(עוד שאריות מפורים) זה קלי ואנוהו בכסף של מתנות לאביונים

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עכשיו ראיתי בגליון פלאי התורה לפרשת תצוה - פורים קטע יפה כדלהלן:

זה קלי ואנוהו בכסף של מתנות לאביונים.PNG

ורציתי לשאול את הת"ח דפה, מה אכן הצד שלא להקפיד על זה לכה"פ לכתחילה, (כמדומני שלא מקובל גם אצל גדולים להקפיד על זה), ומה הסברא לחלק בין זה לדין זה קלי ואנוהו ב'טלית נאה'?

 
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
לכסף אין שום משמעות במצווה, המתנה היא ה'ממון', ולא ה'כסף'. [ולכן הדעה הרווחת שאפשר לעשות גם העברה בנקאית].
בניגוד לטלית שהיא החפץ שבו מתקיימת המצוה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב. גפנר אמר:
לכסף אין שום משמעות במצווה, המתנה היא ה'ממון', ולא ה'כסף'. [ולכן הדעה הרווחת שאפשר לעשות גם העברה בנקאית].
בניגוד לטלית שהיא החפץ שבו מתקיימת המצוה.
א. גם אם המצוה נעשה עם ה"ממונות שבכסף", אבל בודאי שהכסף הוא לכה"פ החפץ שהמצוה נעשית בו ממש, וזה בודאי לא גרע מהידור של שיראין נאין דס"ת,  ואפילו יותר מזה, גימוניות של זהב בלולב (סוכה ל"ו), ועיטור בכורים (שעיטרו את השור שעליו הביאו את הבכורים), דגדר זה הוא בהידורה של החפצא דמצוה, גם מחוץ לדבר המצוה עצמו. [יש מקומות שמובא בשם הגרח"ק שלפי דעת שיבולי הלקט יש ענין לעשות מעקה נאה, ויש מקומות שמביאים בשם הגרח"ק שאין צריך, (ואולי החילוק הוא שאין חיוב בזה, אבל יש לזה מקום על פי שבה"ל), ואולי ה"ה לעניננו אין חיוב, אבל יש מקום להידור כזה, וכמו שעשה הרב הנזכר בעלון], 
ב. כמדומני שיש מקום לכתחילה לתת כסף ממש ולא שוה כסף, וא"כ לכסף כן יש משמעות המצוה.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
אולי תלוי בשאלה האם יש להדר שהמטבע של הנותן תגיע בעצמה למקבל (כשנותן ע"י שליח או קופה של צדקה)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
אולי תלוי בשאלה האם יש להדר שהמטבע של הנותן תגיע בעצמה למקבל (כשנותן ע"י שליח או קופה של צדקה)
שאלתי את הגרח"ק שליט"א על זה, ואמר לי שאין מקום להידור כזה כלל, וכן הוא עצמו אינו מקפיד על זה כלל. (ואולי יש חולקים, ולא שמעתי, וידעתי שיש נוהגים כך מדעתם, אבל זה לא ראיה כלל, כי יש הרבה 'חומרות כביכול' שאנשים המציאו לעצמם, כי חשבו שיש ענין בזה, ואם היו מעיינים בסוגיא לעומקו היו רואים שממש אין ענין בזה כלל וכלל. (ומסתמא יקבלו שכר על הרצון וההשתדלות לקיים את המצוה באופן הכי טוב גם אם לא הוסיפו כלום).
 
 

הכהן

משתמש ותיק
עכשיו יש לדון, מה ה'חפצא' של המצוה, המעות שיצאו מיד הנותן או המעות שמגיעות ליד המקבל
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
עכשיו יש לדון, מה ה'חפצא' של המצוה, המעות שיצאו מיד הנותן או המעות שמגיעות ליד המקבל

אם אכן כולם היו מהדרים בהידור הנ"ל, לא היינו צריכים לדון בזה, שהרי כל הכסף שבקופה הוא כסף "מהודר".
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
עכשיו ראיתי בגליון פלאי התורה לפרשת תצוה - פורים קטע יפה כדלהלן:

זה קלי ואנוהו בכסף של מתנות לאביונים.PNG

ורציתי לשאול את הת"ח דפה, מה אכן הצד שלא להקפיד על זה לכה"פ לכתחילה, (כמדומני שלא מקובל גם אצל גדולים להקפיד על זה), ומה הסברא לחלק בין זה לדין זה קלי ואנוהו ב'טלית נאה'?
זה אינו מצד הדין, אלא מצד הרגשת חיבוב המצוה. ורחמנא ליבא בעי.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ורציתי לשאול את הת"ח דפה, מה אכן הצד שלא להקפיד על זה לכה"פ לכתחילה, (כמדומני שלא מקובל גם אצל גדולים להקפיד על זה), ומה הסברא לחלק בין זה לדין זה קלי ואנוהו ב'טלית נאה'?
ב. גפנר אמר:
לכסף אין שום משמעות במצווה, המתנה היא ה'ממון', ולא ה'כסף'. [ולכן הדעה הרווחת שאפשר לעשות גם העברה בנקאית].

