קברי צדיקים: עד איזה מרחק?

מעלה את השאלה לקראת ל"ג בעומר הקרב ובא, בו בעז"ה ואי"ה נעלה אלפי רבבות ישראל לציון הרשב"י הקדוש.
אך שאלתי לא רק לגבי רשב"י אלא כללית.

עד איזה מרחק נחשב שאתה בציון של הצדיק?
עד כמה חשוב להידחק להיכנס לאוהל?
עד היכן הצדיק שומע כשאתה מדבר איתו?
האם זה בכל הרואה? ואם כן אז בכל הרואה של המצבה או של האוהל או של המתחם?
האם יש מעלה לישראל להיות במקום שאם היה כהן היה נטמא לו?*

בכל פעם שאני עולה לקברי צדיקים אני מתחבט בשאלה זו, והאמת שראיתי כמה תשובות סותרות מכמה מקומות, וכן הבדלים בין צדיקים לצדיקים, ובין ציונים לציונים, ובין בדיעבד ללכתחילה.

אשמח אם כל אחד יעלה את הידוע לו עם מקורות.

*נ.ב. דרך אגב להסומכים על הדעה שצדיק אינו מטמא, צריך לדעת שעדיין ע"פ רוב אינם יכולים לבוא לקבר כי בהרבה ציונים (למשל באומן) הציון נמצא בתוך בית קברות שנהרס ע"י הנאצים או הקומוניסטים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
או ללמוד את תורת רבי שמעון ולהימנע מהפריצות במירון...
מסתמא שזה מה שהיה עושה רבי שמעון אילו היה בדורינו.
 

האמת?

משתמש רגיל
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד היכן הצדיק שומע כשאתה מדבר איתו?
אתה בטוח שזה הנוסח?
הצדיק שומע אותנו?
אנחנו מבקשים בזכות הצדיק, (לפחות ככה ידוע לי עד היום מתוך דגש שהצדיק אין בכוחו להושיע רק הבורא אלא שלצדיק יש זכויות)
 

ברסלבר (ליטאי לשעבר)

משתמש ותיק
פותח הנושא
האמת? אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד היכן הצדיק שומע כשאתה מדבר איתו?
אתה בטוח שזה הנוסח?
הצדיק שומע אותנו?
אנחנו מבקשים בזכות הצדיק, (לפחות ככה ידוע לי עד היום מתוך דגש שהצדיק אין בכוחו להושיע רק הבורא אלא שלצדיק יש זכויות)

נושא זה דובר באשכולות רבים. כמובן שיתכן שיש בזה הבדלים בין צדיק לצדיק, אך רשב"י בודאי נמצא ושומע. ועיין שיחות הר"ן קנ"ו
http://rabenubook.com/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%B4%D7%9F-%D7%A7%D7%A0%D7%95/
ועל פי כמה וכמה פוסקים מותר ורצוי לדבר עמו כמו עם צדיק חי ולבקש ממנו להתפלל עלינו. וכן נהגו כלל ישראל הכשרים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
האמת? אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד היכן הצדיק שומע כשאתה מדבר איתו?
אתה בטוח שזה הנוסח?
הצדיק שומע אותנו?
אנחנו מבקשים בזכות הצדיק, (לפחות ככה ידוע לי עד היום מתוך דגש שהצדיק אין בכוחו להושיע רק הבורא אלא שלצדיק יש זכויות)

נושא זה דובר באשכולות רבים. כמובן שיתכן שיש בזה הבדלים בין צדיק לצדיק, אך רשב"י בודאי נמצא ושומע.
ועל פי כמה וכמה פוסקים מותר ורצוי לדבר עמו כמו עם צדיק חי ולבקש ממנו להתפלל עלינו. וכן נהגו כלל ישראל הכשרים.
האמת שגם ר''א בן דורדיא ביקש מההרים וגבעות שיבקשו עליו רחמים.
 
