אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.תריג מצוות אמר:אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
מעל הסטנדרט אמר:אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.תריג מצוות אמר:אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
ויודע ותשאל זאת את תלמידי הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהיה אומר כי בדיקה מעל עשר דקות בבית שכבר היה נקי קודם, הוי ביטול תורה.
תריג מצוות אמר:מעל הסטנדרט אמר:אח יקר לא הבנתי את הערה שלך הרב אבני שיש לא כתב שלא צריך בדיקה, ובודאי שחייב בדיקה אף שניקה הבית קודם וכמו שציינת, אבל חידש האבני שיש בשם אחרונים שמ"מ אף שחייב בדיקה סגי בבדיקה מועטת.תריג מצוות אמר:אפילו אם ניקה את הבית היטב, לא די בכך. כן מבואר בראב"ן (הביאו הטור סוף סימן תלג) מרדכי (תקלה ותקלו) ותרומת הדשן (ח"א סי' קלג). והטעם, שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה (מרדכי שם).
ואפילו אם בשעת הניקוי התכוון לבדוק, מ"מ לא מבדק שפיר (שו"ע מג"א ומשנ"ב, ועי' עוד בב"י שם)
וכן פסק השו"ע (סוף סימן תלג): המכבד חדרו בשלושה עשר בניסן ומכון לבדוק החמץ ולבערו, ונזהר שלא להכניס שם עוד חמץ אע"פ כן צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
הערה: פתחתי את דברי האבני שייש שהביא 'מעל הסטנדרט', ופלא עצום שלא הזכיר את דברי השו"ע, ולא זו בלבד שחלק מהאחרונים שהביא שם חולקים על דברי השו"ע הנ"ל, שמבואר בו שאפילו כיבד עם מטרת בדיקה, צריך לבדוק בליל ארבעה עשר.
ויודע ותשאל זאת את תלמידי הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהיה אומר כי בדיקה מעל עשר דקות בבית שכבר היה נקי קודם, הוי ביטול תורה.
נכון, אבל בשו"ע משמע שאין חילוק אם ניקה לשם בדיקה או לאו.
אכן, המג"א לא לפני אבל זכור לי שהוא כותב שם ע"ד השו"ע שיש לחלק בין טעמי הראשונים ולסוברים שהוא משום שאין לחלק בין בדיקה לבדיקה די לבדוק חדר אחד (אך לשאר הראשונים יש לבדוק את כל הבית).
מניסיון ברור.בבבלי עז אמר:ודאי
אצלי למשל כל הבית היה מצוחצח, אבל בבדיקת חמץ גיליתי באחד התיקים בכיס החיצוני, וופלה מצופה בעטיפתו השלימה. הבת שניקתה החלה להיתנצל שהיא ניקתה היטב וכו'. אמרתי לה, שהכל טוב, הרי בשביל זה בודקים את החמץ.בר נש אמר:האם צריך לבדוק?
חיים ושלום אמר:לכאורה לפי הפשטס' שגם שהבית נקי צריך לבדוק יצא גם בכיסים של בגדים שכיבסו אותם צריך לבדוק או שדומה לחמץ ששפך עליו אקונימקה שבודאי אין ראוי למאכל אחר
שנתכבס
השאלה היא אם ההנחה הזו נכונההתורני אמר:יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב
אמונת אומן אמר:השאלה היא אם ההנחה הזו נכונההתורני אמר:יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב
ביום - מסתמא לא.התורני אמר:אמונת אומן אמר:השאלה היא אם ההנחה הזו נכונההתורני אמר:יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב
הבןדק לאור חשמל או פנס, וודאי לא יצא, ללא ספק כלל?
שרגא בטיהרא נאמר על נר.אמונת אומן אמר:ביום - מסתמא לא.התורני אמר:אמונת אומן אמר:השאלה היא אם ההנחה הזו נכונה
הבןדק לאור חשמל או פנס, וודאי לא יצא, ללא ספק כלל?
nls אמר:בביאור הגר"א כתב שאין זו ברכה לבטלה גם אם אינו מוצא שהברכה על החיפוש
nls אמר:בביאור הגר"א כתב שאין זו ברכה לבטלה גם אם אינו מוצא שהברכה על החיפוש
מש"כ שנחשב למקום שאין מכניסים בו חמץ ואין לנו על מי להשען אלא על הי' פתיתים וא"כ ניבעי שיעור כזית בא' מינייהו.התורני אמר:נפסק דהבודק מי"ג ונשמר לא להכניס חמץ יצא יד"ח.
והנה לכאורה בדעבד אור פנס מהני, ועכ"פ יהא אור החשמל כאכסדרה שאורה רב, והא שפיר בליל בדיקת חמץ ברוב הבתים הבית כבר נוקה היטב לאור החשמל,
ומדוע לא יהא בזה עכ"פ ספק ברכה.
ונכרח לומר דהעשר פתיתים הם המחייבים, ולפי"ז בעי' דייקא יותר מכזית, וקצת צ"ע דהא אם אחד מבני הבית יודע מסתמא כבר הווי 'חמץ הידוע'.
עוד יש להסתפק לפי"ז במי שלא שם עדיין י' פתיתים, אפשר שאינו מחויב לשים בתחילת הזמן ממש, דהא אין חיוב להתחייב בזה.
ויתכם דמכאן נלמד דיש לדקדק שישאר בליל הבדיקה איזה מקום דחשיב "שמכניסין בו חמץ". [מה שיש חמץ על כסא מוגדר וידוע, לכאורה לא מחשיב את כל הסלון או המטבח לבר בדיקה]
אשמח לעזרת ציבור הת"ח.