הצביעו מחדש - מה אתה עושה בליל שבועות? - שימו לב הוספנו אופציית גם וגם

[יהודי מפרגן]

ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים

[אגור בן יקא]

ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..

[כמו שחל]

viewtopic.php?f=35&t=19589&start=30

[שניאור]

ישנם מנהגים שונים לגבי ליל שבועות אם לומר תיקון או ללמוד בעיון
אלו ואלו דברי אלוקים חיים 
אך נשמח לשמוע איך אתם נוהגים

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..

תלוי באורך הסעודה, ותלוי גם איזה תיקון, של האריז"ל [בלי משניות, וגם בתורה שבכתב הוא יותר קצר], או של השל"ה הק'.
 

[חייל של הרבי]

 

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..

ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון
 

[מבשן אשיב]

https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 7%95%D7%AA

[מבשן אשיב]

אני נוהג לסיים את התיקון המוכרח מהאריז''ל [לוקח כשעה ורבע עם טעמים] ובשאר הזמן לומד תרי''ג מצוות וגמ' מדרשות דקראי ורזין דחכמה את אשר תשיג ידי

[עץ שתול]

 

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..

ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון

כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 
 

[חייל של הרבי]

יש להוסיף אפשרות לקיים שני הענינים... יש מספיק זמן ללמוד לאחרי שמסיימים את התיקון..

ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון

כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 

מי שמעוניין גם ללמוד וגם לומר את התיקון (כמרומז בהודעה אלי' הגבתי),
יכול ללמוד את התיקון. כשלומדים את התיקון - מרוויחים שגם אומרים אותו. אבל כשלומדים דברים אחרים - לא מרוויחים את התיקון.
 

[עץ שתול]

ויש גם אפשרות ללמוד את התיקון

כמדומה שכל עיקר ענין התיקון הוא בעיקר באמירתו וזהו חידושו מצד מעלת ענין דאמירת אותיות התורה כהכנה למ"ת ופחות ענין ה'לימוד' שבו כמבואר בספרי חסידות, אם כבר ללמוד אפשר לכאו' ללמוד דברים אחרים באופן יותר מסודר כפשוט. 

מי שמעוניין גם ללמוד וגם לומר את התיקון (כמרומז בהודעה אלי' הגבתי),
יכול ללמוד את התיקון. כשלומדים את התיקון - מרוויחים שגם אומרים אותו. אבל כשלומדים דברים אחרים - לא מרוויחים את התיקון.

נכון. אבל אפשרי גם לומר את התיקון וגם ללמוד אח"כ דברים אחרים כפי כוונת כותב ההודעה הראשונה. 
כך גם אני נוהג.
כמובן שזה תלוי גם בקצב אמירת התיקון, ובזמן שנותר עד עלות וכו'. אצלי בד"כ נשאר מספיק זמן יחסית גם כדי ללמוד לאחר אמירת התיקון. (זה תלוי גם במקום וזמני המקום שבו נמצאים).
 

[משבט הכהונא]

מעניין מאוד לציין שבחו"ל ביו"ט שני רובא דרובא אינם ערים כל הלילה וכלל לא אומרים התיקון
כמדומה שבחב"ד הרש"ב והר"ה מפארטיש כן אמרו אבל אצל רוב החסידויות אין אומרים ויש לי איזה הרגשה על כל העניין של יו"ט שני ואיני רוצה לפרט כעת והמבין יבין דבר מתוך דבר

[לבי במערב]

הרש"ב

לא בליל יו"ט עצמו (אף שהי' ניעור).

[מבשן אשיב]

אבל אצל רוב החסידויות אין אומרים

דבר קשה ביותר להיות ערים ב' לילות ברציפות
יתכן וזו הסיבה העיקרית שהקלו בזה

[משיב דבר]

יסוד העניין להיות ער בליל שבועות, הוא מהקבלה, ולכן הגיוני לעשות בו מה שנאמר בקבלה.
כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...
נכון שיש הסברים גם ע"פ נגלה, אבל יסודו מהקבלה.

