תתבונן בהקשר המשפט, בזמן הזה נראה מיותר שם לגמרי.הישר_והטוב אמר:למה דווקא מילים אלו. אפשר לדוגמא להשמיט את ב' המילים האחרונות.
ליפמן אמר:ראיתי מובא בשלטי הגיבורים על המרדכי בפרק במה מדליקין. שיש קכ"ד תיבות בעל הניסים עם החתימה "כשם שעשית" כנגד יוחנן.
ככל הנראה כוונתו לנוסח שכתב במקום אחר להשמיט שהיו אומרים "כשם שעשיתם להם ניסים כן תעשה לנו".
מהו הנוסח שאכן יש בו קכ"ד תיבות?
שם בהערות מפורש שזוהי הגה"ה בצידי כתה"י... אולם לכאורה היא אכן השמטה, השייכת אל לשון הרוקח ז"ל עצמו, ראה ה"סידור חסידי אשכנז" שכתב וז"ל:(סודות התפילה) לחנוכה, כשמגיע לברכת מודים, עד מעולם קוינו לך, אומרים על הניסים, ויש בו יוחנ"ן תיבות, לפי שיוחנן כהן גדול יסד אותה. וי"א כהני"ם תיבות יש בו, על שם הנס שנעשה על ידי כהנים.
על הניסים ק"ל תיבות כמנין הכהני"ם, שעל ידי כהנים חשמונים היתה התשועה, וכן מן זאת חנוכת עד סוף הפרשה קי"ז תיבות, ופסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה י"ג תיבות, וכתיב זאת חנוכת, וסמיך ליה בהעלותך את הנירות.
החוקרים מייחסים סידור זה לרבי אפרים מבונא ז"ל."על הנסים", כמניין יוחנן תמצא תיבות בברכה זו, עם "כשם שעשית". ופי' הר"ר אלעזר בהר"ר יב"ק = רוקח ז"ל, שיוחנן כהן גדול יסד ברכה זו. וי"א כמניין "כהנים" תיבות יש בברכה זו, ופי' חשמונאי ובניו יסדוהו.
דבש לפי אמר:כמדומני שיש להשמיט את המילים "ובזמן הזה" מנוסח "כשם שעשית".
והשערה זו מתחזקת מכך שהסופר של כת"י זה אכן כתב "כשעמד עליהם" ורק אח"כ תיקן ל"כשעמדה" (הה"א תלויה מעל תיבת "כשעמד").משה נפתלי אמר:אם להשמיט, יש להשמיט תיבת 'עליהם' (שורה 6), שאין לה מקום, ואשר נשתרבבה כנראה מנוסח 'בימי מרדכי' ('כשעמד עליהם המן הרשע').
מקור מנייני התיבות הוא ברוקח, ואין פירושו לפני כעת, אבל לפי העומד בזכרוני ודאי שהוא גרס עליהם.משה נפתלי אמר:דבש לפי אמר:כמדומני שיש להשמיט את המילים "ובזמן הזה" מנוסח "כשם שעשית".אם להשמיט, יש להשמיט תיבת 'עליהם' (שורה 6), שאין לה מקום, ואשר נשתרבבה כנראה מנוסח 'בימי מרדכי' ('כשעמד עליהם המן הרשע'). וניחא למאן דאמר 'כהנים' תבות יש בו. ולמ"ד 'יוחנן' תיבות יש בו, שמא 'בן־יוחנן' כחדא חשיב להו.
א. כמו כן הוא גורס 'ובזמן הזה'.דבש לפי אמר:א. הוא גרס עליהם.
ב. אפשרות למנות את "ואחר כך" כתיבה אחת.
.יחיה אמר:מקור שיטה הזו בפירושי סידור התפילה לרוקח [קמא] לחנוכה.
