טבילת עזרא והנחת תפילין אחרי חצות של ערב תשעה באב

אח מתקרב

משתמש רשום
[1]  האם מותר להניח תפילין אחרי חצות היום של ערב תשעה באב ?

[2]  למי שנוהג לטבול טבילת עזרא בתשעת הימים - יכול לטבול גם בערב תשעה באב אחרי חצות?

[3]  האם סעודה מפסקת זה חיוב גמור ? נפק"מ למי שנדר לא לאכול [מותר בשתיה] האם חייב להתיר את הנדר בשביל סעודה מפסקת, או שאינו חייב ?
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
אע"פ שמדינא אפשר שלא לאכול סעודה המפסקת כלל, מ"מ מנהגן של ישראל תורה [מקור חיים תקנ"ב א'], וכמו"כ מקיים בזה ג"כ מצוה, שע"י שאוכל סעודה זו בשפלות, ועל הארץ, יזכור חורבן הבית ויצטער עליו (ע"ע בטור ובאר היטב סו"ס תקנ"ב, ובכף החיים שם סקל"ו). והאם להתיר נדר משום הכי, צ"ע.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אח מתקרב אמר:
[1]  האם מותר להניח תפילין אחרי חצות היום של ערב תשעה באב ?

[2]  למי שנוהג לטבול טבילת עזרא בתשעת הימים - יכול לטבול גם בערב תשעה באב אחרי חצות?

[3]  האם סעודה מפסקת זה חיוב גמור ? נפק"מ למי שנדר לא לאכול [מותר בשתיה] האם חייב להתיר את הנדר בשביל סעודה מפסקת, או שאינו חייב ?
1. כן, אך בפשוטו צריך לחלוץ קודם סעודה המפסקת [ובלא"ה חולץ משום שנכנס לסעודה].
2. כן. עד השקיעה מותר ברחיצה. אך לא מובן למה לא טבל בשחרית, ואם אינו מקפיד לטבול קודם התפילה- לכאורה לא נתיר לו לטבול בתשעת הימים [אא"כ מיירי ששימש ביום].
3. אינו חיוב, ומ"מ נהגו ישראל לאכול ויש בזה סרך מצוה, ולכן ראוי להתיר את הנדר.
 
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
דרומאי אמר:
אח מתקרב אמר:
[1]  האם מותר להניח תפילין אחרי חצות היום של ערב תשעה באב ?

[2]  למי שנוהג לטבול טבילת עזרא בתשעת הימים - יכול לטבול גם בערב תשעה באב אחרי חצות?

[3]  האם סעודה מפסקת זה חיוב גמור ? נפק"מ למי שנדר לא לאכול [מותר בשתיה] האם חייב להתיר את הנדר בשביל סעודה מפסקת, או שאינו חייב ?
1. כן, אך בפשוטו צריך לחלוץ קודם סעודה המפסקת [ובלא"ה חולץ משום שנכנס לסעודה].
2. כן. עד השקיעה מותר ברחיצה. אך לא מובן למה לא טבל בשחרית, ואם אינו מקפיד לטבול קודם התפילה- לכאורה לא נתיר לו לטבול בתשעת הימים [אא"כ מיירי ששימש ביום].
3. אינו חיוב, ומ"מ נהגו ישראל לאכול ויש בזה סרך מצוה, ולכן ראוי להתיר את הנדר.

תשובה 2 - "ואם אינו מקפיד לטבול קודם התפילה- לכאורה לא נתיר לו לטבול בתשעת הימים" - מנין לכ"ת דין זה ?
תשובה 3 - "ולכן ראוי להתיר את הנדר" - מקור ?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
דרומאי אמר:
אח מתקרב אמר:
[1]  האם מותר להניח תפילין אחרי חצות היום של ערב תשעה באב ?

[2]  למי שנוהג לטבול טבילת עזרא בתשעת הימים - יכול לטבול גם בערב תשעה באב אחרי חצות?

[3]  האם סעודה מפסקת זה חיוב גמור ? נפק"מ למי שנדר לא לאכול [מותר בשתיה] האם חייב להתיר את הנדר בשביל סעודה מפסקת, או שאינו חייב ?
1. כן, אך בפשוטו צריך לחלוץ קודם סעודה המפסקת [ובלא"ה חולץ משום שנכנס לסעודה].
2. כן. עד השקיעה מותר ברחיצה. אך לא מובן למה לא טבל בשחרית, ואם אינו מקפיד לטבול קודם התפילה- לכאורה לא נתיר לו לטבול בתשעת הימים [אא"כ מיירי ששימש ביום].
3. אינו חיוב, ומ"מ נהגו ישראל לאכול ויש בזה סרך מצוה, ולכן ראוי להתיר את הנדר.