[אייזיק סאלאווייציק]

ויש לי איזה הרגשה על כל העניין של יו"ט שני

הרגשה?
הרי כל דניו מבוארים בש"ס ובפוסקים, מה שייך הרגשה על דבר שהוא ברור כשמש בתורה.
יש לך הרגשה על עוד מצוות?
דוקא לי יש הרבה הרגשה עליך אודות לדבריך האלו.
והנני בתקווה שלא הבנתי את דבריך נכון.

[אייזיק סאלאווייציק]

כי להיות ער בליל שבועות וללמד רמב"ם, זה בעצם לקחת רק חצי מהאר"י...

ומיניה, שלהיות ער וללמוד התיקון, הוא לקחת "רק" את האר"י ז"ל, וללמוד רמב"ם הוא קיום גמור של מצוות ת"ת מהתורה שנוהגת בכל יום ולילה, והגית בו יומם ולילה.
נהי שמקיימים בזה מצות ת"ת (בהתיקון) אבל אינו בערך הלימוד במה שאדם מונח וכו'. ולכן פשיטא שאם יש לאדם לילה בו יוכל לקיים מ"ע גמורה, או איזה תיקון ע"פ האר"י, מסתמא צריך לקיים המצוה.

[אייזיק סאלאווייציק]

ובזמן שנותר עד עלות

למה עד עלות?
אפשר ללמוד עד שחרית.
האר"י חידש ללמוד בלילה, אבל לא אסר ללמוד ביום.

[פינחס רוזנצוויג]

אני לומד את התיקון עד שהחברותא הותיק מגיע.
אצלינו גומרים את הסעודה בערך חצי שעה לפניו.

[מבשן אשיב]

ולכן פשיטא

לרשב''י האר''י והגר''א ז''ל לא היה הדבר פשוט כ''כ
ובכלל אני לא מבין את תקנת מרע''ה לדרוש בהלכות חג בחג
הרי אני עסוק כעת ב'כבוש כמבושל' וזה המצוה העומדת לפני כעת
מה פתאום שאלמד כעת טעמי מצוות שאין ראשי מונח בהם?

[אייזיק סאלאווייציק]

א. לרשב''י האר''י והגר''א ז''ל לא היה הדבר פשוט כ''כ
ב. בכלל אני לא מבין את תקנת מרע''ה לדרוש בהלכות חג בחג
הרי אני עסוק כעת ב'כבוש כמבושל' וזה המצוה העומדת לפני כעת
ג. מה פתאום שאלמד כעת טעמי מצוות שאין ראשי מונח בהם?

א. מניין לך דעתם בזה? מידת ילדים לקשר כל דבר שבקבלה ל"הגר"א הרשב"י והאר"י".
ב. בשביל שידעו לקיים ההלכות, וכמובן.
ג. אינך צריך ללמוד טעמי המצוות (חוץ מפסח מצה ומרור, תפילין וסוכה, ואולי עוד איזה מצוות). אא"כ אתה חפץ בכך.
לא כתבתי ש"אסור", אלא שזה "קודם".

[אייזיק סאלאווייציק]

אני לומד את התיקון עד שהחברותא הותיק מגיע.
אצלינו גומרים את הסעודה בערך חצי שעה לפניו.

כי אינך אומר את תיקוני האר"י לסעודת יו"ט.
השנה תאמר התיקון לסעודה, ותגמור מעט אחריו, ואדרבה, הוא יספיק שטיק'ל תיקון ליל שבועות
אגב הסתפקתי אם יש עניין לומר חלק מהתיקון או שכל עניינו ל הכ"ד ספרים, וחצי כמאן דליתא, דהרי עניינו כ"ד תיקוני כלה וכו'. ודומה לסברת מרן האון החסיד מבריסק זצוקללה"ה לעניין מאה ברכות.

[מבשן אשיב]

ובזמן שנותר עד עלות

למה עד עלות?
אפשר ללמוד עד שחרית.
האר"י חידש ללמוד בלילה, אבל לא אסר ללמוד ביום.

