"אנחנו לא נהגנו ליסוע למירון" - שיחת מרן ראש הישיבה שליט"א

אמונת אומן

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
אם כבר אז גם להיפך. (רק למשוגעים כמוני ששמעו פעם בחיידר על הכרת הטוב של משה ליאור ולעפר מצרים, ועוד הרגשים עדינים וישרים כאלו)
עם כל הכבוד להרגשים העדינים והיקרים, לא מצאנו שמשה נצטווה להתעצב על משבתיהם של היאור והעפר, אף לא מצאנו שמשה הכיר טובה לפרעה שגידלו בביתו... אין להפוך את היוצרות.

מדברי הכותבים כאן ניכר שאינם מצויים היטב בקורות הימים האחרונים, וע"כ אינם מבינים את הרקע לדברי.
תיתי להם ע"כ!
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
אתה מאשים את הגוף הלא נכון,
הסיבה לכל זה היא הוראות הפתיחה באש ההזויות שיש כאן במדינה,
ומה שעושים לשוטר שנוגע בציפורנו של ערבי באופן שנראה ליועמ"ש (המוחזק בגרון כידוע...) שלא כדין,
השוטרים והחיילים ראו מה קרה לאלה שמגיבים נגד ערבים כמו שצריך (ראה ערך אלאור אזריה ועוד) ופשוט מפחדים,
אין להם שום בעייה נגד חרדים מהסיבה הפשוטה שמח"ש תסגור נגדם את התיקים כנ"ל נגד מיעוטים אחרים,
אבל נגד המיעוט הערבי יש להם בעייה קשה שמתחילה מהפרקליטות, התקשורת, בתי המשפט וכו',
ההתנהגות שלהם היא רק תוצאה של מה שאותם גופים עושים להם.

(במאמר מוסגר אני אוסיף, די ברור שבמשטרה משרתים הרבה שוטרים שהם יותר ימניים ממך ומכל מי שנמצא כאן בפורום,
ואם הייתה להם האפשרות היו כבר גומרים עם כל האירועים שראינו כאן, אבל הם מפחדים לשבת בכלא ומפחדים על משפחותיהם).

בקיצור זה שיש לך חסכים מהמשטרה לא אומר שבכל אירוע רק היא אשמה.
הוא אשר כתבתי, שעכשיו זה העונש שלהם, על התנהגותם אל הציבור החרדי לאורך כל הזמן, וכפי שגם אתה מודה שמח''ש סוגרת את התיקים... 
יש לי חסכים מהמשטרה, אבל אלו חסכים כחרדי לא כאדם פרטי, ואני רואה בזה מלחמה נחוצה ביותר. 
דרך אגב, אחוז גבוה מאוד של השוטרים הן ערבים. 
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מתאהב על ידך אמר:
אם כבר אז גם להיפך. (רק למשוגעים כמוני ששמעו פעם בחיידר על הכרת הטוב של משה ליאור ולעפר מצרים, ועוד הרגשים עדינים וישרים כאלו)
עם כל הכבוד להרגשים העדינים והיקרים, לא מצאנו שמשה נצטווה להתעצב על משבתיהם של היאור והעפר, אף לא מצאנו שמשה הכיר טובה לפרעה שגידלו בביתו... אין להפוך את היוצרות.
לא מצאנו אינה ראיה, דהנה כעת תיכף תמצא.
(הכרת הטוב לגוי ונלמד מזה בק"ו ליהודי)
לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו.

