הצביעו מחדש - מה אתה עושה בליל שבועות? - שימו לב הוספנו אופציית גם וגם

[כמו שחל]

ידוע משל המגיד מדובנא בזה

ספק אם הסיפור היה באמת או שמא משל היה
(https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 09#p154494)

[מבשן אשיב]

ולא שלימוד תרי"ג מצוות קודם ללימוד המדרש גם כשאי אפשר להספיק שניהם

אני נוהג ללמוד תרי''ג מצוות עם מקורות הפסוקים [דהיינו פריה ורביה שנ' פרו ורבו וגו'] ומעלה גם מדרשות חז''ל כפי שעולה בזכרוני
ובזה מקיים 'מדרשות דקראי'

[בר השגה??]

אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

כמדו' יש גם טיש ליל שבועות (עכ"פ באיזהו מקומן). ופלא שלא נזכר בסדר התיקון של השל"ה.

תערוך לפני שולחן ר"ת תיקון ליל שבועות (זה לא תשובה ללטאי שאנינו מבין כלל מה הענין בטיש אלא לחסיד הראה את תגובתך)
 

[סמוך מיעוטא]

 אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

תלוי מתי מתחילים.. או יותר נכון: איפה אוכלים את הסעודה..

 

[מאור עינים]

אוסיף למשל: ע"פ האריז"ל כל התיקון נשלם דוקא בקדושת כתר! וגם בטבילה באילת השחר וכו', האם כולם עושים כן?

ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - סיון' ע' שא.
מסתמא כולם עונים 'כתר'. והאנוס שאינו יכול לטבול, הרי עכ"פ לא יבטל משו"ה מה שביכלתו.
 

ולכן אם מאן דהו לא כ"כ מסתדר עם התיקון, יש מקום לומר שכיון שעוסק בעיקר, גם למקובלים אין מזניחים אותו

כ"ק אדה"ז נ"ע לא פסק בשולחנו הטהור ע"פ קבלה.

ביקרו פה את אלו שלומדים הויות דאביי ורבא בליל שבועות שהרי המקור הוא מהמקובלים והם אמרו לומר התיקון, וע"ז הבאת את שו"ע הרב, [המקובל] שכן ראה בזה עניין ועיקר,

[פלגי מים]

אוסיף למשל: ע"פ האריז"ל כל התיקון נשלם דוקא בקדושת כתר! וגם בטבילה באילת השחר וכו', האם כולם עושים כן?

ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - סיון' ע' שא.
מסתמא כולם עונים 'כתר'. והאנוס שאינו יכול לטבול, הרי עכ"פ לא יבטל משו"ה מה שביכלתו.
 

ולכן אם מאן דהו לא כ"כ מסתדר עם התיקון, יש מקום לומר שכיון שעוסק בעיקר, גם למקובלים אין מזניחים אותו

כ"ק אדה"ז נ"ע לא פסק בשולחנו הטהור ע"פ קבלה.

ביקרו פה את אלו שלומדים הויות דאביי ורבא בליל שבועות שהרי המקור הוא מהמקובלים והם אמרו לומר התיקון, וע"ז הבאת את שו"ע הרב, [המקובל] שכן ראה בזה עניין ועיקר,

כבר ענו לך שבשולחנו לא פסק ע''פ קבלה וזה מיירי בעיקר אחרי חצות במסגרת התיקון או בסיומו שהרי מקורו מהזוה''ק.
 

[מאור עינים]

ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - סיון' ע' שא.
מסתמא כולם עונים 'כתר'. והאנוס שאינו יכול לטבול, הרי עכ"פ לא יבטל משו"ה מה שביכלתו.
 

כ"ק אדה"ז נ"ע לא פסק בשולחנו הטהור ע"פ קבלה.

ביקרו פה את אלו שלומדים הויות דאביי ורבא בליל שבועות שהרי המקור הוא מהמקובלים והם אמרו לומר התיקון, וע"ז הבאת את שו"ע הרב, [המקובל] שכן ראה בזה עניין ועיקר,

כבר ענו לך שבשולחנו לא פסק ע''פ קבלה וזה מיירי בעיקר אחרי חצות במסגרת התיקון או בסיומו שהרי מקורו מהזוה''ק.
 

