שתיית הכוס בברית הנעשית בתשעת הימים

טובת הנאה

משתמש חדש
רציתי לשאול קדם הת"ח שבפורום האיך נוהגים בשתיית הכוס של ברכות הברית 
והנה לענין כוס של ברכת המזון לכאורה אין מה לדון וכמבואר במשנ"ב ס"ק עב גבי כל סעודת מצוה שהותר בה בשר ויין דה"ה לכוס של ברכת המזון שזה חלק מהסעודה 
והנידון בכאן שאינו חלק מהסעודה ןבספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)
אשמח לשמוע מהח"ת דעתם
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
טובת הנאה אמר:
רציתי לשאול קדם הת"ח שבפורום האיך נוהגים בשתיית הכוס של ברכות הברית 
והנה לענין כוס של ברכת המזון לכאורה אין מה לדון וכמבואר במשנ"ב ס"ק עב גבי כל סעודת מצוה שהותר בה בשר ויין דה"ה לכוס של ברכת המזון שזה חלק מהסעודה 
והנידון בכאן שאינו חלק מהסעודה ןבספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)
אשמח לשמוע מהח"ת דעתם
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.
 
 

טובת הנאה

משתמש חדש
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
טובת הנאה אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.

בהבדלה מברך על הכוס הגפן ולא הוי לבטלה. ואדרבה כשיחכה לתחילת הסעודה לא ירויח כלום דהוה ברכה לבטלה. אלא א"כ כונתך שיברך בתוך הסועדה הברכה גם זה אינו שבעינן לברך על הברית ואין לומר שיערכו ההברית בסעודה כי אינה סעודת מצוה ולא הרוחנו כלום 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
טובת הנאה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
טובת הנאה אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.

בהבדלה מברך על הכוס הגפן ולא הוי לבטלה. ואדרבה כשיחכה לתחילת הסעודה לא ירויח כלום דהוה ברכה לבטלה. אלא א"כ כונתך שיברך בתוך הסועדה הברכה גם זה אינו שבעינן לברך על הברית ואין לומר שיערכו ההברית בסעודה כי אינה סעודת מצוה ולא הרוחנו כלום 
אין צורך לברך הגפן על הברית אלא שהברית תיהיה על כוס. וכן בכל מקום שטעון כוס אם בירך הגפן לאחר מעט זמן ושתה מהני.
מה שכתבת שבהבדלה מברך על הכוס, מה כוונתך ומי שותה את הכוס? אם שותה אדם שלא יצא בברכת הגפן ודאי דאין לברך והוי לבטלה.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.

למה לא לברך ולהוציא את הקטן בברכה?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.

למה לא לברך ולהוציא את הקטן בברכה?
דיברנו על הרך הנולד, והוא לא מבין כלום.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בנטעי גבריאל כתב שאם אין קטנים רשאי המברך לשתות בעצמו, ובמקורות כתב:

נטעי.JPG
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
טובת הנאה אמר:
רציתי לשאול קדם הת"ח שבפורום האיך נוהגים בשתיית הכוס של ברכות הברית 
והנה לענין כוס של ברכת המזון לכאורה אין מה לדון וכמבואר במשנ"ב ס"ק עב גבי כל סעודת מצוה שהותר בה בשר ויין דה"ה לכוס של ברכת המזון שזה חלק מהסעודה 
והנידון בכאן שאינו חלק מהסעודה ןבספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)
אשמח לשמוע מהח"ת דעתם
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.
 
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
 

אור זרוע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אור זרוע אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.

למה לא לברך ולהוציא את הקטן בברכה?
דיברנו על הרך הנולד, והוא לא מבין כלום.



לא ראיתי שדברו על הרך הנולד.
והמנהג לתת לקטן ולהוציאו בברכה, ואם אין קטן ציינתי דעת נטעי גבריאל.
וכמובן שתשעת הימים לא דמי ליוה"כ.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
טובת הנאה אמר:
רציתי לשאול קדם הת"ח שבפורום האיך נוהגים בשתיית הכוס של ברכות הברית 
והנה לענין כוס של ברכת המזון לכאורה אין מה לדון וכמבואר במשנ"ב ס"ק עב גבי כל סעודת מצוה שהותר בה בשר ויין דה"ה לכוס של ברכת המזון שזה חלק מהסעודה 
והנידון בכאן שאינו חלק מהסעודה ןבספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)
אשמח לשמוע מהח"ת דעתם
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.

