אמירת פסוק 'והוא רחום' בערבית של מוצ"ש

משה נפתלי

משתמש ותיק
נפלא נפלאתי לראות בסידור זידיטשוב, כי במוצאי שבת אין אומרים פסוק 'והוא רחום' קודם 'ברכו': הרי אמירתו מפורשת בספר הזוהר פרשת ויקהל (ב'חק לישראל' האזינו יום ששי):
כַּד נָפֵק שַׁבְּתָא צְרִיכִין יִשְֹרָאֵל דִּלְתַתָּא לְאִתְעַכָּבָא, דְּהָא יוֹמָא רַבָּא עִלָּאָה אִיהוּ, וּבְהַאי יוֹמָא אוּשְׁפִּיזָא רַבָּא וְיַקִּירָא קָא שָׁרְיָא עֲלֵיהּ, בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִתְעַכָּבָא, לְאִתְחֲזָאָה דְּלָא דָּחֲקִין בְּאוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא. כְּדֵין פָּתְחִי יִשְֹרָאֵל וְאָמְרִי: 'וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן' וְגוֹמֵר, דְּתִקּוּנָא שַׁפִּירָא אִיהוּ בְּהַאי לֵילְיָא, כֵּיוָן דְּדִינָא אִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ, מָה דְּלָא אִתְחֲזֵי כַּד עָיֵיל שַׁבְּתָא, דְּדִינָא אִסְתַּלַּק וְלָא אִשְׁתְּכַח.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
תמוה מאד
ובדוחק י"ל שמקיימים דברי הזוהר הק' בפסוק והוא רחום הנאמר ב"ואתה קדוש"
אמנם לפי הפשט תמוה לומר והוא רחום לפני ברכו [לאלו הנוהגים כדעת האר"י ז"ל שלא לאמרו בשבת] שהוא הוצאת שבת
 

מוטלה

משתמש רגיל
צבי הירש אמר:
תמוה מאד
ובדוחק י"ל שמקיימים דברי הזוהר הק' בפסוק והוא רחום הנאמר ב"ואתה קדוש"
אמנם לפי הפשט תמוה לומר והוא רחום לפני ברכו [לאלו הנוהגים כדעת האר"י ז"ל שלא לאמרו בשבת] שהוא הוצאת שבת
זה לא דוחק, זה טעמם לפי דברי הזוהר שהובאו לעיל "בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאִתְעַכָּבָא, לְאִתְחֲזָאָה דְּלָא דָּחֲקִין בְּאוּשְׁפִּיזָא קַדִּישָׁא" ולכן מתעכבים עד סוף התפילה ב"ואתה קדוש"
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
כמו שחל אמר:
צבי הירש אמר:
כמו שחל אמר:
איפה מצאת כן באר"י ז"ל?
כמדומה מקורו במהר"ם פאפירש. 
בפסד"ז מפורש להדיא באר"י שאומרים 'והוא רחום'
כיום שהתגלו כתבי ר' חיים ויטאל יש הרבה חידושים בדעת האר"י עצמו, אני מדבר על דעת תלמידי האר"י שהיתה נפוצה במהלך הדורות. 
 
 
חלק עליון תַחתִית