אין מדקדקין בטעויותיה לכתחילה או בדיעבד

יהודי רציני

משתמש ותיק
באשכול אחר דנו בשאלה האם הדין המוזכר בירושלמי גבי קריאת מגילת אסתר
דאין מדקדקין בטעויותיה הוא באופן שכבר קרא כך אז אין מחזירין אותו,
או דאפילו לכתחילה יכול לקרוא שלא בדקדוק (במקום שאינו שיבוש גמור כמו נופל נפל, אלא בגוונא דהירושלמי ששינה מיהודים ליהודיים),

הרב הדרומאי טען בשם הג"ר מיכל פיינשטיין שדין זה הוא אפילו לכתחילה
דהיינו שהקורא במגילה אין ענין שידקדק להכין הקריאה היטב בטעויות כמו יהודים-יהודיים,
מכיון שדבר זה הוא חידוש גדול לטעמי ופשטות הירושלמי והרמב"ם וכו' נראה לא כך (וכן ראיתי שכתב הגר"ש דבליצקי שלכתחילה גם במגילה יש לדקדק היטב)
אשמח מאוד לשמוע ממי מחברי הפורום שאולי שמע כן מהג"ר מיכל פיינשטיין ויוכל להסביר לנו על מה התבסס במסקנה זו,
או אולי מאן דהו שמע בנידון זה שמועה אחרת.

מצ"ב קישור לאשכול שבו נידונה השאלה- https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=17691

 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
האם הדין ד'אין מדקדקין בטעויותיה' הוא אפילו לכתחילה?
הס כי לא להזכיר! הרי לדעה הראשונה בטור ובשו"ע (סימן תרץ) דין זה אמור בהחסרת מלים, וכי יעלה על הדעת שלכתחילה הוא?!
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יהודי רציני אמר:
האם הדין ד'אין מדקדקין בטעויותיה' הוא אפילו לכתחילה?
הס כי לא להזכיר! הרי לדעה הראשונה בטור ובשו"ע (סימן תרץ) דין זה אמור בהחסרת מלים, וכי יעלה על הדעת שלכתחילה הוא?!
כוונת הרב הדרומאי היתה מסתמא לפי הדעה השניה שלשיטתה יהיה פירוש הירושלמי דאין מדקדקין בטעויותיה אפילו לכתחילה,
רק אוסיף שגם בעיני פלא גדול הוא וכבר כתב הרב ליבי במערב באשכול ההוא ששמועה זו צע"ג, 
אך לגודל טענתו שכך שמע מהג"ר מיכל פיינשטיין ושלמד הסוגיה היטב אמרתי שכדאי לנסות ולברר היטב מה היו הדברים המדויקים
והאם אכן כך אמר הג"ר מיכל פיינשטיין. 
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יהודי רציני אמר:
כך שמע מהגר"מ פיינשטיין.
חיי ראשי, לא היה ולא נברא!
טעות שלי ששמתי את שמו בר"ת מסתמא הבנת שהכוונה לרב משה פיינשטיין,
או שגם על רב מיכל פיינשטיין הינך מכחיש כזו שמועה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יהודי רציני אמר:
האם הדין ד'אין מדקדקין בטעויותיה' הוא אפילו לכתחילה?
הס כי לא להזכיר! הרי לדעה הראשונה בטור ובשו"ע (סימן תרץ) דין זה אמור בהחסרת מלים, וכי יעלה על הדעת שלכתחילה הוא?!
לא מיירי בחיסר תיבה, אלא בשיבוש שמשנה המשמעות. ולכן סוברים הי"מ שמחזירין כה"ג, משום דכל ששינה המשמעות כאילו לא קרא ושוב הוי כחיסר בה תיבה. ובדעת השיטה הראשונה צריך לומר כשיטת הב"ח סימן תרצ"א.
אך עכ"פ הנדון כאן לפי הי"מ ולא לדעה הראשונה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
באשכול אחר דנו בשאלה האם הדין המוזכר בירושלמי גבי קריאת מגילת אסתר
דאין מדקדקין בטעויותיה הוא באופן שכבר קרא כך אז אין מחזירין אותו,
או דאפילו לכתחילה יכול לקרוא שלא בדקדוק (במקום שאינו שיבוש גמור כמו נופל נפל, אלא בגוונא דהירושלמי ששינה מיהודים ליהודיים),