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
או ללמוד את תורת רבי שמעון ולהימנע מהפריצות במירון...
מסתמא שזה מה שהיה עושה רבי שמעון אילו היה בדורינו.
כנראה. שאינך מכיר את הסיפור, שאחרי סיפור המפולת...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
כנראה, מה הסיפור?
מעשה שהי' יום אחד, כשהיו יושבים תלמידי האר"י סביב רבם ולומדים. אמר הרב לחברים: 'תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד ורוצים לבטל הלולא דרשב"י, באמור שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו בבגדי חול - לא ילכו שם זולת זקנות. ואם ככה יעשו, ח"ו, יבוא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים'.
אמר הרח"ו: 'אני אלך ואודיע להם', אמר לו: 'לך'. הלך שם והודיע להם. מהם לא האמינו, ומהם אמרו 'יבוא הרב פה ונראה דבריו', ושלחו אחריו ובא.
ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן, לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה, ואם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו, ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו. והשיב להם: 'האמת עמכם. ומה נעשה, שהרשב"י מרוצה בזה, וכמה שנים שנוהגים כן, וח"ו יקפיד עלינו, ויבוא הנגף בעם. אבל אני אומר לכם הדבר, אם תאמינו לי, שבאלו הימים במירון לא יש ערֵבוּת אלא החוטא ימות לבדו'.
ואז, בשמעם דבריו, נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו, ונתבטלה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
האמת? אמר:
אתה בטוח שזה הנוסח?
הצדיק שומע אותנו?
אנחנו מבקשים בזכות הצדיק, (לפחות ככה ידוע לי עד היום מתוך דגש שהצדיק אין בכוחו להושיע רק הבורא אלא שלצדיק יש זכויות)

נושא זה דובר באשכולות רבים. כמובן שיתכן שיש בזה הבדלים בין צדיק לצדיק, אך רשב"י בודאי נמצא ושומע.
ועל פי כמה וכמה פוסקים מותר ורצוי לדבר עמו כמו עם צדיק חי ולבקש ממנו להתפלל עלינו. וכן נהגו כלל ישראל הכשרים.
האמת שגם ר''א בן דורדיא ביקש מההרים וגבעות שיבקשו עליו רחמים.


וכן כלב בן יפונה ביקש מהאבות הקדושים שיבקשו עליו רחמים (סוטה ל"ד ע"ב).
ועי' ריקאנטי במדבר י"ג ב' שהביא דרשה זו וכתב "זה המאמר יחסום פי האומרים שאין לומר מכניסי רחמים. גם מה שאמרו עוד רז"ל במסכת תעניות [טז ע"א] ולמה יוצאין לבית הקברות כדי שהמתים יבקשו עליהם רחמים, זהו [ירמיה טו, א] אם יעמוד משה ושמואל לפני".
ומש"כ בסנהדרין ס"ג ע"א שכל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם, עי' בתורה תמימה שמות כ"ב י"ט שעמד בכ"ז, וביאר ששם איירי בדווקא במתפלל אליהם שהם יעזרו לו בשיתוף, אך אם כל מטרתו בפנייתו אליהם הוא שיבקשו רחמים לפני הקב"ה ורק הקב"ה יעזור לו, שפיר דמי. 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כנראה, מה הסיפור?
מעשה שהי' יום אחד, כשהיו יושבים תלמידי האר"י סביב רבם ולומדים. אמר הרב לחברים: 'תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד ורוצים לבטל הלולא דרשב"י, באמור שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו בבגדי חול - לא ילכו שם זולת זקנות. ואם ככה יעשו, ח"ו, יבוא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים'.
אמר הרח"ו: 'אני אלך ואודיע להם', אמר לו: 'לך'. הלך שם והודיע להם. מהם לא האמינו, ומהם אמרו 'יבוא הרב פה ונראה דבריו', ושלחו אחריו ובא.
ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן, לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה, ואם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו, ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו. והשיב להם: 'האמת עמכם. ומה נעשה, שהרשב"י מרוצה בזה, וכמה שנים שנוהגים כן, וח"ו יקפיד עלינו, ויבוא הנגף בעם. אבל אני אומר לכם הדבר, אם תאמינו לי, שבאלו הימים במירון לא יש ערֵבוּת אלא החוטא ימות לבדו'.
ואז, בשמעם דבריו, נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו, ונתבטלה.
אשמח למקור כי הסיפור מוזר, ובפרט הסיום על הערבות.
 
