אין לשתות משקה קל ענבים בתשעת הימים, ואסור להוסיף עליו מים. האמנם?

שמעתי בשם רב חשוב אחד שליט''א, דאין לשתות בימים אלו משקה קל בטעם ענבים, כל עוד יש בו יותר משני אחוז ענבים, משום המנהג שלא לשתות יין ומיץ ענבים בימים אלו.

עוד שמעתי ממנו שאין להוסיף עליו מים כדי לבטלו, דאין מבטלין איסור לכתחילה (עי' ביצה ד:).

ולדידי הוראה זו תמוהה מכמה טעמים, ובמיוחד יש לדון לפי דברי האיסור והיתר הארוך והרמ''א בתורת חטאת, שהביא הש''ך שאצטט מיד, דלכאורה כאן אינו איסור אלא רביע אגברא, והוי היתר בהיתר וכמ''ש האו''ה.

עוד תמהתי אמאי בעי 2 אחוז, והלא לכאורה הענבים לטעמא עבידי, ודבר דעביד לטעמא לא בטיל אפילו באלף וכמבואר ברמ''א יו''ד סי' צח. וצ''ע.

בברכת התורה
 
רמ''א יורה דעה הלכות תערובות סימן צט סוס''ו
כזית חלב שנפל למים ונתבטל בס', כב ואח"כ נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, אף על פי שאין בבשר ס' נגד החלב, שהרי נתבטל במים (בארוך). וכל כיוצא בזה. 
 
ש"ך יורה דעה סימן צט ס"ק כב
כב ואח"כ נפל מן המים כו'. ובת"ח כלל פ"ה די"א כ' דאפילו לכתחלה מותר ליתן המים לקדרה של בשר כיון דכבר נתבטל ואין להקשות אגוף הדין פשיטא דהא כל איסור בטל בששים י"ל משום דלקמן סי' רצ"ט ס"ק א' נתבאר דהיתר בהיתר לא שייך ביטול קמ"ל דהכא לא אמרינן הכי וע"ש וכן הוא באו"ה כלל כ"ד ד"ח שמעינן דהיתר בהיתר מיהא בטל ואם נפל חלב למים כו': 
 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, (סג) כט <יא> יג'] מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, (סד) ואסורים בבשר עוף (סה) ל ובשר מלוח ויין (סו) תוסס; (סז) ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. 

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקנא סעיף י
ואסורין כו'. אף על גב דכל אלו מותר אף במקום שאסור מדינא כמו בעט"ב מכל מקום קבלו אבותינו לאסור כל מיני בשר ועסי' תקנ"ב ס"ב:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק סו
(סו) תוסס - דהיינו תוך ג' לדריסתו שהוא מתוק ואינו חזק ופסול לגבי מזבח וכן כל אלו הנ"ל[עב] מ"מ קבלו אבותינו עליהם לאסור כל מיני בשר ויין: 
 

HaimL

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, (סג) כט <יא> יג'] מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, (סד) ואסורים בבשר עוף (סה) ל ובשר מלוח ויין (סו) תוסס; (סז) ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. 

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקנא סעיף י
ואסורין כו'. אף על גב דכל אלו מותר אף במקום שאסור מדינא כמו בעט"ב מכל מקום קבלו אבותינו לאסור כל מיני בשר ועסי' תקנ"ב ס"ב:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק סו
(סו) תוסס - דהיינו תוך ג' לדריסתו שהוא מתוק ואינו חזק ופסול לגבי מזבח וכן כל אלו הנ"ל[עב] מ"מ קבלו אבותינו עליהם לאסור כל מיני בשר ויין: 
אל"ף. ענבים עצמם, מה דינם? 
בי"ת. והיכן ציוונו (נזכור שזהו מנהג שמקורו לא לחלוטין ברור, מחד לישנא בירושלמי)?
 
 

HaimL

משתמש ותיק
HaimL אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 

שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י
יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, (סג) כט <יא> יג'] מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, (סד) ואסורים בבשר עוף (סה) ל ובשר מלוח ויין (סו) תוסס; (סז) ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. 