שאלתי ובקשתי: אַיָּהּ התבה המאה־עשרים־וחמש בתפלת משה?מִן 'אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה' עַד 'וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם' קכ"ה תֵּבוֹת, כְּנֶגְדָּם תִּקְּנוּ חַשְׁמוֹנָאִים קכ"ה תֵּבוֹת בְּ'עַל הַנִּסִּים' שֶׁמִּתְפַּלְלִין בַּחֲנֻכָּה, לְפִי שֶׁמּשֶׁה אָמַר תְּפִלָּה זוֹ כְּשֶׁהֵקִים הַמִּשְׁכָּן 'וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם', וְנִתְקַיֵּם בִּידֵי חַשְׁמוֹנָאִים, וְהֵם הָיוּ כֹּהֲנִים וְיָסְדוּ לוֹמַר בּוֹ כֹּהֲנִי"ם תֵּבוֹת.
וכן במהר"י אבוהב בשם הארחות חיים.משה נפתלי אמר:.יחיה אמר:מקור שיטה הזו בפירושי סידור התפילה לרוקח [קמא] לחנוכה.
ובפירוש 'תפלה למשה' [יט] כתב:שאלתי ובקשתי: אַיָּהּ התבה המאה־עשרים־וחמש בתפלת משה?מִן 'אֲדֹנָי מָעוֹן אַתָּה' עַד 'וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם' קכ"ה תֵּבוֹת, כְּנֶגְדָּם תִּקְּנוּ חַשְׁמוֹנָאִים קכ"ה תֵּבוֹת בְּ'עַל הַנִּסִּים' שֶׁמִּתְפַּלְלִין בַּחֲנֻכָּה, לְפִי שֶׁמּשֶׁה אָמַר תְּפִלָּה זוֹ כְּשֶׁהֵקִים הַמִּשְׁכָּן 'וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם', וְנִתְקַיֵּם בִּידֵי חַשְׁמוֹנָאִים, וְהֵם הָיוּ כֹּהֲנִים וְיָסְדוּ לוֹמַר בּוֹ כֹּהֲנִי"ם תֵּבוֹת.
פירושי סידור התפילה לרוקח [יט] תפלה למשה:לכך יש בעל הנסים דחנוכה קכ"ה תיבות, כחשבון כהנים. ואין אומר ונודה לשמך הגדול סלה, כי אינו במחזורים ישנים, ומרוב ענותו של יוחנן כהן גדול הוסיף תיבה אחת יותר מן יוחנן שעול' קכ"ד, וכחשבון מן ה' מעון עד ויהי נועם, ומן ויהי נועם עד סופו, וכופלין ארך ימים, לומר, כמו שהיה ברכה בחינוכו - כן יהיה בחנוכה בית חשמונים...
ושם [קמא] לחנוכה:מן ה' מעון אתה ועד והדרך על בניהם קכ"ה תיבות, כנגדם תקנו חשמונאים קכ"ה תיבות בעל הניסים שמתפללין בחנוכה, לפי שמשה אמר תפילה זו כשהקים המשכן, והדרך על בניהם ונתקיים בידי חשמונים, והם היו כהנים ויסדו לומר בו כהני"ם תיבות, ואין סיום המזמור כאן בתילים כי אם עד וכוננהו.
בתפלה זו הכהני"ם תיבות, לפי שעל ידי כהנים חשמונים היתה התשועה. מן זאת חנוכת המזבח עד סוף הפרשה קי"ז תיבות, ופסוק תן חלק לשבעה וגם לשמנה וגו' י"ג תיבות, הרי ק"ל תיבות כמנין הכהני"ם. ויש לנו לומר "ונודה לשמך הגדול סלה", וגם "אחר כך" יש לחשב כב' תיבות, אבל קבלתי כהני"ם תיבות בו, ואין לומר ונודה לשמך הגדול סלה.
