ברמ''א או''ח ש''א סט''ז הביא ב' דעות אם מותר לצאת בשבת בנעלי בית שנשלפים מהרגל בקלות דילמא יפלו ואתי לאתויי.
ובדרשו שם [במילואים] הביא, שבאור לציון מיקל גם בנעלי בית המצויים היום שנשלפים בקלות.
כיון שיש בזה ב' דעות.
וגם אין לנו רשה''ר דאורייתא.
אמנם בספר חוט שני מחמיר. ע''כ.
וקשה לי בעיקר הענין הרי החשש הוא שמא יפול ואתי לאתויי.
והרי שום אדם לא מהלך יחף ברה''ר, ומדוע יש לחוש שיטלטלנו ארבע אמות הרי מיד ינעל את נעלו שוב.
ובפרט שהמ''ב הביא שם שאחד ששכח ויצא עם נעלי בית יכול לחזור לביתו ואין צריך להשאירם ברה''ר,
משום שגדול כבוד הבריות , הרי שטעם זה מתיר איסור דרבנן, משום ,שאין דרך בני אדם כלל כלל ללכת יחף ברה''ר.
ואשר על כן ,תימא הדבר מדוע חששו בעיקר הדין והענין שמא יפלו ויקחם ארבע אמות.
הלא זה בושה גדולה ללכת ללא נעליים ומדוע יש לחוש.
ובדרשו שם [במילואים] הביא, שבאור לציון מיקל גם בנעלי בית המצויים היום שנשלפים בקלות.
כיון שיש בזה ב' דעות.
וגם אין לנו רשה''ר דאורייתא.
אמנם בספר חוט שני מחמיר. ע''כ.
וקשה לי בעיקר הענין הרי החשש הוא שמא יפול ואתי לאתויי.
והרי שום אדם לא מהלך יחף ברה''ר, ומדוע יש לחוש שיטלטלנו ארבע אמות הרי מיד ינעל את נעלו שוב.
ובפרט שהמ''ב הביא שם שאחד ששכח ויצא עם נעלי בית יכול לחזור לביתו ואין צריך להשאירם ברה''ר,
משום שגדול כבוד הבריות , הרי שטעם זה מתיר איסור דרבנן, משום ,שאין דרך בני אדם כלל כלל ללכת יחף ברה''ר.
ואשר על כן ,תימא הדבר מדוע חששו בעיקר הדין והענין שמא יפלו ויקחם ארבע אמות.
הלא זה בושה גדולה ללכת ללא נעליים ומדוע יש לחוש.