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תקנא סעיף י
ואסורין כו'. אף על גב דכל אלו מותר אף במקום שאסור מדינא כמו בעט"ב מכל מקום קבלו אבותינו לאסור כל מיני בשר ועסי' תקנ"ב ס"ב:

משנה ברורה סימן תקנא ס"ק סו
(סו) תוסס - דהיינו תוך ג' לדריסתו שהוא מתוק ואינו חזק ופסול לגבי מזבח וכן כל אלו הנ"ל[עב] מ"מ קבלו אבותינו עליהם לאסור כל מיני בשר ויין: 
אל"ף. ענבים עצמם, מה דינם? 
בי"ת. והיכן ציוונו (נזכור שזהו מנהג שמקורו לא לחלוטין ברור, מחד לישנא בירושלמי)?
בעצם, מהלשון עצמה, משמע שמיץ ענבים מותר, אלא אם כן כבר התחיל בתסיסה. 
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כ''ז מנהג, אבל על ענבים עצמם לא קיבלו שאין בו שום דבר המשמח. לגבי השאלה עצמה שהבאתי זאת מצאתי, ואלמלי ראיתי לא האמנתי:
המועדים כהלכתו הרב ישראל מאיר ווייל.png
 

HaimL

משתמש ותיק
אבל אין שום הבדל בין אכילת ענבים, לבין שתיית מיץ ענבים, לפחות עד לתחילת התסיסה.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שערי תשובה סימן תקנא
[יט*] נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין כו'. וכת' באור נעלם שנשאל מבעל תורה וירא ה' שיש לו איזה מיחוש שמזיק לו שתיית שכר ואין רשאי לשתות רק יין או יין מעורב עם מים באופן שנתבטל כח היין ואין בו אלא מעט מטעמו ולא ממשו אי רשאי לשתות כך מר"ח אב עד התענית וכת' להתיר אף שאין במים ששה חלקים נגד היין ויש בו קצת טעם יין מ"מ כל שנתערב יותר מכדי מזיגה עד שאין ראוי לברך עליו בפה"ג מותר לשתות באילו הימים וגם יין שרף מותר אף יי"ש העשוי משמרי יין כיון שיצא מגדר יין עד שאין מברכין עליו בפה"ג רק שהנ"ב ע"ש וע"ש שכתב הטעם משום דדמי לנודר כו' והביא מדברי הט"ז ס"ק ט' דמתיר ברוטב של בשר כו' .

ראה עוד בפנים, שהאריך בדבר.
 

HaimL

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
עוד יש לציין לאשכולו של איש האשכולות הרב @הדרך סלולה שליט''א.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=36&t=12432
איש האשכולות.
זה רלוונטי לדיון.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • FUZE.PNG
    FUZE.PNG
    31.3 KB · צפיות: 176
  • NESTEA.PNG
    NESTEA.PNG
    146.5 KB · צפיות: 176
  • SCHWEPPS WATER.PNG
    SCHWEPPS WATER.PNG
    27.9 KB · צפיות: 176
  • גאמפ].PNG
    גאמפ].PNG
    28.1 KB · צפיות: 176
  • ספרינג.PNG
    ספרינג.PNG
    28.8 KB · צפיות: 176
  • פריגת.PNG
    פריגת.PNG
    78.6 KB · צפיות: 176
  • קריסטל 1.PNG
    קריסטל 1.PNG
    26.5 KB · צפיות: 176
  • קריסטל גזוז.PNG
    קריסטל גזוז.PNG
    24.9 KB · צפיות: 176
  • שופרסל.PNG
    שופרסל.PNG
    18.3 KB · צפיות: 176
  • תפוזינה.PNG
    תפוזינה.PNG
    55.8 KB · צפיות: 176

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
ייש''כ על המאמץ!

אגב, שים לב: מים מינרלים אכן לא אמור להיות בהם ענבים.

וכל מה שאין בו ענבים זה משקה קל בטעם ענבים, ורק אם לא כתוב 'בטעם' אלא 'משקה קל ענבים' כלשוני בפתיחת האשכול, אז ישנם ענבים, וזה מחוייב בחוק שלא לכתוב 'קל ענבים' בלא אחוז מסוים של ענבים, אלא רק משקה קל בטעם ענבים.
 

דחד יומא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 
אם אנו נוהגים במיץ ענבים כיין לעניין קידוש והבדלה וד' כוסות, למה יגרע לעניין תשעת הימים.

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
שמעתי בשם רב חשוב אחד שליט''א, דאין לשתות בימים אלו משקה קל בטעם ענבים, כל עוד יש בו יותר משני אחוז ענבים, משום המנהג שלא לשתות יין ומיץ ענבים בימים אלו.

עוד שמעתי ממנו שאין להוסיף עליו מים כדי לבטלו, דאין מבטלין איסור לכתחילה (עי' ביצה ד:).

