פורים רב- בדיחות ומליצות על המגילה

[הכהן]

וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין,

שמעתי שהיא ירקה בפניו ואמרה לו "שלא לשם חליצה"

[בן זכאי]

נצחון

????

[לבי במערב]

הנצחון עלי'.

[יהודי רציני]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

[יושב אוהלים]

חייב אינש לבסומי בפוריא, וכתב הרמ"א שישתה יותר מלימודו.
פסק לנו ה'פורים רב': מי שלומד שעה ביום - ישתה שעה ורבע, מי שלומד שמונה שעות ישתה תשע שעות. השיעור: יותר מלימודו.

בשו"ע הל' מגילה סימן תרצה בעיף ב איתא:
טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר, "ליהודים היתה אורה ושמחה" (אסתר ח טז), ודרשינן: אורה זו תורה (מהרי"ב).
ובא אחד ושאל את הרב, איך אני אידע מהו השיעור של "מעט", ואולי בטעות אלמד כמה דקות יותר, וכבר לא אקיים את ההלכה ללמוד "מעט". ואז לא יהיה "טוב" כמו שכתב בשו"ע.
אמר לו הרב "בשעת הדחק יש מקום להקל ולסמוך על השיטה המקילה שגם בקצת יותר עדיין נקרא "מעט", אבל לכתחילה בודאי יש להחמיר ולחשוש לשיטה המחמירה ולדאוג שלא ילמד יותר מהשיעור הקטן של "מעט".

[לבי במערב]

יש פתרון פשוט:
אם חושש שלמד יתר על המדה, ירבה ביין כנגדו.
אם נראה לו שהפריז ביין, יוסיף וילמד עוד קמעא.
אם למד מעט יותר מן השיעור, ישתה עוד מעט יין.
וחוזר חלילה...

[לומד מכל אדם]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

[סנגורן של ישראל]

יש פתרון פשוט:
אם חושש שלמד יתר על המדה, ירבה ביין כנגדו.
אם נראה לו שהפריז ביין, יוסיף וילמד עוד קמעא.
אם למד מעט יותר מן השיעור, ישתה עוד מעט יין.
וחוזר חלילה...

צריך ללמוד מעט קודם הסעודה, ומה שילמד אחר השתיה אינו מתקן את הפרזת הלימוד יתר על המידה. וצ"ע למעשה.
 

[לבי במערב]

כל הקושיא היא לדעות דקביעות סעודה מתקיימת אף ביין לבדו, אך למאן דלא ס"ל הכי ודאי שפיר דמי.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

יש פתרון פשוט:
אם חושש שלמד יתר על המדה, ירבה ביין כנגדו.
אם נראה לו שהפריז ביין, יוסיף וילמד עוד קמעא.
אם למד מעט יותר מן השיעור, ישתה עוד מעט יין.
וחוזר חלילה...

צריך ללמוד מעט קודם הסעודה, ומה שילמד אחר השתיה אינו מתקן את הפרזת הלימוד יתר על המידה. וצ"ע למעשה.
 

אפשר לפתור גם את זה.
בכל פעם לאכול עוד סעודה

[יהודי רציני]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).

הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...

 

[לומד מכל אדם]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).

הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...

אני בסה"כ דיברתי על מה שכתבת שבמגילות ציירו את מרדכי על הסוס עם תפילין, והבאתי לכך מקור דאי"ז המצאה של הציירים...
 

[ביבליופיל]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).

הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה: אורה - זו תורה, וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה - זה יום טוב, וכן הוא אומר ושמחת בחגך, ששון - זו מילה, וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך ויקר - אלו תפלין.

[לומד מכל אדם]

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).

הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...

תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה: אורה - זו תורה, וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור. שמחה - זה יום טוב, וכן הוא אומר ושמחת בחגך, ששון - זו מילה, וכן הוא אומר שש אנכי על אמרתך ויקר - אלו תפלין.