תשובה 2 - "ואם אינו מקפיד לטבול קודם התפילה- לכאורה לא נתיר לו לטבול בתשעת הימים" - מנין לכ"ת דין זה ?
תשובה 3 - "ולכן ראוי להתיר את הנדר" - מקור ?
2. אם אינו מקפיד שלא להתפלל בלא טבילת עזרא יכול לטבול אם ירצה אחרי ת"ב, ומהיכי תיתי להתיר לו לטבול בתשעת הימים? ובמ"ב כ' לענין טבילה בע"ש שמי שמבטלה מחמת הצינה לא יטבול בערב שבת חזון.
3. מתירין נדרים בשביל צורך ודוחק, ובודאי אם רוצה לקיים מנהג ישראל ולאכול סעודה המפסקת חשיב צורך ודוחק, ועי' סימן תקנ"ב סעיף יא.
 
 

אח מתקרב

משתמש רשום
פותח הנושא
דרומאי אמר:
אם אינו מקפיד שלא להתפלל בלא טבילת עזרא יכול לטבול אם ירצה אחרי ת"ב, ומהיכי תיתי להתיר לו לטבול בתשעת הימים? ובמ"ב כ' לענין טבילה בע"ש שמי שמבטלה מחמת הצינה לא יטבול בערב שבת חזון.

ואם נוהג להקפיד על טבילת עזרא ולאו דוקא לתפילה משום שלוקח לו זמן מרובה וכו' ואינו רוצה להתעכב ולאחר את התפילה, וכמו"כ, שפעמים טובל לאחר סדר א' כיון שאינו רוצה להפסיד מהסדרים וכדו', מנלן לאסור עליו ?
 

דרומאי

משתמש ותיק
אח מתקרב אמר:
דרומאי אמר:
אם אינו מקפיד שלא להתפלל בלא טבילת עזרא יכול לטבול אם ירצה אחרי ת"ב, ומהיכי תיתי להתיר לו לטבול בתשעת הימים? ובמ"ב כ' לענין טבילה בע"ש שמי שמבטלה מחמת הצינה לא יטבול בערב שבת חזון.

ואם נוהג להקפיד על טבילת עזרא ולאו דוקא לתפילה משום שלוקח לו זמן מרובה וכו' ואינו רוצה להתעכב ולאחר את התפילה, וכמו"כ, שפעמים טובל לאחר סדר א' כיון שאינו רוצה להפסיד מהסדרים וכדו', מנלן לאסור עליו ?

אם בגלל טירחא ועיכוב זמן מבטל הטבילה, ראוי להחשיב חורבן בית אלוקינו לכה"פ כטירחא מרובה ועיכוב זמן, ולבטל גם בגללו.
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
דרומאי אמר:
אם בגלל טירחא ועיכוב זמן מבטל הטבילה, ראוי להחשיב חורבן בית אלוקינו לכה"פ כטירחא מרובה ועיכוב זמן, ולבטל גם בגללו.

אשריכם שיש בכם ההרגשות הראויות ! אך הוא שאל לענין הלכה ולמעשה. מהי התשובה ההלכתית לשאלתו של הרב @אח מתקרב ?
 

דרומאי

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
דרומאי אמר:
אם בגלל טירחא ועיכוב זמן מבטל הטבילה, ראוי להחשיב חורבן בית אלוקינו לכה"פ כטירחא מרובה ועיכוב זמן, ולבטל גם בגללו.

אשריכם שיש בכם ההרגשות הראויות ! אך הוא שאל לענין הלכה ולמעשה. מהי התשובה ההלכתית לשאלתו של הרב @אח מתקרב ?
עניתי תשובה הלכתית, והבאתי ראיה מדברי המ"ב לענין טבילה בע"ש.

ואגב, שמעתי מת"ח אחד שטען, דלאותן המקילים ברחיצה בע"ש [אף דאין הלכה כדבריהם] ראוי לדעת שמי שמבטל במקום הדחק רחיצה כל גופו בע"ש, ואפילו אם מקדימה לליל שישי במקום הדחק [כגון בפורים שחל בע"ש]- ודאי לכו"ע אין היתר לרחוץ כלל. ואפילו רחיצת פיו"ר בחמין יש לאסור למי שמבטלה לפעמים. עכ"ד.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
דרומאי אמר:
עניתי תשובה הלכתית, והבאתי ראיה מדברי המ"ב לענין טבילה בע"ש.

מנין לכם לדמות טבילת עזרא לטבילה של ע"ש ?
שניהם רחיצה שהותרה לצורך מצוה, ולא מצאתי חילוק או סיבה לא ללמוד אחד מחברו.
העקרון של המ"ב הוא כמו שכתבתי, שאם המצוה אינה מספיק חשובה כדי לא לבטלה מסיבות אחרות, בדין שתתבטל גם מפני אבלות החורבן.
 
חלק עליון תַחתִית