ולדידי הוראה זו תמוהה מכמה טעמים, ובמיוחד יש לדון לפי דברי האיסור והיתר הארוך והרמ''א בתורת חטאת, שהביא הש''ך שאצטט מיד, דלכאורה כאן אינו איסור אלא רביע אגברא, והוי היתר בהיתר וכמ''ש האו''ה.

עוד תמהתי אמאי בעי 2 אחוז, והלא לכאורה הענבים לטעמא עבידי, ודבר דעביד לטעמא לא בטיל אפילו באלף וכמבואר ברמ''א יו''ד סי' צח. וצ''ע.

בברכת התורה
 
רמ''א יורה דעה הלכות תערובות סימן צט סוס''ו
כזית חלב שנפל למים ונתבטל בס', כב ואח"כ נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, אף על פי שאין בבשר ס' נגד החלב, שהרי נתבטל במים (בארוך). וכל כיוצא בזה. 
 
ש"ך יורה דעה סימן צט ס"ק כב
כב ואח"כ נפל מן המים כו'. ובת"ח כלל פ"ה די"א כ' דאפילו לכתחלה מותר ליתן המים לקדרה של בשר כיון דכבר נתבטל ואין להקשות אגוף הדין פשיטא דהא כל איסור בטל בששים י"ל משום דלקמן סי' רצ"ט ס"ק א' נתבאר דהיתר בהיתר לא שייך ביטול קמ"ל דהכא לא אמרינן הכי וע"ש וכן הוא באו"ה כלל כ"ד ד"ח שמעינן דהיתר בהיתר מיהא בטל ואם נפל חלב למים כו': 
 
מה הראיה שבאיסור דרמי אגברא לא אמרינן ביה ביטול איסור לכתחילה?
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
מה הראיה שבאיסור דרמי אגברא לא אמרינן ביה ביטול איסור לכתחילה?
צודק.
לבטל מאכל שנדר חבירו הימנו, צידד הפמ"ג בסי' קב (משב"ז יב, וכ"כ ביד יהודה קצר שם כב) לאיסור דסו"ס לחבירו הוא אסור, אבל לנודר מותר לבטל מאכל זה לחבירו שלא נדר ממנו.  
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אבל אין שום הבדל בין אכילת ענבים, לבין שתיית מיץ ענבים, לפחות עד לתחילת התסיסה.
מיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, למעט שאין בו שמחה, אבל ענבים אין דינו כיין לשום דבר, ופשוט.
(אף חיוב מעשר מה"ת בתירוש לא קאי על ענבים, וראה ברמב"ן ב"מ פ"ח אם שיך מעשר ענבים מה"ת כמו קודם מירוח, אבל עיקר החיוב רק מעת שנסחטו).
 
 

HaimL

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 
אם אנו נוהגים במיץ ענבים כיין לעניין קידוש והבדלה וד' כוסות, למה יגרע לעניין תשעת הימים.
אם התורה אסרה ענבים כמו היין בנזיר, אז מדוע ייגרעו בתשעת הימים.

מאחר והחלטתי לכתוב מראש את השאלות על דבריי, אז אני יודע שבנזיר זאת גזירת הכתוב. אבל בתשעת הימים זה מנהג, ושם כבר כן יש טעם (תרתי משמע). אז מה נשתנה בענבים ממצבם המוצק למצבם הנוזלי כעת

וניחא, אם נגיד שהוא מטעם הפרושים הנזכרים בגמרא, אבל הרי הטעם לא שייך ביין מגיתו, וכ"ש במיץ ענבים.

וזה שמקדשים ומבדילים על מיץ ענבים, איך הוא שייך לתשעת הימים. זה ששתיית יין היא דבר חשוב וקובעים לשתיית יין, אז היה ראוי גם לאסור פת (שגם עליה ניתן לקדש, בשעת הדחק) וגם היה ראוי לאסור אכילה בזימון כשם שאסור בסעודה המפסקת, מעיקר הדין.