כן אבל זה לא מדבר על חוה"מ דווקא
 

[משיב דבר]

נכון שזה לא בדיוק התאריך, אבל בכ"א... שישמש אותנו בזמן.
מאגר המליצות, וורטים מן המגילה- לפורים.
אם אפשר למספר- זה יהיה טוב יותר אבל לא חובה.
1. מנין שלא היו משרתים בבית המן? שבת המן הייתה צריכה לשפוך המי שופכין בעצמה...
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...

סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי? 
 

[ביבליופיל]

כן אבל זה לא מדבר על חוה"מ דווקא

לא על חוה"מ אלא בהקשר של מרדכי (פסוק אחד אחרי הפסוק "ומרדכי יצא")
 

[יושב אוהלים]

סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?

סליחה שאני הורס את התוכחה, אבל
שמעתי מהג"ר הלל זאקס זצ"ל שבפורים אחד כשלמד אצל מרן ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל בישיבת בית מדרש עליון בארה"ב, ביקש ממנו הגר"ר זצ"ל שיאמר איזה "פלפל למדני של "פורים תורה", לשמח את הציבור במילתא דבדיחותא.
פתח ר' הלל ודרש "ברמב"ם בהלכות ייבום כתוב..." וציטט איזה רמב"ם, והקשה על זה ממרדכי מסויים במסכת ב"ק, וניסה לתרצו על פי חידושו של בעל המאור במקום אחר, והפריך את הקושיא מיסודו של רעק"א בסוגיא אחרת, ושוב ניסה לתרץ על פי ר חיים בהלכות סוכה, וכו' וכו,.
אחרי שסיים את כל הפלפול הביע הגרר"ג זצ"ל התפעל גדולה מאוד מכל ה'שטיקל תורה', ואמר לר' הלל שיש לו רק קושיא אחת על כל הפלפול "למה זה פורים תורה, הרי זה פלפול גאוני ממש, שמקיף כמה וכמה סוגיות, ומקשה מזה ומתרץ מזה, והדברים נפלאים!"
ענה לו רר' הלל זצ"ל הכל טוב ויפה חוץ מהרמב"ם הראשון שכל הפלפל בנוי להסביר את דבריו, ואין כזה רמב"ם - פשוט המצאתי אותו לצורך פורים!" ע"כ.

לכאורה יש להוכיח מזה שהגר"ר חשב שהוא יגיד פלפל של בדיחותא ממש, ומ"מ לא ראה בזה חיסרון, ואדרבא הוא עצמו ביקש מר' הלל ז"ל להגיד את זה.

[משיב דבר]

סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?

סליחה שאני הורס את התוכחה, אבל
שמעתי מהג"ר הלל זאקס זצ"ל שבפורים אחד כשלמד אצל מרן ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל בישיבת בית מדרש עליון בארה"ב, ביקש ממנו הגר"ר זצ"ל שיאמר איזה "פלפל למדני של "פורים תורה", לשמח את הציבור במילתא דבדיחותא.
פתח ר' הלל ודרש "ברמב"ם בהלכות ייבום כתוב..." וציטט איזה רמב"ם, והקשה על זה ממרדכי מסויים במסכת ב"ק, וניסה לתרצו על פי חידושו של בעל המאור במקום אחר, והפריך את הקושיא מיסודו של רעק"א בסוגיא אחרת, ושוב ניסה לתרץ על פי ר חיים בהלכות סוכה, וכו' וכו,.
אחרי שסיים את כל הפלפול הביע הגרר"ג זצ"ל התפעל גדולה מאוד מכל ה'שטיקל תורה', ואמר לר' הלל שיש לו רק קושיא אחת על כל הפלפול "למה זה פורים תורה, הרי זה פלפול גאוני ממש, שמקיף כמה וכמה סוגיות, ומקשה מזה ומתרץ מזה, והדברים נפלאים!"
ענה לו רר' הלל זצ"ל הכל טוב ויפה חוץ מהרמב"ם הראשון שכל הפלפל בנוי להסביר את דבריו, ואין כזה רמב"ם - פשוט המצאתי אותו לצורך פורים!" ע"כ.

