בדיקת חמץ כשהבית מצחצחת וחפה מכל חמץ

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
נראה שיש מכל המאמר הזה [קצר אל תדאג] תשובה בשבילך
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?170030&pageid=17003000269.LST&rect=-11,3649,1509,4154&pagewidth=1495
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.

הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
גם הנסיון מוכיח שבהחלט אפשר למצוא חמץ בבית שצוחצח היטב.
כמובן יש הבדל בין בית לבית לגבי גובה הסיכויים
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.

הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.
ויודע ותשאל זאת את תלמידי הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהיה אומר כי בדיקה מעל עשר דקות בבית שכבר היה נקי קודם, הוי ביטול תורה.
 
 

תריג מצוות

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
תריג מצוות אמר:
אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.

הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.
ויודע ותשאל זאת את תלמידי הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהיה אומר כי בדיקה מעל עשר דקות בבית שכבר היה נקי קודם, הוי ביטול תורה.
 

נכון, אבל בשו"ע משמע שאין חילוק אם ניקה לשם בדיקה או לאו.

אכן, המג"א לא לפני אבל זכור לי שהוא כותב שם ע"ד השו"ע שיש לחלק בין טעמי הראשונים ולסוברים שהוא משום שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה די לבדוק חדר אחד (אך לשאר הראשונים יש לבדוק את כל הבית).
 

עמנואל

משתמש ותיק
לכאורה אם בדק היטב בחורים וסדקים באופן שווידא שאין חמץ בכל הבית, ספק גדול אם צריך לבדוק. וכן ספק גדול אם יכול לברך. (ואף מקור שהופנה אליו לא מספק מענה ברור).
לפי מה שנהגו לפזר פתיתים אפשר לקיים תקנת חז"ל.
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
תריג מצוות אמר:
מעל הסטנדרט אמר:
תריג מצוות אמר:
אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.

הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.
ויודע ותשאל זאת את תלמידי הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהיה אומר כי בדיקה מעל עשר דקות בבית שכבר היה נקי קודם, הוי ביטול תורה.

נכון, אבל בשו"ע משמע שאין חילוק אם ניקה לשם בדיקה או לאו.

אכן, המג"א לא לפני אבל זכור לי שהוא כותב שם ע"ד השו"ע שיש לחלק בין טעמי הראשונים ולסוברים שהוא משום שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה די לבדוק חדר אחד (אך לשאר הראשונים יש לבדוק את כל הבית).

יש לבדוק את כל הבית, אך דרך העברה בעלמא, כלשון הפת"ש שהביא האבני שיש, שם.
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
בבבלי עז אמר:
מניסיון ברור.
גם כשהבית מצוחצח היטב אחר חודש באקונומיקה וכו' יכולים למצוא חמץ ממש בבדיקה.
השנה סיפר לי אחד שמצא ממש בהשגחה פרטית מופלאה בתוך צינור שבתוך המקפיא, (לא זוכר למה משמש הצינור), שהיה נקי לגמרי וכבר אוחסנו שם מוצרים לפסח, פתיתים של שקדי מרק.
ואחר סיפר לי שפעם אחר בדיקת חמץ מצא בתוך ארגז מיץ הענבים הכשר לפסח בקבוק בירה.
שני מסקנות:
א. בדיקת חמץ היא מצוה רצינית למדי גם אחרי שקיים את ההלכה לכבד הבית קודם בהידור.
ב. מי שרוצה ועושה את כל שביכלתו להינצל ממשהו חמץ הרבוש"ע עוזר לו ומגלה לו את כל הדברים שלא בא אליהם בכוחות עצמו...
 

חיים ושלום

משתמש ותיק
לכאורה לפי הפשטס' שגם שהבית נקי צריך לבדוק יצא גם בכיסים של בגדים שכיבסו אותם צריך לבדוק או שדומה לחמץ ששפך עליו אקונימקה שבודאי אין ראוי למאכל אחר
שנתכבס
 

א. ל. חנן

משתמש ותיק
ובכיסי הבגדים שלא נתכבסו כחליפות וקפוטות ודומיהם. יש חובת בדיקה לכל דבר ועיין במשנ"ב.
וגם בשערות השטריימל, ועוד.
 

