הוראת מרן החזון איש זצ"ל לגבי עלייה למירון בל"ג לעומר

[חנינא בני]

אכן, לפי המקור שהבאת יש בזה ענין
אבל העובדה שיש דעה שיש במשהו מסויים ענין
לא מחייבת את כל קהילות ישראל
יש קהילות שסוברות שאין בזה ענין
והם לא צריכות להתנגד לאחרים שסוברים
אבל את בניהם מחנכים שאצלינו לא עושים את זה

עוד פעם לא חובה אך ענין יש בו וכל האומר שאין בו ענין טועה וזה בניגוד לדברי המשנת חסידים.

שוב, לפי המשנת חסידים יש בו ענין
לפי אחרים אין בו ענין
וכי חסרים ענינים שמופיעים בכתבי אדמורי"ם, חכמים, מקובלים, שלא הפכו לנחלת הכלל?
 

[סמוך מיעוטא]

 

כל האומר שאין בו ענין טועה וזה בניגוד לדברי המשנת חסידים.

אמת. והדא הוא דכתבו לעיל: פשוט עמרצות.

[פלגי מים]

אכן, לפי המקור שהבאת יש בזה ענין
אבל העובדה שיש דעה שיש במשהו מסויים ענין
לא מחייבת את כל קהילות ישראל
יש קהילות שסוברות שאין בזה ענין
והם לא צריכות להתנגד לאחרים שסוברים
אבל את בניהם מחנכים שאצלינו לא עושים את זה

עוד פעם לא חובה אך ענין יש בו וכל האומר שאין בו ענין טועה וזה בניגוד לדברי המשנת חסידים.

שוב, לפי המשנת חסידים יש בו ענין
לפי אחרים אין בו ענין
וכי חסרים ענינים שמופיעים בכתבי אדמורי"ם, חכמים, מקובלים, שלא הפכו לנחלת הכלל?

הובא בספרי חסידות וקבלה ורק אצל הליטאים לא קיים ענין זה אצל החסידים והספרדים כן.
 

[סמוך מיעוטא]

 

שוב, לפי המשנת חסידים יש בו ענין
לפי אחרים אין בו ענין
וכי חסרים ענינים שמופיעים בכתבי אדמורי"ם, חכמים, מקובלים, שלא הפכו לנחלת הכלל?

יביא כבודו ספר מגדו"י שכותב כך, וניחזי.

[חנינא בני]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר
 

[פלגי מים]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר

זה לא המצאה שלי זה מובא בספרים החילוק הזה .
 

[את והב]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

א. אין לג בעומר "ציון יום פטירה" במחילה, הסודות שהוא גילה היו מתוך זה שעלה למרום, כידוע, וכלשון תחילת האידרא זוטא דבאותו היום רצה רשב"י להסתלק ולכן קרא לכל תלמידיו, אנו יודעים ומקובלים בדבר שכל התקווה העתידה לבוא לישראל במהרה בימנו היא מכח היום ההוא, והוא תחילת התיקון, ומי יוכל שלא לשמוח ביום הזה.
החילוק בין אשכנז לספרד (ולחסידים שהלכו אחריהם בזה) הוא לענין הנהגה בפועל שהיא הולכת רק לפי המבואר בנגלה ממש, ויש בזה טעם עמוק כמובן, אבל לענין עצם תורת הדברים אין בזה שום חילוק, וזה ברור.

[חנינא בני]

 

שוב, לפי המשנת חסידים יש בו ענין
לפי אחרים אין בו ענין
וכי חסרים ענינים שמופיעים בכתבי אדמורי"ם, חכמים, מקובלים, שלא הפכו לנחלת הכלל?

יביא כבודו ספר מגדו"י שכותב כך, וניחזי.

שכותב שאין ענין אתה מתכוין?
קצת קשה למצוא כזה ספר
כי עד לפני שלושים שנה היה כל כך מצחיק לחשוב ולדבר בכלל על זה שמישהו ליטאי ילך לשם, ולא היה טעם לכתוב שאצלינו לא עושים את זה
כמו שהיום אתה לא אומר שאצלינו לא נוהגים מנהג הק' מלעלוב להכניס את העין של הדג בתוך הפה לפני בציעת הפת ואח"כ להקיש על קצה החלה עם המקל שלו
ציטטתי את ר"ג אדלשטיין כזקן ראשי הישיבות הליטאיות שאומר לציבור שאצלינו לא עושים את זה ולא הולכים לשם, זה מספיק 
 

[סמוך מיעוטא]

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר

כוונתך לפ' וזאת הברכה? איפה נזכר "סודות" בנוגע לאותו יום?

