חידוש עצום. שיר השירים בתשעה באב!!!

א. ל. חנן

משתמש ותיק
הראו לי עכשיו חידוש עצום, שנותן אור חדש על עבודת יום תשעה באב.

שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן קלט
ולדעתי שאם אדם ישים עצמו לקרוא שיר השירים אם יקראהו בכונת הלב יצטער ויבכה יותר משעה שהוא קורא ס' קינות כי בלומדו המעלה והרוממות והדבקות והחשק שהיה לשי"ת עם ישראל ועתה בעוונותינו שרבו, צווחינן צווחינן ולית דמשגח בן, יגדל הבכי והמספד ביותר. 

ועיין שפת אמת - דברים - פרשת דברים - שנת [תרמ"ז]
במדרש איכה ישבה בדד, מושיב יחידים ביתה כו'. קודם שנגאלו בנ"י היו הם יחידים, והשכינה יחידה. וכשנגאלו נעשו הומיניא אחת, וכשגלו חזרו כל אחד יחידי ע"ש בפתיחתא. 
והענין הוא כי מגלת איכה, היא ג"כ מכלל התורה. וגם זה עדות על בנ"י כי הם עתה פלג גופא. ובאמת אין לנו מציאות בגלות בחסרון א"י ובהמ"ק. 
וז"ש איכה ישבה, כי כך צריך להיות בכל איש ישראל שלא ימצא לו מקום כלל בגלות. ובכלל ישראל וודאי כך הוא. 
וז"ש מוציא אסירים בכושרות דרשו חז"ל בכות ושירות ע"ש. וכמו כן בחיבורן של בנ"י עם השכינה שהגם שאנו בגלות והחיבור נפסק. מ"מ עדות היא מצד הבכי' כמו שהי' בזמן המקדש מצד השירה. וז"ש נהפך לאבל מחולנו כמ"ש במ"א שיש עבודה עתה מצד התשוקה ורוב אבלות כמו שהי' אז בשמחה ובמחולות. 
וזה היא מגלת איכה, כמו מגלת שיר השירים. זה בכות וזה שירות. כמו שהוא בזיווגים שלמטה בכושרות:
 
 

chaim

משתמש ותיק
בתשעה באב אסור כי זה לימוד תורה,
ולא קאמר ההלכות קטנות אלא שיותר יבכה... אבל לא בתשעה באב
 

במבי

משתמש ותיק
chaim אמר:
בתשעה באב אסור כי זה לימוד תורה,
ולא קאמר ההלכות קטנות אלא שיותר יבכה... אבל לא בתשעה באב

מותר ללמוד דברים המצערים בתשעה באב השאלה אם מותר שה"ש וכתוב בשו"ע אורח חיים רפ״ח:ב'

י"א שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל: הגה וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי הלקט):

וכותב הט"ז (ד) הצער מלבו - כתב הט"ז היינו דוקא אם מחמת רוב דביקותו בהקב"ה זולגים עיניו דמעות שכן מצינו ברע"ק בזוהר חדש שהיה בוכה מאד באמרו שיר השירים באשר שידע היכן הדברים מגיעים וכ"ה מצוי במתפללים בכונה אבל סתם לבכות כדי שיצא הצער מלבו לא ע"ש אבל בא"ר ותו"ש התירו כיון שע"י בכיתו ירוח לו:
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
פותח הנושא
chaim אמר:
ולא קאמר ההלכות קטנות אלא שיותר יבכה... אבל לא בתשעה באב
למד לשונך... ותעיין שם היטב.
כל התשובה שם מיירי בגדרי הקינות. וע"ז כתב מה שכתב.
 

chaim

משתמש ותיק
עיינתי שם היטב, ובעבור שזה מכשול לציבור שיחשבו שמותר לומר שיר השירים בת"ב שהוא נגד כל הפוסקים, לכן כתבתי את זה
למיטב זכרוני בעל ההלכות קטנות רק כתב שהטעם שבקינות מסויימים מגדילים את הענין של ירושלים, כדי לדעת מה הפסדנו ואיך התגלגלנו לבירא עמיקתא.
ובדרך אגב גם הנתיבות כתב ספר על מגילה איכה שמסביר הרבה פסוקים בכזה אופן
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני מעתיק את לשונו.