הרב הדרומאי טען בשם הגר"מ פיינשטיין שדין זה הוא אפילו לכתחילה
דהיינו שהקורא במגילה אין ענין שידקדק להכין הקריאה היטב בטעויות כמו יהודים-יהודיים,
מכיון שדבר זה הוא חידוש גדול לטעמי ופשטות הירושלמי והרמב"ם וכו' נראה לא כך (וכן ראיתי שכתב הגר"ש דבליצקי שלכתחילה גם במגילה יש לדקדק היטב)
אשמח מאוד לשמוע ממי מחברי הפורום שאולי שמע כן מהגר"מ פיינשטיין ויוכל להסביר לנו על מה התבסס במסקנה זו,
או אולי מאן דהו שמע בנידון זה שמועה אחרת.

מצ"ב קישור לאשכול שבו נידונה השאלה- https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=17691
התוכל לציין לנו את ר' שריה? כי לא ידעתי מקומו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
שוב התבוננתי, דהנה בשו"ע סימן סא איתא דלא רק בקריאת שמע אלא אפילו בפסוקי דזמרה צריך לדקדק, ועי' בב"י בשם הרד"ק דבכל עת שאדם קורא בתורה ובנביאים ובכתובים צריך לדקדק כן, וא"כ לכאורה מגילה לא גרע.
אולם הנה גבי מצות דקדוק בקריאת שמע דילפינן לה מקראי יש לחקור אם הוא מצד הדין הכללי של דקדוק בשעת קריאת מקרא, או דהוא דין מסוים במצות קריאת שמע דבעיא דקדוק. ושמעתי בזה מר' יעקב שיף, שכשחמיו הרב מבריסק שמע פעם אחת את בתו רבקה שיף בנערותה קוראת ק"ש, אמר לה שאין לה לקרות קריאת שמע, אלא מיד לאחר הבוחר בעמו ישראל באהבה תאמר אמת ויציב, וכן במעריב. וביאר ר"י שיף, שהנראה לו שטעם הרב מבריסק היה, כיון ששמע שהיא אינה מדקדקת באותיות, והרי בקריאת שמע אינה חייבת, ואילו דקדוק באותיותיה הא אין הזמן גרמא, ולכן מוטב שלא תקרא. דבשלמא באיש שחייב בק"ש ודאי עליו לקרות אפילו אם לא יוכל לדקדק, אבל באשה שאינה חייבת למה לה ליכנס לביטול מצות דקדוק, עכ"ד. אבל מר' מיכל פיינשטיין שמעתי שהיה פשוט לו דדקדוק באותיותיה דק"ש הוא פרט במצות קריאת שמע, דצריך לקרות הפרשה בדקדוק, וכדילפינן לה מוהיו הדברים האלה. ולפי דבריו אשה שאינה חייבת בק"ש הוא הדין שאם קוראת אינה חייבת לדקדק.
אך עכ"פ גבי מגילה כיון דליכא קרא דוהיו הדברים האלה, גם אינימא דצריך לדקדק בה דלא גרע משאר קריאות במקרא, מיהו אין זה דין במצות קריאת המגילה, אלא הוא דין בפני עצמו דכל קריאה בתורה צריך לדקדק בה. וממילא בכל מה שנוגע לענין מצות קריאת המגילה אין כאן שום גריעותא. ונפקא מינה, במי שבא לשמוע קריאת המגילה, ויש לו ב' אופנים, או לשמוע מן המדקדק או מזה שאינ מדקדק, דנראה פשוט דמצות דקדוק האמורה בכל קורא בתורה אינה שייכת להשומע רק להקורא, ומצד קריאת המגילה הלא נתבאר דאין שום מעליותא במה דשומע קריאה מדוקדקת, על כן מה שירצה יעשה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ולפי כל מה שנתבאר, לא קשיא מידי מה שתמהתי על הקונטרס הנ"ל, כיון דהקורא לכתחילה צריך לדקדק. אך עכ"פ לענין מצות קריאת מגילה אפילו לכתחילה אין צריך לדקדק.
ומיהו לפי זה לעשות עסק מדקדוק בקריאת המגילה יותר מדקדוק בקריאת התורה- אינו אלא טעות.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
באשכול אחר דנו בשאלה האם הדין המוזכר בירושלמי גבי קריאת מגילת אסתר
דאין מדקדקין בטעויותיה הוא באופן שכבר קרא כך אז אין מחזירין אותו,
או דאפילו לכתחילה יכול לקרוא שלא בדקדוק (במקום שאינו שיבוש גמור כמו נופל נפל, אלא בגוונא דהירושלמי ששינה מיהודים ליהודיים),