בניגוד לטלית שהיא החפץ שבו מתקיימת המצוה.
יושב אוהלים אמר:
א. גם אם המצוה נעשה עם ה"ממונות שבכסף", אבל בודאי שהכסף הוא לכה"פ החפץ שהמצוה נעשית בו ממש, וזה בודאי לא גרע מהידור של שיראין נאין דס"ת,  ואפילו יותר מזה, גימוניות של זהב בלולב (סוכה ל"ו), ועיטור בכורים (שעיטרו את השור שעליו הביאו את הבכורים), דגדר זה הוא בהידורה של החפצא דמצוה, גם מחוץ לדבר המצוה עצמו. [יש מקומות שמובא בשם הגרח"ק שלפי דעת שיבולי הלקט יש ענין לעשות מעקה נאה, ויש מקומות שמביאים בשם הגרח"ק שאין צריך, (ואולי החילוק הוא שאין חיוב בזה, אבל יש לזה מקום על פי שבה"ל), ואולי ה"ה לעניננו אין חיוב, אבל יש מקום להידור כזה, וכמו שעשה הרב הנזכר בעלון], 

ב. כמדומני שיש מקום לכתחילה לתת כסף ממש ולא שוה כסף, וא"כ לכסף כן יש משמעות המצוה.
הכהן אמר:
אולי תלוי בשאלה האם יש להדר שהמטבע של הנותן תגיע בעצמה למקבל (כשנותן ע"י שליח או קופה של צדקה)
 
בית שמואל סימן כח סק"ז

ואפשר דוקא אם גזל ממנה חפץ אז י"ל דידי שקלתי אבל אם גזל ממנה מעות דומה לחוב וא"י לומר דידי שקלתי 
בית שמואל סימן כח ס"ק כו

מיהו י"ל דוקא כשלקח כבר מעות ריבי' ממנה מקדש בו בזה ס"ל לריטב"א דמקודשת אף על גב ר"ק יוצא בדיינים מ"מ יכול לקדש בו לא יהא שהוא חייב לה ולא אמר כנסי סלע שאני חייב לך דהיא מקודשת וכן י"ל אם גזל ממנה מעות ומקדש בו ולא אמר לה שהוא מחזיר גזל שלה דהיא מקודשת אבל אם לקח ממנה איזה חפץ בריבית ומקדש בו י"ל דאינה מקודשת די"ל דידי שקלתי 
תוספות מסכת בבא מציעא דף כט עמוד א
והוי שואל עלייהו - תימה דהוה ליה למימר והוה לוה עלייהו ואם נאמר דאם באו בעלים קודם שהוציאם חייב להחזיר אותם מעות עצמם ולא אחרים הוה א"ש דקרי ליה שואל אך אי אפשר לומר כן דבפרק המפקיד (לקמן דף מג.) פריך אי נאנסו חייב מאי אריא הוציא כי לא הוציא נמי והשתא אי חייב להחזיר הן עצמן כשיתבע הגזבר אם כן לא קנאם השולחני בשלא הוציאם ולא מעל כדאמר פרק השואל (לקמן דף צט.) לא בקע בו לא מעל כיון שהמשאיל יכול לחזור בו וא"כ מאי פריך כי לא הוציא נמי אלא ודאי אפילו אם אותן המעות עדיין בעין אין צריך להחזיר הן עצמן 


יעיינו נא החכמים...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
זאת ועוד אמר:
בית שמואל סימן כח סק"ז...
...

יעיינו נא החכמים...
יואיל נא מעכ"ת בטובו לזכות את הרבים ולסכם בקיצור מה יוצא לענייננו מתוך הדברים שציטט.
 
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
זאת ועוד אמר:
בית שמואל סימן כח סק"ז...
...

יעיינו נא החכמים...
יואיל נא מעכ"ת בטובו לזכות את הרבים ולסכם בקיצור מה יוצא לענייננו מתוך הדברים שציטט.