ואם נניח שאני מבין את הטעם מדוע לאסור מיץ ענבים בפני עצמו, כי הוא דרך שתייה, והוא כשר למצוות קידוש והבדלה. אבל לאסור תבשיל שהתערב בו מיץ ענבים זה בכלל לא ברור, שהרי אין דרך שתייה בכך, ואין מקדשים על תבשיל עם יין (כמו ביף בורגיניון), וכאן אין כל הבדל בין אם אני מטיל ענבים לתוך התבשיל, או מיץ ענבים. 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
HaimL אמר:
אבל אין שום הבדל בין אכילת ענבים, לבין שתיית מיץ ענבים, לפחות עד לתחילת התסיסה.
מיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, למעט שאין בו שמחה, אבל ענבים אין דינו כיין לשום דבר, ופשוט.
(אף חיוב מעשר מה"ת בתירוש לא קאי על ענבים, וראה ברמב"ן ב"מ פ"ח אם שיך מעשר ענבים מה"ת כמו קודם מירוח, אבל עיקר החיוב רק מעת שנסחטו).
כתבתי תגובה קצת יותר מפורטת (רק לא הזכרתי שם את הבדיחה על השתיין שהגישו לו ענבים, ואמר שאינו שותה יין בקפסולות).

זה נכון שענבים הוא דרך אכילה, ויין הוא דרך שתייה, ויש לזה הרבה נפק"מ, לא רק למעשרות מה"ת, גם לסחיטה בשבת, ולהכשר טומאת אוכלין.

אבל איך כל זה שייך לתשעת הימים. מה הטעם לאסור דבר שלא נשתנה טעמו לשבח. ואם אוסרים דבר חשוב אחד (או שניים) מדוע לא לאסור דברים חשובים נוספים
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
דחד יומא אמר:
HaimL אמר:
האמת, שאף פעם לא שמתי לב לזה. מהו הטעם שאסור מיץ ענבים? 
אם אנו נוהגים במיץ ענבים כיין לעניין קידוש והבדלה וד' כוסות, למה יגרע לעניין תשעת הימים.
אם התורה אסרה ענבים כמו היין בנזיר, אז מדוע ייגרעו בתשעת הימים.

מאחר והחלטתי לכתוב מראש את השאלות על דבריי, אז אני יודע שבנזיר זאת גזירת הכתוב. אבל בתשעת הימים זה מנהג, ושם כבר כן יש טעם (תרתי משמע). אז מה נשתנה בענבים ממצבם המוצק למצבם הנוזלי כעת

וניחא, אם נגיד שהוא מטעם הפרושים הנזכרים בגמרא, אבל הרי הטעם לא שייך ביין מגיתו, וכ"ש במיץ ענבים.

וזה שמקדשים ומבדילים על מיץ ענבים, איך הוא שייך לתשעת הימים. זה ששתיית יין היא דבר חשוב וקובעים לשתיית יין, אז היה ראוי גם לאסור פת (שגם עליה ניתן לקדש, בשעת הדחק) וגם היה ראוי לאסור אכילה בזימון כשם שאסור בסעודה המפסקת, מעיקר הדין.

ואם נניח שאני מבין את הטעם מדוע לאסור מיץ ענבים בפני עצמו, כי הוא דרך שתייה, והוא כשר למצוות קידוש והבדלה. אבל לאסור תבשיל שהתערב בו מיץ ענבים זה בכלל לא ברור, שהרי אין דרך שתייה בכך, ואין מקדשים על תבשיל עם יין (כמו ביף בורגיניון), וכאן אין כל הבדל בין אם אני מטיל ענבים לתוך התבשיל, או מיץ ענבים. 


כוונתי היתה שלמיץ ענבים אנו נותנים דין יין,
הא דמברכים על יין בורא פרי הגפן מבואר בסוגיא ברכות לה: משום שהוא סעיד ומשמח,
ואם מברכים על מיץ ענבים הגפן ג"כ הרי שיש לו מעלת יין גם לעניין השמחה,
וכן אם מיץ ענבים כשר לקידוש בהכרח שיש לו מעלת יין שכשר למזבח שהרי הא בהא תליא,
וכן מצינו לגבי יין מגיתו שמבחינת המציאות הוא כמו מיץ ענבים, אלא דיין מגיתו ראוי לתסוס ומיץ ענבים לא, ומכאן הנידון במיץ ענבים אם יש לו את מעלת היין או לא.
עכ"פ לנוהגים לצאת ידי חובתם בקידוש והבדלה במיץ ענבים וכך הוא מנהג העולם כיום, בוודאי צריכים להחמיר לגבי תשעת הימים דלא גרע מיין מגיתו וכנ"ל.
[אגב אני אישית מחמיר לא לעשות קידוש על מיץ ענבים, אם כי אם יבא לידי מיץ ענבים וודאי אברך עליו בפה"ג כמנהג העולם].
 

