הבדלה בבית הכסא (אשכול ממוזג)

במבי

משתמש ותיק
במקום חול יעשה קודש ? והרי בדיוק סותר את אמירתו המבדיל בין קודש לחול ואינו מבדיל כלל בין קודש לחול וא"ל שהבדלה היינו הפרשה ואולי כשם שניתן לתת מעשרות במחשבה (ביצה יג:) כך יעשה הבדלה במחשבה
 

הוי כל צמא

משתמש ותיק
במבי אמר:
במקום חול יעשה קודש ? והרי בדיוק סותר את אמירתו המבדיל בין קודש לחול ואינו מבדיל כלל בין קודש לחול וא"ל שהבדלה היינו הפרשה ואולי כשם שניתן לתת מעשרות במחשבה (ביצה יג:) כך יעשה הבדלה במחשבה

מנין דניתן לעשות הבדלה במחשבה?
 

חימקו

משתמש ותיק
רוצה להיות ירא שמים אמר:
חימקו אמר:
כתב רש"י (שבת קנ, ב) המבדיל בין קודש לחול: להיכרא בעלמא ללוות את המלך.
לא נראה לי מתאים ללוות את המלך בבית הכסא.



        לא מתאים זה לא אי אפשר.

'לא מתאים' זה לפעמים לא אפשר, ראה ברכות מה, ב 'לאו אורח ארעא'. 
 

אשרי העם

משתמש ותיק
יעוי' בספר 'אגן הסהר' (ח"ג אות קטו, עמ' 286) שהביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה במי שנמצא במוצ"ש קודם הבדלה בביהכ"ס ואין לו נייר חתוך, האם רשאי לומר ברוך המבדיל כדי להתיר את איסור החתיכה, והשיב דאסור. ודן שם דאולי אי"ז מצד דברים שבקדושה אלא מצד איסור דיבור בביהכ"ס, יעו"ש בכ"ז.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
מסברא נטיתי להתיר כיון שאין זה ברכה וכמו אונן שמותר ומצאתי לאסור.
שו"ת עשה לך רב חלק ז - שאלות ותשובות בקיצור סימן כז
נכנס לשירותים בצאת השבת לפני הבדלה ומצא שאין ניר מוכן כיצד ינהג
ולשאלתך באדם שנכנס לשירותים לאחר זמן יציאת השבת לפני שהבדיל בתפלה, ואחר שעשה צרכיו נתברר שאין לו נייר מוכן, האם רשאי לברך בשירותים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וכו'. נראה לי כפשוט ביותר שאפילו הרהור מעין זה אסור בשירותים וכל - שכן אמירה בפה, שהיא ברכה ללא שם ומלכות. זאת ועוד, היתר עשיית מלאכה באמירת "המבדיל", ללא שם ומלכות שנויה במחלוקת עצומה של גדולי הראשונים (עיין מ"ש במקור חיים לבנות ישראל פרק י"ב בהערה מס' 15). ואף כי אין להחמיר בזה, עכ"פ בנדון דידן כיון שאינו יכול בלא - הכי לומר כן בשירותים, הרי שיעשה כפי שעושה ביום שבת אם קורה לו כן, היינו בשינוי וכדומה.
 

מםאלף

משתמש ותיק
אשרי העם אמר:
יעוי' בספר 'אגן הסהר' (ח"ג אות קטו, עמ' 286) שהביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה במי שנמצא במוצ"ש קודם הבדלה בביהכ"ס ואין לו נייר חתוך, האם רשאי לומר ברוך המבדיל כדי להתיר את איסור החתיכה, והשיב דאסור. ודן שם דאולי אי"ז מצד דברים שבקדושה אלא מצד איסור דיבור בביהכ"ס, יעו"ש בכ"ז.
ומ"מ נראה להתיר את החיתוך אם אין לו במה לקנח דהא אינו אסור בעשיית מלאכה קודם הבדלה כי אם מדרבנן.
ובמקום כזה לא גזרו חכמים משום כבוד הבריות כדאיתא בשו"ע סימן שיב. ויש לעיין בדבר.
 

משוש דור ודור

משתמש רגיל
יהודיפשוט1 אמר:
סליחה על הטרמפ:
מה דין הצצה בפורום בבית הכסא?

אם זה בד"ת ודאי שאסור ואם זה לא בד"ת מה הבעיה?

אך השאלה תיתכן האם יש איסור לפתוח את הפורום בבית הכסא כמו שיש איסור להכניס דברים קדושים לבית הכסא.
 

אריה ישאג

משתמש רגיל
וגם אני מהרוכבים על הטרמפ:
האם מתאים/ מותר לומר "לכבוד שבת קודש" כאשר מנקים את ביה"כ?
 

