'או איזו הלכה אחת...'

רואים שקוף

משתמש ותיק
ברצוני להציע בפניכם הלכה אחת ברמב"ם הלכות חנוכה, שעיינתי בה היום, והעסיקה אותי במהלך כל היום.
אשמח לשמוע מה יש לחברים המקשיבים דפה מה לחדש בזה.
 
לשון הרמב"ם, "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה".

ראשית, יש לידע מה היא כוונת הרמב"ם במה שאמר 'ומפני זה', בהלכה א' הר"מ הזכיר את נס הנצחון, ובהלכה ב' הר"מ הזכיר בעיקר את נס פך השמן, האם מפני זה קאי על נס הנצחון, על נס פך השמן, או שמא על שניהם יחד.

'חכמים שבאותו הדור', יש לידע מה מלמדינו. ובגמרא הלשון 'לשנה אחרת קבעום' וכו'.

'שמונת ימים שתחילתן בליל כ"ה בכסליו', מה הוא הלשון תחילתן, ומה בא ללמדנו שמתחיל מהלילה, היה איזו הו"א שבחנוכה יתחיל מהיום, למרות שהיום הולך אחר הלילה.

'ימי שמחה והלל', מנא ליה להר"מ דין השמחה בחנוכה.

'ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה', ראשית מהו ערב ולילה, שנית מדוע חילק את ההדלקה לערב ואת פתחי הבתים ללילה.

מה הוא שכתב להראות ולגלות הנס, מה בין להראות ללגלות.

מה הפסק בכך שימים אלו הן הנקראים חנוכה.

מה עניין הפורים שמוזכר בזה כל עת.
 

איפכאניק

משתמש רגיל
רואים שקוף אמר:
לשון הרמב"ם, "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה".

ראשית, יש לידע מה היא כוונת הרמב"ם במה שאמר 'ומפני זה', בהלכה א' הר"מ הזכיר את נס הנצחון, ובהלכה ב' הר"מ הזכיר בעיקר את נס פך השמן, האם מפני זה קאי על נס הנצחון, על נס פך השמן, או שמא על שניהם יחד.

נראה שהרמב"ם עצמו מחלק, שבתחילה הר"מ כותב "שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי שמחה והלל" וזה על נס הניצחון,
ובהמשך כתב " ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס" וזה על נס פך השמן,
ומש"כ "להראות ולגלות הנס" זה אולי דווקא על נס הפך, דבפורים שנצלו אין דין להראות ולגלות.
 