ואני חוזר ועונה, לא אמרתי מה צריך לעשות ע"פ המקובלים,
רק הדפתי ביקורת שנכתבה, כנ"ל שהרי הוא מנהג קבלי, ואיך לוקחים אותו למחצה,
וע"ז הבאתי שיש מקובל גדול מאוד ה"ה הרב בעל התניא, שבשולחנו [שרק ע"פ נגלה] הזכיר את המנהג ואעפ"כ אמר שעיקרו בתורה שבע"פ,
ולא ראה זאת כדבר מוזר.

[פלגי מים]

ביקרו פה את אלו שלומדים הויות דאביי ורבא בליל שבועות שהרי המקור הוא מהמקובלים והם אמרו לומר התיקון, וע"ז הבאת את שו"ע הרב, [המקובל] שכן ראה בזה עניין ועיקר,

כבר ענו לך שבשולחנו לא פסק ע''פ קבלה וזה מיירי בעיקר אחרי חצות במסגרת התיקון או בסיומו שהרי מקורו מהזוה''ק.

ואני חוזר ועונה, לא אמרתי מה צריך לעשות ע"פ המקובלים,
רק הדפתי ביקורת שנכתבה, כנ"ל שהרי הוא מנהג קבלי, ואיך לוקחים אותו למחצה,
וע"ז הבאתי שיש מקובל גדול מאוד ה"ה הרב בעל התניא, שבשולחנו [שרק ע"פ נגלה] הזכיר את המנהג ואעפ"כ אמר שעיקרו בתורה שבע"פ,
ולא ראה זאת כדבר מוזר.

וגם זאת הבהרתי .

[מאור עינים]

כבר ענו לך שבשולחנו לא פסק ע''פ קבלה וזה מיירי בעיקר אחרי חצות במסגרת התיקון או בסיומו שהרי מקורו מהזוה''ק.

ואני חוזר ועונה, לא אמרתי מה צריך לעשות ע"פ המקובלים,
רק הדפתי ביקורת שנכתבה, כנ"ל שהרי הוא מנהג קבלי, ואיך לוקחים אותו למחצה,
וע"ז הבאתי שיש מקובל גדול מאוד ה"ה הרב בעל התניא, שבשולחנו [שרק ע"פ נגלה] הזכיר את המנהג ואעפ"כ אמר שעיקרו בתורה שבע"פ,
ולא ראה זאת כדבר מוזר.

וגם זאת הבהרתי .

אני חושב שמי שרוצה להבין, יבין

[בר השגה??]

 אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

תלוי מתי מתחילים.. או יותר נכון: איפה אוכלים את הסעודה..

נכון ותלוי גם לפי איזה עלות הולכים ... ותלוי גם מתי מתחילים את התפילה בליל החג..
 

[יושב אוהלים]

חסר בסקר עוד אפשרות 1: לומד חלק מהלילה, ואומר תיקון ליל שבועות.
וכן נהגו מרן שר התורה הגרח"ק זצוק"ל, וגם אביו מרן הסטיפלר זצוק"ל, וכן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

[משבט הכהונא]

מעניין מאוד לציין שבחו"ל ביו"ט שני רובא דרובא אינם ערים כל הלילה וכלל לא אומרים התיקון

כי לכאורה אנו תופסים שבו׳ בסיוון נתנה תורה ולא בז׳.
ומה שעושים היום שני י״ט הוא משום תקנה.
ולכן אין עניין לתיקון לכאורה.
(כך לפחות יוצא לי בחשבון ליישב למה לא נוהגים כך)

 

ויש לי איזה הרגשה על כל העניין של יו"ט שני

הרגשה?
הרי כל דניו מבוארים בש"ס ובפוסקים, מה שייך הרגשה על דבר שהוא ברור כשמש בתורה.
יש לך הרגשה על עוד מצוות?
דוקא לי יש הרבה הרגשה עליך אודות לדבריך האלו.
והנני בתקווה שלא הבנתי את דבריך נכון.

