הוראת מרן החזון איש זצ"ל לגבי עלייה למירון בל"ג לעומר

[יציר]

עדיין לא מובן מדוע בשבועות אין בעיית ביטול תורה באופן שאחרי חודש וחצי שלמדו ברציפות ואף לא ישנו ולא התפללו ממש כבחינת רשבי ובנו או לכה"פ התפללו מנחה קצרה או שחרית קצרה ואחרי חודש זה... ב-ו-ם הכל מתפוצץ נוסעים לביהמ"ק ומה שם? מצטופפים כמו איזה סרדין כאחרוני החסידים בטיש של האדמו"ר מגור ורואים איך שהכהנים מכינים את האוכל שוחטים עוד ועוד ומכינים מנחות וכו וכו וברקע מנגנת לנו שירים חסידיים... ועוד יותר מזה בחורי ישיבת חברון היו צריכים לצאת כבר שבועיים קודם כדי להיות בזמן ונסעו בעגלה מקרטעת שבועיים קודם וכמו"כ אח"כ בטח היו צריכים איזה נופש אחרי זה וזעקת ב-י-ט-ו-ל ת-י-י-ר-ה עדיין מהדהדת במלוא גרונו של הר"י...
(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

[חנינא בני]

אתה מערבב את ענין האתחלתא שיסודו בריבלינים, ובין עצם התפיסה הגאולית שהיא מה שגרמה להם לעלות לארץ

[כמו שחל]

זה המצב כשמערבבים הלכות מפורשות עם עניינים וסגולות וכבר לא יודעים מה עדיף

דווקא עליה לרגל זה הלכות מפורשות
ולהיות ערים כל הלילה זה עניינים וסגולות

[אבי חי]

עדיין לא מובן מדוע בשבועות אין בעיית ביטול תורה באופן שאחרי חודש וחצי שלמדו ברציפות ואף לא ישנו ולא התפללו ממש כבחינת רשבי ובנו או לכה"פ התפללו מנחה קצרה או שחרית קצרה ואחרי חודש זה... ב-ו-ם הכל מתפוצץ נוסעים לביהמ"ק ומה שם? מצטופפים כמו איזה סרדין כאחרוני החסידים בטיש של האדמו"ר מגור ורואים איך שהכהנים מכינים את האוכל שוחטים עוד ועוד ומכינים מנחות וכו וכו וברקע מנגנת לנו שירים חסידיים... ועוד יותר מזה בחורי ישיבת חברון היו צריכים לצאת כבר שבועיים קודם כדי להיות בזמן ונסעו בעגלה מקרטעת שבועיים קודם וכמו"כ אח"כ בטח היו צריכים איזה נופש אחרי זה וזעקת ב-י-ט-ו-ל ת-י-י-ר-ה עדיין מהדהדת במלוא גרונו של הר"י...
(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

מה הבעיה שלך?
הליטאים לא מאמינים שטיש כל שהוא או הכנת אוכל ושירים חסידיים הם אפי' משל למה שהיה בביהמ"ק, ק"ו שאין לדמותם.
מילא אם לא היית מבין מה הם טוענים על החסידים, היה מקום לטענה (בלי לדון על מידת נכונותה), אבל לא להבין את השקפתם עצמם?

דבריך מוזרים על גבול ההטרלה. אשמח להתבדות.

[שניאור]

עדיין לא מובן מדוע בשבועות אין בעיית ביטול תורה באופן שאחרי חודש וחצי שלמדו ברציפות ואף לא ישנו ולא התפללו ממש כבחינת רשבי ובנו או לכה"פ התפללו מנחה קצרה או שחרית קצרה ואחרי חודש זה... ב-ו-ם הכל מתפוצץ נוסעים לביהמ"ק ומה שם? מצטופפים כמו איזה סרדין כאחרוני החסידים בטיש של האדמו"ר מגור ורואים איך שהכהנים מכינים את האוכל שוחטים עוד ועוד ומכינים מנחות וכו וכו וברקע מנגנת לנו שירים חסידיים... ועוד יותר מזה בחורי ישיבת חברון היו צריכים לצאת כבר שבועיים קודם כדי להיות בזמן ונסעו בעגלה מקרטעת שבועיים קודם וכמו"כ אח"כ בטח היו צריכים איזה נופש אחרי זה וזעקת ב-י-ט-ו-ל ת-י-י-ר-ה עדיין מהדהדת במלוא גרונו של הר"י...
(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

