איך שייך מוקצה וטרחא בחוה"מיעקב שלם אמר:כיון שאני מעדיף למעט ביציאות מהבית
היום בסופר התלבטתי האם מותר לי לרכוש קטניות ובכך לחסוך לעצמי ללכת אחרי החג
(שמתי מסיכה שלא יזהו..)
הצדדים שחשבתי
-טירחא בחול המועד עבור חול
-מוקצה
למעשה לא היה בסופר חלב סויה אז לא קניתי...
אשמח לדעתכם
אני לא יודעHaimL אמר:איך שייך מוקצה וטרחא בחוה"מיעקב שלם אמר:כיון שאני מעדיף למעט ביציאות מהבית
היום בסופר התלבטתי האם מותר לי לרכוש קטניות ובכך לחסוך לעצמי ללכת אחרי החג
(שמתי מסיכה שלא יזהו..)
הצדדים שחשבתי
-טירחא בחול המועד עבור חול
-מוקצה
למעשה לא היה בסופר חלב סויה אז לא קניתי...
אשמח לדעתכם
אין בחול המועד שבותים ואיסורי מוקצה, למיטב ידיעתי.יעקב שלם אמר:אני לא יודעHaimL אמר:איך שייך מוקצה וטרחא בחוה"מיעקב שלם אמר:כיון שאני מעדיף למעט ביציאות מהבית
היום בסופר התלבטתי האם מותר לי לרכוש קטניות ובכך לחסוך לעצמי ללכת אחרי החג
(שמתי מסיכה שלא יזהו..)
הצדדים שחשבתי
-טירחא בחול המועד עבור חול
-מוקצה
למעשה לא היה בסופר חלב סויה אז לא קניתי...
אשמח לדעתכם
אבל הנקודת הנחה שלי שבחול המועד הכל אסור חוץ ממה שמותר
יעקב שלם אמר:אני לא יודעHaimL אמר:איך שייך מוקצה וטרחא בחוה"מיעקב שלם אמר:כיון שאני מעדיף למעט ביציאות מהבית
היום בסופר התלבטתי האם מותר לי לרכוש קטניות ובכך לחסוך לעצמי ללכת אחרי החג
(שמתי מסיכה שלא יזהו..)
הצדדים שחשבתי
-טירחא בחול המועד עבור חול
-מוקצה
למעשה לא היה בסופר חלב סויה אז לא קניתי...
אשמח לדעתכם
אבל הנקודת הנחה שלי שבחול המועד הכל אסור חוץ ממה שמותר
יושבי יעבץ אמר:אבל אולי בעיה אחרת
כשם שצריך להצניע את הקטניות שלא יבוא לאוכלם
אולי גם אין לקנותם...
גם חתימה במקום חתימה איננה מלאכה כלל בחוה"מאלימיר אמר:לפעמים אתה עושה מלאכות אחרות, חתימה על ספח האשראי, נסיעה ברכב או תיקוף הרב קו. וכל שלא לצורך המועד אסור, קשקוש במקום חתימה איננה מלאכה כלל [מסתמא גם לא מדרבנן].
אם תחסוך עי"ז נסיעה [דלק או תשלום לאגד] מסתמא הוי כדבר האבד.
כנראה שפספסתי את זה. מה כתוב בשו"ע סימן תרל"טיהודי אמר:ודאי שאסור לקנות להדיא לצורך חול, ראה שו"ע סי' תרלט.
השאלה אם מותר מחמת חשש שאינו רוצה לצאת שוב מחמת בריאות, בסברא ללא מקור הייתי אומר שמותר.
איפה המשנ"ב?מתאהב על ידך אמר:זה יכול להיות איסור ד א ו ר י י ת א !
(שכן קיי"ל לעיקר שמלאכת חוה"מ דאורייתא ונמסר הדבר לחכמים)
הכיצד?
