שאלות ב'שריפת הפתילות'

אור עולם

משתמש ותיק
א. האם מספיק לסחוט את הפתילות מהשמן ולשרוף אותו, או שצריך בדווקא לשרוף גם את הפתילות?
ב. למה בשו"ע לא הוזכרו הפתילות ודלא כהקודמים לו?
ג. למה הוקבע בפי העם השם 'שריפת הפתילות'?
ד. למה חיכו עם הד' מינים עד לשריפת חמץ ולא השתמשו בהם לשריפת מותר השמן?
ה. האם צריך לעשות השריפה ביום השמיני דווקא או שאפשר לחכות קצת?
 

בשלמא

משתמש ותיק
 
א. הסגולה להנצל מהריגת ד"ם, מכוון או בהכנת מ"ד דרהם שמן לחנוכה, או במ"ד פתילות, באמתחת בנימין נזכר שריפת הפתילות עם השמן.
ב. נשמט, זה תי' מאוד מקובל לגבי ספר מקוצר ומתומצת כמו השו"ע, לפחות בענינים מעין אלו (ולפעמים גם בענינים חמורים).
ג. כי רוב העם מכוון למספר מ"ד פתילות, ולא מכין פך שמן של מ"ד דרהם.

ד. שמן ופתילות זה חומר דליק ומיותר לגמרי להוסיף להם חומרי בעירה, משא"כ שריפת מוצרי דגן חמץ או אפיית מצה שצריך חומר בעירה שישרפם ובזה מרויחים כיון דאתעביד (ובדרך אגב השתמשו רק בלולב וערבה, האתרוג הלך לריבה וההדסים להרחה במוצ"ש).

ה. יש שחששו לתקלה, ויש שלא חששו וכמדומני שבבעלזא שורפים בשריפת חמץ (יחד עם הלולב והערבה)
 
א. צריך לשרוף הפתילות כי הוקצו למצותם, ודוקא בזמנם שהפתילות היו כלות עד סופם, אבל בזמנינו שלעולם אין הפתילות כלות, יכול לסחטן היטב ולשרוף רק את השמן.
ה. יש נוהגים להמתין עד מוצאי י' בטבת כי אז אין סדר ב' ויש זמן.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
למה חיכו עם הד' מינים עד לשריפת חמץ ולא השתמשו בהם לשריפת מותר השמן?

כי רצו לעשות עם הד' מינים מצוה של ביעור חמץ

(ולא מנהג של שריפת הפתילות)
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה לא מנהג:

תנחומא נשא כט:
ילמדנו רבינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מהו להדליק בה בשני. כך שנו רבותינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני. ואם הותיר ביום שני, מוסיף עליו ביום השלישי ומדליקו. וכן בשאר הימים. אבל הותיר ביום שמיני, עושה לו מדורה בפני עצמו. למה. כיון שהוקצה למצוה, אסור להשתמש ממנו.

טור או"ח תרע"ז:
הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון, מוסיף עליו ומדליק בליל ב'. נותר בליל ב', מוסיף עליו ומדליק בג', וכן בכל הלילות. נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו. ואם נתערב ממנו בשמן אחר ואין ששים לבטלו, כתב ה"ר מאיר מרוטנבורק שאין להוסיף עליו כדי לבטלו, ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביום טוב שמרבה עליהם עצים מוכנין ומבטלן; דשאני התם שאין נהנה מהן עד אחר ביעורן, אבל הכא נהנה ממנו בשעה שהנר דולק. ואסור גם כן לשהותו לשנה הבאה לנר של חנוכה, דחיישינן שמא יבא ליהנות ממנו כיון ששוהה אותו לזמן מרובה. ואפילו אם נותנו בכלי מאוס חיישינן, הלכך אין לו תקנה.

ב"י שם:
כן כתב הרא"ש בפרק במה מדליקין בשם שאילתות דרב אחאי והמרדכי בשם ילמדנו ופסיקתא רבתי...

שו"ע או"ח תרע"ז ס"ד:
הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו.

כשבאים לדון בעניינים אלו, חוץ מהעניינים הפנימיים שיש כאן (איך גומרים חג, ואיך עוברים ממערכת של 'נס' למערכת של עבודה שלנו (שזה יותר חביב עלינו ועל הקב"ה), וכן על ההבדל בין אור לאש, הדלקת נרות בערש"ק (כמו בחנוכה) ואבוקה במוצש"ק (אש - כמו בשריפה), בדיקת חמץ ושריפת חמץ), והעניינים ה'חסידיים' (סגולות, טיש וכיוצ"ב), יש כאן שאלות בעצם קיום הלכה זו.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
זה לא מנהג:

ה'עניין' בזה הוא מנהג

מצד הדין אסור להשתמש בזה לכן הדבר היחיד שנשאר לעשות עם זה זה לשרוף
בדיוק כמו כל איסורי הנאה,
אבל אין מצוה בשריפתו.

