פורים רב - בדיחות ומליצות להרבות בשמחה

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
נכון שזה לא בדיוק התאריך, אבל בכ"א... שישמש אותנו בזמן.
מאגר המליצות, וורטים מן המגילה- לפורים.
אם אפשר למספר- זה יהיה טוב יותר אבל לא חובה.
1. מנין שלא היו משרתים בבית המן? שבת המן הייתה צריכה לשפוך המי שופכין בעצמה...
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...
 

כפשוטו

משתמש ותיק
על בת המן מסופר ששפכה את הדלי על ראשו של המן, ולכאורה קשיא טובא מדוע ביתו של המן לא הסתפקה בשפיכת הדלי על ראש המן, אלא אף הוסיפה וכסתה את ראשו בדלי?
והביאור בדבר הוא: הגמ' דנה "מנין להמן מן התורה?" ומסיקה שזה נרמז ב"המין העץ". ובמקום אחר דנים איזה עץ היה זה? ואחד השיטות בזה הוא שעץ הדעת של חטה היה.
ונס פורים היה הרי ביום ראשון של חג הפסח, נמצא שכששפכה בתו של המן את מי הביב על המן, היה בזה תערובת של חטה ומים, וא"כ הוי חמץ! וביו"ט כשמוצאים חמץ הרי אין מבערין אותו אלא כופין עליו את הכלי, ולכן בתו של המן אף הוסיפה לכסותו בדלי.
ועתה רק צע"ק מנלן שכפתה בתו של המן את הדלי על ראשו?



 
 

הכהן

משתמש ותיק
אברך אמר:
3. יש להקשות, דמחד גיסא כתוב "וימלא המן חימה", ומשמע שהיה אדם מלא בלע"ה, ומאידך כתוב "איש צר ואויב המן" וכו', וא"כ היה איש צר. ויש שרצו לומר שמרוב הבושות והצער שהיה לו עם מרדכי, עשה "דיאטת כאסח".
נקה רשימת תודות
ויש שתירצו - כאן לפני הטבעת וכאן לאחר הטבעת...
 

אברך

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אברך אמר:
3. יש להקשות, דמחד גיסא כתוב "וימלא המן חימה", ומשמע שהיה אדם מלא בלע"ה, ומאידך כתוב "איש צר ואויב המן" וכו', וא"כ היה איש צר. ויש שרצו לומר שמרוב הבושות והצער שהיה לו עם מרדכי, עשה "דיאטת כאסח".
נקה רשימת תודות
ויש שתירצו - כאן לפני הטבעת וכאן לאחר הטבעת...
נראה לי שזה הולך כמו שכתבת, ואני לא זכרתי...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...
יש לי תירוץ עוד יותר דחוק משלך - שיש גירסא עתיקה שהיו פעם גורסים בפסוק "חימה" בלי א', ולא חמאה, והחכמים שתקנו את מצוות אכילת אוזני המן הלכו לפי גירסא זו, ולפי"ז אין כאן קושיא כל כך חזקה, אבל כמובן זה רק אוקימתא דחוקה מאוד מחמת חומר הקושיא, והקושיא הרבה יותר טוב מהתירוץ.
 

HaimL

משתמש ותיק
אברך אמר:
3. יש להקשות, דמחד גיסא כתוב "וימלא המן חימה", ומשמע שהיה אדם מלא בלע"ה, ומאידך כתוב "איש צר ואויב המן" וכו', וא"כ היה איש צר. ויש שרצו לומר שמרוב הבושות והצער שהיה לו עם מרדכי, עשה "דיאטת כאסח".
אתיא חמה חמה, כתיב הכא וימלא המן חימה וכתיב התם וחמת מים, מה התם מים אף הכא מים, וקימ"ל הממלא כרסו מים מרזה, הה"ד איש צר ואויב.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אברך אמר:
3. יש להקשות, דמחד גיסא כתוב "וימלא המן חימה", ומשמע שהיה אדם מלא בלע"ה, ומאידך כתוב "איש צר ואויב המן" וכו', וא"כ היה איש צר. ויש שרצו לומר שמרוב הבושות והצער שהיה לו עם מרדכי, עשה "דיאטת כאסח".
אתיא חמה חמה, כתיב הכא וימלא המן חימה וכתיב התם וחמת מים, מה התם מים אף הכא מים, וקימ"ל הממלא כרסו מים מרזה, הה"ד איש צר ואויב.

