מנהגים בשבת

סולם

משתמש ותיק
יום השבת עמוס במנהגים שונים. כל משפחה מגיעה עם העבר שלה. (ניצולי שואה, עולים, חוזרים בתשובה..) יש המון מנהגים שאנשים עושים. השאלה האם יש איזה שהוא גדר מסוים על מה חשוב להקפיד. מה סתם מנהג שהגיע מאיזה שהוא חלום (יש המון כאלו.... עי' טעמי המנהגים). ואם רוצים לשנות האם זה מסובך הילכתית?
תודה 
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
שלוש פעמים מזמור לדוד בסעודה שלישית. ובכלל כל נושא הזמירות בשבת. וכן איך להחזיק את החלות. עומדים בקידוש או לא. טלית בערבית או לא. וכו'
 

רוטטער

משתמש ותיק
סולם אמר:
יום השבת עמוס במנהגים שונים ומשונים. כל משפחה מגיעה עם העבר שלה. (ניצולי שואה, עולים, חוזרים בתשובה..) יש המון מנהגים שאנשים עושים. השאלה האם יש איזה שהוא גדר מסוים על מה חשוב להקפיד. מה סתם מנהג שהגיע מאיזה שהוא חלום (יש המון כאלו.... עי' טעמי המנהגים). ואם רוצים לשנות האם זה מסובך הילכתית?
תודה 
לא הבנתי השאלה כל מנהג שנהגו אבותיך זה לא סתם מאיזה חלום (ואפילו אם כן זה הגיע מחלום אעפ"כ) ואסור לשנות. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
סולם אמר:
יום השבת עמוס במנהגים שונים ומשונים. כל משפחה מגיעה עם העבר שלה. (ניצולי שואה, עולים, חוזרים בתשובה..) יש המון מנהגים שאנשים עושים. השאלה האם יש איזה שהוא גדר מסוים על מה חשוב להקפיד. מה סתם מנהג שהגיע מאיזה שהוא חלום (יש המון כאלו.... עי' טעמי המנהגים). ואם רוצים לשנות האם זה מסובך הילכתית?
תודה 
לא הבנתי השאלה כל מנהג שנהגו אבותיך זה לא סתם מאיזה חלום (ואפילו אם כן זה הגיע מחלום אעפ"כ) ואסור לשנות. 
לא כל הנהגה זה מנהג מחייב וכמובן אם זה הגיע מחלום, זה כלל לא מחייב.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
סולם אמר:
שלוש פעמים מזמור לדוד בסעודה שלישית. ובכלל כל נושא הזמירות בשבת. וכן איך להחזיק את החלות. עומדים בקידוש או לא. טלית בערבית או לא. וכו'

יש מנהגים שמוזכרים בהלכה ואותם בודאי צריך לשמור כמו איך להחזיק החלות, שיש בזה כמה דעות כמובא בסימן רעד. לגבי עמידה בקידוש, עיין בסימן רעא סעיף י. 
 
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה בוודאי נכון שיש מנהגים חשובים וטהורים. השאלה האם יש אפשרות לשנות (לא לבטל.) וכן הרי ברור שיש מספר לא מבוטל של מנהגים שאין להם שום מקור והם בכלל טעות אנוש או תקנת מקום מסוים. ולהם אין שום משמעות. והשאלה האם יש אפשרות לדעת מה מה?
 

חימקו

משתמש ותיק
צריך לבדוק כל מנהג לגופו, לראות האם יסודו בהררי קודש, או שזה רק הנהגה טובה ואין לך חיוב לקיימו.
 

רוטטער

משתמש ותיק
אין לנו אלא מה שעשו אבותינו ואוי להם לאנשים שיחליטו איזה מנהג מחייב ואיזה לא.
 

חימקו

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
אין לנו אלא מה שעשו אבותינו ואוי להם לאנשים שיחליטו איזה מנהג מחייב ואיזה לא.



לא כל מה שאבא שלך עשה זה מנהג, זה שאביך קרא בכל סעודה משנה ממסכת שבת, זה לא מנהג בכלל, אלא הנהגה טובה שקיבל על עצמו ולא מחייב אף אחד.
 

