מדוע בנות הבית אינם מדליקות נרות חנוכה - לדעת הרמ"א

תורת

משתמש רגיל
יש לשאול, לדעת הרמ"א שבני הבית נפרדים מהדלקת בעל הבית ומדליקים בפני עצמם - מדוע אין נוהגים שגם בנות הבית מדליקות.
אכן לגבי אשתו, נקטי' שאשתו כגופו ולכן אינה נפרדת מהדלקת בעלה, אבל לגבי שאר בנות הבית, תיבעי הדלקה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
תורת אמר:
יש לשאול, לדעת הרמ"א שבני הבית נפרדים מהדלקת בעל הבית ומדליקים בפני עצמם - מדוע אין נוהגים שגם בנות הבית מדליקות.
אכן לגבי אשתו, נקטי' שאשתו כגופו ולכן אינה נפרדת מהדלקת בעלה, אבל לגבי שאר בנות הבית, תיבעי הדלקה.
א. יש הנוהגים שגם בנות הבית מדליקות.
ב. זכור לי ששמעתי (ואולי אף ראיתי) בשם החת"ס דהיינו משום כל כבודה שלא תצא להדליק בחוץ.

ג. יש לדון אי מעכב במהדרין או לא, ושמא תליא בפלוגתת הרמב"ם והרמ"א, וא"כ י"ל שבנשים לא חששו להיות מהמהדרין.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לדעתי, רוב ככל השנים, נשים היו עמארציות מוחלטות, ולמרות שהיה להם רגשות חמים מאוד למצוות, קיום המצוות בפועל היה חלש אצלם מאוד. כך בתפילה שכמעט לא נהגו להתפלל, ראיתי בעבר מאחד הפוסקים לפני כמה מאות, שמזהיר שנשים יאכלו שיעור מצה ולא טעימה בעלמא, ואף סעודה ג' ועוד מצוות רבות שנשים ואנשים שווים בהם לא קיימום נשים כדין. אז מה לנו להתפלא אם בנר חנוכה שיוצאת בהדלקת הבעל והאב, לא קיימו ההידור, ולוואי שמה שוודאי חייבות היו מקיימות.  ובפרט שהבנות עשו בדר"כ מה שראו את האמא עושה, והאמא באמת אינה צריכה להדליק שאשתו כגופו.
מלבד זאת האם אין אחד ששאל עצמו איך עד דורנו אין כמעט ספרי הלכות שחוברו לנשים, ונידונים רבים בפרטי חיוב אישה במצוות הם דיונים מהדור האחרון, ואיך לא דנו בפרטי קיום המצוות של חצי עם ישראל עד ימינו אנו. לדעתי מי שמתבונן בזה יהיה לו בזה ישוב ברור למה נהגו שלא כדין שנשים לא הדליקו נר חנוכה.
ואמנם בתופעה זו עצמה שנשים מקיימות מצוות באופן מינימאלי, גם נשות החכמים, היה הרבה מקום לדון. הרוצה דוגמא לדברי יברר מה קורה בבריסק בחילוק בין גברים לנשים במצוות שמחוייבים בהם בשווה.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
קיום המצוות בפועל היה חלש אצלם מאוד. כך בתפילה שכמעט לא נהגו להתפלל, ראיתי בעבר מאחד הפוסקים לפני כמה מאות, שמזהיר שנשים יאכלו שיעור מצה ולא טעימה בעלמא,
במחילה, אי אפשר להכליל.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
תורת אמר:
יש לשאול, לדעת הרמ"א שבני הבית נפרדים מהדלקת בעל הבית ומדליקים בפני עצמם - מדוע אין נוהגים שגם בנות הבית מדליקות.
אכן לגבי אשתו, נקטי' שאשתו כגופו ולכן אינה נפרדת מהדלקת בעלה, אבל לגבי שאר בנות הבית, תיבעי הדלקה.

הטעם הפשוט, מפני שבעבר נישאו בגיל צעיר, ולא היה ענין גדול לחנך (בענין של הידור) עבור 4 או 5 שנים.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
יראתי בפצותי אמר:
קיום המצוות בפועל היה חלש אצלם מאוד. כך בתפילה שכמעט לא נהגו להתפלל, ראיתי בעבר מאחד הפוסקים לפני כמה מאות, שמזהיר שנשים יאכלו שיעור מצה ולא טעימה בעלמא,
במחילה, אי אפשר להכליל.


