הלימוד בליל שבועות ואמירת 'תיקון ליל שבועות'

מה אתה עושה בליל שבועות?

  • אומר תיקון ליל שבועות כמקובל מהאר"י

    קולות: 42 22.5%
  • לומד בחברותא או לבד

    קולות: 47 25.1%
  • גם אומר תיקון וגם לומד

    קולות: 71 38.0%
  • הולך לישון

    קולות: 6 3.2%
  • גם אומר תיקון וגם הולך לישון

    קולות: 4 2.1%
  • גם לומד וגם הולך לישון

    קולות: 17 9.1%

  • סה"כ בוחרים
    187

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
לכאורה כל המקור להיות ער וללמוד כל הלילה
הוא ע"פ קבלה והרי כתוב מה ללמוד וא"כ מי שאינו לומד התיקון
עושה חצי דבר
להיות ער כל הלילה בשבועות וללמוד הוא דבר גדול אף לפי הפשט כי הוא מתן תורה ועם ישראל איחרו וישנו ואנו עושים כנגד, אבל לקרוא תיקון הוא קבלה ללא פשט כלל...
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
אני נוהג בתיקון מקוצר, כדעת א' מרבותי זי"ע (רק ו' פסוקים מכל פרשה/ספר) ובכן אפשר לקיים את שניהם.
 

מחכים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מחכים אמר:
למה ללא פשט?
לפי הפשט אינו דבר גדול.





וכי למה לימוד תורה שבכתב (שלדעת הרבה פוסקים מקיימים מצוות ת"ת גם בלא הבנה כלל) אינו דבר גדול? ובפרט בדורינו שנתמעט לימוד המקרא.
וגם, דבאופן זה מקיימים מצות ת"ת בכל תיבה ותיבה (כד' הח"ח הידועים ול"ע בזה ואכ"מ), ואילו בלימוד סוגיות הרי שבחלק גדול מהזמן עסוקים בהרהור ד"ת שלדעת גדולי הפוסקים (להוציא הגר"א) אין יוצואים ידי חובת מצות ת"ת בזה
 

מחכים

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
מה יותר נכון לעשות בליל חג השבועות?
שאלה קצת חצופה
מה הכוונה מה נכון יותר בוודאי שכ"א יעשה כפי רבותיו, אא"כ הכוונה לנמק את השיטות בזה אבל מה שייך סקר בזה
ואולי תעשה סקר אלו תפילין נכונים רש"י או ר"ת
 

איש הישראלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מחכים אמר:
איש הישראלי אמר:
מה יותר נכון לעשות בליל חג השבועות?
שאלה קצת חצופה
מה הכוונה מה נכון יותר בוודאי שכ,א יעשה כפי רבותיו, אא"כ הכוונה לנמק את השיטות בזה אבל מה שייך סקר בזה
ואולי תעשה סקר אלו תפיילין נכונים רש"י או ר"ת
כונתי היתה לשאול מה לדעתך יותר נכון
 
 

מחכים

משתמש ותיק
ועדיין מה יתן ומה יוסיף לך סקר בזה
לכל היותר אתה יכול לסקור איך אתה מתנהג
והרי אני יכול לחשוב בסברא כאופן הב' ומ"מ לא אזוז מהנהגת רבותי
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
מחכים אמר:
ועדיין מה יתן ומה יוסיף לך סקר בזה
לכל היותר אתה יכול לסקור איך אתה מתנהג
והרי אני יכול לחשוב בסברא כאופן הב' ומ"מ לא אזוז מהנהגת רבותי

תוכל לקיים מ"ע דאורייתא בהצבעתך :)
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
שו"ת אור לציון חלק ג - הערות פרק יח - דיני יום טוב