נ. ב. לא להיכנס להתרגשות, אין בי שמץ לימוד זכות על רוצחינו מכל המגזרים ומכל התפקידים, ותיאורטית אני תומך בגאולת דם...
דיברתי על האחים שלהם שעשו מצוות שגררו עוד מצוות כנ"ל.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מי שיש בו הכרת הטוב למאות השוטרים שנכנסו לערוך פוגרום בבני ברק בגלל 2 בחורים שחשפו שוטרים סמויים, אני באמת לא יכול להתמודד עם הרמה המוסרית שלו.
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם איכות התפילות בראש השנה זה ביטול תורה.
יחי ההבדל הגדול מי חידש כל דבר מי יסד את התפילות בימים נוראים והפיוטים ומי יסד את מירון והריקודים וכו',
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מאיר גוטמן אמר:
ומי יסד את מירון והריקודים וכו',
במקום גדולים אל תעמוד! חזי מאן גברא רבה דקא מסהיד עלה, מהרח"ו בשם האריז"ל - שכל ישראל קבלו דבריו עליהם כיוצאים מפי הגבורה.
וכבר קדמום הר"ע ברטנורא וכידוע.
ולעיקר הדברים, כל אחד כותב מה"פוזיציה" דיליה, לזה רוממות ימים הנוראים ותפילותיהם הוא מעל הכל, ולזה הילולא דבוצינא קדישא, עיר וקדיש מן שמיא נחית, עולה על כולנה. והן אמת שזה וזה כלים נינהו, ואמצעי לאותה מטרה. כך שהזלזול ההדדי והשימוש בטיעונים כמו "ביטול תורה", כאשר ברור שהוויכוח אינו על עצם ביטול התורה אלא על חשיבותו של אותו אמצעי - הוא מגוחך ומיותר.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
'כמדומני', שאצל החסידים 'גם' רוממות ימים־הנוראים ותפלותיהם חשובה במאד...
עכ"פ, עיקר הרעיון נכון הוא.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מאיר גוטמן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
גם איכות התפילות בראש השנה זה ביטול תורה.
יחי ההבדל הגדול מי חידש כל דבר מי יסד את התפילות בימים נוראים והפיוטים ומי יסד את מירון והריקודים וכו',
אפילו לשיטתך. 
אפיק תפלות ימים נוראים, ועייל הקפות של שמחת תורה. 
 
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
לא הועלת כמעט כלום, עדיין הקפות למי שהוא בן תורה באמת אין כאן קושיא והשוואה כלל
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מי שיש בו הכרת הטוב למאות השוטרים שנכנסו לערוך פוגרום בבני ברק בגלל 2 בחורים שחשפו שוטרים סמויים, אני באמת לא יכול להתמודד עם הרמה המוסרית שלו.
בסה"כ אמרתי שיש מהם שעשו הרבה מצוות בשנה האחרונה, בניגוד לשאיפתנו למות ולהמית בשגגה...
ולפיכך מצוה גוררת מצוה שיזכו להציל עוד חיים.
תנוח דעתך, רובם רשעים (עכ"פ במובנים אחרים) וגם עם השאר לא תכננתי לעשות שידוך...
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
כבר קדמום הר"ע ברטנורא וכידוע.
ולעיקר הדברים, כל אחד כותב מה"פוזיציה" דיליה, לזה רוממות ימים הנוראים ותפילותיהם הוא מעל הכל, ולזה הילולא דבוצינא קדישא, עיר וקדיש מן שמיא נחית, עולה על כולנה. והן אמת שזה וזה כלים נינהו, ואמצעי לאותה מטרה. כך שהזלזול ההדדי והשימוש בטיעונים כמו "ביטול תורה", כאשר ברור שהוויכוח אינו על עצם ביטול התורה אלא על חשיבותו של אותו אמצעי - הוא מגוחך ומיותר.
ודאי שהיו גדולים שנהגו בשמחת מירון ולא עליםאי מי בא לערער, אבל מה הקשר שלנו לאותם גדולים ואותם מעשים עליאיים, וכי יש לנו עוד שייכות עם הנהגות הרוממות של האריז"ל ושאר מצוקי ארץ, אלא מה שלרקוד ולשמוח ועוד כמה דברים נלווים כיף לנו להתלות בהם, וא"כ אין מקום לומר שזה דבר קדום וקדוש וכו'
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. כל אחב"י קבלו חלק נכבד מד' הזה"ק ופירושי האריז"ל (כל עדה והגבלותי', ובד"כ אין פוסקים כוותייהו במה שנז' בתלמוד, אך עכ"פ הכל קיבלו דבריהם ועונים מקודש). ופשוט שיש לנו לשמוח ביום הלולא רבא דרשב"י. וראי' פשוטה: 'גם' האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, אינם אומרים תחנון ביום זה. וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה?...
ב. את ה'חשבונות' כדאי לעשות גם במקרים קצת פחות 'קדושים'... ולא לתחבן דוקא במקום התעוררות לעבודת ה'. וד"ל.
ג. אינני בטוח ש'איש לא בא לערער', עכ"פ באשכול זה, אודות עצם המנהג והשמחה בל"ג בעומר.
 