משה אמת

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משה אמת אמר:
HaimL אמר:
אבל אין שום הבדל בין אכילת ענבים, לבין שתיית מיץ ענבים, לפחות עד לתחילת התסיסה.
מיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, למעט שאין בו שמחה, אבל ענבים אין דינו כיין לשום דבר, ופשוט.
(אף חיוב מעשר מה"ת בתירוש לא קאי על ענבים, וראה ברמב"ן ב"מ פ"ח אם שיך מעשר ענבים מה"ת כמו קודם מירוח, אבל עיקר החיוב רק מעת שנסחטו).
כתבתי תגובה קצת יותר מפורטת (רק לא הזכרתי שם את הבדיחה על השתיין שהגישו לו ענבים, ואמר שאינו שותה יין בקפסולות).

זה נכון שענבים הוא דרך אכילה, ויין הוא דרך שתייה, ויש לזה הרבה נפק"מ, לא רק למעשרות מה"ת, גם לסחיטה בשבת, ולהכשר טומאת אוכלין.

אבל איך כל זה שייך לתשעת הימים. מה הטעם לאסור דבר שלא נשתנה טעמו לשבח. ואם אוסרים דבר חשוב אחד (או שניים) מדוע לא לאסור דברים חשובים נוספים


מה לעשות, חז"ל אסרו יין, ומיץ ענבים זה יין ע"פ תורה, וענבים זה לא יין.
ואם אתה רוצה קצת טעם בזה , כמדומני שא' הטעמים שאסרו יין בתשעת הימים הוא משום ביטול הנסכים, ויין מגתו (מיץ ענבים) כשר בדיעבד לנסכים
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
HaimL אמר:
דחד יומא אמר:
אם אנו נוהגים במיץ ענבים כיין לעניין קידוש והבדלה וד' כוסות, למה יגרע לעניין תשעת הימים.
אם התורה אסרה ענבים כמו היין בנזיר, אז מדוע ייגרעו בתשעת הימים.

מאחר והחלטתי לכתוב מראש את השאלות על דבריי, אז אני יודע שבנזיר זאת גזירת הכתוב. אבל בתשעת הימים זה מנהג, ושם כבר כן יש טעם (תרתי משמע). אז מה נשתנה בענבים ממצבם המוצק למצבם הנוזלי כעת

וניחא, אם נגיד שהוא מטעם הפרושים הנזכרים בגמרא, אבל הרי הטעם לא שייך ביין מגיתו, וכ"ש במיץ ענבים.

וזה שמקדשים ומבדילים על מיץ ענבים, איך הוא שייך לתשעת הימים. זה ששתיית יין היא דבר חשוב וקובעים לשתיית יין, אז היה ראוי גם לאסור פת (שגם עליה ניתן לקדש, בשעת הדחק) וגם היה ראוי לאסור אכילה בזימון כשם שאסור בסעודה המפסקת, מעיקר הדין.

ואם נניח שאני מבין את הטעם מדוע לאסור מיץ ענבים בפני עצמו, כי הוא דרך שתייה, והוא כשר למצוות קידוש והבדלה. אבל לאסור תבשיל שהתערב בו מיץ ענבים זה בכלל לא ברור, שהרי אין דרך שתייה בכך, ואין מקדשים על תבשיל עם יין (כמו ביף בורגיניון), וכאן אין כל הבדל בין אם אני מטיל ענבים לתוך התבשיל, או מיץ ענבים. 


כוונתי היתה שלמיץ ענבים אנו נותנים דין יין,
הא דמברכים על יין בורא פרי הגפן מבואר בסוגיא ברכות לה: משום שהוא סעיד ומשמח,
ואם מברכים על מיץ ענבים הגפן ג"כ הרי שיש לו מעלת יין גם לעניין השמחה,
וכן אם מיץ ענבים כשר לקידוש בהכרח שיש לו מעלת יין שכשר למזבח שהרי הא בהא תליא,
וכן מצינו לגבי יין מגיתו שמבחינת המציאות הוא כמו מיץ ענבים, אלא דיין מגיתו ראוי לתסוס ומיץ ענבים לא, ומכאן הנידון במיץ ענבים אם יש לו את מעלת היין או לא.
עכ"פ לנוהגים לצאת ידי חובתם בקידוש והבדלה במיץ ענבים וכך הוא מנהג העולם כיום, בוודאי צריכים להחמיר לגבי תשעת הימים דלא גרע מיין מגיתו וכנ"ל.
[אגב אני אישית מחמיר לא לעשות קידוש על מיץ ענבים, אם כי אם יבא לידי מיץ ענבים וודאי אברך עליו בפה"ג כמנהג העולם].
מה שמחמירים על יין בקידוש זה חומרא בעלמא, ומן הדין יין מגתו הוי יין לכל דבר, והטענה על מיץ ענבים שהוא כבר לא ראוי לתסוס להיות יין, אין לזה מקור וראיה ברורה מש"ס ופוסקים, וגם במציאות הרבה טוענים שזה לא נכון במציאות, ובנסיבות מסויימות זה יכול להפוך להיות יין.
 