מה הבעיה שלך?
הליטאים לא מאמינים שטיש כל שהוא או הכנת אוכל ושירים חסידיים הם אפי' משל למה שהיה בביהמ"ק, ק"ו שאין לדמותם.
מילא אם לא היית מבין מה הם טוענים על החסידים, היה מקום לטענה (בלי לדון על מידת נכונותה), אבל לא להבין את השקפתם עצמם?

דבריך מוזרים על גבול ההטרלה. אשמח להתבדות.

אני אנסה להסביר איך שאני מבין את הטענה שלו, ובזהירות:
אם הטענה הליטאית היתה שאין שום ענין בנסיעה למירון, פשוט וברור שיש כאן ביטול תורה, ואפילו לא צריך להסביר את זה.
המבט הליטאי על טישים וכדו' הוא אכן כך, והוא מובן לחלוטין.
אבל, אם הטענה היא שאמת שיש כאן ענין, והרי האריז"ל עשה כך וכו', אבל סו"ס לא עושים את זה כי יש כאן ביטול תורה, זו כבר טענה לא מובנת, אם יש כאן ענין, מה זאת אומרת זה ביטול תורה? לימוד התורה הוא לא ערך בפני עצמו, הוא הערך הכי חשוב והכי גדול במכלול היהדות, אבל כמו שאף אחד לא יטען ביטול תורה על מצוה דאורייתא או דרבנן, ואפילו על מנהג, ה"ה כאן, זהו מנהג שנהגו בו מאז ומקדם [לא ידוע בדיוק כמה זמן], וממילא אין מקום לטענה של ביטול תורה.

נ.ב. את הטענות של 'שנאת ע"ה לת"ח' ודומיו אני לא מבין איך זה קשור לכאן, מישהו מנסה להסביר נקודת מבט אחרת, נכון שהוא הסביר את זה בחריפות, ונתן דוגמא קיצונית מאוד, אבל מכאן עד ל'שנאת ע"ה'?
 

[דוד ה.]

יש כאן נושא מרתק כמה מי ששבוי בקונספציה לא יכול להבין את המבט של השני.
הרב @יציר תרשה לי להניח שלמרות הצהרותיך הנלהבות על ליטאיותך אתה חסיד מבטן ומלידה, בישיבות חסידיות המצב הוא שמקדשים בפועל פעולות שאינם תורה, זה מצוין וזה קדוש ונפלא, ברור שאחרי שיעורים ועדים שיחות וחינוך מהבית אין לבחור או אברך חסידי שום רפיון באמצע זמן מעליה למירון.
פשוט שכאשר מחנכים נכון, חתונה של רב'ה היא תוספת ביראת שמים וגורמת לחיזוק אדיר בשטייגען וביראת שמים.
רק תבין שברור שבלי חינוך כזה מהבית, שיחות מוסר בישיבה והשפעה חברתית שכך תופסת את העניין, המצב הוא הפוך לגמרי.

בחור ליטאי שנוסע לרשב"י גם כאשר הוא עושה את זה מהסיבות הנכונות כיון שכל הסביבה שלו היא אחרת התוצאה היא שהוא עזב את התורה בלי לקבל את הקונטרה שתכניס לו יראת שמים, זה לא קורה לבד (מלבד לבודדים) רק שמי שחי באווירה אחרת לא מסוגל לתפוס את זה.