[חנינא בני]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

א. אין לג בעומר "ציון יום פטירה" במחילה, הסודות שהוא גילה היו מתוך זה שעלה למרום, כידוע, וכלשון תחילת האידרא זוטא דבאותו היום רצה רשב"י להסתלק ולכן קרא לכל תלמידיו, אנו יודעים ומקובלים בדבר שכל התקווה העתידה לבוא לישראל במהרה בימנו היא מכח היום ההוא, והוא תחילת התיקון, ומי יוכל שלא לשמוח ביום הזה.
החילוק בין אשכנז לספרד (ולחסידים שהלכו אחריהם בזה) הוא לענין הנהגה בפועל שהיא הולכת רק לפי המבואר בנגלה ממש, ויש בזה טעם עמוק כמובן, אבל לענין עצם תורת הדברים אין בזה שום חילוק, וזה ברור.

אין חילוק לענין ההכרה בעוצם הסודות וחשיבותם
יש חילוק אם יש להתייחס ליום הזה שבו נתגלו כאיזה יום מיוחד שמצדיק ליסוע כמה שעות להילולה בקבר
המעשה נובע תמיד מהמחשבה
מה שאתה אומר זה כאילו כולם חושבים כמוני אבל יש להם איזה אילוץ חיצוני לא להתנהג כך

[סמוך מיעוטא]

בכל אופן, כמדומה שצודק ר' @חנינא בני שעיקר ל"ג בעומר נקבע ע"ש יום ההילולא, יום פטירתו של רשב"י, ולא עקב הסודות שנתגלו.

[חנינא בני]

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר

כוונתך לפ' וזאת הברכה? איפה נזכר "סודות" בנוגע לאותו יום?

התורה שבכתב כולה סודות שקיבל מרע"ה מפי הגבורה, וקדושתה לאין ערוך מכל סוד אחר שגילו בני תמותה בהמשך

 

[חנינא בני]

בכל אופן, כמדומה שצודק ר' @חנינא בני שעיקר ל"ג בעומר נקבע ע"ש יום ההילולא, יום פטירתו של רשב"י, ולא עקב הסודות שנתגלו.

לג בעומר נקבע ע"ש שפסקו תלמידי ר"ע מלמות
לא ע"ש סודות ולא ע"ש פטירת רשב"י
אא"כ מוציאים את המילה 'נקבע' ממשמעותה
 

[פלגי מים]

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר

כוונתך לפ' וזאת הברכה? איפה נזכר "סודות" בנוגע לאותו יום?

התורה שבכתב כולה סודות שקיבל מרע"ה מפי הגבורה, וקדושתה לאין ערוך מכל סוד אחר שגילו בני תמותה בהמשך

זה הענין שהם באתכסיא ורשב''י גילה זאת באתגליא וברובד החיצוני [כמובן שכל התורה שבכתב הם סודות גדולים]אין כל סודות מיוחדים שנאמרו בפרשה וזאת הברכה כתוב שם שמשה רבינו ע''ה בירך את כל השבטים והוכיח אותם איזה עוד סודות יש?
 

[חנינא בני]

ה' ירחם עליך

[פלגי מים]

ה' ירחם עליך

אוי ויי כפרתי בתורה משה?
 

[חנינא בני]

חס וחלילה
אתה סתם מדבר כמו שלומיאל...
אתה שואל אותי איזה סודות יש בפ' וזאת הברכה? וכי אני מקובל
אני רק אומר שברור לי ולכל יהודי שמה שמשה רבינו גילה ביום מותו והגיד לעמו מה שיקרה באחרית הימים, הם דברים מפי הגבורה, ובהם יש סודות גדולים ונעלים לאין שיעור מכל מה שיגיד ילוד אשה מעתה ועד עולם
וזה ענין יסודי מאד ביהדות
ואחרי דיון על כל מיני דברים מסביב הגענו עכשיו לנקודה

[סמוך מיעוטא]

כוונתך לפ' וזאת הברכה? איפה נזכר "סודות" בנוגע לאותו יום?