 

אבל אצל רוב החסידויות אין אומרים

דבר קשה ביותר להיות ערים ב' לילות ברציפות
יתכן וזו הסיבה העיקרית שהקלו בזה

אני שמח שמבקראים אותי על זלזול ואכן אנכם צודקים
אבל לא התכוונתי לזה 
יש מקומות בחו"ל שבשמחת תורה הם אינם מתחילים ההקפות רק אחר חצי הלילה
וכיו"ב יש עוד מנהגים והתכוונתי רק שיכול להיות שענין הלילה ואמירת התנ"ך וכו' 

[משולש]

אצלנו לומדים הקהילה ביחד ולומדים את תיקון השל"ה כשכל אחד קורא פרשה / מסכת בתורו, וכולם מקשיבים לו או קוראים בשקט ביחד אתו.
(אחד מהדגשים העיקריים של מתקני המנהג הוא ללמוד בעשרה ביחד).
ובין הקטעים אומרים את היג קדישים המובאים בתיקון.
התיקון לוקח יותר מארבע שעות מכיון שחלק מהמשתתפים קוראים לאט.

תוכן התיקון בגדול הוא:

תנ"ך - תחילה וסוף של כל פרשה/ספר נ"ך, בתוספת כמה פרשיות מעניינא דיומא
(קדש לי, בשלח עד רופאך, בחודש השלישי עד סוף הפרשה, ואל משה אמר עלה אל ה', סוף כי תשא, איזכור ספירת העומר וחג השבועות בפרשיות אמור ופינחס, חלקים גדולים מפרשיות ואתחנן ועקב, יחזקאל כל פרק א' חבקוק כל פ' ג'. כל מגילת רות, תהילים פרק ראשון ואחרון ובנוסף פרקים יט, סח, וקיט, כל פרק אשת חיל, וכו')

משנה ראשונה ואחרונה כל הש"ס.
משנה ראשונה ואחרונה של ספר יצירה.

זוהר אמור השייך לספירת העומר ושבועות (כדף פלוס מינוס)

תריג מצוות. (נראה לי שבעצם אנחנו קוראים את "תוכן העניינים" של ספר החינוך).

קטע נוסף בזוהר של כעמוד. (מהאידרא רבא כמדומני)

יש לומדים שיר השירים בסוף, אך ברוב התיקונים לא נמצא ורוב הציבור כבר לא אומרים אותו.

בסיום התיקון שרים יגדל ואדון עולם בניגונים מיוחדים.

[יהודי מפרגן]

לבקשתכם התווסף אופצייה של גם וגם

[בשלמא]

לבקשתכם התווסף אופצייה של גם וגם

ועדיין חסר אופציה של גם אומר תיקון וגם הולך לישון...
היו מגדולי ישראל שנהגו כן.
 

[יהודי מפרגן]

לבקשתכם התווסף אופצייה של גם וגם

ועדיין חסר אופציה של גם אומר תיקון וגם הולך לישון...
היו מגדולי ישראל שנהגו כן.

האם קיים אנשים כאלו

[בשלמא]

לבקשתכם התווסף אופצייה של גם וגם

ועדיין חסר אופציה של גם אומר תיקון וגם הולך לישון...
היו מגדולי ישראל שנהגו כן.

האם קיים אנשים כאלו

מבוגרים וודאי, השאלה אם יש גם צעירים שההורים או בקהילה מחנכים אותם לכך.
בגור אולי, הם הולכים לישון, איני יודע אם אומרים תל"ש.
 

[יהודי מפרגן]

ועדיין חסר אופציה של גם אומר תיקון וגם הולך לישון...
היו מגדולי ישראל שנהגו כן.

האם קיים אנשים כאלו

מבוגרים וודאי, השאלה אם יש גם צעירים שההורים או בקהילה מחנכים אותם לכך.
בגור אולי

עשיתי כבקשתך וזה מחק את כל ההצבעות עד היום
 

[אין חכמה]

חסר בסקר עוד אפשרות 1: לומד חלק מהלילה, ואומר תיקון ליל שבועות.
וכן נהגו מרן שר התורה הגרח"ק זצוק"ל, וגם אביו מרן הסטיפלר זצוק"ל, וכן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

רק לי מפריעה צורת חלוקת התארים המשונה הזו ?