הדיבורים על בית המקדש צר לי לומר מגחיכים את דבריך בעיני כל ליטאי שקורא אותם והסיבה שלא מגיבים עליהם זה כי ההבדל מבחינתם ברור כשמש כך שניסיון להסביר את הדברים זה כבר זלזול בעבודת בית המקדש, אבל מבחינתך הם ברורים לגמרי, אצלך העליה לרשב"י קדושה לא רק בשכל אלא במציאות ובשל רוממות הזאת אתה משווה את זה לבית המקדש כמשל, אצל מי שזה לא קדוש ההשוואה לבית המקדש והתיאורים על צפיפות ואכילת בשר גורמים לאי נוחות פיזית וגועל, זה לא בית המקדש שלנו בדיוק כמו שזה לא רשב"י שלך אבל מה לעשות שזה מירון של רוב הליטאים, ושוב לא מדובר פה על מה נכון מדובר פה על מציאות בשטח.

[יעקב1]

ראיתי לנכון לשתף דברי מרן החזו"א זיע"א בענין עליה למירון בל"ג לעומר, ואקווה שיהיה לתועלת
 
ובספר מעשה איש ח"ז (עמוד יב) הובאו דברי מרן החזון איש זצ"ל, בענין עליה למירון בל"ג לעומר,

"החזו"א הרהר קימעא, ואחר אמר, מקום שהרבה יהודים קיבלו שם יראת שמים אי אפשר להגיד שאסור לנסוע לשם, אבל כל מי שנוסע צריך לשקול בפלס באופן אישי אם יהיה זה בשבילו ריווח או חלילה הפסד",

ואידך, זיל גמור.

כאחד שמשתייך לציבור החזו"א(ניק), מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל.
 

[יושב אוהלים]

על שנים שלא נהפכו אברכים לבעלי ראש קטן וריקני
בבחרותי מישהו חשב על דבר כזה ליסוע למירון? זה ענין מישהו בכלל?

אולי "בבחרותך" היו הבחורים "קטני ראש" וחשבו שאם להם זה לא מעניין זה לא מעניין אף אחד.

[שאר לעמו]

ברור.. רק אלו שכל ימיהם כחגים אלו בני עליה וראשם 'גדול'..
למען האמת ידענו להתגאות שלא שם חלקנו עמהם. איך לפי הסיפור שאלו החזו"א: גם אתה נוסע למירון?

[יושב אוהלים]

הגר"ש אוירבעאך לא היה בדיוק ליטאי כידוע

ברור "כידוע" ש-"בדיוק ליטאי" הוא רק מי שלא עולה למירון בל"ג בעומר, ולא עושה דברים אחרים ש"ירושלמים / חסידים/ וכו' עושים, אז זה עצמו שהוא התנהג כזה כבר הופך אותו ל"לא בדיוק ליטאי".

[לידיעה בעלמא אינני מאלה המכונים עצנקים]

[שאר לעמו]

לא. משום שהוא היה ירושלמי..

[יושב אוהלים]

לא. משום שהוא היה ירושלמי..

מה זה אומר? שנולד בירושלים?
 

[שאר לעמו]

כאחד שמשתייך לציבור החזו"א(ניק), מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל.

תרשה לי לומר שזה רק מעיד שאומן שונא בני אומנותו, ולא שהוא מוסמך פחות מסיפורים של חוג שרואה לו לבעלות את הכרותו עם החזו"א, למרות שהמדובר היה אז לרוב על נערים בגיל עשרים. הגרח"ק השקיע רבות בלסייע לר' צבי יברוב. אבל גם הוא לא נחשב בעיני חוג מסויים כחזונישניק.. רק מה לעשות ששימושו אצל החזו"א מכריחם לא להתעלם מכך..

[שאר לעמו]

לא. משום שהוא היה ירושלמי..

מה זה אומר? שנולד בירושלים?

בגלל שנולד בירושלים

אפיזודה. ר' רפאל וולף מספר בספרו על הרב שך, שבזקנותו התבטא הרב שך פעם באוזניו, שחבל, הייתי שנים בווילנא מעולם לא הלכתי לקבר של הגר"א.. אמר לו רר"ו אפשר לסדר מטוס.. השיבו לא, אני כבר זקן.. ובאמת למה לא הלך? א"צ להסביר..

[יושב אוהלים]

לא. משום שהוא היה ירושלמי..