 
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.

 
לא הבנתי, הרמ"א כותב לברך הגפן, מה אתה אומר ברכה לבטלה?
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.
לא הבנתי, הרמ"א כותב לברך הגפן, מה אתה אומר ברכה לבטלה?
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.
לא הבנתי, הרמ"א כותב לברך הגפן, מה אתה אומר ברכה לבטלה?
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.
 

עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
לא הבנתי, הרמ"א כותב לברך הגפן, מה אתה אומר ברכה לבטלה?
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.

עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
גם שם אין ראיה.
ואין בכח מנהג בעלמא להתיר ברכה לבטלה, וגם זה לא כלול במנהג. וכך נראה דאין לברך הגפן.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.

המג"א דן בזה, ומ"מ מפורש שם שמברכים.

וז"ל המג"א:

ונותנין לתינוק הנימול. כיון דטעימת כוס אינו אלא משו' גנאי שלא יאמרו שלא לצורך הוא ברכ' זו לכן די כשנותנין לתינוק קטן כזה (ראב"ן פ"ג דעירובין) ובתשו' הר"ן סי' נ"ב כתב בשם הרשב"א דהוי ברכה לבטלה כיון שנותן לתינוק קטן כזה ובלבוש כתוב כיון שכתוב במנהגים ונותנים לתינוקות אין למחות ביד הנוהגים היתר עכ"ל ומ"מ נ"ל דמלבד מה שנותנין לפי התינוק כשאו' בדמיך חיי צריך ליתן לו לשתות קצת מהכוס דאל"כ מ"מ איכא גנאי להכוס ועבי"ד סי' רס"ה סס"א וסס"ד: 
 

חימקו

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.

עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
גם שם אין ראיה.
ואין בכח מנהג בעלמא להתיר ברכה לבטלה, וגם זה לא כלול במנהג. וכך נראה דאין לברך הגפן.
 
ראה סימן רסט שהנוהגים לקדש בבית הכנסת נותנים לקטן לשתות.
 

פראנק

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא כתוב ברמ''א הגפן.
ובאמת סתימת המשנ''ב והרמ''א, קצת קשה, אבל אין בזה שום סברא.

עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
גם שם אין ראיה.
ואין בכח מנהג בעלמא להתיר ברכה לבטלה, וגם זה לא כלול במנהג. וכך נראה דאין לברך הגפן.

הגה וי"א דמברך אכוס בכל תעניות ונותנים הברכה לתינוקות קטנים (תוס' בכל מערבין ומרדכי דיומא) וכן פסק בטור א"ח סי' תקנ"ט וכן נוהגין וביום כפורים נוהגין ליתן לתינוק הנימול כמו שנתבאר בא"ח סי' תרכ"א וי"א דאף בלא תענית יוצאים בזה (כל בו) אבל אין נוהגין כן אלא הסנדק שותה כשאינו תענית:
 
 

פראנק

משתמש ותיק
מח שוע ורמא תלוי במח רמבם ורת אם ברכה לבטלה דאוריתא או דרבנן
 

חימקו

משתמש ותיק
בברית אפשר להקל כמו שכתב המ"א בסימן רסט ס"ק א - שבברית הברכה היא בשבילו.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
טובת הנאה אמר:
בספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)

מפורש בשו"ע תקנט, ז שגם בת"ב גופא נותנים ליולדת לטעום.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
טובת הנאה אמר:
בספר אוצר הברית הביא מהגרי"ש זצ"ל ליתן לתינוק או ליולדת והנה לתינוק מובן אבל ליולדת לכאוןרה מהכ"ת דמה גרע מאחר שאינה חולה לענין זה (אלא א"כ בגוונא שצריכה א"ז להחלמתה דא"ש)

מפורש בשו"ע תקנט, ז שגם בת"ב גופא נותנים ליולדת לטעום.
פעם הייתי בברית בערב תשעה באב קרוב לשקיעה, והוראת ר' עזריאל אויערבך היתה כיון שאיסור שתיית יין בסעודה המפסקת הוא מדינא דגמרא שאין לשתות הכוס ולא ליתן לקטן, וחמיר בזה מיוה"כ. ונתנו ליולדת שתשתה בת"ב עצמו.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בגוונא שנותן לתינוק, א''כ לא מברך על הכוס הגפן כי הוי לבטלה, וא''כ יותר טוב להניח הכוס וליטול ידיו לסעודה ולשתות הכוס בסעודה.
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.