אשרי יושבי

משתמש רגיל
בר נש אמר:
האם צריך לבדוק?
אצלי למשל כל הבית היה מצוחצח, אבל בבדיקת חמץ גיליתי באחד התיקים בכיס החיצוני, וופלה מצופה בעטיפתו השלימה. הבת שניקתה החלה להיתנצל שהיא ניקתה היטב וכו'. אמרתי לה, שהכל טוב, הרי בשביל זה בודקים את החמץ.
הרבה פעמים יש הפתעות. הבתים גדולים שלא כמו פעם ויש הרבה חדרים וכלים מכלים שונים ולא ימלט שמשהו יתפספס, ולכן בודקים.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
בית נקי ומצוחצח לכאו' הוא בגדר מקום שאין מכניסים בו חמץ וקשה לברך על בדיקתו אא"כ שמו שם פתיתים
 

בן אבנר

משתמש ותיק
חיים ושלום אמר:
לכאורה לפי הפשטס' שגם שהבית נקי צריך לבדוק יצא גם בכיסים של בגדים שכיבסו אותם צריך לבדוק או שדומה לחמץ ששפך עליו אקונימקה שבודאי אין ראוי למאכל אחר
שנתכבס

בגד שהתכבס לא שייך שימצא בו חמץ הראוי למאכל ולכן צריך רק למשש שאין שם כזית, אך בבית גדול א"א להיות בטוחים שבכל ס"מ היה אקנומיקה הפוסלת את החמץ (והנסיון מעיד), ולכן צריך לבדוק, [ידוע לומר בשם הגרי"ש אלישיב שהיום הבדיקה היא לבדוק האם באמת ניקו את הכל, ואשמח לדעת את מקור הדברים].
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
הציבור פה התעלם מהמפורש בשעה"צ תלב-יב שפטור.
ואפרט, עיין משנ"ב תל"ג סק"א דחייב לבדוק בלילה לאור הנר בחורין ובסדקים וזה איננו שייך כ"כ לזמנינו שאין חורים וסדקים.
ועיין תלג סקמ"ה ובשעה"צ נו דצריך לשייר חדר אחד לבדוק "שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה" ומטעם זה די לבדוק משהו ואין צריך לבדוק כל ביתו.
ומבואר בשעה"צ תלב סקי"ב דצריך להניח פתיתים מעיקר הדין.
ונראה שאם נראה לו שאם יבדוק לא ימצא כלום, אף אם בסוף מצא במקום בלתי הגיוני לא משום זה חייב בבדיקה.
אמנם ראיתי מביאים מסדר היום דצריך לבדוק כאילו לא נעשה דבר, אבל מי יימר שכך הלכה.
 

התורני

משתמש רגיל
נפסק דהבודק מי"ג ונשמר לא להכניס חמץ יצא יד"ח.
והנה לכאורה בדעבד אור פנס מהני, ועכ"פ יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב, והא שפיר בליל בדיקת חמץ ברוב הבתים הבית כבר נוקה היטב לאור החשמל, 
ומדוע לא יהא בזה עכ"פ ספק ברכה.
ונכרח לומר דהעשר פתיתים הם המחייבים, ולפי"ז בעי' דייקא יותר מכזית, וקצת צ"ע דהא אם אחד מבני הבית יודע מסתמא כבר הווי 'חמץ הידוע'. 
עוד יש להסתפק לפי"ז במי שלא שם עדיין י' פתיתים, אפשר שאינו מחויב לשים בתחילת הזמן ממש, דהא אין חיוב להתחייב בזה. 
ויתכם דמכאן נלמד דיש לדקדק שישאר בליל הבדיקה איזה מקום דחשיב "שמכניסין בו חמץ". [מה שיש חמץ על כסא מוגדר וידוע, לכאורה לא מחשיב את כל הסלון או המטבח לבר בדיקה]
אשמח לעזרת ציבור הת"ח.
 