כמו שחל

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
וכבר קדמום הר"ע ברטנורא וכידוע.
לא נכון, וכידוע
[ואם זה עדיין לא כ"כ ידוע אז תעיין באשכולות המדברים בענין (ומסתמא גם באחד מדפי האשכול הזה בעצמו) ותראה שזו טעות]
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. כל אחב"י קבלו חלק נכבד מד' הזה"ק ופירושי האריז"ל (כל עדה והגבלותי', ובד"כ אין פוסקים כוותייהו במה שנז' בתלמוד, אך עכ"פ הכל קיבלו דבריהם ועונים מקודש). ופשוט שיש לנו לשמוח ביום הלולא רבא דרשב"י. וראי' פשוטה: 'גם' האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, אינם אומרים תחנון ביום זה. וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה?...
ב. את ה'חשבונות' כדאי לעשות גם במקרים קצת פחות 'קדושים'... ולא לתחבן דוקא במקום התעוררות לעבודת ה'. וד"ל.
ג. אינני בטוח ש'איש לא בא לערער', עכ"פ באשכול זה, אודות עצם המנהג והשמחה בל"ג בעומר.
 
שו"ע או"ח הלכות פסח סתצ"ג ס"ב
 נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). 
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף ב
(ח) ביום ל"ג - דס"ל דביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות:
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
לבי במערב אמר:
א. כל אחב"י קבלו חלק נכבד מד' הזה"ק ופירושי האריז"ל (כל עדה והגבלותי', ובד"כ אין פוסקים כוותייהו במה שנז' בתלמוד, אך עכ"פ הכל קיבלו דבריהם ועונים מקודש). ופשוט שיש לנו לשמוח ביום הלולא רבא דרשב"י. וראי' פשוטה: 'גם' האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, אינם אומרים תחנון ביום זה. וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה?...
ב. את ה'חשבונות' כדאי לעשות גם במקרים קצת פחות 'קדושים'... ולא לתחבן דוקא במקום התעוררות לעבודת ה'. וד"ל.
ג. אינני בטוח ש'איש לא בא לערער', עכ"פ באשכול זה, אודות עצם המנהג והשמחה בל"ג בעומר.
 
שו"ע או"ח הלכות פסח סתצ"ג ס"ב
 נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). 
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף ב
(ח) ביום ל"ג - דס"ל דביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות:
הדברים עתיקים, שאין הטעם מספיק. 

מילא סיום האבלות, ניחא. הרי א"א להתאבל כל השנה, 
אבל שמחה ומניעת תחנון על שום מה, הרי מתו כולם רח"ל. 
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
לבי במערב אמר:
א. כל אחב"י קבלו חלק נכבד מד' הזה"ק ופירושי האריז"ל (כל עדה והגבלותי', ובד"כ אין פוסקים כוותייהו במה שנז' בתלמוד, אך עכ"פ הכל קיבלו דבריהם ועונים מקודש). ופשוט שיש לנו לשמוח ביום הלולא רבא דרשב"י. וראי' פשוטה: 'גם' האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, אינם אומרים תחנון ביום זה. וּלְשִׂמְחָ֖ה מַה־זֹּ֥ה עֹשָֽׂה?...
ב. את ה'חשבונות' כדאי לעשות גם במקרים קצת פחות 'קדושים'... ולא לתחבן דוקא במקום התעוררות לעבודת ה'. וד"ל.
ג. אינני בטוח ש'איש לא בא לערער', עכ"פ באשכול זה, אודות עצם המנהג והשמחה בל"ג בעומר.
 
שו"ע או"ח הלכות פסח סתצ"ג ס"ב
 נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). 
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף ב
(ח) ביום ל"ג - דס"ל דביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות:
הדברים עתיקים, שאין הטעם מספיק. 