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה אמת אמר:
מה לעשות, חז"ל אסרו יין, ומיץ ענבים זה יין ע"פ תורה, וענבים זה לא יין.
ואם אתה רוצה קצת טעם בזה , כמדומני שא' הטעמים שאסרו יין בתשעת הימים הוא משום ביטול הנסכים, ויין מגתו (מיץ ענבים) כשר בדיעבד לנסכים
ראה במשנ''ב שהבאתי לעיל
 
 

HaimL

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
HaimL אמר:
דחד יומא אמר:
אם אנו נוהגים במיץ ענבים כיין לעניין קידוש והבדלה וד' כוסות, למה יגרע לעניין תשעת הימים.
אם התורה אסרה ענבים כמו היין בנזיר, אז מדוע ייגרעו בתשעת הימים.

מאחר והחלטתי לכתוב מראש את השאלות על דבריי, אז אני יודע שבנזיר זאת גזירת הכתוב. אבל בתשעת הימים זה מנהג, ושם כבר כן יש טעם (תרתי משמע). אז מה נשתנה בענבים ממצבם המוצק למצבם הנוזלי כעת

וניחא, אם נגיד שהוא מטעם הפרושים הנזכרים בגמרא, אבל הרי הטעם לא שייך ביין מגיתו, וכ"ש במיץ ענבים.

וזה שמקדשים ומבדילים על מיץ ענבים, איך הוא שייך לתשעת הימים. זה ששתיית יין היא דבר חשוב וקובעים לשתיית יין, אז היה ראוי גם לאסור פת (שגם עליה ניתן לקדש, בשעת הדחק) וגם היה ראוי לאסור אכילה בזימון כשם שאסור בסעודה המפסקת, מעיקר הדין.

ואם נניח שאני מבין את הטעם מדוע לאסור מיץ ענבים בפני עצמו, כי הוא דרך שתייה, והוא כשר למצוות קידוש והבדלה. אבל לאסור תבשיל שהתערב בו מיץ ענבים זה בכלל לא ברור, שהרי אין דרך שתייה בכך, ואין מקדשים על תבשיל עם יין (כמו ביף בורגיניון), וכאן אין כל הבדל בין אם אני מטיל ענבים לתוך התבשיל, או מיץ ענבים. 


כוונתי היתה שלמיץ ענבים אנו נותנים דין יין,
הא דמברכים על יין בורא פרי הגפן מבואר בסוגיא ברכות לה: משום שהוא סעיד ומשמח,
ואם מברכים על מיץ ענבים הגפן ג"כ הרי שיש לו מעלת יין גם לעניין השמחה,
וכן אם מיץ ענבים כשר לקידוש בהכרח שיש לו מעלת יין שכשר למזבח שהרי הא בהא תליא,
וכן מצינו לגבי יין מגיתו שמבחינת המציאות הוא כמו מיץ ענבים, אלא דיין מגיתו ראוי לתסוס ומיץ ענבים לא, ומכאן הנידון במיץ ענבים אם יש לו את מעלת היין או לא.
עכ"פ לנוהגים לצאת ידי חובתם בקידוש והבדלה במיץ ענבים וכך הוא מנהג העולם כיום, בוודאי צריכים להחמיר לגבי תשעת הימים דלא גרע מיין מגיתו וכנ"ל.
[אגב אני אישית מחמיר לא לעשות קידוש על מיץ ענבים, אם כי אם יבא לידי מיץ ענבים וודאי אברך עליו בפה"ג כמנהג העולם].
מה לעשות, שזה דבר שהחוש מכחישו. אפילו בננה קצת בשלה מדי, יש לה ניחוח קשב"ק של אלכוהול, מה שאין במיץ ענבים.