אם נחמיר כהמ"ב והחזו"א באיסור הוצאה שלא לצורך בחוה"מ (כהעמודי אור)
עיינתי שם כעת, ולא ראיתי איסור לקנות איזה דבר בחול המועד. עיקר המתבאר שם הוא איסורי סחורה, ומוכרים בחנויות בחוה"מ. ומאחר והחנויות שלנו פתוחות לצורך המועד, אין שום איסור על היחיד לקנות מה שיחפוץ, בין אם לצורך המועד או לצורך אחר המועד.בעל אוצר אמר:שו"ע תקל"ט סעי' א'
תסתכל בסוף הסימן סעיפים י' ואילך. ומשם תלמד כוונתו בתחילהHaimL אמר:עיינתי שם כעת, ולא ראיתי איסור לקנות איזה דבר בחול המועד. עיקר המתבאר שם הוא איסורי סחורה, ומוכרים בחנויות בחוה"מ. ומאחר והחנויות שלנו פתוחות לצורך המועד, אין שום איסור על היחיד לקנות מה שיחפוץ, בין אם לצורך המועד או לצורך אחר המועד.
הסתכלתי מקודם, ובפשטות כל זה הוא הלכות למוכרים אבל הקונה מחנות שנפתחה בהיתר, לא ראיתי שהשו"ע נחית לחלק אם יקנה לצורך המועד, או לא לצורך המועדבעל אוצר אמר:תסתכל בסוף הסימן סעיפים י' ואילך. ומשם תלמד כוונתו בתחילהHaimL אמר:עיינתי שם כעת, ולא ראיתי איסור לקנות איזה דבר בחול המועד. עיקר המתבאר שם הוא איסורי סחורה, ומוכרים בחנויות בחוה"מ. ומאחר והחנויות שלנו פתוחות לצורך המועד, אין שום איסור על היחיד לקנות מה שיחפוץ, בין אם לצורך המועד או לצורך אחר המועד.
אבל כתבתי בהודעה אחרת שלצורך רפואה מותר הכל כמבואר תקל"ב ב
סעיף יב, אין לוקחין בתים וכו' וברמ"א ודווקא הני וכו' ובמשנ"ב פסק דלא כהרמ"א ואין להקל. ובשו"ע כתוב אין לוקחין. ואיירי על הקונה.HaimL אמר:הסתכלתי מקודם, ובפשטות כל זה הוא הלכות למוכרים אבל הקונה מחנות שנפתחה בהיתר, לא ראיתי שהשו"ע נחית לחלק אם יקנה לצורך המועד, או לא לצורך המועד
וגם אם נגיד (ואני לא אומר) שיש איסור ללכת לכתחילה ולקנות מה שקוראים העולם קנייה גדולה לצורך שלאחר המועד, היכן כתוב שאסור דבר מועט (לא בדרך סחורה)
וגם אם נגיד (ואני בטח לא אומר) שאסור גם לקנות דבר מועט שלא לצורך המועד, בפני עצמו מי אמר שאם הלך לקנות לצורך המועד שאסור להוסיף עליהם אילו דברים גם שלא לצורך המועד
תאמין או לא, אבל הייתה לי תחושה שידקדקו מהלשון בשו"ע לאסור על הקונה. אני מבין את הדברים קצת אחרת, אבל לא אתעקש על הנקודה הזאת. על כל פנים, ראה שהמשנ"ב מחמיר כהמג"א וש"א דווקא בכלים שיש בכלל זה כלי מלאכה ואומנות וכן גם כלים שעושים בהם אוכל נפש. אבל מהכ"ת להחמיר בדבר מאכל מהמשנ"בבעל אוצר אמר:סעיף יב, אין לוקחין בתים וכו' וברמ"א ודווקא הני וכו' ובמשנ"ב פסק דלא כהרמ"א ואין להקל. ובשו"ע כתוב אין לוקחין. ואיירי על הקונה.HaimL אמר:הסתכלתי מקודם, ובפשטות כל זה הוא הלכות למוכרים אבל הקונה מחנות שנפתחה בהיתר, לא ראיתי שהשו"ע נחית לחלק אם יקנה לצורך המועד, או לא לצורך המועד
וגם אם נגיד (ואני לא אומר) שיש איסור ללכת לכתחילה ולקנות מה שקוראים העולם קנייה גדולה לצורך שלאחר המועד, היכן כתוב שאסור דבר מועט (לא בדרך סחורה)
וגם אם נגיד (ואני בטח לא אומר) שאסור גם לקנות דבר מועט שלא לצורך המועד, בפני עצמו מי אמר שאם הלך לקנות לצורך המועד שאסור להוסיף עליהם אילו דברים גם שלא לצורך המועד
ודבר מועט, כיון שאיירי בדברים לצורכו. ולא חילקו בזה. אין לחדש כן.