הרב הדרומאי טען בשם הגר"מ פיינשטיין שדין זה הוא אפילו לכתחילה
דהיינו שהקורא במגילה אין ענין שידקדק להכין הקריאה היטב בטעויות כמו יהודים-יהודיים,
מכיון שדבר זה הוא חידוש גדול לטעמי ופשטות הירושלמי והרמב"ם וכו' נראה לא כך (וכן ראיתי שכתב הגר"ש דבליצקי שלכתחילה גם במגילה יש לדקדק היטב)
אשמח מאוד לשמוע ממי מחברי הפורום שאולי שמע כן מהגר"מ פיינשטיין ויוכל להסביר לנו על מה התבסס במסקנה זו,
או אולי מאן דהו שמע בנידון זה שמועה אחרת.

מצ"ב קישור לאשכול שבו נידונה השאלה- https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=17691
התוכל לציין לנו את ר' שריה? כי לא ידעתי מקומו.
בהסכמה לקונטרס שעליו הדיון ז"ל-
"כי הרי הקריאה בתוה"ק ובמגילה גם
במקום שמשגה כזה אינו מעכב, אבל עכ"פ
לכתחילה צריך מאד לדקדק בכל דבר ודבר".

 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
באשכול אחר דנו בשאלה האם הדין המוזכר בירושלמי גבי קריאת מגילת אסתר
דאין מדקדקין בטעויותיה הוא באופן שכבר קרא כך אז אין מחזירין אותו,
או דאפילו לכתחילה יכול לקרוא שלא בדקדוק (במקום שאינו שיבוש גמור כמו נופל נפל, אלא בגוונא דהירושלמי ששינה מיהודים ליהודיים),

הרב הדרומאי טען בשם הגר"מ פיינשטיין שדין זה הוא אפילו לכתחילה
דהיינו שהקורא במגילה אין ענין שידקדק להכין הקריאה היטב בטעויות כמו יהודים-יהודיים,
מכיון שדבר זה הוא חידוש גדול לטעמי ופשטות הירושלמי והרמב"ם וכו' נראה לא כך (וכן ראיתי שכתב הגר"ש דבליצקי שלכתחילה גם במגילה יש לדקדק היטב)
אשמח מאוד לשמוע ממי מחברי הפורום שאולי שמע כן מהגר"מ פיינשטיין ויוכל להסביר לנו על מה התבסס במסקנה זו,
או אולי מאן דהו שמע בנידון זה שמועה אחרת.

מצ"ב קישור לאשכול שבו נידונה השאלה- https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=6&t=17691
התוכל לציין לנו את ר' שריה? כי לא ידעתי מקומו.
בהסכמה לקונטרס שעליו הדיון ז"ל-
"כי הרי הקריאה בתוה"ק ובמגילה גם
במקום שמשגה כזה אינו מעכב, אבל עכ"פ
לכתחילה צריך מאד לדקדק בכל דבר ודבר".
ולפי מה שנתבאר אין כוונתו מצד מצות קריאת המגילה, אלא מצד מצות דקדוק באותיותיה שנאמרה בכל קריאה במקרא. ונ"מ לענין השומע וכמשנ"ת.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יהודי רציני אמר:
גם על רב מיכל פיינשטיין הינך מכחיש כזו שמועה?
ניתוח העדות מביא לידי מסקנה ברורה כי עדות־כחש היא.
היו שם עמי עוד הרבה תלמידי חכמים שאפשר לברר אצלם את הדבר, וביניהם שני בניו ר' דוד ור' חיים.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
התוכל לציין לנו את ר' שריה? כי לא ידעתי מקומו.
בהסכמה לקונטרס שעליו הדיון ז"ל-
"כי הרי הקריאה בתוה"ק ובמגילה גם
במקום שמשגה כזה אינו מעכב, אבל עכ"פ
לכתחילה צריך מאד לדקדק בכל דבר ודבר".
ולפי מה שנתבאר אין כוונתו מצד מצות קריאת המגילה, אלא מצד מצות דקדוק באותיותיה שנאמרה בכל קריאה במקרא. ונ"מ לענין השומע וכמשנ"ת.