ואם אתה לא מאמין לי, נא ערוך ניסוי קטן. שתה בקבוק שלם של מיץ ענבים טרי. שתה אפילו שניים או שלושה.
לאחר מכן, חפש לך שוטרי תנועה בקרבת מקום, ובקש מהם לעבור בדיקת אלכוהול בדם.

לדעתי, הסיבה שחכמים לא חילקו בין מיץ ענבים ליין, לברך על מיץ ענבים בורא פרי העץ, היא מפני שסופו של המיץ הרי להיות יין. וכדי שלא תחלוק, ואין כל אדם בקי לדעת מתי יצא מכלל מיץ ענבים ובא לכלל יין, הם פסקו וקבעו על כל משקי הגפן, בין מיץ ענבים, בין יין מגיתו בין יין לא מגיתו, ובין יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ברכה אחת.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
HaimL אמר:
משה אמת אמר:
מיץ ענבים דינו כיין לכל דבר, למעט שאין בו שמחה, אבל ענבים אין דינו כיין לשום דבר, ופשוט.
(אף חיוב מעשר מה"ת בתירוש לא קאי על ענבים, וראה ברמב"ן ב"מ פ"ח אם שיך מעשר ענבים מה"ת כמו קודם מירוח, אבל עיקר החיוב רק מעת שנסחטו).
כתבתי תגובה קצת יותר מפורטת (רק לא הזכרתי שם את הבדיחה על השתיין שהגישו לו ענבים, ואמר שאינו שותה יין בקפסולות).

זה נכון שענבים הוא דרך אכילה, ויין הוא דרך שתייה, ויש לזה הרבה נפק"מ, לא רק למעשרות מה"ת, גם לסחיטה בשבת, ולהכשר טומאת אוכלין.

אבל איך כל זה שייך לתשעת הימים. מה הטעם לאסור דבר שלא נשתנה טעמו לשבח. ואם אוסרים דבר חשוב אחד (או שניים) מדוע לא לאסור דברים חשובים נוספים


מה לעשות, חז"ל אסרו יין, ומיץ ענבים זה יין ע"פ תורה, וענבים זה לא יין.
ואם אתה רוצה קצת טעם בזה , כמדומני שא' הטעמים שאסרו יין בתשעת הימים הוא משום ביטול הנסכים, ויין מגתו (מיץ ענבים) כשר בדיעבד לנסכים
נניח שהטעם הוא, כפי שגם כתבתי לעיל, משום חומרת הפרושים שבגמרא, שאין נוהגים בה כל השנה, אבל כן נוהגים ב  בתשעת הימים. ואם כך, אז גם ראוי להחמיר בתשעת הימים שלא לשתות מים, כמו שמובא בגמרא. 

והאם יין מבושל כשר לנסכים?  
 
 

משה אמת

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
משה אמת אמר:
מה לעשות, חז"ל אסרו יין, ומיץ ענבים זה יין ע"פ תורה, וענבים זה לא יין.
ואם אתה רוצה קצת טעם בזה , כמדומני שא' הטעמים שאסרו יין בתשעת הימים הוא משום ביטול הנסכים, ויין מגתו (מיץ ענבים) כשר בדיעבד לנסכים
ראה במשנ''ב שהבאתי לעיל


צודק,
היה זכור לי שבדיעבד כשר, בדקתי שוב, וראיתי מובא משו"ת הרשב"א ח"א סי' קסה, שבדיעבד כשר. וראיתי בזה אריכות בקונטרס נחל אשכול.
 
 

דחד יומא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מה לעשות, שזה דבר שהחוש מכחישו. אפילו בננה קצת בשלה מדי, יש לה ניחוח קשב"ק של אלכוהול, מה שאין במיץ ענבים.

ואם אתה לא מאמין לי, נא ערוך ניסוי קטן. שתה בקבוק שלם של מיץ ענבים טרי. שתה אפילו שניים או שלושה.
לאחר מכן, חפש לך שוטרי תנועה בקרבת מקום, ובקש מהם לעבור בדיקת אלכוהול בדם.