מה זה אומר? שנולד בירושלים?

בגלל שנולד בירושלים

אבל לא כל מי שנולד בירושלים עולה למירון, אלא בגלל שהוא כן נוהג כך, אתה מבטל את הענין שהוא היה מהגדולים, ותולה את זה בירושלמיות שלו.
 

[שאר לעמו]

אתה מערבב את ענין האתחלתא שיסודו בריבלינים, ובין עצם התפיסה הגאולית שהיא מה שגרמה להם לעלות לארץ

לא ערבבתי. כל המושג המושאל 'תפיסה גאולית' מגיע מהעיוות הזה. יש לך מקורות למה שאתה אומר? יש לי מקורות הפוכים. אבל לא כאן המקום, ונכתב ע"ז המון. מי שבכל זאת מפרש את עליית הפרושים בתפיסה גאולית, אין מקום לשכנע אותו, מנסיון. גם אם יהיה אשכול של 90 דפים.

[מסתפק במועט]

עדיין לא מובן מדוע בשבועות אין בעיית ביטול תורה באופן שאחרי חודש וחצי שלמדו ברציפות ואף לא ישנו ולא התפללו ממש כבחינת רשבי ובנו או לכה"פ התפללו מנחה קצרה או שחרית קצרה ואחרי חודש זה... ב-ו-ם הכל מתפוצץ נוסעים לביהמ"ק ומה שם? מצטופפים כמו איזה סרדין כאחרוני החסידים בטיש של האדמו"ר מגור ורואים איך שהכהנים מכינים את האוכל שוחטים עוד ועוד ומכינים מנחות וכו וכו וברקע מנגנת לנו שירים חסידיים... ועוד יותר מזה בחורי ישיבת חברון היו צריכים לצאת כבר שבועיים קודם כדי להיות בזמן ונסעו בעגלה מקרטעת שבועיים קודם וכמו"כ אח"כ בטח היו צריכים איזה נופש אחרי זה וזעקת ב-י-ט-ו-ל ת-י-י-ר-ה עדיין מהדהדת במלוא גרונו של הר"י...
(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

כמה המוח יכול להיות מפותל. מדברים על השתתפות בשמחתו של התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי ש"תורתו אמנותו" ואמר:" אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה?".
אצלו אתה הולך לרקוד ולאכול וכו'. בלי לזלזל , אבל אתה חוגג את הילולת מי שעסק בתורה כל ימיו וגילה סודות התורה. זה ענינו.
ואתה טעון כ"כ על מי שמנסה ללכת בדרכו ולעסוק בתורה.

[מביט]

ויש להוסיף על גדל"י ליטאים [לכאו'] שהוי משטחים בקברו של רשב"י שעות ארוכות.
ומי שלא ראה את הגר"ש אוירבך זצ"ל במירון לא ראה השתפכות הנפש על קברי צדיקים מימיו....
את ראש ישיבת חדרה הגר"י ארנברג ראיתי כ"פ בל"ג בעומר במירון..

אין קשר בין השטתחות ותפילה על קברי צדיקים שזה מוסכם על כולם
לבין עריכת שמחה וחגיגה על קברו של צדיק ביום פטירתו.

יש גם לציין שאין איזכור ללג בעומר בטושו"ע וכל נושאי כליהם, (מלבד בהלכות תחנון והלכות אבלות הספירה, ששם מוזכר שפסקו מלמות).
המקור המרכזי הוא מהאריז"ל, ואחריו מוזכר כמעט רק בספרי חסידים.
אחרי כל זה מה אתם רוצים מהליטאים?

לא רוצים ולא מחייבים מאומה.
רק עובדה על גדולים ליטאים שעשו גם דברים שלא חייבים ממש אף אם לא כתובים להדיא בשו"ע..

[פלגי מים]

ברור.. רק אלו שכל ימיהם כחגים אלו בני עליה וראשם 'גדול'..
למען האמת ידענו להתגאות שלא שם חלקנו עמהם. איך לפי הסיפור שאלו החזו"א: גם אתה נוסע למירון?

ולפי הסיפור היה נראה שקיבל דבריו.

