מוישלה הכהן
משתמש רגיל
מאיזה פסוקים לומדים שהיה פרחים ועצים על הר סיני?
אני יודע שכבר אחרי החג אבל אני חייב לדעת
אני יודע שכבר אחרי החג אבל אני חייב לדעת
אם ככה (שהמקור הוא מהלבוש- אל ירעו על מול ההר ההוא) לא ברורה לי בכלל שאלת האלשיך על הפסוק וההר עשן כולו ששואל איך יכול להיות עשן כולו והרי לא היה בהר עצים כי אם אבנים וכו'.פינת יקרת אמר:עי' כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?t=2144#p22377
מוישלה הכהן אמר:חייל של הרבי אמר:אם תחליפו את הכותרת שתעיד ותרמוז על תוכן האשכול, זה יעזור לכל משתתפי הפורום ולכם למצוא תשובה. הצלחה רבה.
איך עושים זאת?
אל *מול* ההר ההוא, כתיב.בשלמא אמר:(עשבים, לא פרחים ולא עצים)
הצאן והבקר אל ירעו
"אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא" פירושו 'נגד ההר' (וראה גם ב'טור הארוך' ורמב"ן על־אתר); אף הלבוש לא כתב אלא "שהיו עשבים סביב הר סיני".מוישלה הכהן אמר:אם ככה (שהמקור הוא מהלבוש- אל ירעו על מול ההר ההוא) לא ברורה לי בכלל שאלת האלשיך
לבי במערב אמר:"אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא" פירושו 'נגד ההר' (וראה גם ב'טור הארוך' ורמב"ן על־אתר); אף הלבוש לא כתב אלא "שהיו עשבים סביב הר סיני".מוישלה הכהן אמר:אם ככה (שהמקור הוא מהלבוש- אל ירעו על מול ההר ההוא) לא ברורה לי בכלל שאלת האלשיך
עכ"פ: גם לו יהי שהיו עליו עשבים, אינם מעלים עשן (דבר השייך בשרפת "אילנות ועצים", כלשון האלשיך).
משנה ברורה תצד יחייל של הרבי אמר:מאיזה פסוקים לומדים שהיה פרחים העצים על הר סיני?
ללא העלאת עשן.HaimL אמר:ללחוך ולסכסך
האש אינה נאחזת בעשב ירוק ולח.מוישלה הכהן אמר:תשרוף עשבים ירוקים תראה כמה עשן יוצא מהם
לבי במערב אמר:"אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא" פירושו 'נגד ההר' (וראה גם ב'טור הארוך' ורמב"ן על־אתר); אף הלבוש לא כתב אלא "שהיו עשבים סביב הר סיני".מוישלה הכהן אמר:אם ככה (שהמקור הוא מהלבוש- אל ירעו על מול ההר ההוא) לא ברורה לי בכלל שאלת האלשיך
עכ"פ: גם לו יהי שהיו עליו עשבים, אינם מעלים עשן (דבר השייך בשרפת "אילנות ועצים", כלשון האלשיך).
צ"ע עוד.מוישלה הכהן אמר:לא ברורה לי בכלל שאלת האלשיך על הפסוק וההר עשן כולו ששואל איך יכול להיות עשן כולו כי בהר סיני אין בו אילנות ועצים כי מדבר הוא וכו'.
צ"ל 'שהי' בהר'.שמש מרפא אמר:היעב"ץ בסידורו כותב שהיה ההר ירוק.
ודאי שאינו כן, והדבר פשוט מלהביא ראי' לו.אברהם לוי אמר:שם כתיב וינהג את הצאן אחר המדבר. מדבר בלשון הקודש הוא מקום מרעה, וכתרגומו לאתר שפר רעיא למדברא, [ולא כעברית מדוברת], אם כן למה לא יצמחו בו אילנות כו'.
הרי לפניך לשון־קדשו של רבנו האלשיך, וממילא יסורו להן הקושיות:HaimL אמר:זאת מניין למר? שמא האש הא-לקית הפכה את העפר והאבן שעל הר סיני לעשן, מכוח חומה? או אולי בדומה להתפרצות געשית, שבה עשוי להתפרץ ענן אפר געשי?
[ויעוי' במה שביאר, כי 'האש הגדולה' היא־עצמה שנעשתה ל'עשן' כמסך - שלא ימותו בנ"י ממראה כבוד ה'].(ח) אומרו והר סיני עשן כלו מפני וכו': היתכן, שאש של מעלה הוא מעלה עשן כל שהוא?!
(ט) כי בהר סיני אין בו אילנות ועצים, כי מדבר הוא, ואיך יהיה עשן כלו מפני האש?
עשבים (מרעה הבהמות) אינם 'אילנות ועצים'!אברהם לוי אמר:והיינו שבהר עצמו גם היה מרעה.