לצערי אני לא מבין מה אתה רוצה,
אם תוכל לעזור לנו לאשש את מה שאתה טוען ששמעת מר' מיכל פיינשטיין
(ושאצלי וכמו שאתה רואה גם אצל כל מי ששומע את דבריך הוא בגדר צע"ג במקרה הטוב)
ולבאר לנו את הסברו (לא את ההסבר שלך) בסוגיה, תבורך,
אם לא, מה טעם שתמשיך להעמיס עלי המצאות מדילך, תכתוב לנו מה הוא אמר וזהו, מה ביקשנו?
(וכי הגר"ש דבליצקי התכוון שגם בקה"ת זה דין בקורא ולא בשומע וזה עוד בלי להתייחס לעצם הפלפול המוזר שהנחתת עלינו הבוקר).

 
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ומיהו לפי זה לעשות עסק מדקדוק בקריאת המגילה יותר מדקדוק בקריאת התורה- אינו אלא טעות.

אף אחד לא עשה עסק יותר מקה"ת, 
ההיפך להדיא אמרתי שבקה"ת הדין חמור יותר כי בקה"ת אפילו להרמ"א גוערין בו בטעה גם במקום שאינו משנה משמעות (כמו יהודים יהודיים),
ואילו במגילה אפילו לדעה המחמירה בסי' תר"ץ מ"מ אין גוערין בטעה בטעות כמו יהודים יהודיים.
ורק דלענין לכתחילה פשוט שגם במגילה יש לדקדק וודאי שהשומע עדיף שישמע ממי שקורא בדקדוק וכמו בכל קה"ת,
הדברים פשוטים וכמו שכבר הוכחנו בכמה וכמה ראיות פשוטות (מהירושלמי, מהרמב"ם, ומעצם זה שכל הפוסקים לא דנו אלא על מקרה שטעה אבל אף אחד לא כתב לכתחילה אין צורך לדקדק והיא הראייה הפשוטה ביותר), ועל המחדש להביא ראייה!

ואם הייתה כוונתך לקונטרס אז לידיעתך הוא יוצא לאור מדי שבוע על כל פרשיות התורה וגם על המגילות.


 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
בהסכמה לקונטרס שעליו הדיון ז"ל-
"כי הרי הקריאה בתוה"ק ובמגילה גם
במקום שמשגה כזה אינו מעכב, אבל עכ"פ
לכתחילה צריך מאד לדקדק בכל דבר ודבר".
ולפי מה שנתבאר אין כוונתו מצד מצות קריאת המגילה, אלא מצד מצות דקדוק באותיותיה שנאמרה בכל קריאה במקרא. ונ"מ לענין השומע וכמשנ"ת.


לצערי אני לא מבין מה אתה רוצה,
אם תוכל לעזור לנו לאשש את מה שאתה טוען ששמעת מר' מיכל פיינשטיין
ולבאר לנו את הסברו (לא את ההסבר שלך) בסוגיה, תבורך,
אם לא, מה טעם שתמשיך להעמיס עלי המצאות מדילך, תכתוב לנו מה הוא אמר וזהו, מה ביקשנו?
(וכי הגר"ש דבליצקי התכוון שגם בקה"ת זה דין בקורא ולא בשומע וזה עוד בלי להתייחס לעצם הפלפול המוזר שהנחתת עלינו הבוקר).


למה אתה מטיל דופי?
אם אתה לא מבין לומדות, ננסה להסביר בפשטות.
אני טוען דבר פשוט מאד. הרי לקריאת שמע צריך ללמוד מפסוק שחייב לדקדק באותיותיה. מהו המקור אם כן לחיוב לדקדק במגילה?
אם יש חיוב כזה, אינו אלא מצד כל קורא בתורה נביאים וכתובים, וכמו שהביא הב"י בשם הרד"ק. אבל לא מצד חובת קריאת המגילה.
עד כאן ברור?

הלאה. אפשר לחדש נפקא מינה אם הוא מצד חובת קריאת המגילה, או מצד כל קורא במקרא. והנפקא מינה הוא לענין השומע, שיכול לשמוע בשני מקומות, אחד מהם מדקדק והשני לא. אם המצוה לדקדק היא מצד קריאת המגילה, הרי חייב לכתחילה לשמוע מאותו שמדקדק, כדי לקיים המצוה לכתחילה. אבל אם הוא מצד הקורא במקרא, הרי אינו מוטל על השומע אלא על הקורא, ואינו מעלה ולא מוריד ממי ישמע זה.