זאת טענתי, שבהחלט אפשר. כמובן שבימינו שונה לגמרי.
 
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
הטעם הפשוט, מפני שבעבר נישאו בגיל צעיר, ולא היה ענין גדול לחנך (בענין של הידור) עבור 4 או 5 שנים.
אם אין ענין גדול לא מחנכים כלל???
 
אף על פי שאמרו אין עניות בציבור, הרי שדורות רבים, הכלל כלתה פרוטה מכיסו, ומי  אשר יוציא ממון עבור הידור מצות אישה,והיא אינה תובעתו כלל. ואף שגבר חסדו על יראיו ואין מחסור בפרוטה, לא זזו ממנהגם.
 

איפכאניק

משתמש רגיל
מעניין למה לא ביטלו את כל המצוות דרבנן לנשים, אם הם אינן מקיימות אותן
יכול להיות שהנשים בזמנם ישבו בבית ולא קיבלו השכלה כבימינו, אך הם לא הוי טיפשות ועשו את מה "שאמא עשתה" כשהאבא אומר להם להדליק.
יראתי בפצותי אמר:
כך בתפילה שכמעט לא נהגו להתפלל,
תמיד אמרו לי שנשים פעם ישבו בבית בחוסר מעש, ומה היה להם לעשות חוץ מלהתפלל.
יראתי בפצותי אמר:
ובפרט שהבנות עשו בדר"כ מה שראו את האמא עושה, והאמא באמת אינה צריכה להדליק שאשתו כגופו.
ומסתמא מה שלא ביטלו שנים בתפילה משום שראו את אמהותיהם מתפללות
יראתי בפצותי אמר:
הרוצה דוגמא לדברי יברר מה קורה בבריסק בחילוק בין גברים לנשים במצוות שמחוייבים בהם בשווה.
אני לא מבין מה נתכוונת, אולי הם לא עושים את המצוות אם פרצוף חמוץ כמו הגברים, אך וודאי הם מקיימות את המצוות קלה כבחמורה במה שהם חייבות כמובן
וכן אם בבריסק הנשים מקיימות את המצוות באופן מסוים (אני מקווה שתסביר), מה הראיה שכך צריך לנהוג שהרי וודאי טעות היא כמו שטענת שכ"ז הגיע אחר שכל הנשים טיפשות היו ולכך לא הקפידו במצוות והיום שרוב הנשים מקיימות את המצוות שחייבות לא אמור להיות שום חילוק בין הגברים לנשים

הייתי כותב אפ"ל רק ראיתי שאתה מפחד מאבנים
 

יאיר אור

משתמש ותיק
אם כי נזכר בכמה פוסקים תי' לענ"ד התי' הוא פשוט וברור למנהג הקבוע ללא עוררין
נשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא, ומ"מ חייבום בנרות חנוכה משום שאף הם היו באותו הנס
אך כל שנפטרו ע"י הדלקת בעה"ב, מה שיש מצוה של מהדרין זה כבר נחשב ככל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות
ומה שלא החמירו על עצמן להדליק לבד לבני אשכנז כמו שופר וכו' משום שחומרא זו הונהגה רק במצוה עצמה שלולי עשייתן
לא קימוה אבל במצות חנוכה שמקיימים מצוותה ע"י הדלקת בעל הבית אין כל ענין שידליקו.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
@איפכאניק זה שאינך יודע שרוב ככל הנשים לא התפללו כלל, לא משנה את העובדא הפשוטה שכך היה, יעויין בדברי המג"א בחיוב תפילה לנשים ובכל האחרונים, ודי היה לשאול את הסבתות הזקנות כמה מעט נשים באירופה התפללו (לצערי דור זה כבר חלף עבר).
נשים לא ישבו בחוסר מעש, ומשפט זה מוכיח עד כמה אינך מבין איך נראו החיים פעם.
בבריסק, נשים מקיימות את המצוות שחייבות בהם, אך לא מדקדקים בהם, לא חוששים שיהיה לכל השיטות, ואף אין מי שבאמת יעיין לבדוק שנעשה כדין, עושים מה שלמדו ומניחים שקיימו בסדר, כנ"ל באיסורים, הבעל לא יטלטל אף במקום עירוב, והאשה כמעט די לה שאומרים שיש שם עירוב. המציאות הזאת אולי מוזרה, אך כך זה שם, וזה בהחלט משקף איך היה היחס בעבר לקיום מצוות אצל נשים.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יאיר אור אמר:
אם כי נזכר בכמה פוסקים תי' לענ"ד התי' הוא פשוט וברור למנהג הקבוע ללא עוררין
נשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא, ומ"מ חייבום בנרות חנוכה משום שאף הם היו באותו הנס
אך כל שנפטרו ע"י הדלקת בעה"ב, מה שיש מצוה של מהדרין זה כבר נחשב ככל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות
ומה שלא החמירו על עצמן להדליק לבד לבני אשכנז כמו שופר וכו' משום שחומרא זו הונהגה רק במצוה עצמה שלולי עשייתן
לא קימוה אבל במצות חנוכה שמקיימים מצוותה ע"י הדלקת בעל הבית אין כל ענין שידליקו.
אם חייבות במצוה, הוא הדין ששייך אצלם מהדרין מן המהדרין, וכל טענתך מחודשת ולדעתי החידוש רחוק מן האמת ואין בו טעם.
 
