פורים דפרזים ודשושן


פותח הנושא
דרומאי
הודעות: 3805
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 891 פעמים
קיבל תודה: 826 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי דרומאי » 23 פברואר 2021, 12:42

קבלתי מת"ח אחד

הנה בפורים מצינו שחלוקין בו פרזים ממוקפין, שהפרזים פורים שלהן בי"ד, והמוקפין בט"ו. ומפשטות המגילה נראה, שעיקר החילוק היה בין שושן לכל העולם כולו, שבכל העולם לא נקהלו היהודים אלא בי"ג, ונחו בי"ד, ואילו בשושן ביקשה אסתר שינתן גם מחר לעשות כדת היום, והרגו היהודים עוד שלש מאות איש, ונחו רק בט"ו. והדבר תמוה להבין, וכי מפני שבשושן הוצרכו למלחמה עוד יום אחד נשתנה יום הפורים שלהן, ולא עוד אלא שעשו זכר לנס זה לדורות בכל המוקפין מימות יהושע בן נון [עי' ר"ן ריש מגילה], וש"מ שהיה כאן נס מיוחד שראוי לעשות לו זכרון לדורות, ולכאורה היינו אותו נס ההצלה שבכל העולם כולו, ורק שבשושן מתוך שהיו בו אויבים מרובים הוצרכו למלחמה עוד יום אחד.

 ונראה בזה, דהנה בשבת דף י"ב אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולן ואשמעינן לי קלא דסנוותי, ומיירי בהריגת כנים. וביאר בהגהות ראמ"ה דקמ"ל דלא נימא דההיתר בהריגת כינה בשבת משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דאינו הורגן אלא משום שמצערין אותו, קמ"ל רב נחמן קטולן ואשמען לי קלא דסנוותי, והיינו שאף שאיכא צורך בעצם ההריגה והוי מלאכה הצריכה לגופה אפ"ה מותר. ומבואר דיש ב' פנים בהריגת השונאים, אופן אחד שאינו הורגן אלא כדי להנצל מהצער שמצערין אותו, ובזה הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואופן הב' שהוא שונא אותם כל כך עד שנהנה מעצם ההריגה ושמיעת קול מיתתם- ובזה הוי מלאכה הצריכה לגופה.
 ולענין הריגת הגוים בפורים, הרי מפורש במגילה אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם, והיינו שעיקר הספרים השניים היה רק להקהל ולעמוד על נפשם, דעיקר ההריגה היה כדי להנצל מהצרים אותם. והנה איתא במדרש די"ג באותה שנה בשבת היה, ולא תיקשי איך הרגו היהודים בשבת ולא חששו לחילול שבת, חדא דהא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי לא הרגום מפני השנאה אלא כדי שלא יהרגום, ועוד הא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה.
 אך הנה גבי שושן שהרגו גם ביום י"ד כתיב ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ, ונראה דבאמת כל הצרים אותם כבר הרגו ביום י"ג וכמו בשאר מדינות המלך, ומיהו אותם שלא היו צרים אותם ממש, אלא היו עמלקים בעלמא שאין בדעתם להרוג ישראל, ואותם לא יכלו להרוג ביום י"ג, דהא הוי שבת, והרי אין כאן סכנה שנתיר משום פקוח נפש. ועוד אין לומר דהוי מלאכה שא"צ לגופה, דעיקר הריגת הגוים שאינם צרים אותם אינו להצלה מסכנה, אלא מפני השנאה, וכדכתיב הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, והיינו שהנך עמלקים שנאו אותם מרדכי ואסתר וסיעתם שנאה גדולה, וא"כ הויא הריגתם מלאכה הצריכה לגופה ואסור בשבת. על כן ביקשה אסתר מאת המלך שינתן גם מחר לעשות כדת היום, כדי שיוכלו להרוג שונאי ה' העמלקים אותן שאין חשש סכנה אם לא יהרגום.
 והלא הדברים מדוקדקים היטב בקראי, ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם, ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם, דגבי שאר מדינות המלך כתיב נקהלו ועמד על נפשם, שלא נקהלו אלא להנצל מאויביהם, אבל גבי יהודים שבשושן כתיב רק ויהרגו בשושן ג' מאות איש, והיינו שהרגו לשם הריגה ובבחינת אשמען לי קלא דסנוותי. 
 ונמצא לפי זה שמה שלא נחו היהודים אשר בשושן עד יום ט"ו הוא מפני שהיו במדרגה גבוהה של תכלית שנאה שנאתים, ולא הספיק להם להנצל מהסכנה בהריגת הצרים אותם, ולכן שפיר קבעו לדורות פורים בפני עצמו לזכר אותו הנס, שהיה בדרגה גבוהה יותר של שנאת הרע.
 ונראה עוד בזה, שסיבת החילוק בין שאר מדינות המלך לשושן הוא החילוק בחטאם ובתיקונו. דהנה במגילה דף י"ב שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אמרו לו אמור אתה אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו. והנה לדברי ר' שמעון בר יוחאי היה חטאם מפני שהשתחוו לצלם, והרי לא עשו אלא לפנים דהיינו מיראה, ונמצא שחטאם היה שיראו מנבוכדנצר שאמר (דניאל ג) בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא, ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא, והיה להם למסור נפש כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה. ועל כן היה עונשם שיגזרו עליהם מיתה כדי ליראם, ועי"ז עשו תשובה ונתבטלה הגזרה, אך תיקון חטאם היה במה שלא יראו מהגוים והלכו למלחמה להרגם, ונעשה להם נס שאיש לא עמד בפניהם. אבל בשושן שחטאו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, והיינו שנכשלו באהבת רשעים, היו צריכים תיקון יותר גדול, ולכן תיקונם היה במה שהרגו הרשעים מתוך שנאה אמיתית ולא רק כדי לעמוד על נפשם.
 ונראה שאלו ב' הבחינות בפורים הם ארור המן וברוך מרדכי, דארור המן הוא שנאת הרע, וברוך מרדכי הוא ההצלה מהגזרה. והמדרגה של עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הוא, שמגיע לדרגה שאף מה ששמח על ההצלה אינו מפני שמחת ההצלה גרידא, אלא משום מפלת הרשעים. 


