בבי' שי' החינוך בקביעת חג השבועות, ובהא דמאחרין להתפלל ולקדש בליל שבועות, ובדין מוסיפין מחול על הקודש בחג השבועות.

בן ישיבה

משתמש ותיק
בבי' שי' החינוך בקביעת חג השבועות, ובהא דמאחרין להתפלל ולקדש בליל שבועות, ובדין מוסיפין מחול על הקודש בחג השבועות.
 
במ"ב (ריש סי' תצ"ד) כ' מאחרין להתפלל ערבית בכניסת שבועות בצאה"כ כדי שיהיו ימי הספירה מ"ט יום תמימות, ע"כ. והוא מד' הט"ז, ויעו' פמ"ג שהביא מתשו' משאת בנימין שממתינין בקידוש עד הלילה, וכ' הפמ"ג דמ"מ נראה דה"ה לגבי תפילת ערבית דהא באבילות ונדה י"א אם התפללו הקהל ערבית שכבר עשאו לילה, יעו"ש (ולכאו' לפ"ז הוא רק לגבי תפילת הקהל אבל יחיד לעצמו יכול להקדים), אך יעו' בשל"ה הק' שהביא מרבו מהר"ש מלובלין שלא לקדש קודם צאה"כ משום תמימות, וכ' בזה ואל תשיבני ממה שמתפללין אז התפילה מבעו"י, דזה אינו כלום, דהא ר' אושעיא צלי של מוצ"ש בשבת וכו' יעו"ש, הרי דנקט בפשיטות דלא כהפמ"ג, דלגבי ערבית אין להקפיד.

ויעו' בדרשות חת"ס פסח שכ' לבאר בהא דאוקים הש"ס (מנחות ס"ה ע"ב) קרא דשבע שבתות תמימות בעצרת אחר השבת, דרק באופן זה מתקיים תמימות דהרי בכל שנה הרי במוצאי יו"ט ראשון של פסח מוסיפין מחול על הקודש וכן בכניסת חג השבועות וא"כ אי"ז ז' שבועות תמימות, אך בעצרת אחר השבת, הרי מוסיפין מחול על הקודש לגבי שבת, נמצא דמה שמחסרין במוצאי יו"ט ראשון של פסח משלימין בכניסת חג השבועות, יעו"ש.

אלא דבהא גופא שכ' החת"ס בפשיטות דבשבועות יש דין דמוסיפין מחול על הקודש, לכאו' מצינו בזה נידון בראשונים, דהנה יעו' חינוך מצוה ש"ח-ט לשבות מכל מלאכה כו' ביום ו' סיון, שלא לעשות מלאכה ביום עצרת שזהו יום ו' סיון, ויעו"ש במנ"ח שעמד בזה דהרי עצרת הוא ביום החמישים, ומבו' במס' ר"ה דעצרת פעמים ו' פעמים ה' פעמים ז', וכשיחזור הב"ד בב"א ונקדש ע"פ הראיה יהיה החג הזה בא' מג' ימים הנ"ל, ולמה כ' החינוך דהוא ו' סיון, והניח בצ"ע, ובאמת הרמב"ם והסמ"ג כ' דהוא ביום הנ', ויעו' רס"ג שכ' כהחינוך ו' סיון, ויעו"ש להגר"פ פערלא שהאריך לבאר בשי' הרס"ג דאזיל לשי' לגבי קידוש החודש, דעיקר הקידוש מן התורה הוא ע"פ חשבון, ותקנת רבן גמליאל הוא לקדש ע"פ הראיה, וא"כ אף כשיחזור הב"ד בב"א יקדשו ע"פ החשבון, (וכן הוא שי' רבינו חננאל האריך בזה רבינו בחיי פר' בא), וא"כ כשכ' בתורה ביום החמישים הוי כמש"כ ו' סיון, וע"כ כ' הרס"ג ו' סיון, ומה שאמרו במס' ר"ה היינו כשקידשו ע"פ הראיה לאחר תקנת רבן גמליאל, ולמדו כן מהא דכתיב בחג השבועות "בעצם היום הזה" דתלוי ביום החמישים, יעו"ש,