 

ברסלבר (ליטאי לשעבר)

משתמש ותיק
פותח הנושא
יראתי בפצותי אמר:
לבי במערב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כנראה, מה הסיפור?
מעשה שהי' יום אחד, כשהיו יושבים תלמידי האר"י סביב רבם ולומדים. אמר הרב לחברים: 'תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד ורוצים לבטל הלולא דרשב"י, באמור שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו בבגדי חול - לא ילכו שם זולת זקנות. ואם ככה יעשו, ח"ו, יבוא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים'.
אמר הרח"ו: 'אני אלך ואודיע להם', אמר לו: 'לך'. הלך שם והודיע להם. מהם לא האמינו, ומהם אמרו 'יבוא הרב פה ונראה דבריו', ושלחו אחריו ובא.
ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן, לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה, ואם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו, ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו. והשיב להם: 'האמת עמכם. ומה נעשה, שהרשב"י מרוצה בזה, וכמה שנים שנוהגים כן, וח"ו יקפיד עלינו, ויבוא הנגף בעם. אבל אני אומר לכם הדבר, אם תאמינו לי, שבאלו הימים במירון לא יש ערֵבוּת אלא החוטא ימות לבדו'.
ואז, בשמעם דבריו, נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו, ונתבטלה.
אשמח למקור כי הסיפור מוזר, ובפרט הסיום על הערבות.
 
אני חשבתי שכוונתו לתקנות שנעשו ע"י הרבנים אחרי אסון מירון בשנת תרע"א
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
יראתי בפצותי אמר:
לבי במערב אמר:
אשמח למקור כי הסיפור מוזר, ובפרט הסיום על הערבות.
אני חשבתי שכוונתו לתקנות שנעשו ע"י הרבנים אחרי אסון מירון בשנת תרע"א
וחששו להכיז הכרזה זו. עד שהתגבר אחד הצדיקים והכריז. ולא הוציא שנתו.
(אומנם נפטר במגיפה אחרת, ואמר שמותו יכפר, והוא היה האחרון שמת ממגיפה זו)
 
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כנראה, מה הסיפור?
מעשה שהי' יום אחד, כשהיו יושבים תלמידי האר"י סביב רבם ולומדים. אמר הרב לחברים: 'תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד ורוצים לבטל הלולא דרשב"י, באמור שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו בבגדי חול - לא ילכו שם זולת זקנות. ואם ככה יעשו, ח"ו, יבוא מגפה גדולה ויכלה רעים וטובים'.
אמר הרח"ו: 'אני אלך ואודיע להם', אמר לו: 'לך'. הלך שם והודיע להם. מהם לא האמינו, ומהם אמרו 'יבוא הרב פה ונראה דבריו', ושלחו אחריו ובא.
ודברו עמו שמה שהם רוצים לעשות כן, לפי שבימים ההם יש שמחות וגילות במאכל ומשתה, ואם מידי עבירה יצאנו מידי הרהור לא יצאנו, ואין ראוי במקום הקדוש הזה לעשותו. והשיב להם: 'האמת עמכם. ומה נעשה, שהרשב"י מרוצה בזה, וכמה שנים שנוהגים כן, וח"ו יקפיד עלינו, ויבוא הנגף בעם. אבל אני אומר לכם הדבר, אם תאמינו לי, שבאלו הימים במירון לא יש ערֵבוּת אלא החוטא ימות לבדו'.
ואז, בשמעם דבריו, נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו, ונתבטלה.
כעין מעשה זה!
רצו אחרי המפולת (בתרע"א) לבטל! או שביטלו, לכמה שנים (לא זוכר בדיוק!) עליית נשים למירון ל"ג בעומר!
והרבנים שחתמו על הקול קורא הזה.
לא הוציאו שנתם! כך זכור לי שקראתי:
(אם לא דייקתי! שמישהו יגיב את הסיפור המתוקן!)
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
האם יש מעלה לישראל להיות במקום שאם היה כהן היה נטמא לו?*



האוהל של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש וכ"ק אדמור הריי"צ, תוכנן על ידי הרבי בעצמו, לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ. והרבי ביקש שלא יבנו גג, וזה בכדי שגם כהנים יוכלו להיכנס. ונראה מכך שכהן שהגיע ולא נטמא (לכו"ע) עדיין נחשב שהיה אצל הצדיק. וכן שישראל שהגיע באופן שכהן לא היה נטמא, נחשב שהיה אצל הצדיק.
 