לכאורה יש להוכיח מזה שהגר"ר חשב שהוא יגיד פלפל של בדיחותא ממש, ומ"מ לא ראה בזה חיסרון, ואדרבא הוא עצמו ביקש מר' הלל ז"ל להגיד את זה.

אתה צודק.
הרבה גדולי עולם נהגו לומר שטיקלך תורה מבדחים לצורך פורים.
וא"כ מעתה א"א לשאול בנוסח של תוכחה, אלא של שאלה.
תורה היא וללמוד אנו צריכים, מה הפשט??????????
 

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי?

סליחה שאני הורס את התוכחה, אבל
שמעתי מהג"ר הלל זאקס זצ"ל שבפורים אחד כשלמד אצל מרן ר' ראובן גרוזובסקי זצ"ל בישיבת בית מדרש עליון בארה"ב, ביקש ממנו הגר"ר זצ"ל שיאמר איזה "פלפל למדני של "פורים תורה", לשמח את הציבור במילתא דבדיחותא.
פתח ר' הלל ודרש "ברמב"ם בהלכות ייבום כתוב..." וציטט איזה רמב"ם, והקשה על זה ממרדכי מסויים במסכת ב"ק, וניסה לתרצו על פי חידושו של בעל המאור במקום אחר, והפריך את הקושיא מיסודו של רעק"א בסוגיא אחרת, ושוב ניסה לתרץ על פי ר חיים בהלכות סוכה, וכו' וכו,.
אחרי שסיים את כל הפלפול הביע הגרר"ג זצ"ל התפעל גדולה מאוד מכל ה'שטיקל תורה', ואמר לר' הלל שיש לו רק קושיא אחת על כל הפלפול "למה זה פורים תורה, הרי זה פלפול גאוני ממש, שמקיף כמה וכמה סוגיות, ומקשה מזה ומתרץ מזה, והדברים נפלאים!"
ענה לו רר' הלל זצ"ל הכל טוב ויפה חוץ מהרמב"ם הראשון שכל הפלפל בנוי להסביר את דבריו, ואין כזה רמב"ם - פשוט המצאתי אותו לצורך פורים!" ע"כ.

לכאורה יש להוכיח מזה שהגר"ר חשב שהוא יגיד פלפל של בדיחותא ממש, ומ"מ לא ראה בזה חיסרון, ואדרבא הוא עצמו ביקש מר' הלל ז"ל להגיד את זה.

אתה צודק.
הרבה גדולי עולם נהגו לומר שטיקלך תורה מבדחים לצורך פורים.
וא"כ מעתה א"א לשאול בנוסח של תוכחה, אלא של שאלה.
תורה היא וללמוד אנו צריכים, מה הפשט??????????
 

אני אנסה לענות, אך תשובתי מסברא שלי ולא מידיעה.

יש הבדל בין ליצנות שמטרתה להוריד מערך של דבר, לבדיחה שנאמרת מתוך אהבה.

אותם גדולי עולם אהבו את התורה, וכל השנה היו יגעים ללמוד אותה, וברור שגם כשהם באים לצחוק - אין זה מתוך זלזול בתורה!
אבל מי שמזלזל בת"ח, ואינו מעריך את התורה ולומדיה, אז כשהוא מתבדח על התורה, זה מהוה ליצנות וזלזול ומגיע משנאה נסתרת.

ונהגו העוילם כשחתן מתארס, עולה לדבר בחור מחביריו שמפליג במעלותיו בדרך מצחיקה עם כל מיני רמיזות... והכל נעשה מתוך אהבה ודוקא כדי להגדיל את כבודו.

[ברסלבר (ליטאי לשעבר)]

ואמנם - יש פורים רוב שמנצלים את המעמד להלבין פני חבריהם ברבים, הן חברים והן אנשי צוות.
וזה באמת עוון חמור מאד מאד.