יא. מנהג ישראל להיות נעורים ולעסוק בתורה בליל שבועות. וכבר מוזכר בזוהר הקדוש בהקדמת הזוהר דף ח' ע"א ובפרשת אמור דף צ"ח ע"א, שחסידים הראשונים היו נעורים בליל שבועות, ושיש לעסוק בתורה ונביאים וכתובים, ובמדרשות ורזי התורה, ע"ש. וכבר נפוץ סדר תיקון ליל שבועות הכולל בתוכו תנ"ך תרי"ג מצוות מדרש ורזי תורה, ועיקרו על פי דברי האריז"ל בשער הכוונות דף פ"ט ע"א, ע"ש באורך. (והובא בכה"ח בסימן תצ"ד אות ז'). ועל כן, אף שבכל השנה אדם לומד מה שלבו חפץ, מכל מקום בליל שבועות לא ישנה מן הסדר שמסר האריז"ל, שהוא תיקון גדול, והוא עדיף מלימוד גמרא בלילה זה. ואף אם לא מבינים את כל מה שקוראים, וקוראים קריאה בעלמא, עדיף הוא על לימוד גמרא. (וראה בשו"ע הגר"ז הלכות תלמוד תורה פרק ב' סעיף י"ב וי"ג). וראה בבא"ח בפרשת במדבר אות ג' שכתב, שהלימוד המתוקן ללילה הזה, עושה פרי גדול למעלה, וממשיך לנפש האדם קדושה וטהרה. ועל כן, אף שבחק יעקב בסימן תצ"ד ס"ק א' כתב, שאין צריך ללמוד דוקא את התיקון, שלא נתקן אלא לעמי הארץ שלא יודעים ללמוד, מכל מקום העיקר הוא שאף בני תורה אין להם להמנע מקריאת התיקון שמסר האריז"ל שיש לאומרו. וצא וראה מה שכתב החיד"א בספר לב דוד פרק ל"א, שקרא תגר על קצת לומדים, שלומדים אז את ספרי הרמב"ם או האדרא, ולא לומדים את תיקון האריז"ל, שלא טוב עשו בזה, וחיובא רמיא עלייהו ללמוד הסדר הלז בכלל כל ישראל, והאריך בזה ע"ש. וראה גם בדברי השל"ה בריש מסכת שבועות ובספר מועד לכל חי סימן ח', ע"ש. ועל כן יש לקרוא את סדר התיקון, תנ"ך, תרי"ג מצוות, מדרש, וקבלה דהיינו האדרה רבא. ואף מי שחשקה נפשו יותר בלימוד גמרא ונהנה בזה יותר, מכל מקום לא ימנע מקריאת התיקון בליל שבועות. ויעסוק ביום בגמרא. ואף די לו בקריאת כל התנ"ך וקטע זוהר כדי לצאת את חיוב התיקון, שכן לענין זה לא נאמר בשער הכוונות שם כמה שיעור ילמד, ורק בתנ"ך יש סדר מסוים המוכרח ללילה זה, ע"ש לשונו. (וראה גם בספר אור לציון תשובות ח"ב פרק י' תשובה ה'). ולכן יכול לקרות התיקון עד חצות, ואחר חצות יעסוק בגמרא כאוות נפשו. או ילמד את הציבור תרי"ג מצוות, ויעמוד יותר על המצוות השייכות בזמנינו. ויש בזה מעלה גדולה, וגם מקיים בזה מצות עשה מן התורה של ושננתם לבניך - אלו תלמידך, כמבואר בדברי הרמב"ם בפרק א' מהלכות תלמוד תורה הלכה ב'. ובכל השנה יכול ללמוד כאשר תאוה נפשו, מלבד שני לילות, ליל הושענא רבה וליל שבועות, שיש ללמוד התיקון שעל פי האריז"ל.
ועל כל פנים, בחורים הלומדים בישיבה, וראשי הישיבה דורשים מהם ללמוד גמרא וכדו', צריכים לעשות כדבריהם, שהרי כפופים הם למרותם.

שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן קסח

אם הלומדים בעיון בליל שבועות צריכים לומר התיקון ליל שבועות

בימי הפסח התש"ס בנ"י יצו"א מע"כ ידידי היקר מאד נעלה הרה"ג וו"ח בנש"ג ה"ה כש"ת מוה"ר שבתי דוב רוזנטל שליט"א מחבר ומו"ל ספרי דבי רב הגאון הגדול מוהרצ"פ פראנק זצלה"ה רבה של ירושלים תו"ע