ישתבח שמו לעד

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
אשרי העם אמר:
יעוי' בספר 'אגן הסהר' (ח"ג אות קטו, עמ' 286) שהביא בשם מרן הגר"ח קניבסקי זללה"ה במי שנמצא במוצ"ש קודם הבדלה בביהכ"ס ואין לו נייר חתוך, האם רשאי לומר ברוך המבדיל כדי להתיר את איסור החתיכה, והשיב דאסור. ודן שם דאולי אי"ז מצד דברים שבקדושה אלא מצד איסור דיבור בביהכ"ס, יעו"ש בכ"ז.
ומ"מ נראה להתיר את החיתוך אם אין לו במה לקנח דהא אינו אסור בעשיית מלאכה קודם הבדלה כי אם מדרבנן.
ובמקום כזה לא גזרו חכמים משום כבוד הבריות כדאיתא בשו"ע סימן שיב. ויש לעיין בדבר.
מאחר וכבר הגיע זמן צאת השבת, נראה שאפשר לצרף את דעות חלק מהפוסקים הספרדים (הגר"ש משאש והגר"מ לוי) שהתירו לחתוך אפילו כדרכו, וטענו שאין כאן איסור מחתך לפי מידה, כי סו"ס לא משנה לך באמת אם יחתך לך 2 או 3 חתיכות, והאם הכל יהיה סימטרי, ואמנם מצד הסברה עצמה, אולי יש מקום להתכווח בזה, אבל אם כבר יצאה השבת, והכל תלוי רק בספק דרבנן, אז נראה שאין מקום להחמיר בזה כלל!!!
ובאמת נראה שאם אסור לו לומר "ברוך המבדיל", הרי שגם אסור לו להרהר שם בספק זה...
 
 

הצדיקים מבקשים

משתמש רגיל
ראיתי את השאלה כעת ורציתי להציע להסתיע בהבדלה של הרב אויערבאך, עליו מסופר שהיה אומר לנהג האוטובוס שבוע טוב בכדי שבעניתו יהיה מעין הבדלה.
אשאל בכגון זה, מצב יותר חמור. אדם שבחוליו או במאסרו לא יהיה במקום נקי כל השבוע רח"ל. האם יאסר במלאכה כל השבוע[אני מוסיף ומסייג שמדובר בשאלה של מצבי קיצון בהם אפשר וייתכן להגיד סברות שאינם לדרוש בקהל רב ובכל אופן]
 

חדא פלפלתא

משתמש ותיק
דוד ה. אמר:
מסברא נטיתי להתיר כיון שאין זה ברכה וכמו אונן שמותר ומצאתי לאסור.
שו"ת עשה לך רב חלק ז - שאלות ותשובות בקיצור סימן כז
נכנס לשירותים בצאת השבת לפני הבדלה ומצא שאין ניר מוכן כיצד ינהג
ולשאלתך באדם שנכנס לשירותים לאחר זמן יציאת השבת לפני שהבדיל בתפלה, ואחר שעשה צרכיו נתברר שאין לו נייר מוכן, האם רשאי לברך בשירותים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וכו'. נראה לי כפשוט ביותר שאפילו הרהור מעין זה אסור בשירותים וכל - שכן אמירה בפה, שהיא ברכה ללא שם ומלכות. זאת ועוד, היתר עשיית מלאכה באמירת "המבדיל", ללא שם ומלכות שנויה במחלוקת עצומה של גדולי הראשונים (עיין מ"ש במקור חיים לבנות ישראל פרק י"ב בהערה מס' 15). ואף כי אין להחמיר בזה, עכ"פ בנדון דידן כיון שאינו יכול בלא - הכי לומר כן בשירותים, הרי שיעשה כפי שעושה ביום שבת אם קורה לו כן, היינו בשינוי וכדומה.
חידוש עצום לאסור הרהור בכה"ג במושכל ראשון נראה בפשטות להתיר.
 
 

חדא פלפלתא

משתמש ותיק
חדא פלפלתא אמר:
דוד ה. אמר:
מסברא נטיתי להתיר כיון שאין זה ברכה וכמו אונן שמותר ומצאתי לאסור.
שו"ת עשה לך רב חלק ז - שאלות ותשובות בקיצור סימן כז
נכנס לשירותים בצאת השבת לפני הבדלה ומצא שאין ניר מוכן כיצד ינהג
ולשאלתך באדם שנכנס לשירותים לאחר זמן יציאת השבת לפני שהבדיל בתפלה, ואחר שעשה צרכיו נתברר שאין לו נייר מוכן, האם רשאי לברך בשירותים "ברוך המבדיל בין קודש לחול" וכו'. נראה לי כפשוט ביותר שאפילו הרהור מעין זה אסור בשירותים וכל - שכן אמירה בפה, שהיא ברכה ללא שם ומלכות. זאת ועוד, היתר עשיית מלאכה באמירת "המבדיל", ללא שם ומלכות שנויה במחלוקת עצומה של גדולי הראשונים (עיין מ"ש במקור חיים לבנות ישראל פרק י"ב בהערה מס' 15). ואף כי אין להחמיר בזה, עכ"פ בנדון דידן כיון שאינו יכול בלא - הכי לומר כן בשירותים, הרי שיעשה כפי שעושה ביום שבת אם קורה לו כן, היינו בשינוי וכדומה.
חידוש עצום לאסור הרהור בכה"ג במושכל ראשון נראה בפשטות להתיר.
וביותר יכול להרהר בלי ברוך רק מהמבדיל.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אריה ישאג אמר:
וגם אני מהרוכבים על הטרמפ:
האם מתאים/ מותר לומר "לכבוד שבת קודש" כאשר מנקים את ביה"כ?
פשוט שלא, שבת שמא דקוב''ה, ומקפידים אפילו לא להכניס חבילת טישיו שרשום עליה נייר לשבת.