אך בשי' החינוך אין לפרש כן דהרי במצות קידוש החודש כ' לכאו' כהרמב"ם דעיקר המצוה הוא ע"פ הראיה, יעו"ש, והנה יעו' תשו' הריב"ש (צ"ו) שדן שם השואל אם ממתינין לעדים כדי לקדש חודש אייר וסיון או מאחר שהיו מחשבין שיצא חג השבועות בו' לחודש, א"כ אין תועלת בעדים, וכ' שם הריב"ש דודאי שהיו ממתינין לעדים דהמצוה הוא שיקדשו ע"פ העדים ואין קפידא כלל שיהא חג השבועות ביום ו' סיון, והביא ראיה לדבריו מהא דמס' ר"ה הנ"ל, יעו"ש שהאריך בזה,

 אלא דלכאו' בדעת החינוך נראה כדעת השואל דהנה יעו' מנחת חינוך מצוה ד' שהאריך לבאר במצוה זו דאף שהיו מקדשין ע"פ הראיה היה מצוה על הב"ד שיחשבו לפי חשבון ולפי החשבון היו מקבלין את העדות ואם ע"פ חשבון א"א שיראה ביום ל' אזי ב"ד אין יושבים באותו יום לקבל עדות ואם יבואו עדים בידוע שעדי שקר הם, ואם ע"פ חשבון הוא ביום ל' אז מקדשין אף ע"פ ראיה דהיינו שב"ד יושבין וממתינין לעדים ואם לא יבואו עדים מעברים את החודש אף דע"פ חשבון אינו מעובר, יעו"ש אות ב', והנה יעו' ל' החינוך (שם) לגבי מצות קידוש החודש שכ' לקדש חדשים כשתראו חדושה של לבנה וכו' או אפי' לא תראוה מכיון שהיא ראויה להראות ע"פ החשבון המקובל, וכו', וענין המצוה כן וכו' וקובעים ראש חודש על פיהם שאומרים היום מקודש, וכו', ואם תשאל א"כ היאך אנו עושים היום שאין לנו חכמים סמוכים, וכו' הוא קידש חדשים ועיבר שנים העתידים לבוא עד שיבוא אליהו, וכו' עכ"ל.

ולכאו' נראה מל' החינוך דעיקר המצוה הוא הקידוש שאומרים הפה מקודש, (יעו"ש במנ"ח שכ' דהוי ב' מצוות), ומה שמקדשין ע"פ הראיה או ע"פ חשבון בזה לכאו' משמע מל' החינוך דאם לא באו עדים מקדשים ע"פ החשבון, וכמש"כ "או אפי' אם לא תראוה מכיון שהיא ראויה להראות ע"פ החשבון המקובל" וא"כ לכאו' א"א לומר בשי' החינוך כהמנ"ח דאם ע"פ חשבון הוא ביום ל' אז ב"ד ממתינין לעדים ואם לא יבואו מעברים החודש, דהרי ל' החינוך דבאופן זה שלא באו עדים מקדשים ב"ד ע"פ החשבון,

והנה במה שהוכיח הריב"ש מהא דמס' ר"ה לכאו' הרי הגמ' בר"ה הוא רק אליבא דאמת אם ב"ד יקדשו מטעמים הנראה להם, שלא ע"פ החשבון בזה יכול לחול בימים אלו, דהרי אף לשי' הרמב"ם דהעיקר הוא ע"פ הראיה, הרי כ' המנ"ח דכ"ז הוא רק כדי לעבר חודש אשר ע"פ חשבון הוא חסר אבל חודש אשר ע"פ חשבון הוא מלא אין ב"ד יושבים ביום ל', ואם באו עדים בידוע שעדי שקר הם, והרי חודש ניסן הוא ע"פ החשבון מלא והאיך שייך שיהיו שניהם חסרים, וא"כ פעמים ז' שאמרו שם במס' ר"ה, ע"כ צ"ל דהוא רק ע"פ האמת אם ימצאו הב"ד לנכון לקדש באופן זה, וא"כ אין משם ראי' להא דאין קפידא לקביעות חג השבועות דאפשר דפעמים ה' שאמרו שם הוא גם רק ע"פ האמת, והבן. (ויש עוד הרבה להאריך בזה בישוב כל הראיות שהביא המנ"ח ואכהמ"ל).     

