אשת חיל

אנונימי

משתמש ותיק
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
 

HaimL

משתמש ותיק
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
 
 

אוריאל

משתמש ותיק
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
ממה שידוע לי, מקור הדברים שנזכר לומר אשת חיל קודם הקידוש, הוא מתיקוני שבת - כוונות האריז"ל, ושם כתוב הטעם בגלל שאשת חיל זה הולך על השכינה, ובלשונו "ליל שבת נקראת שבת מלכתא, ומלכתא עילאה הוי אשת חיל". וכן העתיקו בסידור היעב"ץ והבאים אחריו. ויש מפרשים שאשת חיל כל פרק זה נאמר על התורה, [חי"ל בגימטריא מ"ח, רמז למ"ח קניני התורה] [אלא שאולי אין מקרא יוצא ג"כ מידי פשוטו].
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
 
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
ממה שידוע לי, מקור הדברים שנזכר לומר אשת חיל קודם הקידוש, הוא מתיקוני שבת - כוונות האריז"ל, ושם כתוב הטעם בגלל שאשת חיל זה הולך על השכינה, ובלשונו "ליל שבת נקראת שבת מלכתא, ומלכתא עילאה הוי אשת חיל". וכן העתיקו בסידור היעב"ץ והבאים אחריו. ויש מפרשים שאשת חיל כל פרק זה נאמר על התורה, [חי"ל בגימטריא מ"ח, רמז למ"ח קניני התורה] [אלא שאולי אין מקרא יוצא ג"כ מידי פשוטו].

האר"י הקדוש כמו בכל הנהגה שיש לה סיבה בפשט הוא מפרש גם על דרך הסוד.
והפשט באמירת אשת חיל לפני הקידוש הוא לכבוד האישה. והאר"י הוסיף פן נוסף של תורת הסוד כמו בכל הענינים
 

אוריאל

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
האר"י הקדוש כמו בכל הנהגה שיש לה סיבה בפשט הוא מפרש גם על דרך הסוד.
והפשט באמירת אשת חיל לפני הקידוש הוא לכבוד האישה. והאר"י הוסיף פן נוסף של תורת הסוד כמו בכל הענינים
כאן נדמה לי שזה שונה, כי כל המקור להנהגה זו התחיל כמדומני מהאריז"ל, ולא היתה נהוגה לפניו, כך שיש יותר מקום לומר שהסוד פה הוא הוא גם הפשט
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ברור שזה כן הזמן והמקום, שהרי שבת הוא מעין עולם הבא ע"פ חז"ל, וכמו גילוי שכינה, ובקבלה הוא זמן של עליית העולמות 
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
אנונימי אמר:
האם נכון הדבר שהמנהג לשורר אשת חיל לפני קידוש בליל שבת איננו קשור כלל לאשה שטרחה לכבוד שבת?
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ואם זה היה על האישה שטרחה והכינה אם כן לא יאמרו כשהבעל טרח והכין, ולא יאמרו כשאוכלים במקום אחר 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ברור שזה כן הזמן והמקום, שהרי שבת הוא מעין עולם הבא ע"פ חז"ל, וכמו גילוי שכינה, ובקבלה הוא זמן של עליית העולמות 

יש לך דבק חזק. אבל בעיקר דבריך אינם מוכרחים שאם כן טבעי היה להמתין לאחר הקידוש והסעודה, ומשנאמר קודם לקידוש והסעודה הרי מורה על כך שאינו נאמר אלא לכבוד האישה שטרחה על הסעודה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
כמדומני, כתוב בסה"ק שאשת חיל אמור כנגד השכינה. 
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ואם זה היה על האישה שטרחה והכינה אם כן לא יאמרו כשהבעל טרח והכין, ולא יאמרו כשאוכלים במקום אחר 
 