אור זורח
הודעות: 1835
הצטרף: 07 פברואר 2021, 13:15
נתן תודה: 1377 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי אור זורח » 25 פברואר 2021, 23:15

דרומאי כתב:
23 פברואר 2021, 12:42
קבלתי מת"ח אחד

הנה בפורים מצינו שחלוקין בו פרזים ממוקפין, שהפרזים פורים שלהן בי"ד, והמוקפין בט"ו. ומפשטות המגילה נראה, שעיקר החילוק היה בין שושן לכל העולם כולו, שבכל העולם לא נקהלו היהודים אלא בי"ג, ונחו בי"ד, ואילו בשושן ביקשה אסתר שינתן גם מחר לעשות כדת היום, והרגו היהודים עוד שלש מאות איש, ונחו רק בט"ו. והדבר תמוה להבין, וכי מפני שבשושן הוצרכו למלחמה עוד יום אחד נשתנה יום הפורים שלהן, ולא עוד אלא שעשו זכר לנס זה לדורות בכל המוקפין מימות יהושע בן נון [עי' ר"ן ריש מגילה], וש"מ שהיה כאן נס מיוחד שראוי לעשות לו זכרון לדורות, ולכאורה היינו אותו נס ההצלה שבכל העולם כולו, ורק שבשושן מתוך שהיו בו אויבים מרובים הוצרכו למלחמה עוד יום אחד.