גם אם הנפקא מינה לא מוצאת חן בעיניך, עצם הסברא היא אמיתית וניתנת ליאמר.

התירוץ על דברי ר' שריה הוא רק לתפארת, שלא נשתמע כחולק עליו. אם אתה מתעקש שהוא התכוון מצד הלכות קריאת המגילה [למרות שכלל קריאת התורה וקריאת המגילה כאחד] אין לי בעיה עם זה.

אגב, הרב מבריסק ביאר על פי דברי הירושלמי לענין יהודים ויהודיים, שבמגילה כלל לא נאמר הדין קריאה של פרשה במקרא כמו בשאר קריאות, אלא הוא דין בפני עצמו של קריאה ופרסומי ניסא, ואין כאן כלל קיום של קריאת פרשה במקרא. וכעין זה בהלל של ליל הסדר. אם תרצה אביא את הדברים במלואם כפי מה שאני זוכר.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
ומיהו לפי זה לעשות עסק מדקדוק בקריאת המגילה יותר מדקדוק בקריאת התורה- אינו אלא טעות.

אף אחד לא עשה עסק יותר מקה"ת, 
מצוין. כי עושה רושם שאנשים חוששים שהדקדוק מגרע את המצוה של קריאת המגילה, וכיון שמצות קריאת המגילה חמורה יותר- יותר טורחים לדקדק בה. ולפי מה שנתבאר כל זה אינו אלא טעות, דמצד מצות קריאת המגילה אחת היא לי אם דקדק או לא.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב אני חוזר שאתה מעמיס כאן פלפולים מוזרים לגודל התעקשותך על דבריך,

בקה"ת צריך לדקדק לכתחילה? השומע ממי עדיף שישמע מבעל קורא שמדקדק או מאחד כזה שלא?
אז מ"ש מגילה, למען השם?

ההבדל היחיד הוא שמגילה קיל מקה"ת ובטעה אינו צריך לחזור דאין מדקדקין בטעויותיה (ובזה נחלקו שתי השיטות בסי' תר"ץ בפירושה).
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
שוב אני חוזר שאתה מעמיס כאן פלפולים מוזרים לגודל התעקשותך על דבריך,

בקה"ת צריך לדקדק לכתחילה? השומע ממי עדיף שישמע מבעל קורא שמדקדק או מאחד כזה שלא?
אז מ"ש מגילה, למען השם?
חשבתי שתבין לבד.
הפלפולים אינם מוזרים אלא ישרים בהחלט.
בקריאת התורה המצוה היא עצם קריאת הפרשה, וכיון שמצד קריאת הפרשה יש מצוה לקרותה בדקדוק ממילא גם השומע יש לו מעלה אם ישמע בדקדוק.
אבל בקריאת המגילה אין המצוה בקריאת הפרשה של מגילה. אלא הוא קריאה לפרסומי ניסא [וכמו שהגדירה גאון א' שליט"א- 'המצוה היא לספר המעשה של המגילה מתוך הכתב'], וזה מוכח בכמה סוגיות. ואף כי בהכרח מתקיים כאן גם קריאת הפרשה [אי לא נימא כדברי הרב מבריסק בזה]- וממילא צריך לדקדק לכתחילה מצד הקורא במקרא וכמ"ש הב"י בשם הרד"ק, אך אין זה נוגע לעיקר המצוה.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
ההבדל היחיד הוא שמגילה קיל מקה"ת ובטעה אינו צריך לחזור דאין מדקדקין בטעויותיה (ובזה נחלקו שתי השיטות בסי' תר"ץ בפירושה).
שוב. לדברי יש הבדל מהותי בין מגילה לקריאת התורה. שבקריאת התורה מצות הדקדוק הוא מצד מצות הקריאה, ובמגילה אינו אלא דין צדדי מצד קורא במקרא, וכמו כל אומר תהלים שצריך לדקדק.
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
לצערי פלפוליך מוזרים, דמ"ש אם המצווה היא בעצם הקריאה או משום פרסומי ניסא סו"ס יש לו מצווה לקרוא ולכן צריך לקרוא בדקדוק,
כמו שבקה"ת אין פסוק ובכל זאת צריך לקרוא בדקדוק כך גם במגילה לא צריך פסוק לזה.
אני חוזר שוב אם תביא את מה שאמר ר' מיכל, מה טוב,
אם לא עדיף לי בלי המצאות מעין אלו.