שו"ת הלכות קטנות חלק ב סימן קלט

ולטיבן של הקינות ראיתי אני המני"ח שנתיסדו על פי הקדמה זו דידוע ומפורסם הוא שאף שהצרות והרעות הבאות על האדם אי אפשר בלי שירגישם האדם ויצטער עליהם עכ"ז שש ושמח שקט ושאנן מפחד רעה בבוא עליו כל מין צרה אפי' קטנה תחשב לו לגדולה וכ"ש אם היא גדולה ורעה רבה והטעם ידוע כי הוא דרך טבע ההפכי' שיורגשו בעצמם כשיופגשו זה בזה וכמו אם תשים במכה דבר הפכיי לה שירגיש המכה כאב גדול כדמותו בצלמו בבוא הצרה לאיש אשר היה שמח וטוב יורגש ביותר ככה אנחנו בני ישראל בגלותינו שהיינו ברום המעלות לרכוב שמים ולחבק זרועות עולם עד היותנו כאלהים יודעי טוב ורע ועתה בעונותינו ירדנו לתחתיות בעומקא דתהומא רבא וידל ישראל עד מאד והוא מה שאמרו רז"ל (ב"ק צ"ב:) כד הוינא זוטרי לגברי השתא דקשישנא לדרדקי א"כ איפה ע"פ הקדמה זו כדי שיצטער האדם ויורגש בצער שהוא יושב יעלה בזכרונו הטובות והנחמות שהיה לו ועי"ז יצטער ביותר ולכן אפשר דעל זה נתייסדה קינת אש תוקד בקרבי בהעלותי על לבבי דהולך המקונן ומסדר הטובות שהיה לנו בצאתנו ממצרים וההפכים בצאתנו מירושלים וכן עד"ז הם הקינות האמורות לעיל המזכירים מעלת הבנים על שולחן אביהם ואח"כ הגלותם מעליו דהצרה היא בכפלים ולדעתי שאם אדם ישים עצמו לקרוא שיר השירים אם יקראהו בכונת הלב יצטער ויבכה יותר משעה שהוא קורא ס' קינות כי בלומדו המעלה והרוממות והדבקות והחשק שהיה לשי"ת עם ישראל ועתה בעוונותינו שרבו צווחינן. צווחינן ולית דמשגח בן. יגדל הבכי והמספד ביותר ולכן גם בהשגחתינו מלחמות ישראל וגבורתם במלחמת מדין וכיוצא שי"ב אלף מישראל נצחו לכמה רבבות ואלפים ממדין יהיה ג"כ סיבה להזכיר צערינו ושפלותינו ודלותינו כי קול עלה נידף רודף אותנו עד חרמה עד ישקיף ה' משמים וישיב את שבותינו כבראשונה:
 

chaim

משתמש ותיק
אין קשר בין אמירת קינות שמזכיר את כל הדרגות הגדולות שהיינו ברום המעלה, לאמירת שיר השירים שזה ממש תורה!
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
פותח הנושא
גם איכה זה ממש תורה. וגם אלו מגלחין זה תורה.
יש ליום הזה תכלית. ולדעת בעל הלכות קטנות אם תקרא שיר השירים בצורה מסוימת תבוא לתכלית היום!!!
אגב גם בקינות עצמם יש קינות שמדברים על הצער (ירמיהו) ויש קינות בסגנון של אהבת דודים (שיר השירים).
האיסור ללמוד תורה מתמקד בשמחת הלב והסחת הדעת.
 

chaim

משתמש ותיק
איכה ואלה מגלחין הם מתעסקים ברעיון של מי שהוא אבל ומצטער, משא"כ שיר השירים שהוא מתעסק בדברם הכי שמחים שיש, רק הצער הגדול הוא כמה אנחנו מרוחקים מזה, וזה לא בלימוד עצמו, וכמו שאתה מבין שאסור ללמוד הפרשה של מתן תורה והסוגיא בשבת של מתן תורה, אע"פ שאינו מתכוין אלא למען לדעת כמה הוא רחוק מזה וכו'.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל מכיון שהיום עסוקים באבלות (אותיות: אות - לב, סימן כמה עדיין הלב מרגיש...) על חורבן בית המקדש, מי שיקרא שיר השירים ויבין מה היה לנו, ומה הפסדנו, יבוא לאבלות ראויה על ביהמ"ק, כך לדעת ההלכות קטנות.
 

במבי

משתמש ותיק
א. ל. חנן אמר:
אבל מכיון שהיום עסוקים באבלות (אותיות: אות - לב, סימן כמה עדיין הלב מרגיש...) על חורבן בית המקדש, מי שיקרא שיר השירים ויבין מה היה לנו, ומה הפסדנו, יבוא לאבלות ראויה על ביהמ"ק, כך לדעת ההלכות קטנות.

אעתיק את לשונו לעיל

"ולדעתי שאם אדם ישים עצמו לקרוא שיר השירים אם יקראהו בכונת הלב יצטער ויבכה יותר משעה שהוא קורא ס' קינות כי בלומדו המעלה והרוממות והדבקות והחשק שהיה לשי"ת עם ישראל ועתה בעוונותינו שרבו צווחינן. צווחינן ולית דמשגח בן. יגדל הבכי והמספד ביותר ולכן גם בהשגחתינו מלחמות ישראל וגבורתם במלחמת מדין וכיוצא שי"ב אלף מישראל נצחו לכמה רבבות ואלפים ממדין יהיה ג"כ סיבה להזכיר צערינו ושפלותינו ודלותינו כי קול עלה נידף רודף אותנו עד חרמה עד ישקיף ה' משמים וישיב את שבותינו כבראשונה"
 

HaimL

משתמש ותיק
לפי זה, אפשר ללמוד את כה"ת כולה בתשעה באב. בפרט את נשים נזיקין, כדי להצטער איך היו לנו פעם דיינים סמוכים איש מפי איש, והשתא שליחותייהו דקמאי הוא דקא עבדינן, ותו לא.
 

chaim

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לפי זה, אפשר ללמוד את כה"ת כולה בתשעה באב. בפרט את נשים נזיקין, כדי להצטער איך היו לנו פעם דיינים סמוכים איש מפי איש, והשתא שליחותייהו דקמאי הוא דקא עבדינן, ותו לא.

בפרט ובפרט סדר קדשים
 
חלק עליון תַחתִית