 ונראה בזה, דהנה בשבת דף י"ב אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולן ואשמעינן לי קלא דסנוותי, ומיירי בהריגת כנים. וביאר בהגהות ראמ"ה דקמ"ל דלא נימא דההיתר בהריגת כינה בשבת משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דאינו הורגן אלא משום שמצערין אותו, קמ"ל רב נחמן קטולן ואשמען לי קלא דסנוותי, והיינו שאף שאיכא צורך בעצם ההריגה והוי מלאכה הצריכה לגופה אפ"ה מותר. ומבואר דיש ב' פנים בהריגת השונאים, אופן אחד שאינו הורגן אלא כדי להנצל מהצער שמצערין אותו, ובזה הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואופן הב' שהוא שונא אותם כל כך עד שנהנה מעצם ההריגה ושמיעת קול מיתתם- ובזה הוי מלאכה הצריכה לגופה.
 ולענין הריגת הגוים בפורים, הרי מפורש במגילה אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם, והיינו שעיקר הספרים השניים היה רק להקהל ולעמוד על נפשם, דעיקר ההריגה היה כדי להנצל מהצרים אותם. והנה איתא במדרש די"ג באותה שנה בשבת היה, ולא תיקשי איך הרגו היהודים בשבת ולא חששו לחילול שבת, חדא דהא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי לא הרגום מפני השנאה אלא כדי שלא יהרגום, ועוד הא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה.
 אך הנה גבי שושן שהרגו גם ביום י"ד כתיב ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ, ונראה דבאמת כל הצרים אותם כבר הרגו ביום י"ג וכמו בשאר מדינות המלך, ומיהו אותם שלא היו צרים אותם ממש, אלא היו עמלקים בעלמא שאין בדעתם להרוג ישראל, ואותם לא יכלו להרוג ביום י"ג, דהא הוי שבת, והרי אין כאן סכנה שנתיר משום פקוח נפש. ועוד אין לומר דהוי מלאכה שא"צ לגופה, דעיקר הריגת הגוים שאינם צרים אותם אינו להצלה מסכנה, אלא מפני השנאה, וכדכתיב הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, והיינו שהנך עמלקים שנאו אותם מרדכי ואסתר וסיעתם שנאה גדולה, וא"כ הויא הריגתם מלאכה הצריכה לגופה ואסור בשבת. על כן ביקשה אסתר מאת המלך שינתן גם מחר לעשות כדת היום, כדי שיוכלו להרוג שונאי ה' העמלקים אותן שאין חשש סכנה אם לא יהרגום.
 והלא הדברים מדוקדקים היטב בקראי, ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם, ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם, דגבי שאר מדינות המלך כתיב נקהלו ועמד על נפשם, שלא נקהלו אלא להנצל מאויביהם, אבל גבי יהודים שבשושן כתיב רק ויהרגו בשושן ג' מאות איש, והיינו שהרגו לשם הריגה ובבחינת אשמען לי קלא דסנוותי. 
 ונמצא לפי זה שמה שלא נחו היהודים אשר בשושן עד יום ט"ו הוא מפני שהיו במדרגה גבוהה של תכלית שנאה שנאתים, ולא הספיק להם להנצל מהסכנה בהריגת הצרים אותם, ולכן שפיר קבעו לדורות פורים בפני עצמו לזכר אותו הנס, שהיה בדרגה גבוהה יותר של שנאת הרע.
 ונראה עוד בזה, שסיבת החילוק בין שאר מדינות המלך לשושן הוא החילוק בחטאם ובתיקונו. דהנה במגילה דף י"ב שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אמרו לו אמור אתה אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו. והנה לדברי ר' שמעון בר יוחאי היה חטאם מפני שהשתחוו לצלם, והרי לא עשו אלא לפנים דהיינו מיראה, ונמצא שחטאם היה שיראו מנבוכדנצר שאמר (דניאל ג) בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא, ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא, והיה להם למסור נפש כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה. ועל כן היה עונשם שיגזרו עליהם מיתה כדי ליראם, ועי"ז עשו תשובה ונתבטלה הגזרה, אך תיקון חטאם היה במה שלא יראו מהגוים והלכו למלחמה להרגם, ונעשה להם נס שאיש לא עמד בפניהם. אבל בשושן שחטאו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, והיינו שנכשלו באהבת רשעים, היו צריכים תיקון יותר גדול, ולכן תיקונם היה במה שהרגו הרשעים מתוך שנאה אמיתית ולא רק כדי לעמוד על נפשם.
 ונראה שאלו ב' הבחינות בפורים הם ארור המן וברוך מרדכי, דארור המן הוא שנאת הרע, וברוך מרדכי הוא ההצלה מהגזרה. והמדרגה של עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הוא, שמגיע לדרגה שאף מה ששמח על ההצלה אינו מפני שמחת ההצלה גרידא, אלא משום מפלת הרשעים. 
להרב @יושב בשבת תחכמוני
קראתי את הדברים והם ערבים לשמוע אוזן ויישר כח מאוד
פורים שמח
 