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
ערוך השלחן סימן תרפט סעיף ה אמר:
ולכאורה אשה, כיון שחייבת – מוציאה גם אנשים בקריאתה. ומכל מקום יש אומרים שהנשים אין מוציאות את האנשים. והטעם משום כבוד ציבור, וכמו שכתבתי בסעיף א. ולכן אפילו ליחיד אינה מוציאה, דלא פלוג (מגן אברהם סעיף קטן ה). ועוד טעם אחר יש בזה: דהנה רבינו הרמ''א כתב בסעיף ב דיש אומרים דאם האשה קוראה לעצמה – מברכת ''לשמוע מגילה'', שאינה חייבת בקריאתה. עד כאן לשונו. וביאור הדברים: דהמרדכי ריש מגילה הביא דבה''ג גורס: נשים חייבות במשמע מגילה, ולא בקריאתה. ולפי זה אתי שפיר התוספתא שהבאנו בסעיף א דנשים פטורות ממקרא מגילה, משום דחיובה הוי רק בשמיעה. ולפי זה אתי שפיר מה שאין מוציאות אנשים, מפני שאינן חייבות בקריאה. אבל עיקר העניין אינו מובן: דלמה בשמיעה חייבות, ולא בקריאה? ונראה לי דבה''ג סבירא ליה דאי אפשר לומר דמטעם שאף הן היו באותו הנס – יהיה חיוב גמור כאיש. דאם כן, למה לן על חיוב מצה לנשים הקישא ד''בל תאכל חמץ'' בפסחים (מג ב)? לימא מטעם דאף הן היו באותו הנס (תוספות מגילה ד א). אלא וודאי דמטעם זה אינו חיוב גמור כאיש לקריאה, אלא די בשמיעה. וגם בחנוכה יש לומר כן, דאין חיובן בהדלקה אלא בראיית נר חנוכה, אלא אם כן יש לה בעל, דמדלקת בשביל הבעל. ולכן אין מוציאות בקריאתן את האנשים. ומיהו נשים – מוציאות, כיון דחיובן שוה. (עיין מגן אברהם סעיף קטן ו, בשם מדרש הנעלם: דגם לעצמה לא תקרא אשה, אלא תשמע מאיש. וצריך לומר דסבירא ליה דקריאה לא נתקנה להן, וצריך עיון. ודעת רש''י ותוספות ריש ערכין דמוציאות גם אנשים, וכן דעת הרבה פוסקים והרמב''ם.)
 

יאיר אור

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יאיר אור אמר:
אם כי נזכר בכמה פוסקים תי' לענ"ד התי' הוא פשוט וברור למנהג הקבוע ללא עוררין
נשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא, ומ"מ חייבום בנרות חנוכה משום שאף הם היו באותו הנס
אך כל שנפטרו ע"י הדלקת בעה"ב, מה שיש מצוה של מהדרין זה כבר נחשב ככל מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות
ומה שלא החמירו על עצמן להדליק לבד לבני אשכנז כמו שופר וכו' משום שחומרא זו הונהגה רק במצוה עצמה שלולי עשייתן
לא קימוה אבל במצות חנוכה שמקיימים מצוותה ע"י הדלקת בעל הבית אין כל ענין שידליקו.
אם חייבות במצוה, הוא הדין ששייך אצלם מהדרין מן המהדרין, וכל טענתך מחודשת ולדעתי החידוש רחוק מן האמת ואין בו טעם.
כבר כתב הביה"ל שהכלל של ב"ש וב"ה הלכה כב"ה לא נאמר על מהדרין 
הרי לך שענין הידור במצוות חנוכה אינו בגדר המצוה עצמה
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
הישר_והטוב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
הטעם הפשוט, מפני שבעבר נישאו בגיל צעיר, ולא היה ענין גדול לחנך (בענין של הידור) עבור 4 או 5 שנים.
אם אין ענין גדול לא מחנכים כלל???
הכוונה שאת עיקר האנרגיה משקיעים בחינוך בדברים שמקיימים כל החיים ולא 5 פעמים.
 