(וגם יש הרבה שנהגו לקבור/ לזרוק בכלי בתוך כלי בתורה מכובדת)
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הלוא גם בביעור חמץ להלכה אין 'מצווה' דווקא בשריפה, וא"כ מאי אולמיה?
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה גדר מעניין, כי סכ"ס ב'שריפה' אין מצווה אלא בביעור באופן כללי.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
א. צריך לשרוף הפתילות כי הוקצו למצותם, ודוקא בזמנם שהפתילות היו כלות עד סופם, אבל בזמנינו שלעולם אין הפתילות כלות, יכול לסחטן היטב ולשרוף רק את השמן.
ה. יש נוהגים להמתין עד מוצאי י' בטבת כי אז אין סדר ב' ויש זמן.
וכידוע מרומז בספרים שי' בטבת הוא ההשלמה של זאת חנוכה, דזאת חנוכה הוא היום היחיד בימי חנוכה שלמדו בו בסדר ב', וי' בטבת משלימו לח' ימים.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
א. הסגולה להנצל מהריגת ד"ם, מכוון או בהכנת מ"ד דרהם שמן לחנוכה, או במ"ד פתילות, באמתחת בנימין נזכר שריפת הפתילות עם השמן.
מדוע לשרוף את פתילות השמש?
ועוד שלפי זה מי שאינו מחליף את הפתילות לא תועיל לו סגולה זו.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
דבש לפי אמר:
מדוע לשרוף את פתילות השמש?
להגיע למספר ד"ם
דבש לפי אמר:
ועוד שלפי זה מי שאינו מחליף את הפתילות לא תועיל לו סגולה זו.
יכין מ"ד דרהם שמן.
העניין במ"ד דרהם שמן הוא דרהם שמן לכל נר, ומוזר הדבר שהשמש יהיה חלק מהסגולה.
ואם כל העניין הוא להגיע למספר ד"ם אז יכול להוסיף פתילות שאינן קשורות לנר חנוכה, ולא רק כדי להשלים למספר ד"ם אלא גם למספר מו"ת כדי להינצל מכל מיתה ולא רק הריגת ד"ם.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
א. צריך לשרוף הפתילות כי הוקצו למצותם, ודוקא בזמנם שהפתילות היו כלות עד סופם, אבל בזמנינו שלעולם אין הפתילות כלות, יכול לסחטן היטב ולשרוף רק את השמן.
ה. יש נוהגים להמתין עד מוצאי י' בטבת כי אז אין סדר ב' ויש זמן.
וכידוע מרומז בספרים שי' בטבת הוא ההשלמה של זאת חנוכה, דזאת חנוכה הוא היום היחיד בימי חנוכה שלמדו בו בסדר ב', וי' בטבת משלימו לח' ימים.
מדוע ערב חנוכה לא משלים?
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
א. צריך לשרוף הפתילות כי הוקצו למצותם, ודוקא בזמנם שהפתילות היו כלות עד סופם, אבל בזמנינו שלעולם אין הפתילות כלות, יכול לסחטן היטב ולשרוף רק את השמן.
ה. יש נוהגים להמתין עד מוצאי י' בטבת כי אז אין סדר ב' ויש זמן.
וכידוע מרומז בספרים שי' בטבת הוא ההשלמה של זאת חנוכה, דזאת חנוכה הוא היום היחיד בימי חנוכה שלמדו בו בסדר ב', וי' בטבת משלימו לח' ימים.
מדוע ערה חנוכה לא משלים?
לחומר הקושיא, צ"ל דס"ל שהשלמה אפשר רק לאחר שנהיה חיסרון.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
העניין במ"ד דרהם שמן הוא דרהם שמן לכל נר, ומוזר הדבר שהשמש יהיה חלק מהסגולה.
לא מוזר, כבר כתבו הקדמונים (מהרי"ל יוס"י קב הישר?) שרפים עומדים ממעל ל"ו, בספרות הסגולות והענינים מיוחס לשמש קדושה בפנ"ע.
המהרי"ל רמז גם נ"ח מ"ד למראה.
וגם במגיד משרים עושה מהשמש ענין רוחני.
 

