שלומי טויסיג
משתמש ותיק
א] כתב הרמ"א (ש"א סעיף ט"ז) "ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו" ומסתמא שמזה נתפשט המנהג בלבישת עניבה בשבת, ומצינו ת"ח שעל אף תפקידם אינם לובשים עניבה אלא בשבת.
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.
ומקור לדבר זה מצינו בתוס' (ב"ק ל"ז א') בשם הירושלמי ששור המועד לשבתות אינו מועד לחול לפי שלבושים בגדי שבת ונראים כנכרים לפי שאינו מכירן ולכן נוגח.
ושמעתי להעיר מחכ"א דבשלמא קהילות החסידים הולכים בשבת עם מלבושים שונים לגמרי מימות החול, משא"כ בני ליטא שאין כמעט הבדל בין שבת לחול, לכאורה צ"ע.
ב] הוה עובדא עם הגר"ש ברמן זצ"ל שנקרע לו המתלה שבחליפתו והורה לו מרן החזו"א שאסור ללובשו משום שהוא טלטול שלא לצורך, ואף שהיו ת"ח שטענו שנחשב לצורך, וממילא מותר אף המתלה, מ"מ לא חזר בו החזו"א.
ובספר "אמרות משה" (להגרמ"ז ברזם שליט"א, ח"ד סי' י"ט) מביא שסיפר לו דודו מרן שה"ת הגר"ח שליט"א ששאל את חמיו מרן הגריש"א זללה"ה האם מותר לטלטל בחוה"מ ספר שיש בתוכו דפים שאינו צריך להם, והתיר לו הגרי"ש משום שנטפלים לספר ששרי להוציאו. [ואע"פ שיש מקום לדון להתיר מצד טרחא, מ"מ הגריש"א התיר לו במפורש מהטעם הנ"ל].
ובס' מועדים וזמנים (להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"ז סי' קל"ז) הביא דברי החזו"א הנ"ל ופלפל בדבריו ויצא לדון לפ"ז בכפתורי רזרבה התפורים בבגד דלפי החזו"א אסור לטלטלם, וציין ששמע בשם מרן הגריש"א זללה"ה שמותר לטלטלם, והגר"מ פוגרומנסקי זצ"ל החמיר בזה בחו"ל היכא שיש רה"ר דאוריתא עש"ה. וע"ע באור לציון (פכ"ג סק"ט( שאסר לצאת לרה"ר בכפתורי רזרבה (והוסיף, שאם מחמיר שלא לצאת ולטלטל אף בעירוב, מ"מ בזה א"צ להחמיר. ע"ש).
ג] כתבו האחרונים שיש להזהר מאד שלא יושיט ידיו לזקנו כלל בשבת, הואיל ועלול להתלש, וידים עסקניות הן. (כה"ח ס"ס ש"ג אות קכ"ז) והאריז"ל החמיר מאד אפילו ביום חול שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה, כדי שלא יעקור ויתלוש איזה שיער, והיה אומר שאיסור גדול מאד הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שיער אחד בלבד בכל מקום בזקנו כי הם צינורות השפע! כל שכן בשבת קודש דיש עוד איסור מוסיף. (שם)
ד] רבים מהבחורים נוהגים לטלטל חפצים בשב"ק מבנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ולהיפך, אך יש לציין שבביאור הלכה בסי' שס"ד ס"ב כתב דאף שאין למחות ביד העולם שנהגו להקל לטלטל על סמך עירוב של צוה"פ, מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו כי יש בזה גררא דחיוב חטאת [דלהרבה פוסקים לא מועיל צוה"פ לרה"ר אלא רק דלתות נעולות, וכמו שיש בעיר מודיעין עילית ובעוד כמה שכונות בירושלים]. וא"כ בישה"ק שיש רה"ר המפסיק בין בנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ראוי לבעל נפש להחמיר לא לטלטל ולהוציא בשבת, וכן אמר לי הגרמ"מ לובין שליט"א.