מילא סיום האבלות, ניחא. הרי א"א להתאבל כל השנה, 
אבל שמחה ומניעת תחנון על שום מה, הרי מתו כולם רח"ל. 
ראשית, דברי הרמ"א עתיקין מדברי מר, וזה לבדו מספיק.
ומ"מ ראיה ממה שאין אומרים תחנון ליכא, ובוודאי שלא ניתן להכתב " 'גם' האשכנזים, עכ"פ בדורות האחרונים, אינם אומרים תחנון ביום זה ולשמחה מה זה עשה, אחר שכך כתב הרמ"א.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
ראשית, דברי הרמ"א עתיקין מדברי מר, וזה לבדו מספיק.
לא הבנתי, יש לך הסבר?
מתי בדיוק הכלל לומר נעשה ונשמע, ומתי השכל גובר על כל ראיה?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ראשית, דברי הרמ"א עתיקין מדברי מר, וזה לבדו מספיק.
לא הבנתי, יש לך הסבר?
מתי בדיוק הכלל לומר נעשה ונשמע, ומתי השכל גובר על כל ראיה?
לא באתי להסביר.
אבל אי אפשר להביא ראיה מכך שנהגו ע"פ הרמ"א, לכך שנהגו לחגוג את הילולא דרשב"י.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אמונת אומן אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
ראשית, דברי הרמ"א עתיקין מדברי מר, וזה לבדו מספיק.
לא הבנתי, יש לך הסבר?
מתי בדיוק הכלל לומר נעשה ונשמע, ומתי השכל גובר על כל ראיה?
לא באתי להסביר.
אבל אי אפשר להביא ראיה מכך שנהגו ע"פ הרמ"א, לכך שנהגו לחגוג את הילולא דרשב"י.
הכוונה היא שמנהג הרמ"א בעצמו יש בו טעמים נוספים. 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מילא סיום האבלות, ניחא. הרי א"א להתאבל כל השנה, 
אבל שמחה ומניעת תחנון על שום מה, הרי מתו כולם רח"ל.

קושיא טובה [אם כי לישב שיש טעמים אחרים גם זה אינו מובן שיכתוב הרמ"א טעם שלית ליה פשר וגם העלים טעמים אחרים ידועים]
ובפשוטו התשובה היא כי לאחר שהפסיק המגיפה העמיד את תלמידיו אשר מידם בא לנו כל התורה [ואנו שמחים על הצלתו גופא מהמגיפה והצלת תלמידיו אלו]
ובאמת בזכרוני עומד שרבי חיים ויטאל
מביא את מה שאומרים של"ג בעומר הוא יום שמחתו של רשב"י ותמה מפני מה הוא יום שמחתו [ולא משיב משום שהוא יום פטירתו]
ומשיב כיון שרשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא והיה מהתלמידים שהעמיד לאחר פטירת 24 אלף תלמידו
על כן הוא יום שמחתו
הרי שגם רבי חיים ויטאל עצמו ראה את עיקר הטעם בזה
[אלא שהעמיד את הדגש על רשב"י. מן הסתם כי בא מידו חכמת פנימיות התורה]
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
הכוונה היא שמנהג הרמ"א בעצמו יש בו טעמים נוספים. 
לפו"ר שלא הזכירו מפרשי השו"ע טעמי אלו, ומנלן?
שוב נתעוררתי לעיין בדבר ויישר חיליה דמר. וזה אשר מצאתי...

כ' הדרכי משה וז"ל
והמנהג פשוט להסתפר ביום ל"ג ומרבים בו משתה ושמחה קצת וכ"כ מהרי"ל (דיני הימים שבין פסח לעצרת עמ' קנז סי' ח) והמנהגים (מהר"א טירנא עמ' סו) דיש להסתפר ביום ל"ג וכתבו (מהרי"ל שם עמ' קנו סי' ז, מהר"א טירנא עמ' ע אות מח) טעמים על זה:
ועיינתי במקור הדין