בן ראם
הודעות: 976
הצטרף: 27 יוני 2019, 23:11
נתן תודה: 528 פעמים
קיבל תודה: 483 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי בן ראם » 26 פברואר 2021, 00:19

דרומאי כתב:
23 פברואר 2021, 12:42
קבלתי מת"ח אחד
יפה מאד. אם כי יעויין בשו"ת אבני נזר או"ח שכ' לחלק בין מלחמת ז' עממין דאינה צריכה לגופה לבין מחיית עמלק דתמיד צריך לגופה, וחילק מחמת זה בחיוב נשים בזה. ובעניין שושן עי' בפרי צדיק לר' צדוק שושן פורים א' שביאר בזה דברים נפלאים. ומ"מ כתוספת לדברים נראה שזהו החילוק בין מוקף חומה לפרוז, דמוקף ומה אינו חושש מהאויב מחמת החומה, וכל מלחמתו היא מחמת עצם ההתנגדות לאויב, משא"כ בפרוז דנלחם מחמת חשש האויב הבא עליו, וכדביאר הת"ח.


יושב בשבת תחכמוני
הודעות: 738
הצטרף: 27 יולי 2020, 23:33
נתן תודה: 203 פעמים
קיבל תודה: 384 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי יושב בשבת תחכמוני » 26 פברואר 2021, 00:22

אור זורח כתב:
25 פברואר 2021, 23:15
להרב @יושב בשבת תחכמוני
קראתי את הדברים והם ערבים לשמוע אוזן ויישר כח מאוד
פורים שמח
זה בבחינת עד דלא ידע בין..


פותח הנושא
דרומאי
הודעות: 3805
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 891 פעמים
קיבל תודה: 826 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי דרומאי » 01 מרץ 2021, 10:51

אור זורח כתב:
25 פברואר 2021, 23:15
דרומאי כתב:
23 פברואר 2021, 12:42
קבלתי מת"ח אחד

הנה בפורים מצינו שחלוקין בו פרזים ממוקפין, שהפרזים פורים שלהן בי"ד, והמוקפין בט"ו. ומפשטות המגילה נראה, שעיקר החילוק היה בין שושן לכל העולם כולו, שבכל העולם לא נקהלו היהודים אלא בי"ג, ונחו בי"ד, ואילו בשושן ביקשה אסתר שינתן גם מחר לעשות כדת היום, והרגו היהודים עוד שלש מאות איש, ונחו רק בט"ו. והדבר תמוה להבין, וכי מפני שבשושן הוצרכו למלחמה עוד יום אחד נשתנה יום הפורים שלהן, ולא עוד אלא שעשו זכר לנס זה לדורות בכל המוקפין מימות יהושע בן נון [עי' ר"ן ריש מגילה], וש"מ שהיה כאן נס מיוחד שראוי לעשות לו זכרון לדורות, ולכאורה היינו אותו נס ההצלה שבכל העולם כולו, ורק שבשושן מתוך שהיו בו אויבים מרובים הוצרכו למלחמה עוד יום אחד.