אבל צ"ע שיש פסוק אחר שכתוב "כחום היום", ואמרו שהוציא "חמה" מנרתיקה, ואז הוציא מים רק כדי שירחצו רגליהם, ולא שישתו, ואת"ל שכל מים מרזה גם של רחיצת רגלים, (שהרי כשמוריד את האבק מהרגלים הרי רגליו רזים יותר), אבל אח"כ נתן להם ג' לשונות בחרדל והרס להם את כל דיאטת הכאסח שלהם. ומה הועילו חכמים בתקנתם?!
 

בבלי

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
והביאור בדבר הוא: הגמ' דנה "מנין להמן מן התורה?" ומסיקה שזה נרמז ב"המין העץ". ובמקום אחר דנים איזה עץ היה זה? ואחד השיטות בזה הוא שעץ הדעת של חטה היה.
כהמשך ל"המן העץ"
מכאן לתליית המן. כי אחרי שגילינו היכן מוזכר גילינו שגם נתלה...
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מאיפה היה להם עץ גבוה חמישים אמה לתלות את המן עליו? מתיבת נח שהיה חמישים אמה!
ילקוט שמעוני אסתר תתרנ"ו:
"יעשו עץ גבוה חמישים אמה. והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמישים אמה ולא מצאה, אלא קורה שהיתה בתוך ביתו, לפי שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא ונטל נסר אחד מתיבותא של נח שהיה אורכו של נסר חמישים אמה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
יושב אוהלים אמר:
מאיפה היה להם עץ גבוה חמישים אמה לתלות את המן עליו? מתיבת נח שהיה חמישים אמה!
ילקוט שמעוני אסתר תתרנ"ו:
"יעשו עץ גבוה חמישים אמה. והיה המן חוזר ומבקש קורה של חמישים אמה ולא מצאה, אלא קורה שהיתה בתוך ביתו, לפי שהיה בנו פרשנדתא הגמון בקרדוניא ונטל נסר אחד מתיבותא של נח שהיה אורכו של נסר חמישים אמה.
זה מה שכתבתי רק שכחתי את המקור מהמדרש.
 
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
בדיחה שצריכה עיון כיצד להרחיב אותה לימנו אנו:
מה ההבדל בין המן לסדאם חוסין? את המן ניצחנו ואחרי זה לבשנו מסכות.
אבל אצל סדאם חוסיין קודם לבשנו מסכות ורק אח"כ ניצחנו
**
למה מכל צוררי ישראל דווקא המן זכה לכינוי "המן הרשע" ולא כל הצוררים האחרים, טיטוס נבוכנצר ואנטיוכוס?
אלא שהמן היה כזה רשע, רצה להשמיד להרוג ולאבד דווקא ביום הכי שמח בשנה...
***
פעם אחת ב"משתה" כדת בפורים, מילא אחד המסובים שלוש כוסות יי"ש והריק את כולם לגרונו.
העירו לו: "בפסחים כתוב: השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן, ק"ו 3 כוסות!!,
ענה המסב: "אתם מקשים עליי בדברי אגדה, אני אענה לכם בפסוק מן התורה:
שלשה גביעים בקנה האחד"...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
בדיחה שצריכה עיון כיצד להרחיב אותה לימנו אנו:
מה ההבדל בין המן לסדאם חוסין? את המן ניצחנו ואחרי זה לבשנו מסכות.
אבל אצל סדאם חוסיין קודם לבשנו מסכות ורק אח"כ ניצחנו
ובזמננו, המסכות והנצחון כאחד באים.
 

ירמיה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
תלמוד-תורה אמר:
בדיחה שצריכה עיון כיצד להרחיב אותה לימנו אנו:
מה ההבדל בין המן לסדאם חוסין? את המן ניצחנו ואחרי זה לבשנו מסכות.
אבל אצל סדאם חוסיין קודם לבשנו מסכות ורק אח"כ ניצחנו
ובזמננו, המסכות והנצחון כאחד באים.
אולי יקרה נס, ועד הניצחון על המן יהיו המסכות מאחורינו?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
מה הקשר בין בדיחות לפורים???
הרי פורים כיפורים כיום הכיפורים
אלא כיון שקיבלנו את התורה מאהבה
לפני הלימוד יש לומר מילתא דבדיחותא לפתוח את הלב כמבואר בגמרא
נפקא מינה שיש לומר בדיחותא שמקרב את האדם לתורה ולאהבת התורה והמצוות
כמו שעושים כאן הרבנים הגאונים שליט''א
בברכת התורה..
 