[בשלמא]

האם קיים אנשים כאלו

מבוגרים וודאי, השאלה אם יש גם צעירים שההורים או בקהילה מחנכים אותם לכך.
בגור אולי

עשיתי כבקשתך וזה מחק את כל ההצבעות עד היום

ה' ירחם.
אני לא מבין בסקרים ומעולם לא יצרתי כאלו ועמך הסליחה.
מוחל על העצה שאינה הוגנת?

[חיי עולם]

בנו"ט לציין שבשנים האחרונות מודפס 'תיקון ליל שבועות' ע"פ האריז"ל (ללא תוספות השלה"ק) - ובו תנ"ך ומעט זוהר בלבד (הסדר המדויק נקבע ע"י הגר"ש דבלצקי ע"פ המבואר בכתבים), ואמירתו אורכת כשעה פלוס.

[לישועתך קויתי השם]

איך כזה מהר התעוררו כל מי שהצביע בסקר הקודם שהולך לישון

[יושב אוהלים]

חסר בסקר עוד אפשרות 1: לומד חלק מהלילה, ואומר תיקון ליל שבועות.
וכן נהגו מרן שר התורה הגרח"ק זצוק"ל, וגם אביו מרן הסטיפלר זצוק"ל, וכן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

רק לי מפריעה צורת חלוקת התארים המשונה הזו ?

השתמשתי בתוארים שהציבור השתמשו - רק הדגשתי "שר התורה" שלמרות התמדתו הגדולה והידוע לא הפריע לו לקרוא תיקון ליל שבועות

[פינחס רוזנצוויג]

גם לא התווסף:
גם אומר תיקון, גם לומד, וגם הולך לישון.

[כמו שחל]

כי אינך אומר את תיקוני האר"י לסעודת יו"ט.

כי קופת העיר לא הדפיסו את התיקון הזה.

גם במחזורים לא מצאתי
 

[אייזיק סאלאווייציק]

אבל אצל מקהלות החסידים רובא דרובא אומרים תיקון של השלה"ק וע"פ רוב אח"כ לא נשאר זמן

כמדו' יש גם טיש ליל שבועות (עכ"פ באיזהו מקומן). ופלא שלא נזכר בסדר התיקון של השל"ה.

תערוך לפני שולחן ר"ת תיקון ליל שבועות (זה לא תשובה ללטאי שאנינו מבין כלל מה הענין בטיש אלא לחסיד הראה את תגובתך)

וגם:
ת'ורידם ל'באר ש'חת (זה לא תשובה לחסיד שחושב שטיש ליל שבועות חשוב יותר מלימוד אלא כו')
 

[מיכי]

האם קיים אנשים כאלו

מבוגרים וודאי, השאלה אם יש גם צעירים שההורים או בקהילה מחנכים אותם לכך.
בגור אולי

עשיתי כבקשתך וזה מחק את כל ההצבעות עד היום

אני חושב שצריכה להיות אופציה של השהיית הסקר עד לקבלת הערות מן הציבור איזה אפשרויות הסקר כולל (כדי שלא יתאפס) 

[לבי במערב]

זה לא תשובה לחסיד שחושב שטיש ליל שבועות חשוב יותר מלימוד אלא כו'

ושפיל לסיפי' דקרא, ותרו"ץ.

[בר השגה??]

ידוע משל המגיד מדובנא בזה

ספק אם הסיפור היה באמת או שמא משל היה
(https://www.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 09#p154494)

אני למדתי מהמשל הנ"ל שאפי' הגאון היה אומר תיקון ליל שבועות אז מה לכם הלטאים להלין ע"כ ושצריך ללמוד מי גדול לכם כהגאון שהוא עם כל השגותין על החסידים אמר בליל שבועות תיקון

[מוישה הירש]

חסר בסקר עוד אפשרות 1: לומד חלק מהלילה, ואומר תיקון ליל שבועות.
וכן נהגו מרן שר התורה הגרח"ק זצוק"ל, וגם אביו מרן הסטיפלר זצוק"ל, וכן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל.

רק לי מפריעה צורת חלוקת התארים המשונה הזו ?

כן