[מביט]

אני כליטאי לא הבנתי מה הדיון כאן?
אם לפי האריז"ל יש עניין לעלות אז אף אם הרב שך לא הלך כל ימי חיו ואסר באיסור חמור על כל תלמידיו ללכת לא יגרע מאומה בגדולת העניין.
האריז"ל מספיק גדול שלפחות זה יהיה נידון מול השקפת התורה של הרב שך.
כל הנידון האם ענין חשוב ככל שיהיה יהפך בחשיבותו כחג וכיום כיפור או ישאר בחשיבותו כעניין.
ונראה שגדולי ליטא שהלכו עשו את זה בתור עניין כמו עוד ענינים שעשו
אך בשביל לבטל תורה ישיבה שלימה שרבים מתוכם לא יקבלו את התועלת שבזה אלא את חיצוניות השמחה והחגיגות.. לכך התנגדו לזה בתוקף

[משולש]

לא רוצים ולא מחייבים מאומה.
רק עובדה על גדולים ליטאים שעשו גם דברים שלא חייבים ממש אף אם לא כתובים להדיא בשו"ע..

נכון
דיברתי בעיקר על מישהו שכתב לעיל שהוא לא מצליח ללמד זכות בשום אופן על אלו שאינם נוסעים למירון.
אז אפילו האריז"ל שהוא מקור המנהג לא הלך כל שנה אלא רק פעם אחת.
וגם האור החיים הקדוש לא הלך לשם אלא רק פעם אחת ולא בלג בעומר.

[יציר]

עדיין לא מובן מדוע בשבועות אין בעיית ביטול תורה באופן שאחרי חודש וחצי שלמדו ברציפות ואף לא ישנו ולא התפללו ממש כבחינת רשבי ובנו או לכה"פ התפללו מנחה קצרה או שחרית קצרה ואחרי חודש זה... ב-ו-ם הכל מתפוצץ נוסעים לביהמ"ק ומה שם? מצטופפים כמו איזה סרדין כאחרוני החסידים בטיש של האדמו"ר מגור ורואים איך שהכהנים מכינים את האוכל שוחטים עוד ועוד ומכינים מנחות וכו וכו וברקע מנגנת לנו שירים חסידיים... ועוד יותר מזה בחורי ישיבת חברון היו צריכים לצאת כבר שבועיים קודם כדי להיות בזמן ונסעו בעגלה מקרטעת שבועיים קודם וכמו"כ אח"כ בטח היו צריכים איזה נופש אחרי זה וזעקת ב-י-ט-ו-ל ת-י-י-ר-ה עדיין מהדהדת במלוא גרונו של הר"י...
(אני מחכה לתשובה ענינית ולא לקשקושי הבל זה מנקר לי כבר שנים כליטאי)

מה הבעיה שלך?
הליטאים לא מאמינים שטיש כל שהוא או הכנת אוכל ושירים חסידיים הם אפי' משל למה שהיה בביהמ"ק, ק"ו שאין לדמותם.
מילא אם לא היית מבין מה הם טוענים על החסידים, היה מקום לטענה (בלי לדון על מידת נכונותה), אבל לא להבין את השקפתם עצמם?

דבריך מוזרים על גבול ההטרלה. אשמח להתבדות.

אני לא מבין בזוהר כתוב מאן פני האדון דא רשבי. ואיך נכנס כאן טיש (אני בכלל ליטאי וכבר כתבתי את זה) קראת מה שכתוב מקודם או לא? אני מבקש תענו לענין...

דברך מוזרים עד גבול ההטרלה(?). אשמח להתבדות... 

[יציר]

ראיתי לנכון לשתף דברי מרן החזו"א זיע"א בענין עליה למירון בל"ג לעומר, ואקווה שיהיה לתועלת
 
ובספר מעשה איש ח"ז (עמוד יב) הובאו דברי מרן החזון איש זצ"ל, בענין עליה למירון בל"ג לעומר,

"החזו"א הרהר קימעא, ואחר אמר, מקום שהרבה יהודים קיבלו שם יראת שמים אי אפשר להגיד שאסור לנסוע לשם, אבל כל מי שנוסע צריך לשקול בפלס באופן אישי אם יהיה זה בשבילו ריווח או חלילה הפסד",

ואידך, זיל גמור.