 ונראה בזה, דהנה בשבת דף י"ב אמר להו רב נחמן לבנתיה קטולן ואשמעינן לי קלא דסנוותי, ומיירי בהריגת כנים. וביאר בהגהות ראמ"ה דקמ"ל דלא נימא דההיתר בהריגת כינה בשבת משום דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה דאינו הורגן אלא משום שמצערין אותו, קמ"ל רב נחמן קטולן ואשמען לי קלא דסנוותי, והיינו שאף שאיכא צורך בעצם ההריגה והוי מלאכה הצריכה לגופה אפ"ה מותר. ומבואר דיש ב' פנים בהריגת השונאים, אופן אחד שאינו הורגן אלא כדי להנצל מהצער שמצערין אותו, ובזה הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, ואופן הב' שהוא שונא אותם כל כך עד שנהנה מעצם ההריגה ושמיעת קול מיתתם- ובזה הוי מלאכה הצריכה לגופה.
 ולענין הריגת הגוים בפורים, הרי מפורש במגילה אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם, והיינו שעיקר הספרים השניים היה רק להקהל ולעמוד על נפשם, דעיקר ההריגה היה כדי להנצל מהצרים אותם. והנה איתא במדרש די"ג באותה שנה בשבת היה, ולא תיקשי איך הרגו היהודים בשבת ולא חששו לחילול שבת, חדא דהא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי לא הרגום מפני השנאה אלא כדי שלא יהרגום, ועוד הא הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה.
 אך הנה גבי שושן שהרגו גם ביום י"ד כתיב ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ, ונראה דבאמת כל הצרים אותם כבר הרגו ביום י"ג וכמו בשאר מדינות המלך, ומיהו אותם שלא היו צרים אותם ממש, אלא היו עמלקים בעלמא שאין בדעתם להרוג ישראל, ואותם לא יכלו להרוג ביום י"ג, דהא הוי שבת, והרי אין כאן סכנה שנתיר משום פקוח נפש. ועוד אין לומר דהוי מלאכה שא"צ לגופה, דעיקר הריגת הגוים שאינם צרים אותם אינו להצלה מסכנה, אלא מפני השנאה, וכדכתיב הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי, והיינו שהנך עמלקים שנאו אותם מרדכי ואסתר וסיעתם שנאה גדולה, וא"כ הויא הריגתם מלאכה הצריכה לגופה ואסור בשבת. על כן ביקשה אסתר מאת המלך שינתן גם מחר לעשות כדת היום, כדי שיוכלו להרוג שונאי ה' העמלקים אותן שאין חשש סכנה אם לא יהרגום.
 והלא הדברים מדוקדקים היטב בקראי, ויקהלו היהודים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם, ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם, דגבי שאר מדינות המלך כתיב נקהלו ועמד על נפשם, שלא נקהלו אלא להנצל מאויביהם, אבל גבי יהודים שבשושן כתיב רק ויהרגו בשושן ג' מאות איש, והיינו שהרגו לשם הריגה ובבחינת אשמען לי קלא דסנוותי. 
 ונמצא לפי זה שמה שלא נחו היהודים אשר בשושן עד יום ט"ו הוא מפני שהיו במדרגה גבוהה של תכלית שנאה שנאתים, ולא הספיק להם להנצל מהסכנה בהריגת הצרים אותם, ולכן שפיר קבעו לדורות פורים בפני עצמו לזכר אותו הנס, שהיה בדרגה גבוהה יותר של שנאת הרע.
 ונראה עוד בזה, שסיבת החילוק בין שאר מדינות המלך לשושן הוא החילוק בחטאם ובתיקונו. דהנה במגילה דף י"ב שאלו תלמידיו את רבי שמעון בר יוחאי מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אמרו לו אמור אתה אמר להם מפני שהשתחוו לצלם, אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו. והנה לדברי ר' שמעון בר יוחאי היה חטאם מפני שהשתחוו לצלם, והרי לא עשו אלא לפנים דהיינו מיראה, ונמצא שחטאם היה שיראו מנבוכדנצר שאמר (דניאל ג) בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרוס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא, ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא, והיה להם למסור נפש כמו שעשו חנניה מישאל ועזריה. ועל כן היה עונשם שיגזרו עליהם מיתה כדי ליראם, ועי"ז עשו תשובה ונתבטלה הגזרה, אך תיקון חטאם היה במה שלא יראו מהגוים והלכו למלחמה להרגם, ונעשה להם נס שאיש לא עמד בפניהם. אבל בשושן שחטאו במה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, והיינו שנכשלו באהבת רשעים, היו צריכים תיקון יותר גדול, ולכן תיקונם היה במה שהרגו הרשעים מתוך שנאה אמיתית ולא רק כדי לעמוד על נפשם.
 ונראה שאלו ב' הבחינות בפורים הם ארור המן וברוך מרדכי, דארור המן הוא שנאת הרע, וברוך מרדכי הוא ההצלה מהגזרה. והמדרגה של עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי הוא, שמגיע לדרגה שאף מה ששמח על ההצלה אינו מפני שמחת ההצלה גרידא, אלא משום מפלת הרשעים. 
להרב @יושב בשבת תחכמוני
קראתי את הדברים והם ערבים לשמוע אוזן ויישר כח מאוד
פורים שמח
איך הרב @יושב בשבת תחכמוני קשור? 
 