בן ראם

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד איזה מרחק נחשב שאתה בציון של הצדיק?
עד כמה חשוב להידחק להיכנס לאוהל?
הגר"ח קמיל זצוקל"הה שלא היה מתנגד לחסידות או כיוצ"ב, היה אומר לתלמידיו- הרי אם יעלו כלל ישראל לציון, יהיה קהל מהציון עד כאן (אופקים), ואז היית עומד כאן ומתפלל על הציון, אז תחשוב שכלל ישראל הגיעו, ותזכיר כאן בביהמ"ד על הציון...
 

מ אלישע

משתמש ותיק
קבלתי בשם אחד הצדיקים שאפשר לעשות את כוונות ההשטתחות בראיית תמונה או מפה של ציון הצדיק.
(כי עוסקים בעיקר בחלק הרוחני)
 

מ אלישע

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד איזה מרחק נחשב שאתה בציון של הצדיק?
עד כמה חשוב להידחק להיכנס לאוהל?
הגר"ח קמיל זצוקל"הה שלא היה מתנגד לחסידות או כיוצ"ב, היה אומר לתלמידיו- הרי אם יעלו כלל ישראל לציון, יהיה קהל מהציון עד כאן (אופקים), ואז היית עומד כאן ומתפלל על הציון, אז תחשוב שכלל ישראל הגיעו, ותזכיר כאן בביהמ"ד על הציון...
כך אמר רבי דוד מלעלוב על שולחנו של החוזה מלובלין.
(וכך אמר רבי דוד פוברסקי על נסיעה למירון)
 
 

הכהן

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
הגר"ח קמיל זצוקל"הה שלא היה מתנגד לחסידות או כיוצ"ב, היה אומר לתלמידיו- הרי אם יעלו כלל ישראל לציון, יהיה קהל מהציון עד כאן (אופקים), ואז היית עומד כאן ומתפלל על הציון, אז תחשוב שכלל ישראל הגיעו, ותזכיר כאן בביהמ"ד על הציון...
שמעתי על בחור שביקש רשות לנסוע למירון, ואמר לו המשגיח כנ"ל.
אחר שנסע למרות זאת, שאלו המשגיח היכן היה. ענה לו הבחור שהיה קהל מהישיבה עד הציון - אז זה נחשב שהוא היה בישיבה...
 

ברסלבר (ליטאי לשעבר)

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן ראם אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
עד איזה מרחק נחשב שאתה בציון של הצדיק?
עד כמה חשוב להידחק להיכנס לאוהל?
הגר"ח קמיל זצוקל"הה שלא היה מתנגד לחסידות או כיוצ"ב, היה אומר לתלמידיו- הרי אם יעלו כלל ישראל לציון, יהיה קהל מהציון עד כאן (אופקים), ואז היית עומד כאן ומתפלל על הציון, אז תחשוב שכלל ישראל הגיעו, ותזכיר כאן בביהמ"ד על הציון...

אם הולכים בכיוון הזה, אז יש לי מקור יותר מזה, שכתוב בזוהר שנשמת הצדיק ממלאת את כל העולם. בליקוטי תפילות בתפילה לאומרה אצל רשב"י (התפילה שעל התורה לכו חזו, ובה המתפלל מדבר לסירוגין גם להקב"ה וגם לרשב"י עצמו בבקשה שיתפלל עליו), ממליץ מוהרנ"ת זי"ע לאומרה בכל מקום גם בחו"ל, מטעם זה.
(וזה נעשה רלוונטי - בשנה שעברה בקורונה).

בקיצור, אלו מן הסתם דברים שבדיעבד, נחמה למי שיש לו מניעה מלנסוע. לא לכתחילה, ובודאי לא התכוון הרב קמיל לשלול את מעלת העליה לקברי צדיקים.
 

ברסלבר (ליטאי לשעבר)

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
קבלתי בשם אחד הצדיקים שאפשר לעשות את כוונות ההשטתחות בראיית תמונה או מפה של ציון הצדיק.
(כי עוסקים בעיקר בחלק הרוחני)

כוונתך בדיעבד מן הסתם.

ובתמונה כוונתך לתמונה של הציון, כן? (כי לגבי תמונה של רשב"י או מוהר"ן - זה קצת בעיה להשיג)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אי משום הכי, ענין ה'השתטחות' יכול הוא שיתקיים אף בלימוד תורת הצדיק.
ואדאתינן להא, כיון שיש ענין בלימוד מתורתו על ציונו - ינהג כן אף אם מרחוק נראה לו, ויִמָּצְאו שניהם יחדו בידו.
 
חלק עליון תַחתִית