ויש נוהגים ללבוש בשבת פראק, ושמא הוא ג"כ מטעם הנ"ל.
ומקור לדבר זה מצינו בתוס' (ב"ק ל"ז א') בשם הירושלמי ששור המועד לשבתות אינו מועד לחול לפי שלבושים בגדי שבת ונראים כנכרים לפי שאינו מכירן ולכן נוגח.
ושמעתי להעיר מחכ"א דבשלמא קהילות החסידים הולכים בשבת עם מלבושים שונים לגמרי מימות החול, משא"כ בני ליטא שאין כמעט הבדל בין שבת לחול, לכאורה צ"ע.
ב] הוה עובדא עם הגר"ש ברמן זצ"ל שנקרע לו המתלה שבחליפתו והורה לו מרן החזו"א שאסור ללובשו משום שהוא טלטול שלא לצורך, ואף שהיו ת"ח שטענו שנחשב לצורך, וממילא מותר אף המתלה, מ"מ לא חזר בו החזו"א.
ובספר "אמרות משה" (להגרמ"ז ברזם שליט"א, ח"ד סי' י"ט) מביא שסיפר לו דודו מרן שה"ת הגר"ח שליט"א ששאל את חמיו מרן הגריש"א זללה"ה האם מותר לטלטל בחוה"מ ספר שיש בתוכו דפים שאינו צריך להם, והתיר לו הגרי"ש משום שנטפלים לספר ששרי להוציאו. [ואע"פ שיש מקום לדון להתיר מצד טרחא, מ"מ הגריש"א התיר לו במפורש מהטעם הנ"ל].
ובס' מועדים וזמנים (להגר"מ שטרנבוך שליט"א, ח"ז סי' קל"ז) הביא דברי החזו"א הנ"ל ופלפל בדבריו ויצא לדון לפ"ז בכפתורי רזרבה התפורים בבגד דלפי החזו"א אסור לטלטלם, וציין ששמע בשם מרן הגריש"א זללה"ה שמותר לטלטלם, והגר"מ פוגרומנסקי זצ"ל החמיר בזה בחו"ל היכא שיש רה"ר דאוריתא עש"ה. וע"ע באור לציון (פכ"ג סק"ט( שאסר לצאת לרה"ר בכפתורי רזרבה (והוסיף, שאם מחמיר שלא לצאת ולטלטל אף בעירוב, מ"מ בזה א"צ להחמיר. ע"ש).
ג] כתבו האחרונים שיש להזהר מאד שלא יושיט ידיו לזקנו כלל בשבת, הואיל ועלול להתלש, וידים עסקניות הן. (כה"ח ס"ס ש"ג אות קכ"ז) והאריז"ל החמיר מאד אפילו ביום חול שלא ישים ידו בזקנו למשמש בה, כדי שלא יעקור ויתלוש איזה שיער, והיה אומר שאיסור גדול מאד הוא לעקור או לתלוש בידו אפילו שיער אחד בלבד בכל מקום בזקנו כי הם צינורות השפע! כל שכן בשבת קודש דיש עוד איסור מוסיף. (שם)
ד] רבים מהבחורים נוהגים לטלטל חפצים בשב"ק מבנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ולהיפך, אך יש לציין שבביאור הלכה בסי' שס"ד ס"ב כתב דאף שאין למחות ביד העולם שנהגו להקל לטלטל על סמך עירוב של צוה"פ, מ"מ כל בעל נפש יחמיר לעצמו כי יש בזה גררא דחיוב חטאת [דלהרבה פוסקים לא מועיל צוה"פ לרה"ר אלא רק דלתות נעולות, וכמו שיש בעיר מודיעין עילית ובעוד כמה שכונות בירושלים]. וא"כ בישה"ק שיש רה"ר המפסיק בין בנין הפנימיה לבנין ביהמ"ד ראוי לבעל נפש להחמיר לא לטלטל ולהוציא בשבת, וכן אמר לי הגרמ"מ לובין שליט"א.