אור זורח
הודעות: 1835
הצטרף: 07 פברואר 2021, 13:15
נתן תודה: 1377 פעמים
קיבל תודה: 490 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי אור זורח » 01 מרץ 2021, 10:56

להרב @דרומאי שליט''א
אכן היתה לי טעות והחלפתי את שמך בשמו של הרב @יושב בשבת תחכמוני שליט''א
והנני רואה שהרב הנ''ל כבר העיר בזה ועמו הסליחה

אודה מאוד על הדברים
ויהי רצון שתזכה להפיץ מעינותיך עוד ועוד ברוב חכמה ודעת וכבר אמרו הרוצה שיחכים ידרים

בהצלחה רבה


פותח הנושא
דרומאי
הודעות: 3805
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 891 פעמים
קיבל תודה: 826 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי דרומאי » 01 מרץ 2021, 11:00

אור זורח כתב:
01 מרץ 2021, 10:56
להרב @דרומאי שליט''א
אכן היתה לי טעות והחלפתי את שמך בשמו של הרב @יושב בשבת תחכמוני שליט''א
והנני רואה שהרב הנ''ל כבר העיר בזה ועמו הסליחה

אודה מאוד על הדברים
ויהי רצון שתזכה להפיץ מעינותיך עוד ועוד ברוב חכמה ודעת וכבר אמרו הרוצה שיחכים ידרים

בהצלחה רבה
יישר כח.
אך כמדומני שהכל בגדר פורים תורה, כי עדיין לא נמצא המדרש שי"ג באותה שנה חל בשבת.
 


פותח הנושא
דרומאי
הודעות: 3805
הצטרף: 09 יולי 2018, 01:54
מיקום: ירושלים עיר הקודש והמקדש
נתן תודה: 891 פעמים
קיבל תודה: 826 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי דרומאי » 01 מרץ 2021, 11:01

בן ראם כתב:
26 פברואר 2021, 00:19
דרומאי כתב:
23 פברואר 2021, 12:42
קבלתי מת"ח אחד
יפה מאד. אם כי יעויין בשו"ת אבני נזר או"ח שכ' לחלק בין מלחמת ז' עממין דאינה צריכה לגופה לבין מחיית עמלק דתמיד צריך לגופה, וחילק מחמת זה בחיוב נשים בזה. ובעניין שושן עי' בפרי צדיק לר' צדוק שושן פורים א' שביאר בזה דברים נפלאים. ומ"מ כתוספת לדברים נראה שזהו החילוק בין מוקף חומה לפרוז, דמוקף ומה אינו חושש מהאויב מחמת החומה, וכל מלחמתו היא מחמת עצם ההתנגדות לאויב, משא"כ בפרוז דנלחם מחמת חשש האויב הבא עליו, וכדביאר הת"ח.
ידוע לך איה מקום כבודו של האבני נזר?
 


טוביה פריד
הודעות: 533
הצטרף: 28 יולי 2020, 15:47
נתן תודה: 457 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי טוביה פריד » 01 מרץ 2021, 12:23

דרומאי כתב:
01 מרץ 2021, 11:01
בן ראם כתב:
26 פברואר 2021, 00:19
דרומאי כתב:
23 פברואר 2021, 12:42
קבלתי מת"ח אחד
יפה מאד. אם כי יעויין בשו"ת אבני נזר או"ח שכ' לחלק בין מלחמת ז' עממין דאינה צריכה לגופה לבין מחיית עמלק דתמיד צריך לגופה, וחילק מחמת זה בחיוב נשים בזה. ובעניין שושן עי' בפרי צדיק לר' צדוק שושן פורים א' שביאר בזה דברים נפלאים. ומ"מ כתוספת לדברים נראה שזהו החילוק בין מוקף חומה לפרוז, דמוקף ומה אינו חושש מהאויב מחמת החומה, וכל מלחמתו היא מחמת עצם ההתנגדות לאויב, משא"כ בפרוז דנלחם מחמת חשש האויב הבא עליו, וכדביאר הת"ח.
ידוע לך איה מקום כבודו של האבני נזר?
אבני נזר או''ח סי' תקט' הלכות מגילה אות ד' והנה הקישור:
אולם לא מדבר שם על מלשאצל''ג, אלא על פטור נשים ממחיית עמלק משום דאינה בשבת עיי''ש.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=586

 