דברי יושר

משתמש ותיק
תלמוד-תורה אמר:
2. תמיד היה קשה לי, שהרי אוכלים אוזן המן. וכתוב "וימלא המן חמאה." בשר בחלב! אין לי תרוץ אלא אחד דחוק: שבצורתו- היה אוזן המן האגגי. ובטעמו- כטעם המן שהוריד ה' לאבותינו במדבר...
י"ל כיון שטבעו של המן לימלא חימה מעצמו,
אין לו דין חלב, אלא הוא כמו חלב הנמצא בעטיני פרה, שמותר מן התורה לאוכלו עם הבשר.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כפשוטו אמר:
על בת המן מסופר ששפכה את הדלי על ראשו של המן, ולכאורה קשיא טובא מדוע ביתו של המן לא הסתפקה בשפיכת הדלי על ראש המן, אלא אף הוסיפה וכסתה את ראשו בדלי?
והביאור בדבר הוא: הגמ' דנה "מנין להמן מן התורה?" ומסיקה שזה נרמז ב"המין העץ". ובמקום אחר דנים איזה עץ היה זה? ואחד השיטות בזה הוא שעץ הדעת של חטה היה.
ונס פורים היה הרי ביום ראשון של חג הפסח, נמצא שכששפכה בתו של המן את מי הביב על המן, היה בזה תערובת של חטה ומים, וא"כ הוי חמץ! וביו"ט כשמוצאים חמץ הרי אין מבערין אותו אלא כופין עליו את הכלי, ולכן בתו של המן אף הוסיפה לכסותו בדלי.
ועתה רק צע"ק מנלן שכפתה בתו של המן את הדלי על ראשו?
לא הבנתי את השאלה,
מה זאת אומרת מנלן שכך היה?! פוק חזי בכל הציורים שבהגדות, כך היה ולא אחרת!

ובעיקר הנידון דחמץ,
יש שהקשו היאך חייל בהמן איסור חמץ, והרי המן עשה עצמו ע"ז, וא"כ כבר נאסר בהנאה, ואין איסור חל על איסור.
ויש שיישבו בדוחק, שהבת הזו ששפכה עליו את המים, הייתה בת יחידה (דייקא נמי דכתיב רוב בניו, ולא רוב בנותיו),
וקיי"ל שבבת אחת איסור חל על איסור. ואכתי יל"ע בזה.
 

צבי500

משתמש ותיק
מצאו בריסקער אחד שלא עלינו איבד עצמו לדעת בתליה. במכתב שהותיר הוא כתב שהיה לו חשש שהוא מזרע עמלק... 
אותו בריסקער נהג עוד בחיים חיותו (למטה מ-י טפחים...) לאכול בליל הסדר פעמיים "כורך". פעם אחת זכר למקדש כהלל, ופעם שניה "זיכר למקדש כהלל"..

[ נערך ע"י המערכת כיון שזה לא הולם את הפורום]

