האם קבלו ישראל מהתחלה לתת מתנות לאביונים

ב. גפנר

משתמש ותיק
זו שאלה שבטוח עומדים עליה, אם כי בחיפוש קל לא מצאתי. אשמח אם מישהו יפנה אותי למקור שמדבר על זה.
בהתחלה כתוב (ט, יט) : עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֘ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁל֥וֹחַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ: 
ולא כתוב 'ומתנות לאביונים'.
ולאחר מכן כתוב (ט, כב): כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים: 

אמור נא מדוע ועל מה?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הרמב"ן מפרש שמה שכתוב בתחילה שהיהודים הפרזים עשו ימי משתה ושמחה וכו'
הכוונה שעשו זאת בשנה הראשונה מעצמם וללא תקנת מרדכי ומחמת שמחתם בהצלתם. ומן הסתם יש עוד פרשנים שמפרשים כך
וממיילא מובן שסעודה ומשלוח מנות הוא ענין טבעי של שמחה ועשו זאת מעצמם אבל לא מתנות לאביונים
ואחר כן הגיע מרדכי ועשה זאת לתקנה קבועה ותיקן גם לשמח את האביונים במתנות
 

דבש לפי

משתמש ותיק
כמדומני שראיתי או שמעתי שבשנה הראשונה מתוך האחוה שבאה על ידי הצרה לא היו אביונים שאין להם חברים שייתנו להם משלוחי מנות, אבל לדורות חיישינן שלא תמיד יש לאביון חברים (כדכתיב "כל אחי רש שנאוהו") ולכן היה צריך לתקן שייתנו גם מתנות לאביונים.
 

הצבי

משתמש ותיק
עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון]
 

חריף ובקי

משתמש רגיל
הצבי אמר:
עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון]
כעי"ז כ' בדרושים נחמדים ממהר"ם שיף שהודפס בסוף מס' חולין
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
ב. גפנר אמר:
זו שאלה שבטוח עומדים עליה, אם כי בחיפוש קל לא מצאתי. אשמח אם מישהו יפנה אותי למקור שמדבר על זה.
בהתחלה כתוב (ט, יט) : עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים הַפְּרָזִ֗ים הַיֹּשְׁבִים֘ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁל֥וֹחַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ: 
ולא כתוב 'ומתנות לאביונים'.
ולאחר מכן כתוב (ט, כב): כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵא֣וֹיְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁל֤וֹחַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיוֹנִֽים: 

אמור נא מדוע ועל מה?
אחרי שהשיבו יפה על שאלתך, יש להוסיף להעיר כעין זה שבתחילה עשו שמחה ומשתה ולבסוף תיקנו משתה ושמחה, ומסתמא יש דברים בגו.
 
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
אחרי שהשיבו יפה על שאלתך, יש להוסיף להעיר כעין זה שבתחילה עשו שמחה ומשתה ולבסוף תיקנו משתה ושמחה, ומסתמא יש דברים בגו.

הערה יפה.
לכאו' הביאור שבשנה הראשונה ה'שמחה' פרצה מאליה על עצם הישועה, ועשו משתה לרגל השמחה.
ואילו לאחר מכן תקנו לעשות 'משתה' בכדי לעורר את ה'שמחה'.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הצבי אמר:
עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון]

בפסוק השני גם כתוב "אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב"
 

הצבי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הצבי אמר:
עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון]

בפסוק השני גם כתוב "אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב"
דקדקתי בלשוני שבעשיית החג לא כתוב לעשות יו''ט אלא רק יום משתה ושמחה ודו''ק
 

הצבי

משתמש ותיק
הצבי אמר:
יושב אוהלים אמר:
הצבי אמר:
עי' בטעמא דקרא להגרח''ק שמפרש ע''פ מה דאיתא שבתחילה עשו אותו כיו''ט לאיסור מלאכה [עי' בפסוק שבפעם השני' לא כתוב לעשות יום טוב רק בפעם הא'] וממילא לא הי' אפשר ליתן מתנות, ובאמת הוא נתקן רק משם ואילך כשביטלו את האיסור מלאכה. [מהזיכרון]

בפסוק השני גם כתוב "אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב"
דקדקתי בלשוני שבעשיית החג לא כתוב לעשות יו''ט אלא רק יום משתה ושמחה ודו''ק
הלא הגמ' במגילה ד''ה ע''ב מדייקת כן את הפסוק
 
חלק עליון תַחתִית