נ.ב. נחתום את הנושא כאן כי באמת כבר הגבתי מספיק לפלפולים מוזרים שלך, 
מה כ"כ קשה לך להביא לנו את מה שאמר ר' מיכל אם זה כתוב עמך בכתובים?
אולי כי ר' מיכל לא אמר כזה דבר? אני רק מעלה השערה..
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
לצערי פלפוליך מוזרים,
אני חוזר שוב אם תביא את מה שאמר ר' מיכל, מה טוב,
אם לא עדיף לי בלי המצאות מעין אלו.
אמרתי כבר מה שר' מיכל אמר בתורת דבר פשוט ללא ראיה.
וכמו כן הבאתי מה שאמר לענין דקדוק בקריאת שמע- ושנקט בזה דלא כגיסו ר' יעקב שיף.

בענין ההמצאה, יש לך הסבר אחר לזה שבק"ש צריך פסוק לחובת הדקדוק, ובמגילה למרות שאין פסוק חייבים לדקדק לדבריך?
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
לצערי פלפוליך מוזרים,
אני חוזר שוב אם תביא את מה שאמר ר' מיכל, מה טוב,
אם לא עדיף לי בלי המצאות מעין אלו.

נ.ב. נחתום את הנושא כאן כי באמת כבר הגבתי מספיק לפלפולים מוזרים שלך, 
מה כ"כ קשה לך להביא לנו את מה שאמר ר' מיכל אם זה כתוב עמך בכתובים?
אולי כי ר' מיכל לא אמר כזה דבר? אני רק מעלה השערה..
חי ראשו של @משה נפתלי...

יש עמי כתוב את השיעור של ר' מיכל, אולם זה לא מה שהוא בא לחדש, אלא זאת היתה ההנחה הפשוטה שלו.
אם אתה לא רוצה אל תאמין.
 
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
לצערי פלפוליך מוזרים,
אני חוזר שוב אם תביא את מה שאמר ר' מיכל, מה טוב,
אם לא עדיף לי בלי המצאות מעין אלו.

נ.ב. נחתום את הנושא כאן כי באמת כבר הגבתי מספיק לפלפולים מוזרים שלך, 
מה כ"כ קשה לך להביא לנו את מה שאמר ר' מיכל אם זה כתוב עמך בכתובים?
אולי כי ר' מיכל לא אמר כזה דבר? אני רק מעלה השערה..
חי ראשו של @משה נפתלי...

יש עמי כתוב את השיעור של ר' מיכל, אולם זה לא מה שהוא בא לחדש, אלא זאת היתה ההנחה הפשוטה שלו.
אם אתה לא רוצה אל תאמין.
אז עזוב, מכיון שלנו דבריך נשמעים מאוד מוזרים וכבר העירו בזה כמה וכמה מחו"ר,
ואין לנו כרגע דרך לדעת אם ר' מיכל אמר כזה דבר וא"כ מנין שאב זאת,
אולי נשאר בתיקו?
אתה תשמע שנה הבאה מגילה ממי שלא מדקדק ואנחנו נמשיך לדקדק היטב, וכמו בכל קה"ת,
והכל על מקומו יבוא בשלום.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
דרומאי אמר:
יהודי רציני אמר:
לצערי פלפוליך מוזרים,
אני חוזר שוב אם תביא את מה שאמר ר' מיכל, מה טוב,
אם לא עדיף לי בלי המצאות מעין אלו.

נ.ב. נחתום את הנושא כאן כי באמת כבר הגבתי מספיק לפלפולים מוזרים שלך, 
מה כ"כ קשה לך להביא לנו את מה שאמר ר' מיכל אם זה כתוב עמך בכתובים?
אולי כי ר' מיכל לא אמר כזה דבר? אני רק מעלה השערה..
חי ראשו של @משה נפתלי...