דברים נתקנו על טבעו של עולם לא על ואם ואם..
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
נדיב לב אמר:
האר"י הקדוש כמו בכל הנהגה שיש לה סיבה בפשט הוא מפרש גם על דרך הסוד.
והפשט באמירת אשת חיל לפני הקידוש הוא לכבוד האישה. והאר"י הוסיף פן נוסף של תורת הסוד כמו בכל הענינים
כאן נדמה לי שזה שונה, כי כל המקור להנהגה זו התחיל כמדומני מהאריז"ל, ולא היתה נהוגה לפניו, כך שיש יותר מקום לומר שהסוד פה הוא הוא גם הפשט
מקבל. וסבור אני שאינו סותר למה שכתבתי שהאר"י הקדוש בכל הנהגה שיש לה סיבה בפשט הוא מפרש גם על דרך הסוד וכך גם באשת חיל יש סיבה טובה לומר לכבוד האישה ולכך תיקן האר"י לומר עם סיבה שמתפרשת גם על דרך הסוד ולשני הצדדים
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ואם זה היה על האישה שטרחה והכינה אם כן לא יאמרו כשהבעל טרח והכין, ולא יאמרו כשאוכלים במקום אחר 
דברים נתקנו על טבעו של עולם לא על ואם ואם..
אבל אז נמצאנו דוברי שקרים, שהרי אומרים כמה מיני שבח שאינם מצויים בנשים שלנו. וכאן לא שייך טעמייהו דב"ה כלה נאה וחסודה, שאין זה תקנת חכמים לחבבה על בעלה
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
ואם זה היה על האישה שטרחה והכינה אם כן לא יאמרו כשהבעל טרח והכין, ולא יאמרו כשאוכלים במקום אחר 
דברים נתקנו על טבעו של עולם לא על ואם ואם..
אבל אז נמצאנו דוברי שקרים, שהרי אומרים כמה מיני שבח שאינם מצויים בנשים שלנו. וכאן לא שייך טעמייהו דב"ה כלה נאה וחסודה, שאין זה תקנת חכמים לחבבה על בעלה
 
בלי קשר. וזו שאלה שאתה צריך לפנות למייסד הפרק הלא הוא שלמה המלך
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
דברים נתקנו על טבעו של עולם לא על ואם ואם..
אבל אז נמצאנו דוברי שקרים, שהרי אומרים כמה מיני שבח שאינם מצויים בנשים שלנו. וכאן לא שייך טעמייהו דב"ה כלה נאה וחסודה, שאין זה תקנת חכמים לחבבה על בעלה
בלי קשר. וזו שאלה שאתה צריך לפנות למייסד הפרק הלא הוא שלמה המלך
בלי קשר למה? 
ואין לי כל שאלה על מייסד (למה מייסד?) הפרק במשלי השאלה שלי על דברי מי שאומרים אותו לשבח הנשים שלנו, שאומרים בו גם דברי שקר (כגון וכפיה תמכו פלך, שאינו מצוי כבר וכדומה).
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
והגר"א מפרש כנגד התורה אבל ברור שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכל הפרק סובב על האישה ואין סיבה לשורר לפני הקידוש את פרק אשת חיל אם לא לכבוד האישה שטרחה ולא לכבוד התורה או השכינה שאין זה המקום והזמן המיוחד להם
ברור שזה כן הזמן והמקום, שהרי שבת הוא מעין עולם הבא ע"פ חז"ל, וכמו גילוי שכינה, ובקבלה הוא זמן של עליית העולמות 

יש לך דבק חזק. אבל בעיקר דבריך אינם מוכרחים שאם כן טבעי היה להמתין לאחר הקידוש והסעודה, ומשנאמר קודם לקידוש והסעודה הרי מורה על כך שאינו נאמר אלא לכבוד האישה שטרחה על הסעודה
והסיבה שלא ממתינים עד לאחר הקידוש והסעודה הוא פשוט, כי זה נסמך לשלום עליכם שנתקן כנגד המלאכים שמלווים אותו מבית הכנסת.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
אבל אז נמצאנו דוברי שקרים, שהרי אומרים כמה מיני שבח שאינם מצויים בנשים שלנו. וכאן לא שייך טעמייהו דב"ה כלה נאה וחסודה, שאין זה תקנת חכמים לחבבה על בעלה
בלי קשר. וזו שאלה שאתה צריך לפנות למייסד הפרק הלא הוא שלמה המלך
בלי קשר למה? 
ואין לי כל שאלה על מייסד (למה מייסד?) הפרק במשלי השאלה שלי על דברי מי שאומרים אותו לשבח הנשים שלנו, שאומרים בו גם דברי שקר (כגון וכפיה תמכו פלך, שאינו מצוי כבר וכדומה).
 