אין ענין להיות 'ראש קטן'
יהודי זה ברצונו היה עולה על יצועו אחר כמה שעות לימוד כפי שנוהג בכל שבת ויו''ט
אלא היות ויש ענין ע''פ קבלה לרנן בתורה כל אותו הלילה הוא מנצל זאת בצורה כזאת
כן,
יש יהודים שלמים וכן רבים שעניני קבלה תופסים אצלם מקום ובפרט בדבר שנתקבל אצל רוב עמ''י
והם משתדלים לקיים זאת בדגש על הלילה
מה הבעיה?
 

[מבשן אשיב]

ב. בשביל שידעו לקיים ההלכות, וכמובן.
ג. אינך צריך ללמוד טעמי המצוות (חוץ מפסח מצה ומרור, תפילין וסוכה, ואולי עוד איזה מצוות). אא"כ אתה חפץ בכך.

עיין בב''י סי' תכ''ט

[בר השגה??]

זה נראה כי רוב חברי הפורום משתיכיים לציבור הלטאי כי גם בסקר כאן וכן בקודם (שיש לעיל קישור אליו) הרוב לומדים בחברותא אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

[מבשן אשיב]

מניין לך דעתם בזה? מידת ילדים לקשר כל דבר שבקבלה ל"הגר"א הרשב"י והאר"י".

וכי זה היה עסקם ולימודם בשאר ימות השנה?
בליל שבועות שינו מסדר לימודם הקבוע ועסקו ב'תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים'

[אייזיק סאלאווייציק]

אין ענין להיות 'ראש קטן'
יהודי זה ברצונו היה עולה על יצועו אחר כמה שעות לימוד כפי שנוהג בכל שבת ויו''ט
אלא היות ויש ענין ע''פ קבלה לרנן בתורה כל אותו הלילה הוא מנצל זאת בצורה כזאת
כן,
יש יהודים שלמים וכן רבים שעניני קבלה תופסים אצלם מקום ובפרט בדבר שנתקבל אצל רוב עמ''י
והם משתדלים לקיים זאת בדגש על הלילה
מה הבעיה?

ללמוד דוקא בלילה הוא ראש קטן.
מצוות תלמוד תורה גדול פי אלף מקיום העניין של ליל שבועות. ובכלל לימוד אחרי ליל שבועות שלם של תורה הוא מסתמא גבוהה מאוד.
ענייני קבלה תופסים מקום אצל כל ישראל, רבותינו הראשונים ואחרונים, ונספקו בהרבה מקומות בשו"ע.
הערתי רק על לשון הכותב שמספיק בעלות, ואינו בדין.

[אייזיק סאלאווייציק]

וכי זה היה עסקם ולימודם בשאר ימות השנה?
בליל שבועות שינו מסדר לימודם הקבוע ועסקו ב'תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים'

יכלו ללמד הייטב בכל מקום, כפי גדלותם.
הרי גם בלי הדיון כאן היית מסכים להשבע בנקי"ח שהגר"א יכל ללמוד בכל מקום בשיא העיון וההעמקה.

[פינחס רוזנצוויג]

כי אינך אומר את תיקוני האר"י לסעודת יו"ט.

כי קופת העיר לא הדפיסו את התיקון הזה.
גם בני הבית לא יבינו מה עבר עלי.
וגם אני לא אבין מה עובר עלי.

[אייזיק סאלאווייציק]

אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

כמדו' יש גם טיש ליל שבועות (עכ"פ באיזהו מקומן). ופלא שלא נזכר בסדר התיקון של השל"ה.

[דיין]

אפשר לצאת ידי חובת האריז"ל בקריאת הכ"ד ספרים, זה לוקח אולי שעה שעה וחצי
אחר כך לקרוא קטע זוהר כדי לצאת ידי חובת הסתרי תורה
ואחר כך ללמוד בעיון נמרץ או בבקיאות כל אחד לפי טבעו את הסוגיות בשבת פו. על קבלת התורה, ובזה מקיים את החלק של מדרשי הכתובים