היכן מרומז, שבשעה שמזכירים את השם המן במגילה, צריך לחבוט, דהינו "להכות את המן", בפסוק: "והיה אם בן הכות הרשע", סופי האותיות של שלושת המילים הראשונות: המן.
שמחת ה'בריסקער' כעצבון ה'חסיד' , חסיד ו'בריסקער' התווכחו. אמר החסיד: ה'בריסקעריס' שרויים תמיד בעצב ולא נברא פורים אלא כדי להוציאם לשעה קלה מעצבונם. התריס כנגדו ה'בריסקער': ולא נברא תשעה באב אלא כדי להוציא את החסידים ליום אחד מן העליצות. שמע את השיחה שלישי ואמר: שניהם טועים, שכןדומה שמחתו של הבריסקער' בפורים לעצבונו של החסיד בתשעה באב.
ועל זה אמרו שנהגו לקרוא מספר פסוקים במגילה בניגון איכה כדי שגם הליטוואקעס יוכלו לשמוח.. ואם כן היה ראוי לקרוא את כל המגילה בניגון איכה, אלא שזה כבר בגדר הוללות..
מנין שליעקב אבינו היה שטריימל?  כתוב "ויצא יעקב מבאר שבע וילך.." "נו ?" וכי נראה לך שיעקב יצא ללא שטריימל ? 
הרבי מגור הולך ברחוב כאשר לפתע הוא רואה אחד מחשובי החסידים שלו הולך ברחוב יחד עם אשתו. כאשר רואה החסיד שהרבי הבחין בו. הוא נבהל וממהר להצטדק: "זו לא אשתי, זו לא אשתי"...
אגב בריסקער'ס, כידוע בבריסק מאוד מקפידים על ושמרתם לנפשותיכם, פיקוח נפש, פעם בט' באב , איזה בריסקע'ר מגיע הביתה, ומספר לאשתו שהוא מרגיש שהוא הולך להתעלף מחמת הצום, אז אשתו אמרה לו שהוא יקח חתיכת לחם פחות מכזית, וכמה כפיות מים כדי להתחזק קצת, אז הוא מסתכל ככה עליה עם עיניים גדולות, מה איתך?, הרי זה מצות עשה של ושמרתם לנפשותיכם ואת רוצה שאני יקיים את זה עם חתיכת לחם וכמה כפיות מים?!, תכיני לי סעודה כסעודת שלמה בשעתה!, נו, א מצוה איז דאך א מצוה, והכינה לו סעודה כמו שצריך, והוא אכל לשובע!, ריח האוכל הכניס גם בה תיאבון, והיא אמרה לו שגם היא מרגישה חולשה מחמת הצום, אז בעלה אמר לה תיקחי לך חתיכת לחם פחות מכזית וכמה כפיות מים, אז היא נזעקה!, זה הרי מצוה ואני רוצה לקיים את זה עם סעודה כמוך,  אז הבריסקע'ר ענה לה, לא צריך ,וייבער דארפן נישט מחמיר זיין!!, [נשים לא צריכות להחמיר!] 
מספרים על איזה בריסקע'ר שפעם בפורים ראו אותו רוקד משמחה ברחוב, שאלו אותו מה הוא כ"כ יצא מגידרו השנה הזה ?!, אז הוא ענה כבר כמה ימים שאני מחפש אביון אמיתי לקיים בו ומתנות לאביונים, ועכשיו מצאתי אחד כזה, אז ביקשו ממנו חביריו תן לנו את הכתובת שלו, ככה גם אנחנו יכלו לקיים בו ומתנות לאביונים , ענה להם הבריסקע'ר, מה איתכם אם אני יתן לכולכם את הכתובת שלו לשנה הבאה לא תהיה לי אביון אמיתי?!, 
מספרים על בריסקע'ר, שפעם הלך ביער, ואיזה גוי בא מולו עם רובה וביקש להרגו רח"ל, אז הבריסקע'ר ביקש ממנו בתור משאלה אחרונה, שיתן לו לברך אשר קדשונו ,,,,,על קידוש השם!, הגוי נתן לו את מבקשו, והבריסקע'ר התחיל לעשות את הברכה בקולי קולות ובכל מיני תניעות, פחד גדול נפל על הגוי והתחיל לברוח משם, אז הבריסקע'ר התחיל לרוץ אחריו וצעק עליו נו נו תחזור ברכה לבטלה!, 
ואם בבריסקער'ס עסקינן: א. בשם ר' ישראל יעקב פישר אומרים שאמר שלמזלו אין שיעור לברכת "אשר יצר", שכן אילו היה, היו הבריסקער'ס רצים אליו עם קופסאות... ב. בריסקער עולה לאוטובוס, כאשר הוא רואה שבאוטובוס נוהגת אשה, הוא נותן לה את דמי הכרטיס ואומר "שלא לשם קידושין".  וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין, ור' ישראל יעקב שמע את זה ואמר בחיוך, מתוך שלא לשמה בא לשמה ג. אומרים שר' ישראל יעקב פישר שאל פעם אם הבריסק'ערס שמים מחיצה במקרר בין ה'אשל' ל'לבניה', מחשש יחוד. 
נסתפקו בישיבת חכמי חלם האם כשתוס' כותב ק"ק הכונה ל"קצת קשה" או "קשה קצת". וישבו על המדוכה שבעה ימים ושבעה לילות ונשתברו ספסלים ועפו סטנדערים. עד שאורו פניו של ראש הישיבה ואמר: הרי פשוט וברור שצ"ל "קצת קשה" ולא "קשה קצת", וזאת משום שאם היה צ"ל קשה קצת הקו"ף של הקשה היה צריך לבוא לפני הקו"ף של הקצת. ודו"ק וכבר מפורסם על ר' בערל אייזנשטיין זצ"ל שהיה משתמש בק"ק כ- קלוץ קאשה

תלמיד השתכר בפורים ופלט דברים שאינם ראויים על רבו. לאחר שהתפכח מיינו, מאד התבייש ובא לבקש סליחה מרבו. התלמיד אמר כי אע"ג דאמרי אינשי: השיכור מוציא בשפתיו מה שיושב בלבו, יידע הרב כי אין זה נכון לגביו. אמר לו הרב: זה בסדר, תמיד היתה לי קושיה על אימרה זו, למה צריך לשחוט פרה ולבדוק את ריאותיה ואז אם יש טריפה צריך למכור לגוי? אפשר לדעת אם יש טריפה בלא שחיטה, פשוט נשקה אותה ביין ואז היא תוציא בשפתיה מה שיש בלבה, אלא שכנראה שבבהמות הכלל הזה לא עובד.

