חג השבועות ויציאת מצרים

תקפו כהן

משתמש רשום
מה הקשר בין יציאת ב"י ממצרים לחג השבועות ? (מקורות!!!! בבקשה ותודה)
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כידוע, הרמב"ן כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, כמו שמיני העצרת של סוכות,
וא"כ הוא בעצם סיום של חג המצות, ובוודאי שייך ליציא"מ.
 

תקפו כהן

משתמש רשום
פותח הנושא
הרעיון בשאלה זו, מדוע קבלת התורה תחילתה בשעבודם שלישראל. לדוגמא, בספר "אהבת חסד". מקשר הח"ח, את כריתת ברית החסד שעשו ב"י זה עם זה העניקה להם את הגושפנקא לקבלת התורה ! על זה הדרך אנו חפצים לתשובות תודה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
תקפו כהן אמר:
הרעיון בשאלה זו, מדוע קבלת התורה תחילתה בשעבודם שלישראל. לדוגמא, בספר "אהבת חסד". מקשר הח"ח, את כריתת ברית החסד שעשו ב"י זה עם זה העניקה להם את הגושפנקא לקבלת התורה ! על זה הדרך אנו חפצים לתשובות תודה
א''כ היה לך לשאול על הקשר בין זה לבין שעבוד מצרים.
ושמא אין התורה מתקיימת אלא מתוך היבדלות מהמותרות ועל כן צריך שעבוד, וגדולי ישראל הגדולים צמחו מתוך הדחק.
אגב אמר לי איזה ת''ח היסטוריון, שבזמן הח''ח, רבי חיים עוזר היה גר בוילה גדולה בעיר וילנא רבתי (אולי התחלף לי בוורשא איני זוכר כעת), והח''ח היה גר בכפר נידח בבית מט ליפול, והנה היום אין להשוות את פרסום המשנ''ב והח''ח לפרסום האחיעזר.
 
 

שפת הים

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שבזמן הח''ח, רבי חיים עוזר היה גר בוילה גדולה בעיר וילנא רבתי (אולי התחלף לי בוורשא איני זוכר כעת), והח''ח היה גר בכפר נידח בבית מט ליפול, והנה היום אין להשוות את פרסום המשנ''ב והח''ח לפרסום האחיעזר.
הח"ח חיבר ספרים שהיו נצרכים מאוד בדורו [ובדורינו], ומשום כך [וכמובן גם ס"ד] נתפרסמו בכל תפוצות ישראל
ומשא"כ אחיעזר זה ס' שו"ת שאף ויש הרבה מה ללמוד ממנו מ"מ ההשוואה לא מתחילה.
אגב מה יותר מפורסם ונלמד שאגת אריה או משנ"ב?
אני מתאר לעצמי שיש עוד רבים שחיו בדחק ממש ולא נתפרסמו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
תקפו כהן אמר:
מה הקשר בין יציאת ב"י ממצרים לחג השבועות ? (מקורות!!!! בבקשה ותודה)

שמות פרק ג
(יא) וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים מִ֣י אָנֹ֔כִי כִּ֥י אֵלֵ֖ךְ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְכִ֥י אוֹצִ֛יא אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם:
(יב) וַיֹּ֙אמֶר֙ כִּֽי־אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְזֶה־לְּךָ֣ הָא֔וֹת כִּ֥י אָנֹכִ֖י שְׁלַחְתִּ֑יךָ בְּהוֹצִֽיאֲךָ֤ אֶת־הָעָם֙ מִמִּצְרַ֔יִם תַּֽעַבְדוּן֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל הָהָ֥ר הַזֶּֽה:

רש"י שם "וששאלת מה זכות יש לישראל שיצאו ממצרים, דבר גדול יש לי על הוצאה זו, שהרי עתידים לקבל התורה על ההר הזה לסוף שלושה חדשים".
 

הערשלה

משתמש ותיק
תקפו כהן אמר:
מה הקשר בין יציאת ב"י ממצרים לחג השבועות ? (מקורות!!!! בבקשה ותודה)
ספר מורה הנבוכים חלק ג פרק מג וז"ל:
"וזאת היא סבת ספירת העומר מיום צאתנו ממצרים עד יום מתן תורה, שהוא היה הכונה והתכלית ביציאתם באמרו ואביא אתכם אלי".

דרשות הר"ן הדרוש הראשון וז"ל:
"וכמו שהיה יסוד התורה ענין יציאת מצרים, שעל ידה נראה שהענין האלהי דבק בנו, מה שלא יכלו החרטומים לעשות, אבל נלאו ברוב עצתם".
 

הערשלה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תקפו כהן אמר:
הרעיון בשאלה זו, מדוע קבלת התורה תחילתה בשעבודם שלישראל. לדוגמא, בספר "אהבת חסד". מקשר הח"ח, את כריתת ברית החסד שעשו ב"י זה עם זה העניקה להם את הגושפנקא לקבלת התורה ! על זה הדרך אנו חפצים לתשובות תודה
א''כ היה לך לשאול על הקשר בין זה לבין שעבוד מצרים.
ושמא אין התורה מתקיימת אלא מתוך היבדלות מהמותרות ועל כן צריך שעבוד, וגדולי ישראל הגדולים צמחו מתוך הדחק.
אגב אמר לי איזה ת''ח היסטוריון, שבזמן הח''ח, רבי חיים עוזר היה גר בוילה גדולה בעיר וילנא רבתי (אולי התחלף לי בוורשא איני זוכר כעת), והח''ח היה גר בכפר נידח בבית מט ליפול, והנה היום אין להשוות את פרסום המשנ''ב והח''ח לפרסום האחיעזר.
בעניין שכתבת נראה לי לומר וזאת בלי לפסול הנהגת צדיקים ות"ח.
שהרי מצאנו גדולים שנהגו בדרכי הפרישות ומצאנו גדולים שנהגו ההיפך ממנה ואלו ואלו לש"ש נתכוונו ועלתה בידם.

