במבי אמר:אני מתפלל כל שבת בבית כנסת חסידי ואני רגיל לגיוון במנגינות של התפילה כגון ב"לכה דודי" ולעיתים יוצא לי להתפלל במקומות אחרים שמעולם הם לא משנים את המנגינה לא יודע אם יש לזה סיבה כלשהיא, אשמח אם יעלו סוגי ניגונים שונים
לכה דודי של ר' דוד רפאל בן עמי ז"ל
לכה דודי ר' דוד רפאל בן עמי.mp3
huo yuc יום טוב אמר:ספר חסידים (מרגליות) סימן שב
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים י"ט י"ד)
שתקנו הנגונים שלא יאמר נגון של תורה לנביאים וכתובים
ושל נביאים לתורה ולכתובים
ושל כתובים לתורה ונביאים
אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן
שהכל הלכה למשה מסיני
שנאמר (שמות י"ט י"ט) יעננו בקול.
תלמידמובהק אמר:פה יש הרבה https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/pages/results.aspx#query=any,contains,%D7%9C%D7%9B%D7%94%20%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99&indx=101
עפר ואפר אמר:huo yuc יום טוב אמר:ספר חסידים (מרגליות) סימן שב
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים י"ט י"ד)
שתקנו הנגונים שלא יאמר נגון של תורה לנביאים וכתובים
ושל נביאים לתורה ולכתובים
ושל כתובים לתורה ונביאים
אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן
שהכל הלכה למשה מסיני
שנאמר (שמות י"ט י"ט) יעננו בקול.
אי משום הא לא כ"כ אריא.
אבל הייתי בטוח שתביא רמ"א תרי"ט א'
huo yuc יום טוב אמר:עפר ואפר אמר:huo yuc יום טוב אמר:ספר חסידים (מרגליות) סימן שב
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים (דברים י"ט י"ד)
שתקנו הנגונים שלא יאמר נגון של תורה לנביאים וכתובים
ושל נביאים לתורה ולכתובים
ושל כתובים לתורה ונביאים
אלא כל ניגון כמו שהוא מתוקן
שהכל הלכה למשה מסיני
שנאמר (שמות י"ט י"ט) יעננו בקול.
אי משום הא לא כ"כ אריא.
אבל הייתי בטוח שתביא רמ"א תרי"ט א'
מגן אברהם סימן תריט ס"ק ז
בניגוני'. שמבלבלי' דעת הקהל:
כרם אמר:במקומות שרגילים לגוון במנגינות, הרי כך הוא המנהג לנגן בכל פעם ניגון אחר, וודאי הולכים אחר המנהג.
למיטב זכרוני הוא תלה את האסון בכך שהוא אמר סליחה שהיה המנהג שם שלא לאמרהּ, אבל את הניגונים הוא אכן לא שינה (ומה שהוא כן שינה מהניגונים [כנראה לא היה בקיא בניגון שהיה נהוג שם באותו דבר] היה קשה בעיניו, אך לא תלה בזה את האסון).HaimL אמר:כמדומני במנהגי מהרי"ל מובא מעשה נורא על הרב ששינה מן הנוסח בימים נוראים, וקרהו אסון ותלה בזה. אומנם לא אזכור, אם שינה מן הניגון, או בנוסח עצמו.
המנהג שיש מקומות בתפילה שנהגו לגוון בניגונם היה קיים גם בקהילות עתיקות, כך שאכן מסתבר שאין זה בכלל אזהרת המהרי"ל.נדיב לב אמר:אבל צריך לבדוק אם הדברים אמורים גם בניגון שהורגלו לגוון בו
במבי אמר:אני מתפלל כל שבת בבית כנסת חסידי ואני רגיל לגיוון במנגינות של התפילה כגון ב"לכה דודי" ולעיתים יוצא לי להתפלל במקומות אחרים שמעולם הם לא משנים את המנגינה לא יודע אם יש לזה סיבה כלשהיא, אשמח אם יעלו סוגי ניגונים שונים
mmh אמר:הסיבה שלא להחליף מנגינה קשורה לכך שפעם המנגינה 'החזיקה' את המילים,
הרי בכל קהילה היה לכל היותר 'ספר תפילות' (סידור בלשונינו) אחד.
תנסו לומר פיוט בלי המנגינה. זה מסתבך לכם.
זו גם הסיבה שרבים מן הפיוטים בנויים על א'ב' או אקרוסטיכון מסודר אחר.
יותר מזה,
רוב ככל הפיוטים היו בנוייים על כך שהציבור אינו אומר את כל הפיוט אלא רק מילים בודדות.
כשתסתכלו בתוך מחזורים תוכלו לשים לב שיש מילים מודגשות שחוזרות על עצמם.
במצב כזה שמילות הפיוט אינם לפני כל הקהל,
המנגינה 'מחזיקה' את המילים ומאפשרת לכל הקהל לומר אותם.
זה פשט הכוונה בדברי המג"א 'מבלבל את דעת הקהל'.