[משיב דבר]

אני אנסה לומר פשט שחשבתי בצערותי:
כתוב בסליחות לתענית אסתר שהתורה חגרה שק בזמן גזירת המן. והסביה כי אם אין כלל ישראל ממילא אין תורה. נמצא שגם התורה הייתה בכלל הגזירה.
וממילא גם בכלל הצלה וגם היא "מחוייבת" בשמחת היום, עד דלא ידע.
חשבתי לתומי שיש בזה מן האמת ומן הפנמיות, אבל כשהרצתי הדברים לפני ר' חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל ביום הפורים ענה על אתר:
"קיים זה מה שכתוב בזה..."
מפי השמועה: פעם בחור בקש מר' ברוך בער לומר פורים תורה, ורב"ב הסכים. הבחור שאל כתוב "ויהי כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל", וקשה הרי כל המרים יד כו', ורב"ב  מיד הגיב: ליצנות!!!
 

[יהודי רציני]

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

יש מצב שהתחלת לשתות עוד לפני ר"ח אדר??? (כמובן באוירת הטובה והשמחה של ימים אלו).

הפס' ומרדכי יצא לפי המגילה שבידי מדבר על תאריך שמכג' בסיון ואילך, (כך לפי הסדר הכרונולוגי במגילה)...

אני בסה"כ דיברתי על מה שכתבת שבמגילות ציירו את מרדכי על הסוס עם תפילין, והבאתי לכך מקור דאי"ז המצאה של הציירים...

לא הבנתי מה אתה רוצה, הציירים ציירו את מרדכי כשהוא על הסוס בהובלת המן, וזה היה בחוה"מ,
ואילו הפס' שאתה הבאת (וכן מה שהביא ביבליופיל מהגמ' על הפס' ליהודים היתה אורה וכו') מופיע במגילה אחרי האיגרות השניות וזה היה בכג' סיון וכמו שכתבתי,
ואי תימא שרק רצית להראות שיש איזה פס' ממנו רואים שמרדכי לבש תפילין בשלב כלשהו בחיים,
וכי יעלה על הדעת שלא הניח תפילין בחייו, אתמהה???

האמת היא שדיברתי בשבת עם מי שאמר לי וורט זה,
והוא הוסיף לי שבמקור בעל הוורט אמר משהו קצת יותר חזק,

הוא הקשה איך בתו של המן שפכה למרדכי את מי השופכין על הראש ולא חששה לביזוי התפילין שבראשו ותירץ שזה גופא היתה המחלוקת,
דהיא סברה דאין מניחין תפילין בחוה"מ ולכן לא חששה שיהיו לו תפילין בראש ואילו מרדכי סבר שמניחים תפילין בחוה"מ וכדמוכח ממה שציירוהו הציירים, ודו"ק.
 

[יהודי רציני]

שמעתי שמספרים על ר"י אייבשיץ שפעם בסעודת פורים תי' את קושיית התוס' מדוע בריש מסכת ב"ק נאמר ארבעה אבות נזיקין, השור וכו' ולא כתוב הן,
ואמר שבגמ' פסחים מבואר שמי שרוצה להבריח שור יאמר הן הן,
וא"כ אם התנא היה אומר ארבעה אבות נזיקין הן, השור היה בורח...

[יושב אוהלים]

הנה איתא בחז"ל, שהמן מכר עצמו לעבד למרדכי.
וא"כ קשה דהא קי"ל דעבד חייב במצוות כאשה, וא"כ, דינו כישראל, ולמה יש עליו מצוות מחיית עמלק, הא כבר התגייר.
והתירוץ פשוט מאוד דהנה איתא התם, דאותו מעשה היה כשהיו שניהם שרי צבא של אחשורוש, והלכו למלחמה. נמצא אם כן, שאותו מעשה היה בצבא.