ספר מהרי"ל (מנהגים) דיני הימים שבין פסח לשבועות

[ז] ל"ג בעומר לעולם הוא י"ח באייר. ובשחרית א"א תחינה. במגנצא ובוורמיישא אומרים תחינה בל"ג בעומר. אמר מהר"י סג"ל אף על גב דאיתא בגמרא דתלמידי ר"ע מתו מן פסח עד עצרת, מכל מקום עושין ביום ל"ג בעומר יום שמחה, משום דמתו רק הימים שאומרים בהן תחינה בשבעה שבועות העומר, וכל יום שא"א תחנה לא מתו, והשתא דל מן המ"ט יום של הספירה, ז' ימי החג, וג' ימים דחל בהן ר"ח, שנים לאייר ואחד לסיון, וז' שבתות, פשו להו ל"ב, נמצא דלא מתו רק ל"ב ימים, לכן כשכלו אותן ל"ב ימים שמתו עושין למחרתן שמחה לזכר. 

ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים חודש אייר

(מח) טעם ל"ג בעומר משום דכל ימים שלא אמרו בו תחינה לא מתו תלמידי ר"ע והם שבעה ימי פסח ושלשה ימים דר"ח ב' דאייר וא' דסיון וז' שבתות עדיין נשארו ל"ב ימים, נמצאו שמתו ל"ב ימים ע"כ שמחים ביום הל"ג ואין אומרים בו תחינה, 
ולא הזכירו אלא האי טעמא שלא מתו אלא ל"ב ימים וכמבו' בדבריהם, וע"כ שמחים ביום הל"ג ואין אומרים בו תחנה, ועושים שמחה לזכר.
ומה שהק' מר דהא מתו כולם.. כבר הק' כן הפרי חדש

פרי חדש אורח חיים סימן תצג סעיף ב

ומיהו יש לדקדק בשמחה זו למה, ואי משום שפסקו מלמות, מה בכך, הרי לא נשארו אחד מהם וכולם מתו ומה טיבה של שמחה זו, ואפשר שהשמחה היא על אותם תלמידים שהוסיף אח"כ רבי עקיבא שלא מתו כאלו: 
אמנם בעטרת זקנים שם הביא

עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תצג סעיף ב
א] ואין אומרים בו תחנון. מנהג ארץ ישראל שנוהגין לילך על קברי רבי שמעון בר יוחאי ז"ל ור' אלעזר בנו ביום ל"ג בעומר. והעיד ר' אברהם הלוי שהוא היה נוהג תמיד לומר נחם בברכת תשכון, וכשסיים התפלה אמר לו רבי יצחק לוריא ז"ל משום רבי שמעון בר יוחאי הקבור שם, שאמר לו אמור לאיש הזה למה הוא אמר נחם ביום שמחתי ולכן הוא יהיה בנחמה בקרוב, וכן היה שמת לו בנו הגדול (מ"מ כוונת האר"י ז"ל פרי עץ חיים שער ספירת העומר פ"ז). הרי שאין לומר תחנון ביום הזה: 
והוזכר אף במג"א אך בלא שהביא הטעם, וז"ל "ומרבים בו קצת שמחה. וכתו' בכוונות שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו גם בל"ג ונענש".
ומצאתי חבר לזה בערוך השלחן

ערוך השולחן אורח חיים סימן תצג
וכוונתו דלעניין ל"ג בעומר בעצמו בכל מקום נוהגין להתיר בין לפי מנהגו של רבינו הב"י ובין לפי מנהגינו מפני שמחזיקין היום הזה לקצת יום טוב וגם במנחה שלפניו ורגילין לקרותו הלולא דרשב"י ובארץ ישראל מרבין בתפלה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש ואומרים שנסתלק ביום זה וגם יצא מהמערה ביום זה [וכתבו המג"א סק"ג ובעט"ז שגדול אחד היה רגיל לומר נחם בכל יום ואמרו בל"ג בעומר ונענש ע"ש]: 


נמצא שעיקר הטעם וכבדברי הרוב הוא מפני שלא מתו בו, ומה שהק' מר כבר עמד בזה הפרי חדש, אך העט"ז והערוה"ש הביאו טעמי' דמר, ובפלוגתא הדבר תלוי.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אמונת אומן אמר:
מילא סיום האבלות, ניחא. הרי א"א להתאבל כל השנה, 
אבל שמחה ומניעת תחנון על שום מה, הרי מתו כולם רח"ל.