שלמה המלך ייסד אותו בלי להחריג אישה כזו או אחרת אלא תיקן על סמך רוב נשות העולם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
ברור שזה כן הזמן והמקום, שהרי שבת הוא מעין עולם הבא ע"פ חז"ל, וכמו גילוי שכינה, ובקבלה הוא זמן של עליית העולמות 

יש לך דבק חזק. אבל בעיקר דבריך אינם מוכרחים שאם כן טבעי היה להמתין לאחר הקידוש והסעודה, ומשנאמר קודם לקידוש והסעודה הרי מורה על כך שאינו נאמר אלא לכבוד האישה שטרחה על הסעודה
והסיבה שלא ממתינים עד לאחר הקידוש והסעודה הוא פשוט, כי זה נסמך לשלום עליכם שנתקן כנגד המלאכים שמלווים אותו מבית הכנסת.
 
אם כדבריך אף בסעודת שחרית ומנחה היה ענין לאמר אשת חיל שהלא אמור כנגד השכינה ובמה שונה סעודת שבת אחת מרעותה. ואילו לטעם הפשוט מודים לאישה בסעודה הראשונה על כל הטירחה בהכנת צורכי שבת
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
כאמור. אמירת אשת חיל זה לא תקנת חז"ל, לא מיסודם של ראשונים, ולא פשטנים.
כולו התחיל מהמקובלים, וכמו שאמרו הקבלה כאן זה הפשט.
מי שחושב שאומרים את זה לאישה, זה יותר דרש מדרש, וזה דוגמה קלאסית של הוצאת המקרא מידי פשוטו
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
בלי קשר. וזו שאלה שאתה צריך לפנות למייסד הפרק הלא הוא שלמה המלך
בלי קשר למה? 
ואין לי כל שאלה על מייסד (למה מייסד?) הפרק במשלי השאלה שלי על דברי מי שאומרים אותו לשבח הנשים שלנו, שאומרים בו גם דברי שקר (כגון וכפיה תמכו פלך, שאינו מצוי כבר וכדומה).
שלמה המלך ייסד אותו בלי להחריג אישה כזו או אחרת אלא תיקן על סמך רוב נשות העולם
כן, אבל בימינו זה לא שייך, וזה דובר שקרים. נתתי את הפלך כדוגמה. אפשר לעבור פסוק פסוק ולראות שאין זה שייך לנשים שלנו.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כלפי ליא אמר:
כאמור. אמירת אשת חיל זה לא תקנת חז"ל, לא מיסודם של ראשונים, ולא פשטנים.
כולו התחיל מהמקובלים, וכמו שאמרו הקבלה כאן זה הפשט.
מי שחושב שאומרים את זה לאישה, זה יותר דרש מדרש, וזה דוגמה קלאסית של הוצאת המקרא מידי פשוטו

כשהאר"י קרא את פרק אשת חיל בספר משלי הוא הוציא אותו מידי פשוטו?
הלא גם הגר"א שמפרש בארוכה את כל מזמור אשת חיל כנגד התורה במקום אחר מפרש כנגד האישה!

בבקשה להתיחס ענינית בלי פטרונות או הוספת דמגוגיות קלאסיות ושאינן
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
בלי קשר למה? 
ואין לי כל שאלה על מייסד (למה מייסד?) הפרק במשלי השאלה שלי על דברי מי שאומרים אותו לשבח הנשים שלנו, שאומרים בו גם דברי שקר (כגון וכפיה תמכו פלך, שאינו מצוי כבר וכדומה).
שלמה המלך ייסד אותו בלי להחריג אישה כזו או אחרת אלא תיקן על סמך רוב נשות העולם
כן, אבל בימינו זה לא שייך, וזה דובר שקרים. נתתי את הפלך כדוגמה. אפשר לעבור פסוק פסוק ולראות שאין זה שייך לנשים שלנו.
 