חסיד השתכר בפורים ומחמת שכרותו הוא בא לידי כעס על רבו וצעק עליו "חמור" ו מיד הוא נפטר לבית עולמו כשהגיע לשמים הכניסו אותו לבית הדין של מעלה וגזרו עליו לגהינום מהטעם של קורה לרבו בשמו.

אדמו''ר אחד הלך עם חסידו להתפלל בקברו של יונתן בן עוזיאל, בצאתם עברה ציפור ועשתה על כובעו של האדמו''ר מה שציפורים עושות. אמרו לו חסידיו, הרי למדנו במסכת סוכה, שכל עוף שהיה פורח מעל יונתן בן עוזיאל בשעתו לימודו היה נשרף, ואילו על רבנו עברה ציפור ועשתה... אמר להם האדמו''ר, אני לא בדרגת יונתן בן עוזיאל אבל ראיתם כאשר הציפור עברה מעלי , היא נלחצה...

למה קוראים את עשרת בני המן שנתלו במהירות? כדי שלא יספיקו להגיש בג"ץ. 

ידוע המעשה בבתו של המן ששפכה את הדלי היישר מהשרותים על ראשו. ויש להקשות טובא, הרי להמן היו 208 בנים, ומדוע דוקא הבת היחידה היא ששפכה עליו את הדלי, וכי לא היו יכולים הבנים לעשות זאת? ועוד יש לתמוה, הרי הדלי היה מלא איסור (כי כל היוצא מן הטמא - טמא). ובעצם גם המן היה איסור (עמלק). וא"כ איך היה מותר לה לשפוך את הדלי על המן, והרי שנינו שאין איסור חל על איסור? אלא יש לתרץ, דהכלל שאין איסור חל על איסור הוא רק בזה אחר זה, אבל בבת אחת שפיר איסור חל על איסור. וממילא יתורץ שפיר, שאם בניו של המן היו שופכים את הדלי, הייתה בעיה של אין איסור חל על איסור. אבל משעשתה זאת בתו היחידה, הרי שזה בבת אחת, ובבת אחת אכן איסור חל על איסור.

כתוב במגילה: ובהקבץ בתולות שנית. למה? הרי זה היה אחרי שאחשורוש כבר בחר את אסתר למלכה.התירוץ הוא, שאי-אפשר לפרק גוף ממשלתי עם מנגנון פקידותי גדול אחרי שמקימים אותו.

המשנה בסוף פאה אומרת, כל מי שאינו לא חיגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו כאחד מהם - אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם.ומה יהיה העונש של מי שעושה עצמו לצדיק והוא אינו כזה? מה, הוא לא ימות עד שיהיה באמת צדיק?! מצחיק. איזה עונש זה?!אלא העונש של המתחזים לצדיקים יהיה, שכשהמשיח יבוא וכל המתים יקומו לתחיית המתים, אזי הם ישארו קברי צדיקים.
 

צבי500

משתמש ותיק
למה אוכלים בפורים אזני המן? היה צריך לאכול 'אף' המן. שנאמר: וַיֹּאמֶר הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם אוֹתִי .
ויש לומר שהמן הרי היה עבד של מרדכי. ועבד רוצעים את אוזנו במרצע. לכן אוכלים אזני המן
 

יהודי רציני

משתמש ותיק
בגמרא מבואר שהמן טען לאחשורוש ב' טענות,
א. שעמ"י תמיד אומרים שה"י פה"י.
ב. שאם יפול זבוב לכוסו של יהודי זורקו ושותהו ואם המלך יגע בכוסו של יהודי אינו שותהו.

ולכאורה אינו מובן דאם כל ימיהם בשה"י פה"י א"כ גם אם זבוב נופל לכוסו של יהודי אינו יכול לזורקו ולשתות הכוס, שהרי יש בזה איסור בורר?
אלא בהכרח שהמן סבר כמ"ד "אין ברירה בלח וגם את הצרעה ישלח" ומכאן ראייה חזקה לשיטה זו!
 

תלמוד-תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
על הפסוק "עד חצי המלכות ותעש"
למה רק עד חצי?
לאחשורוש הקדים רפואה למכה, וידע שדרכן של נשים לרצות את הכל, כמה שלא יתנו ירצו עוד ועוד...
*
הרואה גנב אומר: "פותח שערים בתבונה"...
המריח טבק הרחה, בברכה ראשונה "המעורר ישנים והמקיץ נרדמים" וברכה אחרונה: "אפצ'י"...
והשותה רעל מה יברך? ברכה אחרונה...
 
חלק עליון תַחתִית