הנקודה המדוברת בשאלת פותח האשכול נוגעת בשורש העניין של מצרים ותכליתה, הנוגע לגלות ולגאולה כאחד, כפי המקורות שהבאתי ויש עוד רבים לכך.
ברור שהקשר ביניהם אינו רק מצד הצער והקושי שהיה בגלות מצרים, כיוון שהצער והקושי לא היה תכלית לעצמה, אלא היו רק ביטוי לתהליך לידה של עם שלא היה קיים עדיין בעולם, עם הקשור בפנימיותו לבורא העולם כלשון הר"ן "שהענין האלהי דבק בנו".

 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
כידוע, הרמב"ן כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, כמו שמיני העצרת של סוכות,
וא"כ הוא בעצם סיום של חג המצות, ובוודאי שייך ליציא"מ.

מעניין שדווקא את שני הימים האלו - שבועות ויום שמיני דסוכות - ששניהם נקראים "עצרת" ואינם רגלים ממש [שהם יום א'] - נהפכו לימי זכר או שמחה בתורה - שמחת תורה וחג מתן תורה. ואולי מפני שאין שם שום מצוה אחרת.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
מ.ה. אמר:
כידוע, הרמב"ן כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, כמו שמיני העצרת של סוכות,
וא"כ הוא בעצם סיום של חג המצות, ובוודאי שייך ליציא"מ.
מעניין שדווקא את שני הימים האלו - שבועות ויום שמיני דסוכות - ששניהם נקראים "עצרת" ואינם רגלים ממש [שהם יום א'] - נהפכו לימי זכר או שמחה בתורה - שמחת תורה וחג מתן תורה. ואולי מפני שאין שם שום מצוה אחרת.
גם אני מצטרף לדבריך,
עצרת מהותה שמחה עם הקב"ה עצמו, בלי שום סיבה ואופי מיוחד,
ואצלנו, הקב"ה עצמו היינו התורה.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
מ.ה. אמר:
כידוע, הרמב"ן כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, כמו שמיני העצרת של סוכות,
וא"כ הוא בעצם סיום של חג המצות, ובוודאי שייך ליציא"מ.
מעניין שדווקא את שני הימים האלו - שבועות ויום שמיני דסוכות - ששניהם נקראים "עצרת" ואינם רגלים ממש [שהם יום א'] - נהפכו לימי זכר או שמחה בתורה - שמחת תורה וחג מתן תורה. ואולי מפני שאין שם שום מצוה אחרת.
שביעי של פסח נקרא עצרת והמשותף לו ולשמיני עצרת הוא שאינם עיקר הרגל אלא שייכים לימי השלמתו אלא שהם (בשונה משאר ימי ההשלמה) ימים טובים גמורים. וההבדל ביניהם ששביעי של פסח אינו רגל בפני עצמו לשום עניין, ושמיני עצרת נחשב לכמה עניינים כרגל בפני עצמו.
וחג השבועות בעיקרון אינו דומה להם כי הוא רגל גמור בפני עצמו לכל עניין, אך ייתכן שהסיבה שקראוהו עצרת היא מפני שאין בו (מחוץ למקדש) מצוה מיוחדת שאין בשאר ימים טובים.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אור החכמה אמר:
מ.ה. אמר:
כידוע, הרמב"ן כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, כמו שמיני העצרת של סוכות,
וא"כ הוא בעצם סיום של חג המצות, ובוודאי שייך ליציא"מ.
מעניין שדווקא את שני הימים האלו - שבועות ויום שמיני דסוכות - ששניהם נקראים "עצרת" ואינם רגלים ממש [שהם יום א'] - נהפכו לימי זכר או שמחה בתורה - שמחת תורה וחג מתן תורה. ואולי מפני שאין שם שום מצוה אחרת.
שביעי של פסח נקרא עצרת והמשותף לו ולשמיני עצרת הוא שאינם עיקר הרגל אלא שייכים לימי השלמתו אלא שהם (בשונה משאר ימי ההשלמה) ימים טובים גמורים. וההבדל ביניהם ששביעי של פסח אינו רגל בפני עצמו לשום עניין, ושמיני עצרת נחשב לכמה עניינים כרגל בפני עצמו.
וחג השבועות בעיקרון אינו דומה להם כי הוא רגל גמור בפני עצמו לכל עניין, אך ייתכן שהסיבה שקראוהו עצרת היא מפני שאין בו (מחוץ למקדש) מצוה מיוחדת שאין בשאר ימים טובים.

ראה את דברי הרמב"ן ויקרא פרק כג
"עצרת היא", כי שם נעצר הכל. וצוה בחג המצות שבעה ימים בקדושה לפניהם ולאחריהם כי כולם קדושים ובתוכם ה', ומנה ממנו תשעה וארבעים יום שבעה שבועות כימי עולם, וקדש יום שמיני כשמיני של חג, והימים הספורים בינתים כחולו של מועד בין הראשון והשמיני בחג, והוא יום מתן תורה שהראם בו את אשו הגדולה ודבריו שמעו מתוך האש. ולכך יקראו רבותינו ז"ל בכל מקום חג השבועות עצרת, כי הוא כיום שמיני של חג שקראו הכתוב כן. 
 
חלק עליון תַחתִית