אז בוא נמחק את פרק אשת חיל!
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
יש לך דבק חזק. אבל בעיקר דבריך אינם מוכרחים שאם כן טבעי היה להמתין לאחר הקידוש והסעודה, ומשנאמר קודם לקידוש והסעודה הרי מורה על כך שאינו נאמר אלא לכבוד האישה שטרחה על הסעודה
והסיבה שלא ממתינים עד לאחר הקידוש והסעודה הוא פשוט, כי זה נסמך לשלום עליכם שנתקן כנגד המלאכים שמלווים אותו מבית הכנסת.
אם כדבריך אף בסעודת שחרית ומנחה היה ענין לאמר אשת חיל שהלא אמור כנגד השכינה ובמה שונה סעודת שבת אחת מרעותה. ואילו לטעם הפשוט מודים לאישה בסעודה הראשונה על כל הטירחה בהכנת צורכי שבת


בדיוק הפוך. רק בליל שבת שאומרים בקידוש את פסוקי שבת בראשית, והוא עדות על בריאת העולם והשביתה ביום השביעי, ואז הוא הזמן של הכלה שנכנסה לחופה (קדשהו בכניסתו), אז שייך לזמר כנגד השכינה. ואין כל שייכות למזמור הזה בכל שלוש הסעודות. 
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
שלמה המלך ייסד אותו בלי להחריג אישה כזו או אחרת אלא תיקן על סמך רוב נשות העולם
כן, אבל בימינו זה לא שייך, וזה דובר שקרים. נתתי את הפלך כדוגמה. אפשר לעבור פסוק פסוק ולראות שאין זה שייך לנשים שלנו.

אז בוא נמחק את פרק אשת חיל!
למה למחוק אותו, הלא הוא נאמר כנגד השכינה
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
כן, אבל בימינו זה לא שייך, וזה דובר שקרים. נתתי את הפלך כדוגמה. אפשר לעבור פסוק פסוק ולראות שאין זה שייך לנשים שלנו.

אז בוא נמחק את פרק אשת חיל!
למה למחוק אותו, הלא הוא נאמר כנגד השכינה
 
אם יש לך צד ששלמה המלך תיקן רק כנגד השכינה כדאי שנסיים כאן
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
יש לך דבק חזק. אבל בעיקר דבריך אינם מוכרחים שאם כן טבעי היה להמתין לאחר הקידוש והסעודה, ומשנאמר קודם לקידוש והסעודה הרי מורה על כך שאינו נאמר אלא לכבוד האישה שטרחה על הסעודה
והסיבה שלא ממתינים עד לאחר הקידוש והסעודה הוא פשוט, כי זה נסמך לשלום עליכם שנתקן כנגד המלאכים שמלווים אותו מבית הכנסת.
אם כדבריך אף בסעודת שחרית ומנחה היה ענין לאמר אשת חיל שהלא אמור כנגד השכינה ובמה שונה סעודת שבת אחת מרעותה. ואילו לטעם הפשוט מודים לאישה בסעודה הראשונה על כל הטירחה בהכנת צורכי שבת
ואדרבה, אם להודות לאשה, אז יותר היה שייך להודות לה בסוף הסעודה 
 
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
כלפי ליא אמר:
כאמור. אמירת אשת חיל זה לא תקנת חז"ל, לא מיסודם של ראשונים, ולא פשטנים.
כולו התחיל מהמקובלים, וכמו שאמרו הקבלה כאן זה הפשט.
מי שחושב שאומרים את זה לאישה, זה יותר דרש מדרש, וזה דוגמה קלאסית של הוצאת המקרא מידי פשוטו

כשהאר"י קרא את פרק אשת חיל בספר משלי הוא הוציא אותו מידי פשוטו?
הלא גם הגר"א שמפרש בארוכה את כל מזמור אשת חיל כנגד התורה במקום אחר מפרש כנגד האישה!