כאחד שמשתייך לציבור החזו"א(ניק), מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל.

הגדרת את החזו"א(ניקעס) באופן הכי ברור וחד.
אם הסיפור לא מסכים עם השקפתי וגם עוד סיפורים אז...
מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל. וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה.
את האמת נהניתי ממך חילך לאורייתא
 

[משולש]

בזוהר כתוב מאן פני האדון דא רשבי.

מניין שיש קשר בין הזוהר הזה לבין לעלות ולשתות ולשמוח על קברו ביום לג בעומר?
לא האריז"ל ולא המהרחו" ולא האור החיים ולא החיד"א לא הזכירו קשר בין הקטע הזה בזוהר לבין הנ"ל.
אולי הכוונה רק בחייו?
אולי הכוונה בשלוש רגלים?
אולי הכוונה להתפלל על קברו בער"ה ועריו"כ,
יש עוד הרבה אופציות.

[מאור עינים]

ראיתי לנכון לשתף דברי מרן החזו"א זיע"א בענין עליה למירון בל"ג לעומר, ואקווה שיהיה לתועלת
 
ובספר מעשה איש ח"ז (עמוד יב) הובאו דברי מרן החזון איש זצ"ל, בענין עליה למירון בל"ג לעומר,

ואידך, זיל גמור.

כאחד שמשתייך לציבור החזו"א(ניק), מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל.

הגדרת את החזו"א(ניקעס) באופן הכי ברור וחד.
אם הסיפור לא מסכים עם השקפתי וגם עוד סיפורים אז...
מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל. וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה.
את האמת נהניתי ממך חילך לאורייתא
 

כמו שאתה ליטאי, כך אתה יודע לאפיין את ציבור החזו"א[ניקעס],
מבלי להיכנס לגוף הספר "מעשה איש" שאני הק' גם אם היה לי דעה מוצקה לא הייתי כותבה ברשה"ר, אבל מי אמר לך שהסיבה שהם אומרים שזה לא מוסמך בגלל שלא נוח להם, אולי יש עוד סיבות שאתה לא יודע, וכי רוב הספרים על גדו"י דייקו בשמועות שלהם, וכאן גם זה עד מפי עד, אחרי שנים,
דווקא לבנות ע"פ סיפורים כאלו, זה נקרא לירות את החץ ואז ליצור את העיגול, נוח לך בסיפור הזה, אז אתה מצטט אותו, כאי' הוא תורה מסיני,
חילך למירון.

[יציר]

כאחד שמשתייך לציבור החזו"א(ניק), מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל.

הגדרת את החזו"א(ניקעס) באופן הכי ברור וחד.
אם הסיפור לא מסכים עם השקפתי וגם עוד סיפורים אז...
מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל. וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה.
את האמת נהניתי ממך חילך לאורייתא

כמו שאתה ליטאי, כך אתה יודע לאפיין את ציבור החזו"א[ניקעס],
מבלי להיכנס לגוף הספר "מעשה איש" שאני הק' גם אם היה לי דעה מוצקה לא הייתי כותבה ברשה"ר, אבל מי אמר לך שהסיבה שהם אומרים שזה לא מוסמך בגלל שלא נוח להם, אולי יש עוד סיבות שאתה לא יודע, וכי רוב הספרים על גדו"י דייקו בשמועות שלהם, וכאן גם זה עד מפי עד, אחרי שנים,
דווקא לבנות ע"פ סיפורים כאלו, זה נקרא לירות את החץ ואז ליצור את העיגול, נוח לך בסיפור הזה, אז אתה מצטט אותו, כאי' הוא תורה מסיני,
חילך למירון.