וזכור לי שבשועה''ר כותב שעל כל דבר שקונה יאמר לכבוד ש''ק, וכל דבר שעושה יהרהר שהוא לכבוד ש''ק, ופירשתי לעצמי מהאי טעמא שבעת עשייה לא תמיד ידיו נקיות.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
אריה ישאג אמר:
וגם אני מהרוכבים על הטרמפ:
האם מתאים/ מותר לומר "לכבוד שבת קודש" כאשר מנקים את ביה"כ?
מותר ומתאים. ודברי הזוהר "שבת שמא דקוב"ה" אינם כפשוטם. למרות שהיו בדורות האחרונים מי שכתבו לא כך.
 

נחלי מים

משתמש ותיק
הצדיקים מבקשים אמר:
ראיתי את השאלה כעת ורציתי להציע להסתיע בהבדלה של הרב אויערבאך, עליו מסופר שהיה אומר לנהג האוטובוס שבוע טוב בכדי שבעניתו יהיה מעין הבדלה.
אשאל בכגון זה, מצב יותר חמור. אדם שבחוליו או במאסרו לא יהיה במקום נקי כל השבוע רח"ל. האם יאסר במלאכה כל השבוע[אני מוסיף ומסייג שמדובר בשאלה של מצבי קיצון בהם אפשר וייתכן להגיד סברות שאינם לדרוש בקהל רב ובכל אופן]

יש שאלה מפורסמת על מישהו שנתקע בבית הכסא נעול בשבת ורוצה לשבור את הדלת כדי לצאת במוצ"ש...

יש גם לציין שאולי בית כסא שלנו נחשבת בית כסא פרסי.
 

צ''ע

משתמש ותיק
אם אומרים 'ברוך המבדיל' לכא' אסור כי זוהי ברכה אף שלא אומר שם או מלכות
אבל או אומר רק ''המבדיל בין קודש לחול'' ברור שמותר 

ואיני יודע מדוע אנשים אומרים 'ברוך' המבדיל ?
ויותר מזה ראיתי כאלו שאומרים את כל הברכה של ההבדלה רק בלי שם ומלכות
וצ''ע
 
אמונת אומן אמר:
ומקפידים אפילו לא להכניס חבילת טישיו שרשום עליה נייר לשבת

מה באמת טעם ההקפדה הזו?
[הרבה יותר בעיה להכניס לבית הכסא חבילה שכתוב עליה ידע הלכתי 'ללא חשש גניזה' מאשר 'מפעל שומר שבת' שאת זה משנים ל'מפעל שומר שביעי'
 
דוד ה. אמר:
כיון שאין זה ברכה
צ''ע אמר:
אם אומרים 'ברוך המבדיל' לכא' אסור כי זוהי ברכה אף שלא אומר שם או מלכות
אבל או אומר רק ''המבדיל בין קודש לחול'' ברור שמותר 


בחת"ס נדרים ב. כתוב שברכה לא חייבת להיות בשם ומלכות, וכל דבר יוצא בו ידי 'חובת ברכה' אסור לאומרו במקום ספק, אפילו אם לא מזכיר שם שמים.

וז"ל
הנה מבואר עכ"פ דלענין שבועה בשם אין חילוק שמזכיר השם בלה"ק או בלשון אחר. דהרי הר"ן מייתי ממאי דאמר רב יוסף מארי כולא לא אכילנא, וא"כ כיון דמבואר ס"פ שבועת העדות דהמשביע ברחום הוה משביע בשם, ה"ה אם משביע בלשון תרגום רחמנא הוה שם וממילא כיון דרחמנא מארי כולא הוה שם לענין לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא ה"ה לענין מוציא ש"ש לבטלה או ברכה לבטלה דהא תרווייהו מחד קרא נפקא לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, וכן מוכח ממ"ש הר"ן דאי ס"ד בעי שם א"כ מה הועילו במה שבדו להם לשון שביתה הלא אכתי צריך להזכיר השם, ע"ש. ולכאורה מאי קשיא ליה דלמא תקנו שביתה לרחמנא דלענין שבועה הוה שם ומ"מ אינו מוציא ש"ש לבטלה אע"כ אין חילוק. ולפ"ז מבואר דבכל ספק ברכה אסור לומר בריך רחמנא מרא דעלמא דזה הוה נמי ברכה לבטלה כמו אלהינו מלך העולם. ועיין ב"ש כ"א עסס"י ל
 
חלק עליון תַחתִית