רוטטער

משתמש ותיק
אתה בוודאי צודק אבל מה שאביך מזמר בכל שבת כחלק מהזמירות אין הרשות בידך להחליט שזהו איזה קבלה טובה וד"ל
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוטטער אמר:
אין לנו אלא מה שעשו אבותינו ואוי להם לאנשים שיחליטו איזה מנהג מחייב ואיזה לא.זה שאבי למד לדוג' 
זה שאבי למד לדוג' בישיבת טלעז ושם נהגו כך. זה לא מחייב אותי כמסורת. וזה פשוט וברור. 
 

חימקו

משתמש ותיק
רוטטער אמר:
אתה בוודאי צודק אבל מה שאביך מזמר בכל שבת כחלק מהזמירות אין הרשות בידך להחליט שזהו איזה קבלה טובה וד"ל

ודאי שזה לא מנהג מחייב מה לזמר ואם לזמר בכלל.
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואת האמת השאלה הזו נכונה לא דווקא בשבת אלא בכל מקום בו אנו נתקלים עם מנהגים שונים?
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
גם אם מנהג כלשהו לא מסתדר לך עדיין אין זה 'טמא'
צריך להיזהר בכ''ז שלא להיגרר לטירוף של רפורמת שינוי מנהגים לשמה
וד''ל
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתה צודק.
אבל זה דבר שאנו נתקלים ביום יום וכדאי שפעם אחד ננסה לעשות סדר.
 

בשלמא

משתמש ותיק
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
אין במנהגי ישראל טמא חלילה
כולם יסודותם בהררי קודש
והמשנה ידו על התחתונה ברוחניותו שלו ושל צאצאיו שיבואו אחריו
 

רוטטער

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
אין במנהגי ישראל טמא חלילה
כולם יסודותם בהררי קודש
והמשנה ידו על התחתונה ברוחניותו שלו ושל צאצאיו שיבואו אחריו
ובכל הדורות לא שינו את המון עם מנהגי אבותם ואלו ששינו מדעת עצמם צאצאיהם שינוי עוד יותר וכו' וד"ל
 
 

חימקו

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
אין במנהגי ישראל טמא חלילה
כולם יסודותם בהררי קודש
והמשנה ידו על התחתונה ברוחניותו שלו ושל צאצאיו שיבואו אחריו
דבריך נכונים, אך הוא שאל איך יודעים להבחין בין מנהג לבין הנהגה פרטית של אב המשפחה. 
 
 

סולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
אין במנהגי ישראל טמא חלילה
כולם יסודותם בהררי קודש
והמשנה ידו על התחתונה ברוחניותו שלו ושל צאצאיו שיבואו אחריו


אתה פשוט מתעלם ממציאות בשטח.
פעם בחייך דנת בנושא של מנהגים? פעם חשבת להבין מהו מקורם?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
חלק גדול מהדברים כאן אינו מנהג.
עמידה ישיבה בקידוש, סוגיא הלכתית של קביעות סעודה ומנגד כמקבל פני מלך וכו' ספק גדול אם מנהג מכריע בזה, אלא במקום שכך מנהג כל הקהילה שזה מכריע גם כנגד הלכה לעיתים.
בציעת הפת, רמ"א, ודרך אחרת ע"פ האר"י והכל ע"פ סוד, מסתמא לא מחייב המנהג בזה, ומי שישנה לדברי האר"י אינו עובר על המנהג, ולהיפך.
מזמור לדוד ג' פעמים, אולי הנהגה יפה, אך מסתמא לא מגיע לגדר מנהג, וכנ"ל איזה זמירות בשבת.
לאכול דג בסעודה ג' (ואצל רבים בכל ג' סעודות) מסתמא נחשב מנהג, שכך נהגו ישראל לכבד את השבת. וההבחנה בין מנהג לדבר שאינו מגיע לגדר זה צריכה עיון ופעמים רבות קשה להכריע בזה. בין מנהג למחלוקת הלכתית החילוק ברור הרבה יותר.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
סולם אמר:
יום השבת עמוס במנהגים שונים ומשונים.
ה"ה לימות החול.
סולם אמר:
השאלה האם יש איזה שהוא גדר מסוים על מה חשוב להקפיד.
מה שמקרב אותך יותר להקב"ה ודאי חשוב מאד.
סולם אמר:
ואם רוצים לשנות האם זה מסובך הילכתית?
זה השאלה היותר גדולה, ויש בזה כללים ברורים.
כי דבר טוב שנהג בו אדם, בדר"כ צריך התרת נדרים להתירו. וכמו בכל דבר אחר יש מחלוקות בים הפוסקים מה נחשב מנהג, ומה הוא מנהג של שטות, ובכל דבר לגופו צריך לשאול מורה הוראה.
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
חלק גדול מהדברים כאן אינו מנהג.
עמידה ישיבה בקידוש, סוגיא הלכתית של קביעות סעודה ומנגד כמקבל פני מלך וכו' ספק גדול אם מנהג מכריע בזה, אלא במקום שכך מנהג כל הקהילה שזה מכריע גם כנגד הלכה לעיתים.
בציעת הפת, רמ"א, ודרך אחרת ע"פ האר"י והכל ע"פ סוד, מסתמא לא מחייב המנהג בזה, ומי שישנה לדברי האר"י אינו עובר על המנהג, ולהיפך.
מזמור לדוד ג' פעמים, אולי הנהגה יפה, אך מסתמא לא מגיע לגדר מנהג, וכנ"ל איזה זמירות בשבת.
לאכול דג בסעודה ג' (ואצל רבים בכל ג' סעודות) מסתמא נחשב מנהג, שכך נהגו ישראל לכבד את השבת. וההבחנה בין מנהג לדבר שאינו מגיע לגדר זה צריכה עיון ופעמים רבות קשה להכריע בזה. בין מנהג למחלוקת הלכתית החילוק ברור הרבה יותר.
מה שונה לשיר ג' פעמים 'מזמור לדוד', מלהקפיד לאכול דגים.
על שניהם מובא עניינים בספרים?
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
סולם אמר:
יום השבת עמוס במנהגים שונים ומשונים. כל משפחה מגיעה עם העבר שלה. (ניצולי שואה, עולים, חוזרים בתשובה..) יש המון מנהגים שאנשים עושים. השאלה האם יש איזה שהוא גדר מסוים על מה חשוב להקפיד. מה סתם מנהג שהגיע מאיזה שהוא חלום (יש המון כאלו.... עי' טעמי המנהגים). ואם רוצים לשנות האם זה מסובך הילכתית?
תודה 
גם במנהגים שהם בלי שום טעם וריח ואין שום בעיה הלכתית לשנותם, למשל מאכלים מסויימים או שירים מסויימים או מנגינות מסויימות, ראוי לא לשנות יותר מדי ממה שנהגו אצל ההורים [ובמקרה של בעלי תשובה, לא לשנות ממה שנהוג אצל רבותיו/אצל רוב הציבור החרדי]. אדם צריך להרגיש שהוא חלק משלשלת הדורות של עם ישראל ולא איזה עלה שעף ברוח, ולמרות שאין בזה הגיון, המציאות היא שבדרך כלל מי שאוכל את התפריט שאכלו אצל הסבתא שלו ושר זמירות במנגינה של סבא רבה שלו מתחזקת אצלו ההרגשה הזו.

[עריכה:] אבל לחשוב שיש טעם ע"פ קבלה לאכילת מאכל כזה או אחר, בלי מקור מבוסס ורק משום שכך נהגו, הוא דבר גרוע יותר מאשר לשנות את כל המנהגים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
סולם אמר:
אתה פשוט מתעלם ממציאות בשטח.
פעם בחייך דנת בנושא של מנהגים? פעם חשבת להבין מהו מקורם?
כן ידידי עסקתי גם עסקתי.