דרך אגב,
היום יש מגמה הפוכה, 'כולם חזנים'...
דוגמאות:
'מגן אבות' במעריב של ליל שבת אינו אומר להיות נאמר ע"י הקהל.
בכל קדושה שנאמרת בחזרת הש"ץ, חלק גדול מהמילים שייך לשליח ציבור.
אבל היום כולם חזנים...
mmh אמר:יפה. המנהג שאתה מציין קיים בהרבה חסידויות.
ולדעתי, זה אותו ענין.
הציבור הצטרף למנגינה, כי אותה הוא הכיר,
אמירת המילים נכנסה בדורות המאוחרים יותר, כאשר כל מתפלל החזיק סידור לפניו.
במבי אמר:ר' יהודה החסיד כותב בספר חסידים בסעיף קנח' :
ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך, ושתתפלל תפילתך בכוונה וימשוך ליבך אחר מוצא פיך, לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב, לדבר שבח ניגון המשמח את הלב, למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך וכו' עכ"ל
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14561&st=&pgnum=53
יפה כתבתmmh אמר:הסיבה שלא להחליף מנגינה קשורה לכך שפעם המנגינה 'החזיקה' את המילים,
הרי בכל קהילה היה לכל היותר 'ספר תפילות' (סידור בלשונינו) אחד.
ברסלב. (דומני שבעל ההמנגן הלזה הוא ג"כ ברסלבר)במבי אמר:לכה דודי של
mmh אמר:האם ניסיתם פעם להתפלל בעברית,
אתה רגיל להתפלל במבטא אשכנזי (קמץ)?
תנסה להתפלל במבטא עברי (פתח). (חוץ משם ה', לא רוצה להכנס לעניינים הלכתיים)
דבש לפי אמר:HaimL כתב: ↑היום, 09:48
כמדומני במנהגי מהרי"ל מובא מעשה נורא על הרב ששינה מן הנוסח בימים נוראים, וקרהו אסון ותלה בזה. אומנם לא אזכור, אם שינה מן הניגון, או בנוסח עצמו.
למיטב זכרוני הוא תלה את האסון בכך שהוא אמר סליחה שהיה המנהג שם שלא לאמרהּ, אבל את הניגונים הוא אכן לא שינה (ומה שהוא כן שינה מהניגונים [כנראה לא היה בקיא בניגון שהיה נהוג שם באותו דבר] היה קשה בעיניו, אך לא תלה בזה את האסון).
את הנגונים צריך להביא לביה"כ, ולא יועיל להעלותם לכאן...במבי אמר:אני מתפלל כל שבת בבית כנסת חסידי ואני רגיל לגיוון במנגינות של התפילה כגון ב"לכה דודי" ולעיתים יוצא לי להתפלל במקומות אחרים שמעולם הם לא משנים את המנגינה לא יודע אם יש לזה סיבה כלשהיא, אשמח אם יעלו סוגי ניגונים שונים
לכה דודי של ר' דוד רפאל בן עמי ז"ל
לכה דודי ר' דוד רפאל בן עמי.mp3
אמנם הוא אומר לא לשנות אפילו בניגונים, אך הסיפור עם האסון לא קשור לשינוי ניגון.יעקב יעקב אמר:מהרי"ל הלכות יוה"כ אות י"א:דבש לפי אמר:למיטב זכרוני הוא תלה את האסון בכך שהוא אמר סליחה שהיה המנהג שם שלא לאמרהּ, אבל את הניגונים הוא אכן לא שינה (ומה שהוא כן שינה מהניגונים [כנראה לא היה בקיא בניגון שהיה נהוג שם באותו דבר] היה קשה בעיניו, אך לא תלה בזה את האסון).HaimL אמר:כמדומני במנהגי מהרי"ל מובא מעשה נורא על הרב ששינה מן הנוסח בימים נוראים, וקרהו אסון ותלה בזה. אומנם לא אזכור, אם שינה מן הניגון, או בנוסח עצמו.
אמר מהר"י סג"ל אין לשנות מנהג המקום בשום ענין אפילו בניגונים שאין מורגלים שם.
וסיפר לנו מעשה בעצמו שהיה שליח ציבור פעם אחת בקהלת רעגנשפורג בימים הנוראים, והיה מנגן כל התפלה כמנהג מדינת אושטרייך כי כן המנהג שם. והוקשה בעיניו שהיו אומרים הפטרה בניגון בני ריינוס. ואמר שבאותו פעם היה הוא אומר סליחה אני אני המדבר אשר יסד רבינו אפרים לומר לתפלת מוסף, וסבר שמצוה לומר שם לכבוד רבינו אפרים המחבר אשר מנוחת כבודו שם. ואמרו המנהיגים אליו שאין מנהגם לומר אותה הסליחה ולא שמע אליהם מסברתו דלעיל.
לימים מתה בת הרב ביום כפור והצדיק הרב הנזכר עליו הדין שלקתה בתו על מה ששינה מנהג המקום.