קונטרס פרקטי - איך לא נהפוך את חג השבועות ל'יום עינויים' (ביטול עשה דאורייתא!)

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מבלי לפגוע או לזלזל בשום אדם,
ניכר שהחוברת הזו מגיעה ממשקעים כלשהם. לא משקעי ילדות אלא משקעים בבגרות.
אף שיש בה גם דברים נכונים כמו בכל דבר..
אני מתפעל מיכולת הניתוח להבחין בין דברים הנובעים ממשקעים בילדות לבין משקעים בבגרות :)
לדעתי- המטרה של החוברת נכונה. אם כי הכתיבה ארכנית וטרחנית ומלאה אמוציות (כנראה לזה אתה מתכוון שהיא באה ממשקעים, השילוב של הרגשות האישיים בחוברת).
אך היה מתאים יותר להתבטא שיש בה קצת דברים מוגזמים, מאשר לומר שיש בה גם דברים נכונים...
אני גם לא מסכים לכל מילה שלו, אבל אני שותף מלא לכיוון.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יש הרבה מה לומר על דבריו, ככלל יש הרבה צדק בטענות הכלליות, ודברי שטות רבים כשיורדים לפרטים, אך אין בכוונתי לכתוב הערות על החוברת.
רק דבר אחד אומר, הוא לועג ממש, לאומרים הכל מודים בעצרת דבעינן - נמי - לכם, שזה רק קצת, ומכנה את זה בכינויי גנאי רבים. לא ידע המחבר הנ"ל, שזה של"ה, אמנם נראה לי שאין דבריו להלכה, שהרי אין רמז בפוסקים לחלק בין שבועות לשאר יו"ט, לדידן שפוסקים כרבי יהושע.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
הכיוון של החוברת לא כ"כ מסתדר עם הפסוק המפורש: 'כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת'...

(הרב יחיאל יעקובזון בהרצאותיו מזכיר תמיד את הפסוק הזה כשהוא מדבר על האנשים שהחוברת הזו מיועדת להם).

 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדורנית - זו עובדה.
השאלה היא מי שיווק את התורה ככזו שמקדירה פרצופים ח"ו.

החוברת מיועדת לאלו ש א ח ר י ם הלחיצו אותם כשמכרו להם שהתורה דורשת כל מיני דברים חדשים וקשים בכל מחיר ובכל מצב.

אז תתלונן על האחרים הנ"ל - ולא על המסכנים הללו שהם אולי רוב הציבור.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מה קשה? לא הבנתי?
ללמוד זה קשה? זה לא נעים? זה עינוי?
להסתער על הגמרא עם גישמאק זה קשה? זה לא נעים? זה מפחיד?
איפה אנחנו.
מי שזה קשה לו ללמוד משהו אחד, ימצא משהו אחר שנראה לו, אפשר תיקון ליל שבועות שהוא מעט מכל התורה כולה,
ואפשר הרבה הרבה דברים. את כל התרי"ג מצוות למשל.

שבועות אכן בעיקרו הוא יום טוב. מקרא קודש בתפילה בכסות בסעודה.
אבל מיותר לומר שמי שנמצא אצבע מעל הקרקע מבין שיום נתינת התורה הוא יום גדול, צריך לרקוד עם זה. צריך לרקוד עם התורה.
איננו יודעים איך נהגו ראשונים כמלאכים, אבל יודעים שהב"י הלך ללמוד כל הלילה מפאת חשיבות היום שבו קבלנו תורה.

אה"נ רב יוסף אמר אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא (יש בשוקא הרבה יוסף - חוברות; ששבועות זה לא יום עינויים, ואלול זה לא דוב..).
בשוקא זורקים מים, כי מה להם וללמוד תורה. אבל מי שיכול ללמוד תורה - כמה רבה שמחתו ביום זה.
 