אחדשכ"ת בידידות נאמנה. בסי' ל"ד דן בבחורים לומדים בעיון בליל שבועות, אם צריכין לומר תיקון ואם כדאי להשפיע עליהם שיאמרו בחלק מהלילה תיקון ליל שבועות, וכתב שדבר זה אין צריכה לפנים, שהמדרגה הכי גדולה בלימוד התורה היא לימוד התורה ביגיעה, היינו בהבנה ובעומק ובעיון והמעלות של לימוד זה הם לאין ערוך. ומביא מספרי ואתחנן ועוד מקומות שגדול הלימוד, ובהררי קודש הוסיף להביא מתרגום ינב"ע, (ובגמ' מגילה ג' ע"א) ובתוס' רי"ד מגילה שם שכמו שהקיל בלימוד התורה מתוך יגיעה וכו', ויפה העיר דודאי כי עיקר הלימוד בתורה הוא יגיעת התורה, דכתיב אדם כי ימות באהל ודרשו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, וגם אני העני הבאתי במקום אחר מדברי התנא פ"ה דאבות, בן הא הא אומר לפום צערא אגרא, ועיין בפיה"מ להרמב"ם שם כי תורה שלמד מתוך תענוג אין בה תועלת ולא תתקיים וי"ל.

האמנם לעניננו במנהג ישראל שהונהג מאבותינו אוני ארץ עוד מרבינו השל"ה ועוד למעלה בקודש איננו פחות במעלה, ואדרבה גדול הלימוד שמביא לידי מעשה, ומנהג ישראל נמי מעשה הוא וכ"ש שיש בו גם לימוד, ולא על חנם אמרו חז"ל יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, ומעשה בר"א ור"י ור"ע וראב"ע שהיו מסובין בבני ברק כל אותו הלילה וסיפרו מעשיות ביציאת מצרים ואמרו כל המרבה הרי זה משובח, ואטו לא ידעו שלימוד התורה עדיף מכל והי' להם לצאת ידי סיפור, ולחזור ללימוד ובפרט גדולי עולם כמוהם, ובאמת אולי דזה היתה טענת התלמידים שבאו ואמרו רבותינו הגיע זמן ק"ש של שחרית, והקושיא מפורסמת ואטו תלמיד מורה את רבו והם לא חששו במצות ק"ש, אלא לפי הנ"ל י"ל דהם סיפרו ביציאת מצרים, ואמרו תלמידיהם שעכ"פ יעסקו בק"ש שהוא תורה וגם יציאת מצרים נכלל בו, אבל רבותינו לא חששו אלא עסקו בסיפור יציאת מצרים וזמן תורה לחוד וזמן סיפור לחוד, ומצות ת"ת גדולה היא ואפ"ה חייבין להתפלל ולקיים מצות וזהו נמי בכלל והגדת לבנך שכן נהגו אבותינו בליל שבועות, ויש להאריך ולא כתבתי רק מפני שראיתי שכמה ממנהגי ישראל שהנהיגו אבותינו מבטלים בטענה דת"ת כנגד כולם, ושמעתי בשם גדול אחד שאמר שלא הצליח עם בניו על שלא ישב בש"ק לערוך בשלחן בסעודת שבת ולומר זמירות, כי מיד שאכל הלך ללמוד והדברים מפורסמים. עכ"פ אנחנו בעקבי אבותינו נלך, ובגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם, וקצרתי מאד בזה מפני טעמים כמוסים.

אלו דברי ידידו החוזר לראש בתודה רבה עבור מתנתו החשובה המצפה לרחמי שמים ולביאת משיח צדקינו דושכת"ר, ומעתיר בעדו לטובה כל הימים בידידות ובלו"נ, מנשה הקטן
 

עמנואל

משתמש ותיק
בספר היכל הקודש לרמב"ם אלבאז (מדורו של האר"י, דבריו בנושאים שונים מובאים במגן אברהם ועוד), משמע שעיקר התיקון והלימוד הוא בלימוד תורה שבעל פה, וכלשונו: "חייבים כל בעלי תורה לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה". וזה אחר קריאת קצת פסוקים מתורה נביאים וכתובים.