התורה שבכתב כולה סודות שקיבל מרע"ה מפי הגבורה

אבל מהו הקשר לז' באדר?

[חנינא בני]

במקרה אני יודע שביום זה משה אמר כמה דברים שנכתבו בתורה
ואה"נ, לדברי הסובר שביום פלוני גילה צדיק פלוני סוד גדול, הרי היה לבני ישראל לשמור ולחגוג כל יום שאמר משה פרשה פלונית ופרשה אלמונית וכו'

[סמוך מיעוטא]

ה' ירחם עליך

ורחמיו על כל מעשיו כתיב, גם על הכופרים ומכחישים בנסתר דתורה.

[סמוך מיעוטא]

במקרה אני יודע שביום זה משה אמר כמה דברים שנכתבו בתורה
ואה"נ, לדברי הסובר שביום פלוני גילה צדיק פלוני סוד גדול, הרי היה לבני ישראל לשמור ולחגוג כל יום שאמר משה פרשה פלונית ופרשה אלמונית וכו'

מדובר כאן על גילוי באופן חדש.
ועד שנקרא, בלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (סד"ה וספרתם לכם תרס"ו), "זמן מתן תורה דבחי' פנימיות התורה". יעו"ש.

[פלגי מים]

במקרה אני יודע שביום זה משה אמר כמה דברים שנכתבו בתורה
ואה"נ, לדברי הסובר שביום פלוני גילה צדיק פלוני סוד גדול, הרי היה לבני ישראל לשמור ולחגוג כל יום שאמר משה פרשה פלונית ופרשה אלמונית וכו'

הבאתי לך המובא בספרים והוא גם שז׳ אדר הוא יום תענית ופטירת רשב''י הוא יום  שמחה.
 

[חיי עולם]

בכל אופן, כמדומה שצודק ר' @חנינא בני שעיקר ל"ג בעומר נקבע ע"ש יום ההילולא, יום פטירתו של רשב"י, ולא עקב הסודות שנתגלו.

אינו נכון.
יום פטירתו של רשב"י מעלתה בפשטות בסודות שנתגלו באותו היום.

[חנינא בני]

השאלה היא לא מה המעלה בפשטות
אלא מה הסיבה שנקבע, כלומר שחכמי הדורות קבעו שיום זה יהיה קצת שמחה
ועל זה התשובה ברורה מבחינה היסטורית
משום שאומרים שאז פסקו תלמידי ר"ע מלמות

[סמוך מיעוטא]

אינו נכון.
יום פטירתו של רשב"י מעלתה בפשטות בסודות שנתגלו באותו היום.

ממה שנתבאר 'אצלנו' (החל מ'סידור עם דא"ח', שער הל"ג בעומר) הבנתי, דעיקר הענין הוא "דבעת ההסתלקות אז הוא אמיתת העלי' באמיתית מדרגתו".
 

[סמוך מיעוטא]

השאלה היא לא מה המעלה בפשטות
אלא מה הסיבה שנקבע, כלומר שחכמי הדורות קבעו שיום זה יהיה קצת שמחה
ועל זה התשובה ברורה מבחינה היסטורית
משום שאומרים שאז פסקו תלמידי ר"ע מלמות

זה כבר שטות.
'חכמי הדורות' אינו רק הנפסק בשו"ע ומנהגי מהרי"ל, אלא גם ב'ספרי חכמת האמת'.

[חנינא בני]

במקרה אני יודע שביום זה משה אמר כמה דברים שנכתבו בתורה
ואה"נ, לדברי הסובר שביום פלוני גילה צדיק פלוני סוד גדול, הרי היה לבני ישראל לשמור ולחגוג כל יום שאמר משה פרשה פלונית ופרשה אלמונית וכו'

מדובר כאן על גילוי באופן חדש.
ועד שנקרא, בלשון כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (סד"ה וספרתם לכם תרס"ו), "זמן מתן תורה דבחי' פנימיות התורה". יעו"ש.