מהרילניק

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אה"נ רב יוסף אמר אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא (יש בשוקא הרבה יוסף - חוברות; ששבועות זה לא יום עינויים, ואלול זה לא דוב..).
בשוקא זורקים מים, כי מה להם וללמוד תורה. אבל מי שיכול ללמוד תורה - כמה רבה שמחתו ביום זה.
ורב יוסף הזה חגג בעגלא תילתא לא בתע"ד 24 שעות וכד'
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
בברכת "ושמחת בחגך", באמת!
חג השבועות.pdf

בחיפושי בפורום מצאתי שהקונטרס הועלה לפורום כבר לפני שנתיים עם כותרת לא פחות בומבסטית, וכבר אז היה מי שהגיב.

חכם באשי אמר:
קראתי ברפרוף את הקונטרס נשוא האשכול, ואו שכנראה קרית ספר שאני, או שאני לא יודע מה הוא רוצה.
רבש"ע, היכן הוא ראה אנשים עצובים בלחץ גבוה כ"כ בשבועות, לומדים כמובן, אבל וודאי ששמחים. ההיפך, יש ריבוי שמחה, וכנגד זה מנסים "לתקן" ולהרבות תורה.
דוגמאות קיצונית כידוע, יש לשני הצדדים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שירת הלווים אמר:
שמעתי אמרה יפה שהליטאים לא יכולים להתחבר לשום חג בלי שהוא יום דין ואידך זיל גמור

אמרה נאה של פורקי עול... :)
אבל אם באמרה יפה עסקינן, שמעתי אמרה לא פחות יפה, שהחסידים מקבלים השראה לשמחת החג, מהצצה לבית כנסת ליטאי.. לראות מה יהיה, אם לא..
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
לא יודע אם שמתם לב, אך מכיר אני את המחבר קצת.

וממעריצי ר"ש המבורגר, ממחזירי עטרת ה"יעקעס" ליושנה.

וכן נראה לאורך כל הקונטרס, שמעביר ביקורת על כל מנהג יטאי אפשרי ומהלל את מנהגי היעקעס.

ובכל מקרה, העיקרון שלו חשוב, כי אם תפתחו את לבבות היושבים בבית המדרש בליל החג, תמצאו הרבה ששמחים שהם לומדים אך היו שמחים יותר ללכת לישון.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
גילוי נאות:
אני כן משתדל להיות ערני - כי זה שמח לי להרויח את ההבטחה שכ' האר"י שהלומד כל הלילה - ישלים שנתו.
(עד עלוה"ש זה לא נורא, ואח"כ אני קורא ק"ש של שחרית וישן כמה שעות וכמובן מעמיד שומר שיעירני לשחרית המאוחר)

ובכל זאת העליתי הקובץ עבור רבים וטובים שזה עדיין לא עושה אותם שמחים כמו אם היו זוכים לישן במנוחה ללא מצפון.
 

חדא

משתמש ותיק
אני גם מסכים עם העיקרון ששמחת יו"ט זה בבשר ויין והכל מודים בעצרת,
ואדרבא צריך להחדיר לילדים שאנחנו שמחים בתורה ומראים את זה על ידי המשתה ושמחה וכו'
אבל מפריע לי מאוד הזלזול בכל דקה של תורה שכל מילה היא עולם מלא, ואמנם בזה ביטולה זהו קיומה
אבל חסר מאוד בכל הקונטרס הזה יקרתה של תורה והערכת חשיבות לכל מילה של תורה
עיקר הענין של ליל שבועות הוא לתת לילד בחור אברך בעה"ב הרגשה של התמסרות לתורה מעבר לכוחות הרגילים
ואולי מזה יושפע לכל השנה להתאמץ בתורה יותר ויותר
ואי"ז כלל סתירה לשמחת יו"ט וסעודת יו"ט כמובן לכל בר דעת.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אציין שהחלק הבעייתי המובא בקונטרס, קיים באופן אחר קצת גם אצל חסידים.

ולא כמש"כ מישהו לעיל,
ימי הדין אצל החסידים נחוגים באופן מאוזן ביותר, ולכן לא מפריע להם שזה נמשך עד זאת חנוכה.

'תענית דיבור' בליל שבועות הוא עניין בעייתי למדי,
והתופעה הזו של לימוד 5 שעות רצופות בפורים, היא לפחות עבור חלק מהציבור שעושה זאת בהשפעת הסביבה ולא מאהבה, ביטול צורת החג ועקירת תקנות חז"ל.