אגב, מעניין להביא את דברי החיד"א בשה"ג אודות היכל הקודש

וראיתי במכתב לא' חכם שהיו ת"ח יושבים ללמוד ונמשכו הדברים שאחד מהחבורה דיבר קצת שלא כהוגן על ס' הנז' ותכף נתנמנם והענישו אותו בחלום על דבריו וייקץ ויגד לחבריו להזהירם על כבוד הספר הנז' ומחברו. וכיוצא בזה כתכתי לעיל מערכת דל"ת אות יו"ד (עיין דברי נבא). וגם באזנינו שמענו מפום רבנן שיש שנענשו על זלזול הספרים והמחברים. והירא לנפשו יכלכל דבריו ביום הלחמו מלחמתה של תורה ויזהר בכתיבתו. וכבר אמרו בירושלמי יראה אדם בעל שמועה כנגדו ויצייר שאם היה מקשה להרב הזה בפניו במה הלשון אומרת ברוח נמוכה במתק ודשן עדיו וכה יעשה עתה כי גדולים צדיקים במיתתן ויזהר שלא יכוה בגחלתן. וישים בעיניו כי כמה גדולים חשבו שהשיגו על הראשונים ובסוף נתגלה שלא ירדו לעומק דברי הראשונים. ומי לנו גדול מר' יהושע בן חנניא, ארי' דבי עילאי, במעונות אריות משאתו יגורו אלים, כמפורסם בבבלי וירושלמי ואמר בושני מדבריכם בית שמאי ותלמיד אחד אסברה ניהליה והישחרו שניו מפני התעניות כמ"ש בחגיגה דף כ"ב. ושמעתי דכיוצא בזה אירע להגאון המפורסם רבינו העשל שכשיג(?) על מהרש"א ביד חזקה ונזדמן שם תלמיד אחד ופירש דברי מהרש"א. ואם אירע ככה לאיתני עולם ישאו ק"ו בדור הזה דבצר לבא ונחנו מה באמת ודי בזה. ועי' בפתח עינים שם.
 

כמו שחל

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
בספר היכל הקודש לרמב"ם אלבאז (מדורו של האר"י, דבריו בנושאים שונים מובאים במגן אברהם ועוד), משמע שעיקר התיקון והלימוד הוא בלימוד תורה שבעל פה, וכלשונו: "חייבים כל בעלי תורה לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה". וזה אחר קריאת קצת פסוקים מתורה נביאים וכתובים.
הוא כתב מה שכתוב בזוהר
והאר"י פירש אלו פסוקים צריכים לקרוא
(הוא לא הכיר כמובן את כתבי האר"י)
 

יצחק ב

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
מה יותר נכון לעשות בליל חג השבועות?
האם לומר את התיקון או ללמוד מה שליבו חפץ? 
הגר"ש אוירבאך זצ"ל היה נוהג לקרוא את התיקון.
 
 

מרחיב אפיקים

משתמש רגיל
כמו שחל אמר:
עמנואל אמר:
בספר היכל הקודש לרמב"ם אלבאז (מדורו של האר"י, דבריו בנושאים שונים מובאים במגן אברהם ועוד), משמע שעיקר התיקון והלימוד הוא בלימוד תורה שבעל פה, וכלשונו: "חייבים כל בעלי תורה לעסוק בתורה שבעל פה כל הלילה". וזה אחר קריאת קצת פסוקים מתורה נביאים וכתובים.
הוא כתב מה שכתוב בזוהר
והאר"י פירש אלו פסוקים צריכים לקרוא
(הוא לא הכיר כמובן את כתבי האר"י)
תורה שבע''פ זה לא התיקון שאין בו תושבע''פ עכ''פ על פי עיקר הנוסח של התיקון שתיקן האר''י 
ואמנם במקו''א כתוב בזוהר ללמוד תורה שבכתב
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מחכים אמר:
למה ללא פשט?
לפי הפשט אינו דבר גדול.
בתיקון לא קוראים דברים בטלים אלא דברי תורה (תנ"ך, משנה, תרי"ג מצוות, זוהר), וללמוד בדברי תורה זה דבר גדול, אף לפי הפשט.
 
מחכים אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מחכים אמר:
למה ללא פשט?
לפי הפשט אינו דבר גדול.





וכי למה לימוד תורה שבכתב (שלדעת הרבה פוסקים מקיימים מצוות ת"ת גם בלא הבנה כלל) אינו דבר גדול? ובפרט בדורינו שנתמעט לימוד המקרא.
וגם, דבאופן זה מקיימים מצות ת"ת בכל תיבה ותיבה (כד' הח"ח הידועים ול"ע בזה ואכ"מ), ואילו בלימוד סוגיות הרי שבחלק גדול מהזמן עסוקים בהרהור ד"ת שלדעת גדולי הפוסקים (להוציא הגר"א) אין יוצואים ידי חובת מצות ת"ת בזה
מי שקורה ומבין התיקון, למה לא, אבל יש הרבה שאין זה לבם חפץ ומחמת כן יקראוהו בלא הבנה ובלא חשק ובזה עדיף את לימודם הרגיל, וכ''ש אם הם רגילים ללמוד בעומק ההלכה והעיון שזה עמל התורה וזה חשוב הרבה יותר, ומי שחושב שהתיקון יותר חשוב אף בשאר ימים, א''כ שיפתח אשכול על שאר ימים. 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אמת־המדה לשבת ולשקול במצוותי' של תורה אינה מסורה ביד כל אדם.
לנו די במה שהודיענו קדוש ה' האריז"ל, והבא לחדש - יביא ראי' לדבריו.
 