להבנתי הדלה, העולה מתוך הדברים הוא, שאין משמעות במעות לכסף עצמו, אלא אך ורק לשוויים, ומסתבר שלפי זה אין טעם ליופי המעות.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אם הגיעו כאן למסקנא ד'נוי מצוה' היינו דוקא בדבר השייך לעצם המצוה - מהי התועלת ברימונים ותפוחים המשתלשלים מן הסכך?
 

עוגן

משתמש ותיק
המצוה היא ישיבת סוכה, והנוי מפאר ומשביח את הישיבה. (יותר נחמד לשבת בסוכה יפה מאשר בסוכה לא יפה).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ר' '@עוגן', לו יהי.
מי מהכותבים כאן הי' מוכן להתגורר בדירה שמתקרתה משתלשלים רימונים ותפוחים, ועוד לכנותה 'דירה נאה'?
 

זאת ועוד

משתמש ותיק
ובכל מקרה, הסיפור יפה מאוד, והשאלה היתה מצד הדין ולא מצד רגש היהודי למצוה
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ר' '@עוגן', לו יהי.
מי מהכותבים כאן הי' מוכן להתגורר בדירה שמתקרתה משתלשלים רימונים ותפוחים, ועוד לכנותה 'דירה נאה'?

הנוי שבסוכה אינו אמור להיות דומה לנוי דירה של כל השנה, אלא נוי של בית חתנות, עם תזכורות לאופי השמחה הקשורה, לתחת התפוח עוררתיך וכדומה.

ולדוגמא בעלמא, כמו כשעורכים יום הולדת אין עושין נוי דירה אלא בלונים וזיקוקים וכיו''ב מענינים המשמחים.

 ומעודי נפלאתי, מילא חב''ד ועניינים גבוהים, אך בית בריסק, על מה ולמה נמנעים מהידור שמפורש בברייתא?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לגופה של שאלת פותח האשכול, אפשר לדון גם מצד ''כל חלב לה' ''.
אם המציאות אצל האדם שכשמעניק כסף כמתנה יקפיד על שטר חדש [יש שמצוי אצלם בדמי חנוכה וכיו''ב] א''כ לא גרע מתנות לאביונים.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אם הגיעו כאן למסקנא ד'נוי מצוה' היינו דוקא בדבר השייך לעצם המצוה - מהי התועלת ברימונים ותפוחים המשתלשלים מן הסכך?


זה קושי' על הגמרא במסכת סוכה.

והקושי' על דירה נאה.
י"ל כאן זו דירת עראי.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
לבי במערב אמר:
אם הגיעו כאן למסקנא ד'נוי מצוה' היינו דוקא בדבר השייך לעצם המצוה - מהי התועלת ברימונים ותפוחים המשתלשלים מן הסכך?


זה קושי' על הגמרא במסכת סוכה.

והקושי' על דירה נאה.
י"ל כאן זו דירת עראי.
אי משו''ה אפ''ל שבעבר זה היה נוי מקובל.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
לדעת החז"א כל המטבעות שלנו בגדר שטרות שאין גופן ממון וא"כ אולי אין בזה חפצא של מצווה.
ואף לולי סברה זו לא נראה שיש חפצא של מצווה במתנות לאביונים בפרט לפוסקים שאפשר להביא צ'ק או העברה בנקאית.כמו שהובא לעיל מהרב גפנר.
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
הכהן אמר:
עכשיו יש לדון, מה ה'חפצא' של המצוה, המעות שיצאו מיד הנותן או המעות שמגיעות ליד המקבל

נידון מעניין.
אולי תלוי בשאלה של מתנות לאביונים באמצעות כרטיס אשראי (שמגיע ליד האביון היום, ויוצא מידי הנותן עוד חודש).
[איני זוכר כרגע מראי מקומות, אבל ראיתי בזה בעבר פולמוס שלם].
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
ציטוט לדעת החז"א כל המטבעות שלנו בגדר שטרות שאין גופן ממון וא"כ אולי אין בזה חפצא של מצווה.

במחילה. נפל בדבריך טעות
ואדרבה החזו"א עמל בספרו [כמדומה חו"מ סימן טז]
לבאר שאין לכסף דידן דין שטרות אלא כסף ממש
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
שפת אמת מסכת שבת דף קלג עמוד ב
ובקולמוס נאה משום דהכתיבה עצמה נמי מצוה היא צריך לעשות באופן מהודר אף על פי שאין ניכר ההידור אחר הכתיבה כנ"ל:

אולי אפשר לפרש שה"קולמוס נאה" זה קולמוס שכותב יפה
 
חלק עליון תַחתִית