 ולפ"ז אפשר דלכן כ' החינוך דעצרת בו' סיון, כיון דכך הוא ע"פ החשבון ואף כשהיו מקדשין ע"פ הראיה היו ב"ד מקבלים העדות לפי החשבון, והא דבמס' ר"ה הוא משום דבאמת אם יקדשו ב"ד רק ע"פ ראיה יהא מקודש, ולפ"ז כונת הפסוק "בעצם היום הזה" שלא כ' כן בשאר החגים חוץ מיוה"כ, הוא כמו שכ' הר"פ פערלא בדעת הרס"ג,

אלא דיל"ע לשי' הרמב"ם ושאר הראשונים דמקדשין ע"פ הראיה וא"כ הוא ביום הנ' ולא הי' הו"א שיהא תלוי ביום החודש, מה הוצרך הפסוק בזה, ויעו' בפי' העמק דבר עה"ת שכ' דבא לדייק למעוטי תוספות יו"ט מבעו"י, וכ' שם ומכאן נהגו ישראל שלא להתפלל בעצרת מבעו"י, יעו"ש, ויעו' הגר"פ פערלא שדן בזה, ובאמת שי' הרמב"ם דבכל המועדים אין תוספת לאיסור מלאכה, ויעו' משך חכמה שכ' דאכן ילפי' לה מחג השבועות דכתיב ביה בעצם היום הזה יעו"ש, אלא דבהרחב דבר שם וכן בהעמק שאלה האריך הנצי"ב דאף לשי' הרמב"ם דאין תוספת לגבי איסור מלאכה מדאו', מ"מ איכא תוספת לגבי תפילה וקידוש מבעו"י מדאו', וכמש"כ הרמב"ם לגבי קידוש מבעו"י, ובזה כ' ליישב קו' המג"א דהיכי מהני קידוש מבעו"י להרמב"ם דתוספת מדרבנן לגבי דין קידוש מדאו' ומ"ש מהמחוייב מדרבנן שאינו יכול להוציא המחוייב מדאו', (ויעו' מנ"ח מצוה ל"א שכ' לחדש בשי' הרמב"ם דס"ל דחובת קידוש בכניסתו וביציאתו היינו בזמן כניסה ויציאה והסמוך לה קצת או קודם או מאוחר, יעו"ש),

נמצא לפ"ז דמצינו בזה מחלוקת בין הראשונים אי איכא דין מוסיפין מחול על הקודש מבעו"י בחג השבועות, דלשי' החינוך והרס"ג מוסיפין, ולהרמב"ם והסמ"ג אין מוסיפין, (ולכאו' לפמש"כ הנצי"ב יוצא לנו חי' גדול לדינא דבחג השבועות המקדש מבעו"י לא יצא), ומצינו בזה ב' טעמים לאחר תפילת מעריב בליל החג, (יעו' עוד בחי' מרן רי"ז הלוי בבי' הפסוק בעצם היום הזה לפי שי' הרמב"ם, וכן בחי' הרמב"ן עה"ת פסוק כ"ח,)

ולכאו' מצינו בזה עוד נ"מ לדינא באחד ששכח יום אחד מלספור ספה"ע, דשוב אין לו דין תמימות, או בקטן שהגדיל וכד', דאי משום תמימות אין קפידא ויכול להתפלל או לקדש מבעו"י, אך לפי הטעם דבחג השבועות אין תוספות יו"ט ודאי יש להקפיד בזה, והבן.
 
חלק עליון תַחתִית