חלילה וחס. והרי בחתונה מברכים ב' פעמים בפה"ג זה אחר זה ואין חוששין. וגם כאן שייך לברך על היין ברכת השבח על מה שמברכין עליו ברכת אשר קידש. ואל תהי סתימת רבותנו האחרונים קלה בעיניך.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
גם שם אין ראיה.
ואין בכח מנהג בעלמא להתיר ברכה לבטלה, וגם זה לא כלול במנהג. וכך נראה דאין לברך הגפן.
ראה סימן רסט שהנוהגים לקדש בבית הכנסת נותנים לקטן לשתות.
קטן יוצא ידי ברכה מאחרים, לא תינוק.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פראנק אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
עיין עוד יורה דעה סימן רסה סעיף ד, מחלוקת מחבר ורמ"א.
גם שם אין ראיה.
ואין בכח מנהג בעלמא להתיר ברכה לבטלה, וגם זה לא כלול במנהג. וכך נראה דאין לברך הגפן.

הגה וי"א דמברך אכוס בכל תעניות ונותנים הברכה לתינוקות קטנים (תוס' בכל מערבין ומרדכי דיומא) וכן פסק בטור א"ח סי' תקנ"ט וכן נוהגין וביום כפורים נוהגין ליתן לתינוק הנימול כמו שנתבאר בא"ח סי' תרכ"א וי"א דאף בלא תענית יוצאים בזה (כל בו) אבל אין נוהגין כן אלא הסנדק שותה כשאינו תענית:
 
פראנק אמר:
מח שוע ורמא תלוי במח רמבם ורת אם ברכה לבטלה דאוריתא או דרבנן
לא בזה פליגי כלל, והרמ''א גם לא כתב להדיא דמברכים הגפן אלא איירי בשאר ברכות.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מורינו @כמעיין המתגבר שליט"א.
גם אנוכי לא שמעתי בלתי היום, אבל טענותיך חזקות מאוד
יש למו"ר מקור נאמן לסברתו, או שסגי ליה שאין מקור נאמן לסברת החולקים?
המג''א שהובא לעיל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
חימקו אמר:
ביום כיפור מברך על הכוס ונותן לתינוק הנימול (רמ"א תרכא ס' ג)
מברך אשר קדש ידיד על הכוס.
על הגפן הוא ברכה לבטלה.


חלילה וחס. והרי בחתונה מברכים ב' פעמים בפה"ג זה אחר זה ואין חוששין. וגם כאן שייך לברך על היין ברכת השבח על מה שמברכין עליו ברכת אשר קידש. ואל תהי סתימת רבותנו האחרונים קלה בעיניך.
גם אי נימא דהמנהג לברך פעמיים ואותו אדם מברך פעמיים, מ''מ התם היינו כי יש לו כוונה להדיא שלא לפטור הכוס השני.
אין בכח מנהג לברך ברכה לבטלה.
וכדברי הראשונים שהביא המג''א שהובאו לעיל, ועי''ש במה שהביאו מהלבוש, וצ''ע.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא כתוב ברמ''א הגפן.
"מברך על הכוס" דהתם היינו ברכת בפה"ג, דמאי קס"ד איכא שלא לברך 'אשר קידש'. וכן מפורש במשנ"ב סי' תרכא ס"ק יא.
היה ס''ד לא להביא כוס כלל.
אמנם מהמשנ'''ב נראה כדבריך, והוא תימה דאין דבריו נכנסים בשו''ע כלל, וצ''ע.
 
 
חלק עליון תַחתִית