יש עמי כתוב את השיעור של ר' מיכל, אולם זה לא מה שהוא בא לחדש, אלא זאת היתה ההנחה הפשוטה שלו.
אם אתה לא רוצה אל תאמין.
אז עזוב, מכיון שלנו דבריך נשמעים מאוד מוזרים וכבר העירו בזה כמה וכמה מחו"ר,
ואין לנו כרגע דרך לדעת אם ר' מיכל אמר כזה דבר וא"כ מנין שאב זאת,
אולי נשאר בתיקו?
אתה תשמע שנה הבאה מגילה ממי שלא מדקדק ואנחנו נמשיך לדקדק היטב,
והכל על מקומו יבוא בשלום.
יש מכתב ידוע שהרב אברמסקי שאל את הרב מבריסק, מה לעשות בדברים שפעם בצעירותו היו פשוטים לו, והיום הוא מתחיל להסתפק בהם.
והרב מבריסק ענה לו שזה קורה גם לו, והכלל אצלו הוא שמה שהיה פשוט לו בחיי אביו ר' חיים שאור חכמתו היה מאיר עליו [זה בערך הלשון]- ברור לו שזוהי האמת, ואין להתייחס לספקות הנולדים אחר כך מחולשת הסברא.
אף אני כששמעתי כן מר' מיכל בתורת דבר פשוט זה היה נראה לי הגיוני ביותר, והאמת אומר שהצלחתם לטעת בי ספקות בנכונות הסברא. אבל הכלל הזה אני נוקט, שכל מה שהיה ברור לי בתורת דבר פשוט בעודי מתחמם לאורם של גדולי הדור הקודם אניחנו בפשיטותו ולא אסתפק עליו מסברא בעלמא.
ובענין הראיות שהבאתם, כבר ביארתי שהוא מצד קריאת המקרא ולא מצד קריאת המגילה.

אם אתה מטיל ספק בעצם אמירתו של ר' מיכל, אתה יכול לברר אצל בניו, בטוחני ששניהם זוכרים זאת היטב.


ולענין החקירה בענין דקדוק בקריאת שמע אם הוא דין במצות קריאת שמע או דין בפני עצמו, זכורני שמצאתי לתלות זאת במחלוקת ראשונים, ואחפש בל"נ.

ולענין חידושו של הרב מבריסק בקריאת המגילה שאין בה תורת דין קריאת הפרשה כלל, זכורני שאחד הראיות הם ממה שהמגילה שלנו פרשיותיה סתומות והרי במגילה בין הכתובים יש מסורת איזו פרשה פתוחה ואיזו סתומה, ועוד חילוקים. ועל זה כבר כתב הרב מבריסק בספרו שיש תורת דין כתיבה מצד מגילה שהיא דין בפנ"ע מכתיבת כתבי הקודש ע"ש באריכות. אך קשה, דא"כ נמצא דכשקורין המגילה אינו אלא כקורא דברים שבכתב בעל פה, שהרי אינה כתובה כתיקנה, וכדאיתא בתוספות ריש כל כתבי שכל שאינו כתוב כדינו הוי כקורא על פה, והיכי שרי. ומזה מוכרח שקריאת המגילה הוא קריאה בפני עצמה ואין בה תורת קריאת הפרשה כלל, דהוא קריאה לפרסומי ניסא. ועוד ראיה מהא דמבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה. ויש עוד ראיות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
יהודי רציני אמר:
אתה תשמע שנה הבאה מגילה ממי שלא מדקדק ואנחנו נמשיך לדקדק היטב, וכמו בכל קה"ת,
אני קורא בעצמי את המגילה ואיני מדקדק.
אך לכאורה לפמשנ"ת ראוי לדקדק כמו כל קורא תהלים. אא"כ נימא כהרב מבריסק שהבאתי.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ומיהו לפי זה לעשות עסק מדקדוק בקריאת המגילה יותר מדקדוק בקריאת התורה- אינו אלא טעות.
איש לא טען כזאת.

קריאת המגילה היא להוציא הרבים ידי חובתן, ובודאי חמירא טפי מהממלמל תהלים לעצמו.
 

קפלן

משתמש רגיל
בפשוטו הוא רק בדיעבד. שודאי יש מעלה בצורה תקנית.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
מצות דקדוק בקריאת שמע ילפינן לה מקראי.
מצות דקדוק בקריאת שמע – מצות חכמים היא, ואינה מצוה של תורה.
הא למדת, שהשמועה מפי רבי יעקב שיף – חלום באספמיא היא.
 
חלק עליון תַחתִית