וב'כל בו' (סימן מד) זה לשונו: וְיֵשׁ קכ"ד תֵּבוֹת בְּ'עַל הַנִּסִּים', כְּנֶגֶד מִנְיַן 'יוֹחָנָן' שֶׁתִּקְּנוֹ. וְכֵן יֵשׁ קכ"ד תֵּבוֹת מִ'תְּפִלָּה לְמשֶׁה' עַד 'וִיהִי נֹעַם', שֶׁאֲמָרוֹ משֶׁה עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁרָצָה לַהֲקִימוֹ בְּכִסְלֵו, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שִׂמְחָה שֶׁל כֹּהֲנִים אַחֶרֶת תִּהְיֶה בְּכִסְלֵו.נבשר אמר:וכן במהר"י אבוהב בשם הארחות חיים. (?)
הלכות חנוכה סי' כב'.משה נפתלי אמר:וכן במהר"י אבוהב בשם הארחות חיים. (?)
https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=29&p=231015#p231015נבשר אמר:כשנפתח האשכול בזכרוני היה שתמהת בזה כבר.
לכאורה זו דעתו של מחבר סידור זה (שכנראה הוא ר' אפרים מבונא), ואין ראיה שזו גירסת הרוקח.יחיה אמר:ב"סידור חסידי אשכנז" שם, בפירוש אומר: ולא גר' עליהם, מצ"ב:
לא דייקתי. סידור חסידי אשכנז הודפס על פי כמה כתבי יד שונים זה מזה, והכניסו גם את ההוספות הפרטיות שבכל נוסח ונוסח (כי לא התייחסו לזה כעדי נוסח של חיבור אחד, אלא כחיבור עם נוסח לא קבוע). וכמובן רק אחד מהנוסחאות מיוחס לרבינו אפרים מבונא, ואיני יודע אם זה שלא גרסינן "עליהם" הוא מנוסח רבינו אפרים.דבש לפי אמר:מחבר סידור זה (שכנראה הוא ר' אפרים מבונא)
דבש לפי אמר:לכאורה זו דעתו של מחבר סידור זה (שכנראה הוא ר' אפרים מבונא), ואין ראיה שזו גירסת הרוקח.יחיה אמר:ב"סידור חסידי אשכנז" שם, בפירוש אומר: ולא גר' עליהם, מצ"ב:
בכל אופן נראה שהגירסא של ק"ל תיבות היא הגירסא בכת"י שהבאתי לעיל בתוספת "ונודה לשמך הגדול סלה", והגירסא של קכ"ה תיבות היא הגירסא בכת"י ההוא כמות שהיא אלא שהמילים "ואחר כך" נמנים כתיבה אחת. ויש להסתפק אם גם בגירסת קכ"ד הן נמנות כתיבה אחת (כך שההבדל הוא במילה אחת, וכיון שמצאנו שיש מחכמי אשכנז שאמרו שלא גורסים "עליהם" אז כנראה זו המילה המושמטת בנוסח קכ"ד) ולפי זה יוצא שבעצם יש שתי אופציות למנות קכ"ה (או עם "עליהם" והמילים "ואחר כך" נחשבים למילה אחת, או בלי "עליהם" והמילים "ואחר כך" נחשבים לשתי מילים)..., או שבגירסת קכ"ד מושמטות שתי מילים והמילים "ואחר כך" נמנות כשתיים.
דבש לפי אמר:לא דייקתי. סידור חסידי אשכנז הודפס על פי כמה כתבי יד שונים זה מזה, והכניסו גם את ההוספות הפרטיות שבכל נוסח ונוסח (כי לא התייחסו לזה כעדי נוסח של חיבור אחד, אלא כחיבור עם נוסח לא קבוע). וכמובן רק אחד מהנוסחאות מיוחס לרבינו אפרים מבונא, ואיני יודע אם זה שלא גרסינן "עליהם" הוא מנוסח רבינו אפרים.דבש לפי אמר:מחבר סידור זה (שכנראה הוא ר' אפרים מבונא)