מילת הקסם היא איזון,
וכל ערום יעשה בדעת.
 

כדי

משתמש ותיק
הכיוון של החוברת נכון.
אבל לא אהבתי את זה שהמחבר לקח על עצמו לתקן את העולם והוא סוטה מנושא החוברת לעניין תמימות, קישוט בית הכנסת ומסתמא יש עוד (לא סיימתי עדיין לקרוא).
גם מעצבן קצת הלגלוג לכל הדוגמאות למיניהם. (מסתמא לזה התכוון מי שאמר משקעים).
וגם, לרוב הבחורים באמת יש הרגשים בשבועות בלימוד. האוירה בבית מדרש באמת מחשמלת יותר מכל ליל שישי אחר. וזה לא נכון לשאול מידי שני עמודים למה בליל שישי, ל''ג בעומר ושאר דוגמאות מוכנים לבטל תורה. כי סו''ס יש יותר אוירה באמת. אפשר לשאול מי יצר את זה, אבל לא להתקיף את הבחורים שלומדים בהתמדה נפלאה בשבועות.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מה קשה? לא הבנתי?
ללמוד זה קשה? זה לא נעים? זה עינוי?
להסתער על הגמרא עם גישמאק זה קשה? זה לא נעים? זה מפחיד?
איפה אנחנו.
מי שזה קשה לו ללמוד משהו אחד, ימצא משהו אחר שנראה לו, אפשר תיקון ליל שבועות שהוא מעט מכל התורה כולה,
ואפשר הרבה הרבה דברים. את כל התרי"ג מצוות למשל.

שבועות אכן בעיקרו הוא יום טוב. מקרא קודש בתפילה בכסות בסעודה.
אבל מיותר לומר שמי שנמצא אצבע מעל הקרקע מבין שיום נתינת התורה הוא יום גדול, צריך לרקוד עם זה. צריך לרקוד עם התורה.
איננו יודעים איך נהגו ראשונים כמלאכים, אבל יודעים שהב"י הלך ללמוד כל הלילה מפאת חשיבות היום שבו קבלנו תורה.

אה"נ רב יוסף אמר אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא (יש בשוקא הרבה יוסף - חוברות; ששבועות זה לא יום עינויים, ואלול זה לא דוב..).
בשוקא זורקים מים, כי מה להם וללמוד תורה. אבל מי שיכול ללמוד תורה - כמה רבה שמחתו ביום זה.
אגב, אותו בית יוסף אמר תיקון, ולא נראה לי שהיה קשה לו ללמוד...
(ולא בגלל ה'חשיבות של היום' אלא כדי לתקן קישוטי כלה, אבל זה באמת נושא אחר)
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
אגב, אותו בית יוסף אמר תיקון, ולא נראה לי שהיה קשה לו ללמוד...
(ולא בגלל ה'חשיבות של היום' אלא כדי לתקן קישוטי כלה, אבל זה באמת נושא אחר)

אומרים שהגר"א אמר תיקון
אבל כבר נשא על זה המגיד מדובנא משלו ויאמר
כי לזה שכל התורה חרוטה על ליבו שיאמר ההתחלה והסוף והוי כמו שהקיף את כל התורה
אבל זה שעדיין איננו יודע את התורה
מה יועיל שיאמר תחילה וסוף של כל ענין ובמה יחשב שהקיף את כל התורה כולה [אגב הגרח"ק נוהג לומר תיקון אבל אינו מורה לאחרים כן משום שאומר שלו יש תועלת בדבר משום שעובר לו בראש ההקף של כל התורה משא"כ לאחרים] 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
משל יפה של המגיד מדובנא, אבל שורה תחתונה, הגר"א אמר תיקון, מי שאומר לא לומר, זה המגיד מדובנא.
הבית יוסף לא אמר תיקון, הוא למד משניות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
משל יפה של המגיד מדובנא, אבל שורה תחתונה, הגר"א אמר תיקון, מי שאומר לא לומר, זה המגיד מדובנא.
הבית יוסף לא אמר תיקון, הוא למד משניות.
הנך סבור שאתה יודע דעתו של הגר"א 
יותר מהמגיד מדובנא שהיה מרואי פניו ומשומעי לקחו?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
הנך סבור שאתה יודע דעתו של הגר"א 
יותר מהמגיד מדובנא שהיה מרואי פניו ומשומעי לקחו?
הגר"א לא נהג להסביר מנהגיו, המגיד מדובנא נהג כמנהג שרווח במקומם, ותרץ שאין סתירה מהגר"א, אולי.
אגב, לגר"א אין כמעט תלמידים, היו רואי פניו, היו שקצת קבלו ממנו, אבל, כנראה, לא הרבה יותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אגב, לגר"א אין כמעט תלמידים, היו רואי פניו, היו שקצת קבלו ממנו, אבל, כנראה, לא הרבה יותר.