התורני

משתמש רגיל
אמונת אומן אמר:
התורני אמר:
אמונת אומן אמר:
השאלה היא אם ההנחה הזו נכונה

הבןדק לאור חשמל או פנס, וודאי לא יצא, ללא ספק כלל?
ביום - מסתמא לא.
שרגא בטיהרא נאמר על נר.
כבודו מחדש שגם על אור החשמל - אני שמח שזה פשוט לו.
אני מסופק. 
 
 

התורני

משתמש רגיל
לכתחילה וודאי לא. צריך לקיים המצווה כמו שנתקנה. [שהרי פנס החזו"א אמר שזה טוב, ולכתחי' וודאי יבדוק בנר]
הנידון אי דיעבד אפשר לסמוך לברך אח"כ, שמא מ"מ יצא יד"ח בדיעבד.
 

התורני

משתמש רגיל
מסתבר.
[באכסדרה יוצאים יד"ח. אלא שבדר"כ זמנה ביום, וחכמים תיקנו בליל י"ד שאינשי מצויים בבתיהם]
 

nls

משתמש ותיק
בביאור הגר"א כתב שאין זו ברכה לבטלה גם אם אינו מוצא שהברכה על החיפוש
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
nls אמר:
בביאור הגר"א כתב שאין זו ברכה לבטלה גם אם אינו מוצא שהברכה על החיפוש

זה כשבודק כדין,
מה שהוא שואל, להבנתי,
שאם אפשר לצאת בבדיקה כזו, א''כ נמצא שכבר קיים מצוות בדיקה, ואיך יברך עתה?
 

התורני

משתמש רגיל
nls אמר:
בביאור הגר"א כתב שאין זו ברכה לבטלה גם אם אינו מוצא שהברכה על החיפוש



זהו, שהוא מדבר על מי שלא בדק לפני כן. 
השאלה היתה שכיום הנקיון לאור החשמל לכאורה חשיב כבדיקה בדיעבד, ונמצא שהבית כבר בדוק, וכה"ג נפסק שלא מברכים, שהרי אפילו חיפוש זה לא.
 
  • תודה
Reactions: nls

כהנא מסייע

משתמש ותיק
התורני אמר:
נפסק דהבודק מי"ג ונשמר לא להכניס חמץ יצא יד"ח.
והנה לכאורה בדעבד אור פנס מהני, ועכ"פ יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב, והא שפיר בליל בדיקת חמץ ברוב הבתים הבית כבר נוקה היטב לאור החשמל, 
ומדוע לא יהא בזה עכ"פ ספק ברכה.
ונכרח לומר דהעשר פתיתים הם המחייבים, ולפי"ז בעי' דייקא יותר מכזית, וקצת צ"ע דהא אם אחד מבני הבית יודע מסתמא כבר הווי 'חמץ הידוע'. 
עוד יש להסתפק לפי"ז במי שלא שם עדיין י' פתיתים, אפשר שאינו מחויב לשים בתחילת הזמן ממש, דהא אין חיוב להתחייב בזה. 
ויתכם דמכאן נלמד דיש לדקדק שישאר בליל הבדיקה איזה מקום דחשיב "שמכניסין בו חמץ". [מה שיש חמץ על כסא מוגדר וידוע, לכאורה לא מחשיב את כל הסלון או המטבח לבר בדיקה]
אשמח לעזרת ציבור הת"ח.
מש"כ שנחשב למקום שאין מכניסים בו חמץ ואין לנו על מי להשען אלא על הי' פתיתים וא"כ ניבעי שיעור כזית בא' מינייהו.
מצאתי שהעירו כן משמיה דמרנא הגראי"ל. מצו"ב צילו"מ מספר נתיבות ההלכה כרך לד פורים פסח.

 
 
חלק עליון תַחתִית