משום מה מתקבל הרושם שאתה בא לפקפק ולבעוט!!!
עכשיו עליך להוכיח שלא
 

רוטטער

משתמש ותיק
סולם אמר:
בשלמא אמר:
סולם אמר:
איך מבדילים בין הטמא לטהור?
אין במנהגי ישראל טמא חלילה
כולם יסודותם בהררי קודש
והמשנה ידו על התחתונה ברוחניותו שלו ושל צאצאיו שיבואו אחריו


אתה פשוט מתעלם ממציאות בשטח.
פעם בחייך דנת בנושא של מנהגים? פעם חשבת להבין מהו מקורם?
זהו לא המדובר מה ש'בשלמא' כתב הוא דאפי' נניח דיש מנהגים דאינן מחייבים [דבאמת כל מנהגים מחייבים והמשנה וכו'] אפ"ה מנהגים אלו אינן טמיאים ופשוט.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יהיה טוב אמר:
יראתי בפצותי אמר:
חלק גדול מהדברים כאן אינו מנהג.
עמידה ישיבה בקידוש, סוגיא הלכתית של קביעות סעודה ומנגד כמקבל פני מלך וכו' ספק גדול אם מנהג מכריע בזה, אלא במקום שכך מנהג כל הקהילה שזה מכריע גם כנגד הלכה לעיתים.
בציעת הפת, רמ"א, ודרך אחרת ע"פ האר"י והכל ע"פ סוד, מסתמא לא מחייב המנהג בזה, ומי שישנה לדברי האר"י אינו עובר על המנהג, ולהיפך.
מזמור לדוד ג' פעמים, אולי הנהגה יפה, אך מסתמא לא מגיע לגדר מנהג, וכנ"ל איזה זמירות בשבת.
לאכול דג בסעודה ג' (ואצל רבים בכל ג' סעודות) מסתמא נחשב מנהג, שכך נהגו ישראל לכבד את השבת. וההבחנה בין מנהג לדבר שאינו מגיע לגדר זה צריכה עיון ופעמים רבות קשה להכריע בזה. בין מנהג למחלוקת הלכתית החילוק ברור הרבה יותר.
מה שונה לשיר ג' פעמים 'מזמור לדוד', מלהקפיד לאכול דגים.
על שניהם מובא עניינים בספרים?
זה ענין בעלמא, וזה דרך קיום מצות עונג שבת.
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
אבל לחשוב שיש טעם ע"פ קבלה לאכילת מאכל כזה או אחר הוא דבר גרוע יותר מאשר לשנות את כל המנהגים.
זכורני שיש ספר מה'בן איש חי' ובו ביאור על הפירות בדרך הקבלה וכותב שם להכין אגוזים לשבת עם כל הכוונות
 

יהיה טוב

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יהיה טוב אמר:
יראתי בפצותי אמר:
חלק גדול מהדברים כאן אינו מנהג.
עמידה ישיבה בקידוש, סוגיא הלכתית של קביעות סעודה ומנגד כמקבל פני מלך וכו' ספק גדול אם מנהג מכריע בזה, אלא במקום שכך מנהג כל הקהילה שזה מכריע גם כנגד הלכה לעיתים.
בציעת הפת, רמ"א, ודרך אחרת ע"פ האר"י והכל ע"פ סוד, מסתמא לא מחייב המנהג בזה, ומי שישנה לדברי האר"י אינו עובר על המנהג, ולהיפך.
מזמור לדוד ג' פעמים, אולי הנהגה יפה, אך מסתמא לא מגיע לגדר מנהג, וכנ"ל איזה זמירות בשבת.
לאכול דג בסעודה ג' (ואצל רבים בכל ג' סעודות) מסתמא נחשב מנהג, שכך נהגו ישראל לכבד את השבת. וההבחנה בין מנהג לדבר שאינו מגיע לגדר זה צריכה עיון ופעמים רבות קשה להכריע בזה. בין מנהג למחלוקת הלכתית החילוק ברור הרבה יותר.
מה שונה לשיר ג' פעמים 'מזמור לדוד', מלהקפיד לאכול דגים.
על שניהם מובא עניינים בספרים?
זה ענין בעלמא, וזה דרך קיום מצות עונג שבת.
כמדומני שלפחות אצל חסידים, מקפידים על דגים יותר בגלל ה'ענין', מאשר בגלל עונג שבת.

 
 
חלק עליון תַחתִית