ולענין להוסיף על קניה לא מצינו התר כזה בהלכות חו"ה. וצ"ע.
שורש מח' המג"א והרמ"א זה עם יסוד האיסור הוא מצד פרהסיא או שיש בעיה בעצם הקניה. וא"כ למה לחלק בסוגי קניותHaimL אמר:אני מבין את הדברים קצת אחרת, אבל לא אתעקש על הנקודה הזאת. על כל פנים, ראה שהמשנ"ב מחמיר כהמג"א וש"א דווקא בכלים שיש בכלל זה כלי מלאכה ואומנות וכן גם כלים שעושים בהם אוכל נפש. אבל מהכ"ת להחמיר בדבר מאכל מהמשנ"ב
בדיוק הסברתי מדוע. כי בכלי מלאכה או אומנות הסיבה ברורה (לדעת המחמיר) אז אולי נגיד דלא פלוג והחמירו בסתם כלים. אבל בדבר מאכל, מהכ"ת להחמיר, ומוכח מהלשון שם שדיברו דווקא בכליםבעל אוצר אמר:שורש מח' המג"א והרמ"א זה עם יסוד האיסור הוא מצד פרהסיא או שיש בעיה בעצם הקניה. וא"כ למה לחלק בסוגי קניותHaimL אמר:אני מבין את הדברים קצת אחרת, אבל לא אתעקש על הנקודה הזאת. על כל פנים, ראה שהמשנ"ב מחמיר כהמג"א וש"א דווקא בכלים שיש בכלל זה כלי מלאכה ואומנות וכן גם כלים שעושים בהם אוכל נפש. אבל מהכ"ת להחמיר בדבר מאכל מהמשנ"ב
תסתכל שו"ע סעיף ט' שאסור לקנות יין לצורך שתית כל השנה.HaimL אמר:בדיוק הסברתי מדוע. כי בכלי מלאכה או אומנות הסיבה ברורה (לדעת המחמיר) אז אולי נגיד דלא פלוג והחמירו בסתם כלים. אבל בדבר מאכל, מהכ"ת להחמיר, ומוכח מהלשון שם שדיברו דווקא בכלים
הדבר ברור - שאפשר לסמוך בכה"ג על 'הואיל'מתאהב על ידך אמר:זה יכול להיות איסור ד א ו ר י י ת א !
(שכן קיי"ל לעיקר שמלאכת חוה"מ דאורייתא ונמסר הדבר לחכמים)
הכיצד?
אם נחמיר כהמ"ב והחזו"א באיסור הוצאה שלא לצורך בחוה"מ (כהעמודי אור)
הרי מוציא מהחנות לרה"ר שלא לצורך ה מ ו ע ד!
אא"כ יש את ההיתר של ריבוי בשיעורים.
וגם אז אי"ז מועיל באיסור הקל יותר - עצם הקניה.
כי הגם שמעשה הקנין אחד הוא - הרי כל מוצר עובר בקופה לבדו תחת השבט הדיגיטלי.
אא"כ נקל מלאכה שאין בה טורח (ודלא כהמ"ב)
HaimL אמר:גם חתימה במקום חתימה איננה מלאכה כלל בחוה"מאלימיר אמר:לפעמים אתה עושה מלאכות אחרות, חתימה על ספח האשראי, נסיעה ברכב או תיקוף הרב קו. וכל שלא לצורך המועד אסור, קשקוש במקום חתימה איננה מלאכה כלל [מסתמא גם לא מדרבנן].
אם תחסוך עי"ז נסיעה [דלק או תשלום לאגד] מסתמא הוי כדבר האבד.