אזכיר מה היה הדיון כאן
אני לא באתי לומר שלא יכול להיות שיהיה ענין כזה
וכל החסידים והספרדים צריכים להפוך  לליטאים
אלא שיש עדה בישראל שלא רואה בזה ענין
וכלפי הטענה שמי שחושב כך זו עמרצות כי הרי רשב"י גילה סודות וכו'
אמרתי שזה לא מוכרח, היו עוד גילויים של דברים לא פחות חשובים
אז הרש"ב מבאר את הענין לפי הסוברים כך, זה נפלא
רק אמרתי שזה לא איזה מנגנון מוכרח שאם איזה צדיק גילה סוד או נתן ולימד משהו חשוב בתורה ביום פלוני - שממילא יעשו הילולה על קברו

[חיי עולם]

למה מנהג אחת מתפוצות ישראל בעיניך היא התיחסות עמרצית?
יהודי אשכנז לא ציינו ימי פטירה של תנאים ואמוראים ולא חגגו אותם, וזה שהחסידים והספרדים אימצו ענינים קבליים, לא גורע מהמנהג הקדום
אף אחד מהראשונים לא ידע בכלל שזה יום פטירה של רשב"י
וזה שאין קיום לעם ישראל בלי תורתו של רשב"י, לא קשור לאותו יום שבו הוא גילה סודות אלו ואלו, והרי גם רבי עקיבא והלל הזקן ועוד הרבה חכמים כל אחד בעתו ובזמנו גילו דברים גדולים, ומשה רבינו ביום פטירתו אמר דברים נוראים כמבואר בתורה, וכי לכן חוגגים את ז' אדר? וברור שדברי משה לפני מותו חשובים לא פחות מדברי רשב"י לפני מותו
נראה לי שהמנהג האשכנזי הוא לא מתחיל מזה ש'לא נוסעים' למעשה מכל מיני שיקולים אחרים, אלא להיפך, מההתיחסות שמבחינתך היא עמרצית, שלא כל כך חשוב לעשות עסק מהיום הזה

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר
 

מי שממציא את סברות הכרס אינו אלא אתה.
פטירת משה היתה זמן של שכחת התורה באופן עצום כמבואר בתמורה טז., והוא לא גילה שום סודות התורה - למעט מה שחידשת בסברות הכרס שלך.
ולעומת זאת ביום פטירת רשב"י נתגלו סודות נוראים הכתובים ומבוארים באידרא שלא נתנו להתגלות אלא ביום פטירתו.

[חנינא בני]

השאלה היא לא מה המעלה בפשטות
אלא מה הסיבה שנקבע, כלומר שחכמי הדורות קבעו שיום זה יהיה קצת שמחה
ועל זה התשובה ברורה מבחינה היסטורית
משום שאומרים שאז פסקו תלמידי ר"ע מלמות

זה כבר שטות.
'חכמי הדורות' אינו רק הנפסק בשו"ע ומנהגי מהרי"ל, אלא גם ב'ספרי חכמת האמת'.

אתה שוב לא שם לב מה אני אומר
הנושא כאן הוא מה הסיבה שנקבע, כלומר, כשחכמים קבעו ואמרו את זה, מה היה הנימוק שלהם
ליקוטי מהרי"ל מתאר לך את דברי החכמים, לפני שדובר בכלל על יארצייט של רשב"י, וכבר אז נקבע לג בעומר להפסקת האבלות
אני לא מודד אם מהרי"ל יותר חכם ממקובל פלוני וכו' אלא מה הסיבה שנקבע יום זה לקצת שמחה
 

[המצפה לישועת ה']

משה רבינו התעצב ביום פטירתו ונשתכחו כמה הלכות בפטירת רשב''י הוא שמח וגילה סודות שלא התגלו עד אז.

נו באמת
אתה ממציא לי פה חילוקי כרס?
משה רבינו גילה בפטירתו סודות שלא נתגלו עד אז, הלא הם כתובים בספרו ספר תורת משה
יורשה לי להציע בזהירות ובמלא הענווה, שמה שמשה רבינו גילה לפני מותו יותר קדוש וחשוב ממה שרשב"י גילה לפני מותו, מקווה שזה לא יתייג אותי כליטאי קריר

כוונתך לפ' וזאת הברכה? איפה נזכר "סודות" בנוגע לאותו יום?

פרשת האזינו, על שירתה הנוראה, החובקת זרועות עולם, לא נאמרה ג"כ באותו היום?