כמו שחל

משתמש ותיק
מרחיב אפיקים אמר:
תורה שבע''פ זה לא התיקון שאין בו תושבע''פ עכ''פ על פי עיקר הנוסח של התיקון שתיקן האר''י
האר"י לא אומר אחרת מהזוהר
בזוהר כתוב "מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובמדרשות דקראי, וברזי דחכמתא"
והאר"י אומר שבתנ"ך צריך דוקא סדר מסויים, אבל בתושבע"פ לא צריך דווקא משהו מסויים, וז"ל "וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא ואח"כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך"
 
אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא. אכתוב כעגלון המתעורר באמצע שיעור דף היומי עקב דפיקה פתאומית על השלחן של מגיד השיעור, ואומר את אשר על ליבו, ברמת קישור של מחו של בעל עגלה רדום לנושא המדובר.

בבחרותי הייתי נוהג ללמוד בלילות שישי ושבת בלילה כולו, והאושר וההספקים - לאין קץ. לאחר שנישאתי וטרדות הבית והילדים נ''י גברו - לא נותר בידי אלא ליל מתן תורה וליל יום הדין הגדול. אלו הימים היחידים עבורי שבהם אני יכול ללמוד ברצף מספר שעות, ומדובר בתענוג שאיננו קיים במשך השנה. זו הסיבה שאינני מצליח לומר תיקון.
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
איש הישראלי אמר:
לכאורה כל המקור להיות ער וללמוד כל הלילה
הוא ע"פ קבלה והרי כתוב מה ללמוד וא"כ מי שאינו לומד התיקון
עושה חצי דבר
יכול להיות שאכן כך הוא, אולם גדולי התורה הליטאיים אחזו, שמי שאינו מבין בתיקונים לא צריך שיהיה לו עסק עימהם. ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ממקום שבאת, גם אין תועלת במניעת השינה בלילה זה אם אין מבינים הצורך והתיקון בזה...
 

אין חכמה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ממקום שבאת, גם אין תועלת במניעת השינה בלילה זה אם אין מבינים הצורך והתיקון בזה...
נידוד השינה בעמל התורה דבר גדול הוא מאד בלא התיקונים המסויימים שיש בזה
ואם יש ליהודים רבים יום אחד בשנה שאוחזים בזה דיינו
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ממקום שבאת, גם אין תועלת במניעת השינה בלילה זה אם אין מבינים הצורך והתיקון בזה...


נכון, איה"נ ובתיקון עצמו אין באמת ענין (למי שאינו מבין) אולם עדיין מקיים בזה מצות תלמוד תורה, וזה ודאי מובן לכל אחד.
פוק חזי מה שהגרי"ז זיע"א היה ישן בליל שבועות, מפני שחשבן שאם ילמד ביום, יהיו לו יותר שעות לניצול. וזה הגישה הליטאית לליל שבועות, שזה ענין של תורה ותו לא.
 
 
לילה כיום יאיר אמר:
איש הישראלי אמר:
לכאורה כל המקור להיות ער וללמוד כל הלילה
הוא ע"פ קבלה והרי כתוב מה ללמוד וא"כ מי שאינו לומד התיקון
עושה חצי דבר
יכול להיות שאכן כך הוא, אולם גדולי התורה הליטאיים אחזו, שמי שאינו מבין בתיקונים לא צריך שיהיה לו עסק עימהם. ולכן כל זמן שאיננו אוחזים בדרגה הזו להבין את עומק ותוכן התיקון, אין בזה שום תועלת מלומר זאת בלי להבין.



זו אכן הסיבה שמרן המשגיח זללה''ה מנע אמירת בריך שמיה בישיה''ק.
 
חלק עליון תַחתִית