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
הכוונה שאת עיקר האנרגיה משקיעים בחינוך בדברים שמקיימים כל החיים ולא 5 פעמים.
כמה אנרגיה צריך להשקיע בחינוך להדליק נר? דומני שמעט מאוד.
אא"כ תאמר שלא חינכו לזה מפני העוני, ולא מצינו כן.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
הישר_והטוב אמר:
תלמיד נאמן אמר:
הכוונה שאת עיקר האנרגיה משקיעים בחינוך בדברים שמקיימים כל החיים ולא 5 פעמים.
כמה אנרגיה צריך להשקיע בחינוך להדליק נר? דומני שמעט מאוד.
אא"כ תאמר שלא חינכו לזה מפני העוני, ולא מצינו כן.
כדבריכם מחמת העוני היה נחשב להשקעת אנרגיה.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
תלמיד נאמן אמר:


זאת טענתי, שבהחלט אפשר. כמובן שבימינו שונה לגמרי.
לא אעיד על כלל הציבור החרדי אבל בקהילתי עכ"פ זה די מצוי שנשים הן קצת פחות "מחויבות" בדקדוקים והידורים (כמובן לא ברמות קיצוניות של ביטול מצווה כמו הדוג' מן העבר שהבאת).

לדוג' - יש הרבה בתים שאצלם האב והבנים (מגיל בר מצוה) לא סומכים על העירוב, והאם והבנות מטלטלות.
מים אחרונים - נשותינו לא עושות (דנו בזה כמה פוסקים, והרב וואזנר פוסק שזה בסדר שנשים נמנעות מזה, ומ"מ לא זו הסיבה שנשותינו לא מקפידות על זה...).
חומרות בפסח - כידוע בקהילתנו יש הרבה חומרות בפסח, וכמעט בכל בית יש הבדל בין הבנים והבנות (למשל - אכילת סוכר, קמח תפו"א, חלב וכד').

אמנם בכל הנ"ל יש להן על מה שיסמוכו, אבל עדיין תמוה איך הגיע החילוק בין אנשים לנשים בדברים שרמת החיוב זהה. 

(נ.ב. משום מה כשזה מגיע למצוות עשה שהזמ"ג שנשים נהגו לקיים [שמיעת זכור, שופר...] הן מקיימות בהידור)
 
 

חימקו

משתמש ותיק
תורת אמר:
יש לשאול, לדעת הרמ"א שבני הבית נפרדים מהדלקת בעל הבית ומדליקים בפני עצמם - מדוע אין נוהגים שגם בנות הבית מדליקות.
אכן לגבי אשתו, נקטי' שאשתו כגופו ולכן אינה נפרדת מהדלקת בעלה, אבל לגבי שאר בנות הבית, תיבעי הדלקה.
 

מה הנוהג הקיים, האם הבנות שהדליקו בקטנותם מפסיקות להדליק בבגרותם?
הרי אף אחד לא מונע מהם להדליק, אז למה הם מפסיקות?
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
נשים לא בירכו על נר שבת?
וכי לא יכלו לברך את אותה ברכה בשינוי תיבה או שתיים מפני שלא ידעו לקרוא?
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
אלי פלדמן אמר:
שו"ת שלמת חיים לגרי"ח זוננפלד סימן ש"ס
image.png
וכמובן לפ"ז וכן לפי אב רבו מרן החת"ס לא מן הראוי שתעמדנה הנשים בדבקות ליד בעליהן בחוץ כשהם מדליקים כי אם כבר יכולות להדליק לבד
 
 

