלי לריצוי כנ"ל. ע"כ בשבת שכל האורות הם בלי כלים אי אפשר הי' לחורבן להיות בשבת".
 

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגרת הטיול לרבי חיים בן בצלאל

רבי חיים בן בצלאל
רבי חיים בן בצלאל (1530 (לערך) פוזנן – 1588, פרידברג) רב בוורמס ובפריברג (אנ'). אחיו הגדול של המהר"ל מפראג.
למד מפי רבי יצחק הספרדי בנעוריו. בהמשך למד בלובלין מפי המהרש"ל ורבי שלום שכנא מלובלין, והיה חברו ללימודים של הרמ"א.
ב-1549 יצא לגרמניה ועמד בראש ישיבה בוורמס, ובהמשך נתמנה לרב הקהילה במקום. משם עבר להיות רבה של קהילת פרידברג בהסן העילית, שם כיהן ברבנות עד יום מותו.

חיבר מספר ספרים באגדה, מוסר, דקדוק ופילוסופיה.

ספר החיים, קרקוב, שנ"ג
אגרת הטיול, פראג, שס"ה
ויכוח מיים חיים, אמסטרדם, תע"ב
צחות, אוסטרהא, 1751
ספר עץ חיים על חכמת הדקדוק, ירושלים, תשל"ג
ספריו נדפסו פעמים רבות, בעיקר בעידוד מנהיגי החסידות.
 

מבקש השם

משתמש ותיק
אולי יש גם בחינה הפוכה

כידוע שהצדיקים מהפכים מידת הדין לרחמים
והרשעים מהפכים מידת הרחמים לדין
 
חלק עליון תַחתִית