הלכות שונות בעניני שבת

שלומי טויסיג

משתמש ותיק
א] כתב הרמ"א (ש"א סעיף ט"ז) "ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו" ומסתמא שמזה נתפשט המנהג בלבישת עניבה בשבת, ומצינו ת"ח שעל אף תפקידם אינם לובשים עניבה אלא בשבת.
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.
ומקור לדבר זה מצינו בתוס' (ב"ק ל"ז א') בשם הירושלמי ששור המועד לשבתות אינו מועד לחול לפי שלבושים בגדי שבת ונראים כנכרים לפי שאינו מכירן ולכן נוגח.
ושמעתי להעיר מחכ"א דבשלמא קהילות החסידים הולכים בשבת עם מלבושים שונים לגמרי מימות החול, משא"כ בני ליטא שאין כמעט הבדל בין שבת לחול, לכאורה צ"ע.
ב] הוה עובדא עם הגר"ש ברמן זצ"ל שנקרע לו המתלה שבחליפתו והורה לו מרן החזו"א שאסור ללובשו משום שהוא טלטול שלא לצורך, ואף שהיו ת"ח שטענו שנחשב לצורך, וממילא מותר אף המתלה, מ"מ לא חזר בו החזו"א.
ובספר "אמרות משה" (להגרמ"ז ברזם שליט"א, ח"ד סי' י"ט) מביא שסיפר לו דודו מרן שה"ת הגר"ח שליט"א ששאל את חמיו מרן הגריש"א זללה"ה האם מותר לטלטל בחוה"מ ספר שיש בתוכו דפים שאינו צריך להם, והתיר לו הגרי"ש משום שנטפלים לספר ששרי להוציאו. [ואע"פ שיש מקום לדון להתיר מצד טרחא, מ"מ הגריש"א התיר לו במפורש מהטעם הנ"ל].
ובס' מועדים וזמנים (להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"ז סי' קל"ז) הביא דברי החזו"א הנ"ל ופלפל בדבריו ויצא לדון לפ"ז בכפתורי רזרבה התפורים בבגד דלפי החזו"א אסור לטלטלם, וציין ששמע בשם מרן הגריש"א זללה"ה שמותר לטלטלם, והגר"מ פוגרומנסקי זצ"ל החמיר בזה בחו"ל היכא שיש רה"ר דאוריתא עש"ה. וע"ע באור לציון (פכ"ג סק"ט( שאסר לצאת לרה"ר בכפתורי רזרבה (והוסיף, שאם מחמיר שלא לצאת ולטלטל אף בעירוב, מ"מ בזה א"צ להחמיר. ע"ש).
ג] כתבו האחרונים שיש להזהר מאד שלא יושיט ידיו לזקנו כלל בשבת, הואיל ועלול להתלש, וידים עסקניות הן. (כה"ח ס"ס ש"ג אות קכ"ז) והאריז"ל החמיר מאד אפילו ביום חול שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה, כדי שלא יעקור ויתלוש איזה שיער, והיה אומר שאיסור גדול מאד הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שיער אחד בלבד בכל מקום בזקנו כי הם צינורות השפע! כל שכן בשבת קודש דיש עוד איסור מוסיף. (שם)
ד] רבים מהבחורים נוהגים לטלטל חפצים בשב"ק מבנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ולהיפך, אך יש לציין שבביאור הלכה בסי' שס"ד ס"ב כתב דאף שאין למחות ביד העולם שנהגו להקל לטלטל על סמך עירוב של צוה"פ, מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו כי יש בזה גררא דחיוב חטאת [דלהרבה פוסקים לא מועיל צוה"פ לרה"ר אלא רק דלתות נעולות, וכמו שיש בעיר מודיעין עילית ובעוד כמה שכונות בירושלים]. וא"כ בישה"ק שיש רה"ר המפסיק בין בנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ראוי לבעל נפש להחמיר לא לטלטל ולהוציא בשבת, וכן אמר לי הגרמ"מ לובין שליט"א.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
שלומי טויסיג אמר:
א] כתב הרמ"א (ש"א סעיף ט"ז) "ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו" ומסתמא שמזה נתפשט המנהג בלבישת עניבה בשבת, ומצינו ת"ח שעל אף תפקידם אינם לובשים עניבה אלא בשבת.
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.
ומקור לדבר זה מצינו בתוס' (ב"ק ל"ז א') בשם הירושלמי ששור המועד לשבתות אינו מועד לחול לפי שלבושים בגדי שבת ונראים כנכרים לפי שאינו מכירן ולכן נוגח.
ושמעתי להעיר מחכ"א דבשלמא קהילות החסידים הולכים בשבת עם מלבושים שונים לגמרי מימות החול, משא"כ בני ליטא שאין כמעט הבדל בין שבת לחול, לכאורה צ"ע.
א] ודאי שהולכים עם עניבה מטעם אחר, שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך שבחול.
ונפק"מ בין הטעמים אם ללכת עם זה במוצ"ש, שכ' המשנ"ב ללכת עם בגדי שבת במוצ"ש, ואם הוא מטעמא דידך אין טעם לזה.
ב] יש נעלי שבת, שמזכיר לו שהוא שבת.
 