קושיא טובה [אם כי לישב שיש טעמים אחרים גם זה אינו מובן שיכתוב הרמ"א טעם שלית ליה פשר וגם העלים טעמים אחרים ידועים]
ובפשוטו התשובה היא כי לאחר שהפסיק המגיפה העמיד את תלמידיו אשר מידם בא לנו כל התורה [ואנו שמחים על הצלתו גופא מהמגיפה והצלת תלמידיו אלו]
ובאמת בזכרוני עומד שרבי חיים ויטאל
מביא את מה שאומרים של"ג בעומר הוא יום שמחתו של רשב"י ותמה מפני מה הוא יום שמחתו [ולא משיב משום שהוא יום פטירתו]
ומשיב כיון שרשב"י היה תלמידו של רבי עקיבא והיה מהתלמידים שהעמיד לאחר פטירת 24 אלף תלמידו
על כן הוא יום שמחתו
הרי שגם רבי חיים ויטאל עצמו ראה את עיקר הטעם בזה
[אלא שהעמיד את הדגש על רשב"י. מן הסתם כי בא מידו חכמת פנימיות התורה]
אכן כדברי מר כתב בפרי חדש המובא בדבריי. כאן
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ר' '@הצעיר שבחבורה', ייש"כ על המו"מ כדת של תורה.
תקותי ש'מותר', לפעמים, לכתוב בסתם כדברי הערוה"ש...
איני כדאי להסכים על כך, וכפי שכבר כתבתי,יישר חיליה דהרב @אמונת אומן שהביאני לעיין בכל הנ"ל, ומ"מ להביא ראיה מן המנהג, הוא תמוה בעיני.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ייש''כ להרב @הצעיר שבחבורה על המקורות.
לענ''ד א''א להתעלם גם מזה שקבר הרמ''א עצמו היה מקום הילולה לרבבות בל''ג בעומר, ממש בדומה למירון, וכמו''כ העדויות על אלפים חוגגים במירון מאות שנים, [ואם מישהו טעה וציטט את רע''ב, זה לא מכחיש את המציאות שבודאי היה כן עוד מלפני האר''י הק'] ומדברי החת''ס שיצא לחלוק אתה למד עד היכן הדברים מגיעים, הוסף ע''כ מש''כ במנהגים של ר' יוזפא שהיה יומא דפגרא ולא למדו בו התלמידים, כך שא''א לטעון שמי שנוהג בו יו''ט הוא המשנה והמחדש.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
ייש''כ להרב @הצעיר שבחבורה על המקורות.
לענ''ד א''א להתעלם גם מזה שקבר הרמ''א עצמו היה מקום הילולה לרבבות בל''ג בעומר, ממש בדומה למירון, וכמו''כ העדויות על אלפים חוגגים במירון מאות שנים, [ואם מישהו טעה וציטט את רע''ב, זה לא מכחיש את המציאות שבודאי היה כן עוד מלפני האר''י הק'] ומדברי החת''ס שיצא לחלוק אתה למד עד היכן הדברים מגיעים, הוסף ע''כ מש''כ במנהגים של ר' יוזפא שהיה יומא דפגרא ולא למדו בו התלמידים, כך שא''א לטעון שמי שנוהג בו יו''ט הוא המשנה והמחדש.
אבל מה הטעם לחגיגה? בזה אנו עוסקים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
לענ''ד א''א להתעלם גם מזה שקבר הרמ''א עצמו היה מקום הילולה לרבבות בל''ג בעומר, ממש בדומה למירון, 
כמדומה שהיו רק מאות 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
אמונת אומן אמר:
לענ''ד א''א להתעלם גם מזה שקבר הרמ''א עצמו היה מקום הילולה לרבבות בל''ג בעומר, ממש בדומה למירון, 
כמדומה שהיו רק מאות 
נסעו רבבות מכל רחבי פולין, ברכבות מיוחדות ובמחיר מוזל. 
 
חלק עליון תַחתִית