כבר הראיתי בהודעתי לעיל שגם דעת האלשיך גופיה שהר סיני עצמו אף הוא מקום מרעה.לבי במערב אמר:צ"ל 'שהי' בהר'.שמש מרפא אמר:היעב"ץ בסידורו כותב שהיה ההר ירוק.
עכ"פ: אין כוונתי להעמיד כל גדולי־ישראל בשורה ושיטה אחת, אלא שהקשו ממקרא מפורש - וע"ז השבתי.
לשון האלשיך הוא:לבי במערב אמר:עשבים (מרעה הבהמות) אינם 'אילנות ועצים'!אברהם לוי אמר:והיינו שבהר עצמו גם היה מרעה.
קושית הסנה, כפי שהרגיש מר עצמו, אינה קשה כ"כ.
ואמרתי אחרי שהוכח שאכן הוא מקום זרע, שצומחין בו עשבין, כבר יתכן שיצמחו גם אילנות.כי בהר סיני אין בו אילנות ועצים כי מדבר הוא וכו'.
גם אחד מהמקומות שמציינים היום כמקום הר סיני דאז הוא מקום שיש עליו וסביבו צמחים.אברהם לוי אמר:כבר הראיתי בהודעתי לעיל שגם דעת האלשיך גופיה שהר סיני עצמו אף הוא מקום מרעה.
והיינו מש"כ לאורך האשכול!אברהם לוי אמר:אם אמנם תתכן כוונת האלשיך, שאין בו אילנות לפי שאינו מקום מטע, אלא מדבר המגדל עשבים, שהוא מקום מרעה הבהמות שזה מאכלם.
לשיטתי' הוא דאמרית.אברהם לוי אמר:כבר הראיתי בהודעתי לעיל
כלומר האלשיך הקדוש אומר דבר כזה (נא תקן אותי אם אני טועה):לבי במערב אמר:הרי לפניך לשון־קדשו של רבנו האלשיך, וממילא יסורו להן הקושיות:HaimL אמר:זאת מניין למר? שמא האש הא-לקית הפכה את העפר והאבן שעל הר סיני לעשן, מכוח חומה? או אולי בדומה להתפרצות געשית, שבה עשוי להתפרץ ענן אפר געשי?
[ויעוי' במה שביאר, כי 'האש הגדולה' היא־עצמה שנעשתה ל'עשן' כמסך - שלא ימותו בנ"י ממראה כבוד ה'].(ח) אומרו והר סיני עשן כלו מפני וכו': היתכן, שאש של מעלה הוא מעלה עשן כל שהוא?!
(ט) כי בהר סיני אין בו אילנות ועצים, כי מדבר הוא, ואיך יהיה עשן כלו מפני האש?
לפענ"ד אכן מסתבר שלזה כוונת־קדשו.HaimL אמר:אפשר להניח שהכוונה היא שהאש של מעלה כביכול טהורה מתערובות של חומרים זרים, בניגוד לאש של הדיוט.
לא מליבי אני אומר, אלא תלמוד ערוך הוא בפי הקמחי בשורש דבר וז"ל:לבי במערב אמר:ודאי שאינו כן, והדבר פשוט מלהביא ראי' לו.אברהם לוי אמר:שם כתיב וינהג את הצאן אחר המדבר. מדבר בלשון הקודש הוא מקום מרעה, וכתרגומו לאתר שפר רעיא למדברא, [ולא כעברית מדוברת], אם כן למה לא יצמחו בו אילנות כו'.
ומה שתרגם אונקלוס התם, הוא רק לבאר הקושיא הפשוטה - מה מעשיהם של צאן במדבר - ולזה הוסיף וביאר שהוליכם למקום המרעה שבמדבר (הנק' בלשוננו נוה־מדבר).
וכן כתב עוד בשמואל ב' טו, כג:והנכון כי מזה נקרא מדבר מקום מרעה הבהמות לפי שהרועה נוהג שם הבהמות, וינהג את הצאן אחר המדבר, כתרגומו בתר שפר רעיא.
וכן כתב הרשב"ם ויקרא טז, י:ומדבר יקרא מרעה הבהמות בין קרוב לעיר בין רחוק לעיר.
משלחו אל המדבר, והוא מקום מרעה הבהמות, כדכתיב וינהג את הצאן אחר המדבר. ובתלמוד [ביצה מ.] מדבריות בייתות.
יבוא השלישי ויכריע, הקמחי במלכים א' ב, לד:לבי במערב אמר:ייש"כ!
עדיין אין הענין ברור לדידי כל־צרכו, אך לכה"פ ודאי שיש צד כזה. חילך לאורייתא.
אם כן איתא להא ולהא. אכן בעברית מדוברת [מלשון מדבר הראשון], אין אלא השימוש הראשון.מדבר יקרא מקום שאין שם יישוב כלל, ויקרא גם כן מדבר מקום שהוא ביישוב אבל אינו עבוד יניחנו למרעה הבהמות וכו', וכן המדבר זה פירושו במקום שהיה לו שם מרעה למקנה, והיה לו שם בית, ובאותו המקום נקבר.