מה אדבר אמר:
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.

זה לכאו' חידוש של דורינו, שהמשנ''ב (סי' רסב סק''ו) העתיק החיי אדם שכתב שאין הבגדים לכבוד הרואים אלא לכבוד השבת (ולכן גם בביתו יעטה בגדי שבת), ובזמננו נתחדש שהבגדים לכבוד הלובשים.
 

אבי חי

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
מה אדבר אמר:
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.

זה לכאו' חידוש של דורינו, שהמשנ''ב (סי' רסב סק''ו) העתיק החיי אדם שכתב שאין הבגדים לכבוד הרואים אלא לכבוד השבת (ולכן גם בביתו יעטה בגדי שבת), ובזמננו נתחדש שהבגדים לכבוד הלובשים.
למה לבישת פראק אינה מכבדת את השבת?
[בגדים מכובדים הם בגדים הנלבשים ע"י אנשים מכובדים, כמדומה שכך היה בכל הדורות].
 
 
אבי חי אמר:
למה לבישת פראק אינה מכבדת את השבת?
[בגדים מכובדים הם בגדים הנלבשים ע"י אנשים מכובדים, כמדומה שכך היה בכל הדורות].



אולי באמת טעיתי. לא יודע. ו@מה אדבר שזו הרגשתי האישית כשאני עוטה פראק ביו''ט. 

האי פראק הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא. היה אברך בכולל לידינו שנהיה משיב באיזה מקום, ולאחר תקופה החל ללבוש פראק. לאחר שפגש אותי, בלא ששאלתיהו, אמר לי 'מה אעשה, הכריחו אותי'...

'טוב שלא הכריחו אותו להעלות את בנו לעולה' הרהרתי לעצמי 
 

אבי חי

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
אבי חי אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
למה לבישת פראק אינה מכבדת את השבת?

אם היתה מכבדת היו גם חסרי השטעלע לובשים אותו...
אין להם אומץ. [ובאמת זה מוזר, ואין ענין לעשות דברים מוזרים].
ובכלל, אין דין ללבוש בגדים הכי מכובדים ששייך. ומ"מ יש בזה הידור.
 
אבי חי אמר:
ובכלל, אין דין ללבוש בגדים הכי מכובדים ששייך. ומ"מ יש בזה הידור.

וכבר הליצו דחסד עשה עמנו הקב''ה שלולב הוא בבית הכנסת וחזרת היא בבית ולא להיפך, דאז מתחייבים היו שונאיהם של ישראל כליה מחמת ההידור שהיו מסלסלין בעצמן בהידור בשיעור ואיכות החזרת.
 

מה אדבר

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
מה אדבר אמר:
אבי חי אמר:
למה לבישת פראק אינה מכבדת את השבת?

אם היתה מכבדת היו גם חסרי השטעלע לובשים אותו...
אין להם אומץ. [ובאמת זה מוזר, ואין ענין לעשות דברים מוזרים].


זה גופא, זה מוזר כי הבגד מראה על שטעלע ולא על כבוד השבת, וצ"ע.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
אבי חי אמר:
מה אדבר אמר:
אם היתה מכבדת היו גם חסרי השטעלע לובשים אותו...
אין להם אומץ. [ובאמת זה מוזר, ואין ענין לעשות דברים מוזרים].


זה גופא, זה מוזר כי הבגד מראה על שטעלע ולא על כבוד השבת, וצ"ע.
אשאל באופן שונה, אדם שיש לו 2 ברירות, או ללכת עם פראק כל השבוע, או רק בשבת, האם זה לא הידור בכבוד השבת שיבחר באפשרות השניה?
 
 
חלק עליון תַחתִית