בבקשה להתיחס ענינית בלי פטרונות או הוספת דמגוגיות קלאסיות ושאינן

מה הקשר?
האר"י התקין לומר אשת חיל לפני סעודת שבת כקישוטי כלה כמבואר בדבריו הקדושים.
זה שלפרק אשת חיל יש גם פשט, זה תגיד במקום אחר.
האמירה בסעודת שבת קשורה לקישוטי כלה ומטרוניתא, וזה הפשט של האמירה הזו.
ומי שחושב שזה הולך על אשתו, הוא מוציא הדברים מידי פשוטם ודורש דרשות באריז"ל שממש ההיפך מדבריו הפשוטים.


איני יודע מה לא הבנת כאן, אולם הכל ענייני לחלוטין.
 

HaimL

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
HaimL אמר:
נדיב לב אמר:
אז בוא נמחק את פרק אשת חיל!
למה למחוק אותו, הלא הוא נאמר כנגד השכינה
אם יש לך צד ששלמה המלך תיקן רק כנגד השכינה כדאי שנסיים כאן


אתה יכול לסיים כאן, אתה גם יכול לסיים במקום אחר.

האמת שאני כתבתי את זה קצת בהלצה אבל דעתי היא שכפי הנראה, שלמה המלך ע"ה המשיל בזה איזה משל, והמשל בא על הנשים בזמנו, שכפיהן תמכו פלך וכיו"ב. 
אבל מי שתיקן לומר את זה בליל שבת (לדעתי זה מנהג מוקדם יותר מאשר קבלת האר"י ז"ל, אבל אני לא בטוח בזה), תיקן את זה כמשל על השכינה, ולא כשבח לנשים.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
לאמירת 'אשת חיל' בליל שבת יש מספר טעמים, ואלו הם:

1.נכתב בסידור השל"ה והיעב"ץ שאומרים מזמור אשת חיל בליל שבת כנגד השכינה.

2. יש המנמקים על פי הנאמר במדרש בראשית רבה (פרק י"א פרשה ח') בשם רבי שמעון בר יוחאי, אמרה שבת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך (ספר אוצר טעמי המנהגים חלק א' עמודים קס"ד-קס:ה בשם זיו המנהגים עמוד צ"ו).

3. במזמור אשת חיל מצוי דברי שבח לעקרת הבית שעמלה, טרחה והכינה את כל הדברים הדרושים לשבת (אוצר טעמי המנהגים שם בשם הסידור והתפילה חלק ב' עמוד 13).
 

חוזר בתשובה

משתמש ותיק
למה לא לכוון גם על האשה וגם על השכינה. 
לפי מה שכתוב בספר תומר דבורה(על מידת הגבורה) נראה שאין סתירה בין הדברים. 
אָמְנָם לְצֹרֶךְ אִשְׁתּוֹ יְעוֹרֵר יִצְרוֹ בְּנַחַת לְצַד הַגְּבוּרוֹת הַמְּתוּקוֹת כְּגוֹן לְהַלְבִּישׁה, לְתַקֵּן לָהּ בַּיִת, וְיֹאמַר הֲרֵי בָּזֶה שֶׁאֲנִי מַלְבִּישׁה אֲנִי מְתַקֵּן הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא מִתְקַשֶּׁטֶת בַּבִּינָה שֶׁהוּא גְּבוּרָה דְכָלִיל כּוּלְּהוּ גְּבוּרוֹת וְהֵן מִתְמַתְקוֹת בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיהָ. לְפִיכָךְ כָּל תִּקּוּנֵי הַבַּיִת הֵם תִּקּוּנֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מִתְמַתֶּקֶת מִצַּד יֵצֶר הָרַע הַנִּבְרָא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ לֹא זוּלַת, לְפִיכָךְ לֹא יְכַוֵּן הָאָדָם בּוֹ שׁוּם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם אֶלָּא כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ מִתְנָאָה לְפָנָיו בְּדִירָה נָאָה יְכַוֵּן לְתִקּוּנֵי שְׁכִינָה
 
חלק עליון תַחתִית