בשלמא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
ואם כל העניין הוא להגיע למספר ד"ם אז יכול להוסיף פתילות שאינן קשורות לנר חנוכה, ולא רק כדי להשלים למספר ד"ם אלא גם למספר מו"ת כדע להימצל מכל מיתה ולא רק הריגת ד"ם.
עדיין יכול להכתב בספר הסגולות החדש.
נזכרתי שהגביר ר' געציל בערגער מלונדון קיבל פעם עליה לתורה אצל הדברי יואל מסאטמאר ובמי שברך נדב 47 פונד כמנין 'יואל', הגיב הדברי יואל על אתר: אונדערהיים האט מען מיך גערופן יואלי'ש (357).
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
רק פה למחות נגד זלזול בדברים שכתבו הקדמונים,
רח"ל, אוי לי לראות כדברים אלו
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
רק פה למחות נגד זלזול בדברים שכתבו הקדמונים,
רח"ל, אוי לי לראות כדברים האלו
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
הנר היה באלכסון והאש גלשה במורד הפתילה עם הירידה במפלס השמן.
לא מבין א' החור קטן א(איך שמייצרים אותו דבר היום)
ב' מה ההגיון זה לא יאיר כשזה בפנים?
 

Elhanan

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
זה לא מנהג:

תנחומא נשא כט:
ילמדנו רבינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מהו להדליק בה בשני. כך שנו רבותינו, נר חנוכה שהותיר בה שמן ביום ראשון, מוסיף עליו כל שהוא ומדליקו ביום שני. ואם הותיר ביום שני, מוסיף עליו ביום השלישי ומדליקו. וכן בשאר הימים. אבל הותיר ביום שמיני, עושה לו מדורה בפני עצמו. למה. כיון שהוקצה למצוה, אסור להשתמש ממנו.

טור או"ח תרע"ז:
הנותר מן השמן והפתילות בליל ראשון, מוסיף עליו ומדליק בליל ב'. נותר בליל ב', מוסיף עליו ומדליק בג', וכן בכל הלילות. נותר ממנו בליל ח', עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו. ואם נתערב ממנו בשמן אחר ואין ששים לבטלו, כתב ה"ר מאיר מרוטנבורק שאין להוסיף עליו כדי לבטלו, ולא דמי לעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביום טוב שמרבה עליהם עצים מוכנין ומבטלן; דשאני התם שאין נהנה מהן עד אחר ביעורן, אבל הכא נהנה ממנו בשעה שהנר דולק. ואסור גם כן לשהותו לשנה הבאה לנר של חנוכה, דחיישינן שמא יבא ליהנות ממנו כיון ששוהה אותו לזמן מרובה. ואפילו אם נותנו בכלי מאוס חיישינן, הלכך אין לו תקנה.

ב"י שם:
כן כתב הרא"ש בפרק במה מדליקין בשם שאילתות דרב אחאי והמרדכי בשם ילמדנו ופסיקתא רבתי...

שו"ע או"ח תרע"ז ס"ד:
הנותר ביום השמיני מן השמן הצריך לשיעור הדלקה עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו שהרי הוקצה למצותו ואם נתערב בשמן אחר ואין ששים לבטלו יש מי שאומר שאין להוסיף עליו כדי לבטלו.

כשבאים לדון בעניינים אלו, חוץ מהעניינים הפנימיים שיש כאן (איך גומרים חג, ואיך עוברים ממערכת של 'נס' למערכת של עבודה שלנו (שזה יותר חביב עלינו ועל הקב"ה), וכן על ההבדל בין אור לאש, הדלקת נרות בערש"ק (כמו בחנוכה) ואבוקה במוצש"ק (אש - כמו בשריפה), בדיקת חמץ ושריפת חמץ), והעניינים ה'חסידיים' (סגולות, טיש וכיוצ"ב), יש כאן שאלות בעצם קיום הלכה זו.
היום ששמים שמן יותר משיעור הדלקה אז זה רק מנהג. אא"כ כבתה קודם השיעור.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
א. צריך לשרוף הפתילות כי הוקצו למצותם, ודוקא בזמנם שהפתילות היו כלות עד סופם, אבל בזמנינו שלעולם אין הפתילות כלות, יכול לסחטן היטב ולשרוף רק את השמן.
ה. יש נוהגים להמתין עד מוצאי י' בטבת כי אז אין סדר ב' ויש זמן.

מה בדיוק נשתנה בתפילות מפעם להיום?
 
חלק עליון תַחתִית