חריף ובקי

משתמש רגיל
תמהני למה לא הזכירו את ד' המ"ב [תרעה' ט'] שכתב "ועיין בתשובת עולת שמואל סימן ק"ה דלדידן שמדליקין כ"א בפ"ע מ"מ אשה אינה צריכה להדליק דהויין רק טפילות לאנשים".
- הביאור בזה הוא שהגדרת חיוב האשה אינה כחיוב עצמי, אלא כהצטרפות לשאר העם היהודי שחוגג את הנס, ולכן הן עצמן אינן צריכות להדליק אלא מצטרפות להדלקת בעה"ב -
ואגב יש להוסיף שההגדרה הזו שחיוב האשה הוא חיוב טפל לגברים מבו' כבר בריטב"א בשבת [כג' א'] שדקדק כך מל' הגמ', וע"ז מבוססת שיטתו של הבה"ג שחיובם קל מחיוב הגברים.
ובאמת הראבי"ה הסתפק שלד' בה"ג גם בנ"ח אשה לא תוכל להוציא איש, והשט"ג על ההג' מרדכי בסוף שבת [הו"ד בפר"ח תרעה'] באמת נתק' בזה אמאי כאן בה"ג מודה ופי' בזה בכמה סב' עיי"ש.
במאמר המוסגר יש לציין שהרמב"ם והריא"ז כ' להדיא דמדליקין כנגד נשים ג"כ, אך כבר ביארו זאת שהם לשיטתם שבעה"ב הוא המדליק כנגד כל בני הבית וא"כ עיקר התוכן בהידור הוא לציין כמה בני בית חוגגים כאן את נס החנוכה ולכן יש מקום להדליק גם על נשים [ולכן על קטנים לא מדליקין לד' השט"ג והמאירי], אך לדידן שכאו"א מדליק בפנ"ע תוכן ההידור הוא להדליק לבד ולא להצטרף לבעה"ב ולכן יש מקום לפטור נשים [ולכן פסק הרמ"א שגם קטן מחויב בהידור ומתו' קו' הבה"ל].
 

יואלב

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
לדעתי, רוב ככל השנים, נשים היו עמארציות מוחלטות, ולמרות שהיה להם רגשות חמים מאוד למצוות, קיום המצוות בפועל היה חלש אצלם מאוד. כך בתפילה שכמעט לא נהגו להתפלל, ראיתי בעבר מאחד הפוסקים לפני כמה מאות, שמזהיר שנשים יאכלו שיעור מצה ולא טעימה בעלמא, ואף סעודה ג' ועוד מצוות רבות שנשים ואנשים שווים בהם לא קיימום נשים כדין. אז מה לנו להתפלא אם בנר חנוכה שיוצאת בהדלקת הבעל והאב, לא קיימו ההידור, ולוואי שמה שוודאי חייבות היו מקיימות.  ובפרט שהבנות עשו בדר"כ מה שראו את האמא עושה, והאמא באמת אינה צריכה להדליק שאשתו כגופו.
מלבד זאת האם אין אחד ששאל עצמו איך עד דורנו אין כמעט ספרי הלכות שחוברו לנשים, ונידונים רבים בפרטי חיוב אישה במצוות הם דיונים מהדור האחרון, ואיך לא דנו בפרטי קיום המצוות של חצי עם ישראל עד ימינו אנו. לדעתי מי שמתבונן בזה יהיה לו בזה ישוב ברור למה נהגו שלא כדין שנשים לא הדליקו נר חנוכה.
ואמנם בתופעה זו עצמה שנשים מקיימות מצוות באופן מינימאלי, גם נשות החכמים, היה הרבה מקום לדון. הרוצה דוגמא לדברי יברר מה קורה בבריסק בחילוק בין גברים לנשים במצוות שמחוייבים בהם בשווה.
אני מסכים מאה אחוז בנקודת הנחה זו, וכבר תמהת על נשותינו שלא נהגו בגזירת תכשיטין, ואפ' שר"ת כתב "מוטב שיהיו שוגגים..." נשותינו [בפרט יוצאי בית יעקב!] לא מסוגלות לשמוע על עצמם "מוטב שיהיו שוגגים"

אבל, במקרה דידן, לא מסכים.
והטעם כיון שנהגו נשות ישראל להדליק נרות שבת, אפ' שיש חילוקי דינים ביניהם סו"ס לא רחוק ממנו, לכן בקל היו יכולים לקיים מצווה...
 
 
חלק עליון תַחתִית