הקשר שיש בפסח לת"ב

כנסת - ישראל

משתמש רגיל
ברמ"א מבואר בסימן תע"ו שנוהגים לאכול ביצה בליל הסדר משום שליל ת"ב נקבע בליל פסח, ובמשנ"ב שם כתב שלעולם הם יצאו באותו התאריך,
ומסתמא הקשר ביניהם הוא יותר עמוק מסתם ענין טכני שהם לעולם יוצאים ביחד דאם זה רק הענין הטכני אין סברא לומר שרק משום זה יקבעו זכר לאבלות

אשמח אם מישהו יודע העומק בענין והקשר ביניהם
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יש בקינות של האשכנזים קינה אחת עם הפזמון בצאתי ממצרים... בצאתי מירושלים
 
יש איזה מדרש פליאה איני זוכר איפה [אנסה לברר איפה בל"נ] "השביעני מרורים הרווני לענה ששם מבואר שמכיון שהלעיטו עצמם במרורים נחרב ביהמ"ק ותמוה הוא ושמעתי מהגרש"מ ורנר בעמח"ס שמן המשחה [בדרך דרוש]שבגלל שעמ"י נהנו מלעבוד את ה' במרירות ובלי תחושת הנאה מכך שעבדי ה' אנן לכן הגיע אליהם חורבן הבית והדברים מבהילים
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
יש איזה מדרש פליאה איני זוכר איפה [אנסה לברר איפה בל"נ] "השביעני מרורים הרווני לענה ששם מבואר שמכיון שהלעיטו עצמם במרורים נחרב ביהמ"ק ותמוה הוא ושמעתי מהגרש"מ ורנר בעמח"ס שמן המשחה [בדרך דרוש]שבגלל שעמ"י נהנו מלעבוד את ה' במרירות ובלי תחושת הנאה מכך שעבדי ה' אנן לכן הגיע אליהם חורבן הבית והדברים מבהילים
כבר מקרא אמור:
מלאכי פרק ג
וּמַה־בֶּ֗צַע כִּ֤י שָׁמַ֙רְנוּ֙ מִשְׁמַרְתּ֔וֹ וְכִ֤י הָלַ֙כְנוּ֙ קְדֹ֣רַנִּ֔ית מִפְּנֵ֖י יְקֹוָ֥ק צְבָאֽוֹת: 
 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
בשניהם העיקר הוא הלילה
ליל הסדר, ליל שימורים, השיר יהיה לכם כליל התקדש חג וכו'
בכה תבכה בלילה (ויבכו העם בלילה ההוא - בכיה של חנם)
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יש להרב מיכאל בורנשטיין [תלמיד דהגר"מ שפירא] מאמר על ל"ג בעומר ובו הוא מבאר העניין [נמצא בקול הלשון]
 
אין חכמה אמר:
יש להרב מיכאל בורנשטיין [תלמיד דהגר"מ שפירא] מאמר על ל"ג בעומר ובו הוא מבאר העניין [נמצא בקול הלשון]
אום יוכל מר לבאר לנו זאת בתמצות יהיה לעזר הציבור
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
בר בי רב דחד יומא אמר:
אין חכמה אמר:
יש להרב מיכאל בורנשטיין [תלמיד דהגר"מ שפירא] מאמר על ל"ג בעומר ובו הוא מבאר העניין [נמצא בקול הלשון]
אום יוכל מר לבאר לנו זאת בתמצות יהיה לעזר הציבור
תורה זו היא מן הסוג שנאמר עליה חמוקי יריכיך ולא ראוי לשנותה בשוק
 
זה לשון רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א, בספר פרי צדיק פרשת פנחס אות ט: "ג' שבועות אלו מן י"ז בתמוז עד ט' באב, חל תמיד יום ראשון ואחרון ביום שחל בו א' דפסח כידוע, והענין שבליל א' דפסח ביציאת מצרים אז נבחרו ישראל לה' לעם כמו שנאמר ולקחתי אתכם לי לעם, והעיקר המכוון דיציאת מצרים היה על מתן תורה כמו שנאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה היינו מתן תורה, וזה שנאמר והייתי לכם לאלהים בכל הס' שיר השירים, ובג' שבועות אלו הנה בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות ואז נתבטל החיתון (כמ"ש שמות רבה פ' מ"ג) מוטב שתדון כפנוי' וכו' ובט' באב חרב הבית בראשונה ובשניה וגלו ישראל, אבל באמת כל זה היה הכנה שיזכו על ידי זה לאור גדול אחר כך, על שבירת הלוחות אמרו (שבת פ"ז.) יישר כחך ששברת שעל ידי שבירת הלוחות זכו לאור תורה שבעל פה מטלא דעתיקא וכמ"ש (שמות רבה פ' מ"ו) אל תצטער ובלוחות שניים אני נותן לך שיהיה בהן מדרש הלכות ואגדות, ובט' באב נולד תיכף משיח כמ"ש (איכה רבתי פ"א פ' כי רחוק ממני מנחם) והיה חורבן הבית הכנה לבנין השלישי שיהיה בידי שמים (כמ"ש רש"י ר"ה ל' סע"א) ואז יהיה גאולה שלימה שלא יהיה אחריו גלות כמ"ש (מכילתא בשלח) כל השירות לשון נקבה וכו' חוץ משל עתיד שאין אחריה צער ושעבוד ובג' דפרענותא מתקנין לצאת מג' קליפ' ולזכות לג' הלשונות שנאמר בגאולת מצרים והוצאתי והצלתי וגאלתי שהוא לזכות לגאולה מהג' שרשי הקליפות שהם הקנאה והתאוה קלי' עשו וישמעאל שכוללין מ' קליפות של ע' אומות ל"ה מימינא ול"ה משמאלא (כמ"ש האריז"ל) והכבוד שהוא ראשית דקליפה ראשית גוים עמלק והוא דעת דקליפה, ואחר כך זוכין בת"ב שיהיה ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וכן ד' כוסות דפסח כנגד ד' לשונות של גאולה (כמ"ש ב"ר פ' מ"ח) וזה הענין שחל תמיד השני ימים הנ"ל ביום שחל בו א' דפסח", עכ"ל
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
זכורני.
שכל צורת תחולת החגים רמוזים בימי חג הפסח על פי הא"ת ב"ש! (אותו יום בשבוע של יום מחג הפסח. אותו יום בשבוע של חג אחר...)
ותחולת תשעה באב,
הינה באותו יום בשבוע שחל בו ליל הסדר:
(א' פסח באותו יום בשבוע! אותו יום. יחול בו תשעה באב! אותו יום בשבוע שחל בו יום ב' פסח. יחול בו חג שבועות...)
 
חלק עליון תַחתִית