וא"כ, הגע עצמך, דגירותו היה "גיור צבאי" ממש. והרי פסקו כל גדולי רבותינו לדינא, וכבר הכריע כן להלכה ולמעשה פוסק הדור בעל ה'יתד נאמן' שליט"א, דאין לגירות זו תוקף כלל וכלל, וממילא מובן שנשאר בגזירת מחה תמחה.

[האי מאן]

שמעתי בשם הבדחן הרב בצלאל דים
א. מדוע רכב מרדכי על הסוס ולא על המן בעצמו (שהרי עלה עליו קודם) ? ת. כיון דאיתא שהמן היה עבדו של מרדכי וקי"ל דעבדים הוקשו לקרקעות, נמצא דהמן הוא היקש ואין משיבין [- יושבים] על ההיקש
ב. מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה? ת. דאיתא בתוס' (שבת צב:) דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול

[נתנאל_ב]

יש מקשים, מה הועיל מה שאסתר לא אמרה שהיא יהודיה, הרי היה צריך אחשוורוש לזהות לפי האף היהודי שלה, כמו שטוענים הגויים שיש לנו אף משונה?
ותירצו, דהא אי' במגילה ה' י"ב "אף לא הביאה אסתר", הרי שלא הביאה את האף שלה, ולכן לא יכל להבחין.

[ישתבח שמו לעד]

נכון שזה לא בדיוק התאריך, אבל בכ"א... שישמש אותנו בזמן.
מאגר המליצות, וורטים מן המגילה- לפורים.
אם אפשר למספר- זה יהיה טוב יותר אבל לא חובה.
1. מנין שלא היו משרתים בבית המן? שבת המן הייתה צריכה לשפוך המי שופכין בעצמה...
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...

סליחה שאני הורס את החגיגה, אבל איזה היתר יש לעשות בדיחות ע"י ד"ת, הרי אפילו על שירים כתוב שהתורה מתלוננת עשוני ככלי שיר, ומה ההיתר לעשות צחוק מד"ת???
וגם אם אי"צ היתר עכ"פ האם כך ראוי? 

מסכים עם רוח הדברים,
אבל לגופו של עניין אני חושב שכדאי לשנות את שם הנושא למשהו יותר מתאים, כמו: שעשועי ת'ורה פורים, או רוח ימי משתה ושמחה וכדו', ולא להשאיר את השם כפי שהוא עכשיו, שיש במשמעו כביכול קצת זלזול מגילה(-על המגילה).
 

[נכד גדולים]

שמעתי פעם הכרעה חזקה מאוד בנושא של הנחת תפילין בחוה"מ,
דיש להוכיח דבחוה"מ מניחים תפילין ממה שבכל המגילות עם הציורים ציירו את מרדכי על הסוס כשלראשו תפילין,
וכידוע יום זה היה חוה"מ פסח...

עי' בתרגום על הפסוק ומרדכי יצא וכו' דמשמע שהיה עטור בתפילין, ובביאור הגר"א עה"פ הנ"ל כ' להדיא שעטרת זהב גדולה היינו תפילין ותכריך בוץ היינו רצועות וארגמן היינו תפילין של יד, ע"ש

בחו"ל מניחים תפילין בחוה"מ
 

[סנגורן של ישראל]

ב. מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה? ת. דאיתא בתוס' (שבת צב:) דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול

בכך מיושב גם מה שנאמר "רוב בניו וקנייניו על העץ תלית", אף שנתלו רק 10 מתוך 208 בניו. ודוק. 

[יושב אוהלים]

ב. מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה? ת. דאיתא בתוס' (שבת צב:) דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול

בכך מיושב גם מה שנאמר "רוב בניו וקנייניו על העץ תלית", אף שנתלו רק 10 מתוך 208 בניו. ודוק. 

בעניותי לא הבנתי את הקשר, אפשר הסבר?
(אא"כ כב' מאמין בכלל ש"לא מסבירים בדיחות"?)