מי אמר לך שנח לי בסיפור זה ולכן אני מצטט אותו כאי' היא תורה מסיני, אולי יש עוד סיבות שאתה לא יודע, לא נח לך בסיפור הזה אז אתה אומר שזה לא מוסמך,
חילך בהיכל הישיבה בלג בעומר ובשבועות 
 

[מאור עינים]

הגדרת את החזו"א(ניקעס) באופן הכי ברור וחד.
אם הסיפור לא מסכים עם השקפתי וגם עוד סיפורים אז...
מקובל בפי כל שהספר מעשה איש אינו מוסמך כלל. וזהו קל וחומר שאין עליו תשובה.
את האמת נהניתי ממך חילך לאורייתא

כמו שאתה ליטאי, כך אתה יודע לאפיין את ציבור החזו"א[ניקעס],
מבלי להיכנס לגוף הספר "מעשה איש" שאני הק' גם אם היה לי דעה מוצקה לא הייתי כותבה ברשה"ר, אבל מי אמר לך שהסיבה שהם אומרים שזה לא מוסמך בגלל שלא נוח להם, אולי יש עוד סיבות שאתה לא יודע, וכי רוב הספרים על גדו"י דייקו בשמועות שלהם, וכאן גם זה עד מפי עד, אחרי שנים,
דווקא לבנות ע"פ סיפורים כאלו, זה נקרא לירות את החץ ואז ליצור את העיגול, נוח לך בסיפור הזה, אז אתה מצטט אותו, כאי' הוא תורה מסיני,
חילך למירון.

מי אמר לך שנח לי בסיפור זה ולכן אני מצטט אותו כאי' היא תורה מסיני, אולי יש עוד סיבות שאתה לא יודע, לא נח לך בסיפור הזה אז אתה אומר שזה לא מוסמך,
חילך בהיכל הישיבה בלג בעומר ובשבועות 
 

הסיבה שאני חושב שנוח לך, לא משום שזכיתי לרוח הקודש, אלא רק מדבריך אודות אלו שרח"ל לא זכו להבין שמירון וביהמ"ק, זה משל ונמשל,

[משולש]

עולו ואתכנשו להילולה דבר יוחאי

זה לא היה הכוונה.
המעיין שם יראה שמדובר על יום פטירתו של רשב"י שתלמידיו בכו ולא יכלו לדבר מרוב צער,
ובאותו זמן שמעו בת קול: "בואו והתכנסו לחתונת רבי שמעון".
עד כמה שהבנתי משם, החברים לא התחילו אז לרקוד ולשיר סביב מיטת הנפטר, ורק בשמים - איפה שהיתה הבת קול - שם ששו ושמחו לקבל את פניו של הצדיק הגדול.
ובעולם הזה צער ואבל ביום פטירתו.
ואם היינו יודעים מתי יום פטירת רשב"י היינו קובעים אז תענית יחידים על פטירת הצדיק כמו שנוהגים בימים שמתו משה רבנו, אהרן הכהן, וכל שאר הצדיקים ששקולה מיתתם כשריפת בית אלוקינו.

[קדמא ואזלא]

בביהמ"ק לא למדו בחוץ למדו ולזה התכוונתי אך בטח שלמדו ולידיעתך גם בלג בעומר לומדים וזה קורה כשמערבבים דברי אחרים ובפרט כשאין מה לענות

מישהו הגדיר את שבועות כבין הזמנים?
כאילו אין חציו לה'?
בעצם חבל שעניתי. זה מרגיש לי מישהו מישיבה קטנה לפי ההתלהמות!

אכן, סגנון של ישי''ק, באמת עדיף לא לענות.

[יציר]

בביהמ"ק לא למדו בחוץ למדו ולזה התכוונתי אך בטח שלמדו ולידיעתך גם בלג בעומר לומדים וזה קורה כשמערבבים דברי אחרים ובפרט כשאין מה לענות

מישהו הגדיר את שבועות כבין הזמנים?
כאילו אין חציו לה'?
בעצם חבל שעניתי. זה מרגיש לי מישהו מישיבה קטנה לפי ההתלהמות!

אכן, סגנון של ישי''ק, באמת עדיף לא לענות.

ובפרט כשאין מה...