לדעתי, הסיבה שחכמים לא חילקו בין מיץ ענבים ליין, לברך על מיץ ענבים בורא פרי העץ, היא מפני שסופו של המיץ הרי להיות יין. וכדי שלא תחלוק, ואין כל אדם בקי לדעת מתי יצא מכלל מיץ ענבים ובא לכלל יין, הם פסקו וקבעו על כל משקי הגפן, בין מיץ ענבים, בין יין מגיתו בין יין לא מגיתו, ובין יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ברכה אחת.
מנ"ל דדין שמחה ביין הוא תלוי באלכוהול שבו,
הרי בזמן המקדש לא היתה שמחה אלא בבשר ויין, בשר היינו בשר קדשים,
וגם בזמן הזה נוהגים לאכול בשר בימים טובים משום שמחה,
וכי בבשר ישנם אחוזי אלכוהול.
אין זה אלא משום ששמחה היא לחשיבות הדבר, ואולי גם יש בחשיבותו מאפיינים מסוימים שמשמחים אבל אין זה שייך לאלכוהול.
ועוד שכבר העירו שהטעם למניעת שתיית יין בתשעת הימים הוא משום חסרון הקרבנות והנסכים,
ועל זה וודאי  שייך שפיר מה שכתבתי דאם יוצאים בו לקידוש הרי שכשר למזבח, וא"כ וודאי הוי כיין לזה.
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
משה אמת אמר:
מה לעשות, חז"ל אסרו יין, ומיץ ענבים זה יין ע"פ תורה, וענבים זה לא יין.
ואם אתה רוצה קצת טעם בזה , כמדומני שא' הטעמים שאסרו יין בתשעת הימים הוא משום ביטול הנסכים, ויין מגתו (מיץ ענבים) כשר בדיעבד לנסכים
ראה במשנ''ב שהבאתי לעיל


צודק,
היה זכור לי שבדיעבד כשר, בדקתי שוב, וראיתי מובא משו"ת הרשב"א ח"א סי' קסה, שבדיעבד כשר. וראיתי בזה אריכות בקונטרס נחל אשכול.
זו לא גמ' מפורשת בב"ב לא יביא ואם הביא כשר?
 

לומד ומתענין

משתמש רשום
דרך אגב
איך הכשרויות מכשירות מיץ ענבים וכו' למשקאות האלו, והרי העובדים במפעלי המשקאות הקלים, לא מוקפדים להיות שומרי תו"מ?
 

HaimL

משתמש ותיק
דחד יומא אמר:
HaimL אמר:
מה לעשות, שזה דבר שהחוש מכחישו. אפילו בננה קצת בשלה מדי, יש לה ניחוח קשב"ק של אלכוהול, מה שאין במיץ ענבים.

ואם אתה לא מאמין לי, נא ערוך ניסוי קטן. שתה בקבוק שלם של מיץ ענבים טרי. שתה אפילו שניים או שלושה.
לאחר מכן, חפש לך שוטרי תנועה בקרבת מקום, ובקש מהם לעבור בדיקת אלכוהול בדם.

לדעתי, הסיבה שחכמים לא חילקו בין מיץ ענבים ליין, לברך על מיץ ענבים בורא פרי העץ, היא מפני שסופו של המיץ הרי להיות יין. וכדי שלא תחלוק, ואין כל אדם בקי לדעת מתי יצא מכלל מיץ ענבים ובא לכלל יין, הם פסקו וקבעו על כל משקי הגפן, בין מיץ ענבים, בין יין מגיתו בין יין לא מגיתו, ובין יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ברכה אחת.
מנ"ל דדין שמחה ביין הוא תלוי באלכוהול שבו,
הרי בזמן המקדש לא היתה שמחה אלא בבשר ויין, בשר היינו בשר קדשים,
וגם בזמן הזה נוהגים לאכול בשר בימים טובים משום שמחה,
וכי בבשר ישנם אחוזי אלכוהול.
אין זה אלא משום ששמחה היא לחשיבות הדבר, ואולי גם יש בחשיבותו מאפיינים מסוימים שמשמחים אבל אין זה שייך לאלכוהול.
ועוד שכבר העירו שהטעם למניעת שתיית יין בתשעת הימים הוא משום חסרון הקרבנות והנסכים,
ועל זה וודאי  שייך שפיר מה שכתבתי דאם יוצאים בו לקידוש הרי שכשר למזבח, וא"כ וודאי הוי כיין לזה.
מה משמח במיץ ענבים, יותר מאשר מיץ אננס (הדוגמה בעקבות דיון שהיה כאן בפורום)?

ושוב, אז גם יין לא נשתה (בתשעת הימים), שבטל ניסוך המים. לא נטבל פת בשמן, שבטלה המנורה והמנחות. ולא נאכל מאפה תנור, ומעשה מחבת ומרחשת, שבטלו.
 
 
חלק עליון תַחתִית