בן ראם
הודעות: 976
הצטרף: 27 יוני 2019, 23:11
נתן תודה: 528 פעמים
קיבל תודה: 483 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי בן ראם » 01 מרץ 2021, 14:52

דרומאי כתב:
01 מרץ 2021, 11:01
ידוע לך איה מקום כבודו של האבני נזר?
טוביה פריד כתב:
01 מרץ 2021, 12:23
אולם לא מדבר שם על מלשאצל''ג, אלא על פטור נשים ממחיית עמלק משום דאינה בשבת עיי'
יישר כח דרב טוביה, דרב טוביה (בסגול). אמנם במחילה עיין שם באות ג' גבי ז' עממין דכ' עליהם דהוי מלשאצ"ג. ומשמע דכלפי עמלק- לא.


לבי במערב
הודעות: 3536
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1767 פעמים
קיבל תודה: 1516 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי לבי במערב » 01 מרץ 2021, 16:03

בן ראם כתב:
01 מרץ 2021, 14:52
סגול)
צ"ל: בציר"י.
 


טוביה פריד
הודעות: 533
הצטרף: 28 יולי 2020, 15:47
נתן תודה: 457 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי טוביה פריד » 02 מרץ 2021, 23:35

בן ראם כתב:
01 מרץ 2021, 14:52
דרומאי כתב:
01 מרץ 2021, 11:01
ידוע לך איה מקום כבודו של האבני נזר?
טוביה פריד כתב:
01 מרץ 2021, 12:23
אולם לא מדבר שם על מלשאצל''ג, אלא על פטור נשים ממחיית עמלק משום דאינה בשבת עיי'
יישר כח דרב טוביה, דרב טוביה (בסגול). אמנם במחילה עיין שם באות ג' גבי ז' עממין דכ' עליהם דהוי מלשאצ"ג. ומשמע דכלפי עמלק- לא.
חולעם גולם אני-העיקר נעלם ממני!!!
ראיתי הכל אך זה נשמט ממני- לפחות אתם-ראיתם.
וזיכתני.
 


טוביה פריד
הודעות: 533
הצטרף: 28 יולי 2020, 15:47
נתן תודה: 457 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי טוביה פריד » 02 מרץ 2021, 23:37

לבי במערב כתב:
01 מרץ 2021, 16:03
בן ראם כתב:
01 מרץ 2021, 14:52
סגול)
צ"ל: בציר"י.


לא הבנתי לא אותך הרב @בן ראם ולא אותך הרב @לבי במערב  
סליחה קטנותי


לבי במערב
הודעות: 3536
הצטרף: 28 נובמבר 2017, 03:37
מיקום: לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה־פרטית. בתודה מראש.
נתן תודה: 1767 פעמים
קיבל תודה: 1516 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: פורים דפרזים ודשושן

שליחה על ידי לבי במערב » 02 מרץ 2021, 23:55

ר' '@טובי' פריד', פירושא דמילתא כך הוא:
יישר כח[ו] דְּרַב[י] טוּבְיָ', דְּרַב טוּבֵי' [שטובתו רבה היא].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • פורים רב- בדיחות ומליצות על המגילה
    על ידי תלמוד-תורה » 20 אוקטובר 2020, 19:47 » ב פורים
    90 תגובות
    2964 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי לבי במערב
    12 אפריל 2021, 03:10
  • מגילה דף ז עמוד ב - סעודת פורים של רבה ורבי זירא
    על ידי בבלי » 03 דצמבר 2020, 08:31 » ב מגילה
    16 תגובות
    324 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי קפלן
    03 מרץ 2021, 19:07
  • פורים המשולש
    על ידי נתן הבבלי » 10 פברואר 2021, 23:16 » ב פורים
    2 תגובות
    227 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אבר כיונה
    11 פברואר 2021, 00:38
  • פורים משולש - שאלה הלכה למעשה
    על ידי מלמד להועיל » 11 פברואר 2021, 22:03 » ב פורים
    15 תגובות
    457 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי דרומאי
    21 פברואר 2021, 13:10
  • שאלה בענין פורים שחל ביום ששי, לענין איסור רבית
    על ידי יושב אוהלים » 12 פברואר 2021, 00:51 » ב פורים
    33 תגובות
    436 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יושב אוהלים
    15 פברואר 2021, 15:29

חזור אל “פורים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים