זה לשון רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א, בספר פרי צדיק פרשת פנחס אות ט: "ג' שבועות אלו מן י"ז בתמוז עד ט' באב, חל תמיד יום ראשון ואחרון ביום שחל בו א' דפסח כידוע, והענין שבליל א' דפסח ביציאת מצרים אז נבחרו ישראל לה' לעם כמו שנאמר ולקחתי אתכם לי לעם, והעיקר המכוון דיציאת מצרים היה על מתן תורה כמו שנאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה היינו מתן תורה, וזה שנאמר והייתי לכם לאלהים בכל הס' שיר השירים, ובג' שבועות אלו הנה בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ואז נתבטל החיתון (כמ"ש שמות רבה פ' מ"ג) מוטב שתדון כפנוי' וכו' ובט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה וגלו ישראל, אבל באמת כל זה היה הכנה שיזכו על ידי זה לאור גדול אחר כך, על שבירת הלוחות אמרו (שבת פ"ז.) יישר כחך ששברת שעל ידי שבירת הלוחות זכו לאור תורה שבעל פה מטלא דעתיקא וכמ"ש (שמות רבה פ' מ"ו) אל תצטער ובלוחות שניים אני נותן לך שיהיה בהן מדרש הלכות ואגדות, ובט' באב נולד תיכף משיח כמ"ש (איכה רבתי פ"א פ' כי רחוק ממני מנחם) והיה חורבן הבית הכנה לבנין השלישי שיהיה בידי שמים (כמ"ש רש"י ר"ה ל' סע"א) ואז יהיה גאולה שלימה שלא יהיה אחריו גלות כמ"ש (מכילתא בשלח) כל השירות לשון נקבה וכו' חוץ משל עתיד שאין אחריה צער ושעבוד ובג' דפרענותא מתקנין לצאת מג' קליפ' ולזכות לג' הלשונות שנאמר בגאולת מצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי שהוא לזכות לגאולה מהג' שרשי הקליפות שהם הקנאה והתאוה קלי' עשו וישמעאל שכוללין מ' קליפות של ע' אומות ל"ה מימינא ול"ה משמאלא (כמ"ש האריז"ל) והכבוד שהוא ראשית דקליפה ראשית גוים עמלק והוא דעת דקליפה, ואחר כך זוכין בת"ב שיהיה ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וכן ד' כוסות דפסח כנגד ד' לשונות של גאולה (כמ"ש ב"ר פ' מ"ח) וזה הענין שחל תמיד השני ימים הנ"ל ביום שחל בו א' דפסח", עכ"ל