יש להאריך בזה
אבל לענ"ד זה לא נכון כי תלמידיו יסדו על פיו את כל דרכם הן בנגלה והן בנסתר
וראה מש"כ בני הגר"א בהקדמה לשולחן ערוך על תלמידיו
ועוד יש להרחיב בענין זה לעקור מוסכמה זו.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
כמה זמן למדו אצלו, האם מסר להם תורתו, כי אם לא אינם תלמידיו, אלא שעמלו בתורתו, ואמרו דבריהם, וטענו שהיא שיטתו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
כמה זמן למדו אצלו, האם מסר להם תורתו, כי אם לא אינם תלמידיו, אלא שעמלו בתורתו, ואמרו דבריהם, וטענו שהיא שיטתו.
הנוסח הוא חצוף 

ולגופו של ענין 
בהקדמת בני הגר"א מבואר שלמדו אצלו תקופות ממושכות ומפורט על חלק מהתלמידים מה למדו 
אבל האמת שההוכחה הכי ברורה לכך 
הוא משום שהרבה מאוד מספריו של הגר"א לא כתב בעצמו אלא כתבו תלמידיו מפיו
ביאוריו על הנ"ך 
ביאוריו על המשניות טהרות ועל התוספתא טהרות 
ביאורו על הירושלמי זרעים 
ועוד ועוד 
מדובר בחבורים מקיפים שדורשים לימוד מתמשך למשך תקופה ארוכה 

 
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הבית יוסף לא אמר תיקון, הוא למד משניות.
בנוסף למשנה, הרב"י אמר סדר מסוים של פסוקי תנ"ך (כמפורט גם בשל"ה).
מתוך לש"ק:
"...ראשונה, תורה קרינן מפרשת 'בראשית' עד 'ויכולו' בנעימה בקול גדול,
אחר כך 'בחודש השלישי... ' עד סוף סידרא,
עוד מפרשת משפטים 'ואל משה אמר... ' עד סוף סידרא,
עוד מפרשת ואתחנן 'ויקרא משה אל כל ישראל... ' עד סוף פרשת 'שמע ישראל...',
עוד מפרשת וזאת הברכה 'ויעל משה...' עד 'לעיני כל ישראל',
עוד ההפטרה ויהי בשלושים שנה והפטרת תפלה לחבקוק הנביא,
אחר כך מזמור השמים מספרים, ומזמור יקום אלהים,
אחר כך האלפא ביתא בלא השירות,
אחר כך כל מגילות שיר השירים וכל מגילות רות,
ואחר כך פסוקים אחרונים של דברי הימים.
וכל זה באימה ביראה בניגון ובטעם, לא יאומן כי יסופר..."
 
 

שניאור

משתמש ותיק
שירת הלווים אמר:
שמעתי אמרה יפה שהליטאים לא יכולים להתחבר לשום חג בלי שהוא יום דין ואידך זיל גמור
לא כותבים בזלזול כ"כ בוטה על שום חוג ומגזר, ואגב ההמצאה [ועכ"פ הפירסום] שלשבועות יש קשר ל"יום דין" בא מהחסידים.
 
 
חלק עליון תַחתִית