איכא בשוקא

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
'ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה', ראשית מהו ערב ולילה, שנית מדוע חילק את ההדלקה לערב ואת פתחי הבתים ללילה.
נראה שכוונתו לחלק בין ערב שהוא זמן ההדלק,ה לבין לילה שהוא מצוות ההדלקה, כלומר שיש דין להדליק בלילה, והוא עד שתכלה רגל מן השוק, אבל זמן הדלקתה הוא בערב, ואין מאחרין אותו.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
א. "מפני זה" קאי אתרוייהו כמ"ש הרב @איפכאניק  
ב. "חכמים שבאותו הדור" - אפשר דאתי לאפוקי מדעת הסוברים שהתקנה באותו הדור היתה רק ימי הלל והודאה אך הדלקת נ"ח נקבעה רק לאחר חורבן ביהמ"ק, וזה אתי הר"מ לאשמועי' דלא כן אלא הכל נקבע באותו הדור, וגם מפני שקבעום לשנה אחרת ולא באותה שנה לכן כלל הר"מ "באותו הדור".
ג. "תחילתן בליל כ"ה" - כפשוטו, מותר לרמב"ם להגיד את האמת. ואם נתכוונת לשאול למה הדגיש שמתחילים מהלילה, אולי משום דעיקר מצוות היום היא מיד בתחילת הלילה.
ד. בפשוטו משום שעשאום ימים טובים, וביו"ט יש דין שמחה, וראיתי שהגרח"ק שליט"א מצא מקור לדברי הר"מ במדרש כלשהוא שכתוב שם שהם "ימי חדו". 
ה.ערב הוא תחילת הלילה ולכן הדגיש הר"מ שבכל לילה מדליקים נרות בערב שהוא תחילת הלילה, וכשמדברים כללית על כמה לילות נכון להגיד בכל לילה ולילה וכשמדבר באותו לילה מתי מדליק נקט ערב, שהוא תחילת הלילה.
ו.יתכן לפרש דהנה תמוה שחוץ מהגמ' בשבת לא נזכר בשום מקום נס פך השמן, אלא בעיקר נס המלחמה, עי' מסכת סופרים, מדרשים, יוסף בן מתתיהו, מקבים, ועוד. והביאור בזה כתב השפת אמת דבהתחלה הסתירו את הנס דאין ראוי לגלות הנס, וכדחזי' באלישע וכד השמן, ורק אח"כ תיקנו לגלות ולפרסם הנס, ולפי"ז י"ל דזהו מש"כ הר"מ שתיקנו לגלות ובנוסף לכך  להראות - ע"י הדלקת הנרות.
ז. נ"מ למי שנדר לא לאכול בחנוכה.
ח.זה באמת צ"ע, וביותר מעניין שהלכות חנוכה קבעם הר"מ כהמשך להלכות פורים ולא כנושא בפ"ע. ואולי משום שכבר ביאר קודם לכן בהלכות פורים איסור הספד ותענית ודברי סופרים וכו', לכן הזכיר כאן לבאר שכוונתו כמו שביאר בפורים. ובפשוטו י"ל דהמציאות מוכיחה שחנוכה פחות 'תופס' אצל אנשים כמו פורים ורוב השגרה ממשיכה כרגיל חוץ מהדלקת הנרות, כיון שאין חיוב סעודה וכו' ולכן הדגיש הר"מ שהם ימים טובים בדיוק כמו פורים והדלקת הנר היא כמו מקרא מגילה מדברי סופרים.
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
לומד מכל אדם אמר:
ראיתי שהגרח"ק שליט"א מצא מקור לדברי הר"מ במדרש כלשהוא שכתוב שם שהם "ימי חדו".
איפה נמצאים דברי הגרח"ק ו/או המדרש הכלשהו?
 

תורת

משתמש רגיל
רואים שקוף אמר:
'ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה', ראשית מהו ערב ולילה, שנית מדוע חילק את ההדלקה לערב ואת פתחי הבתים ללילה.
ערב הוא תחילת הלילה. כלומר, ערב של הלילה (אמנם יש ראשונים שסוברים שכל הלילה נקרא ערב) ודברי הרמב"ם ברור מיללו שמדליק בתחילת הלילה על פתחי הבתים והדלקה זו מתקיימת בכל לילה מלילות החנוכה. וכעי"ז כתב בהלכה ה' שבכל יום ויום גומרין את ההלל, כלומר יש דינים שנאמרו בכל לילה ויש דינים שנאמרו בכל יום מימות החנוכה.
רואים שקוף אמר:
מה הוא שכתב להראות ולגלות הנס, מה בין להראות ללגלות.
אולי להראות קאי על הפירסומי ניסא ולגלות קאי על המהדרין מן המהדרין שמדליקים כמנין הימים כדי שיהא היכרא דימים.
אמנם אין זה מתיישב עם דברי הגר"א בביאורו על השו"ע שנוקט בדעת הרמב"ם שהמהדרין מן המהדרין אינו משום הכירא דימים [ופליג בהא על התוס'], וצ"ע.
רואים שקוף אמר:
מה הפסק בכך שימים אלו הן הנקראים חנוכה.
ויש להוסיף ולהקשות מהו 'ה' הידיעה שהוסיף על 'נקראים' שמשמע שאינו בא לחדש שהם נקראים חנוכה אלא בא לומר שהימים שנקראים חנוכה יש להם דין מסוים, אמנם הרמב"ם לא המשיך להשמיע דין השייך לאותם ימים הנקראים חנוכה ואין לומר שקאי על המשך דבריו שכתב 'והן אסורין בהספד וכו' דאי נימא הכי המילה 'הן' מיותרת דהול"ל 'וימים אלו הנקראים חנוכה אסורין וכו', וצ"ע.
רואים שקוף אמר:
'שמונת ימים שתחילתן בליל כ"ה בכסליו', מה הוא הלשון תחילתן,
מה קשה בלשון זה, איזה ניסוח עדיף?
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
איכא בשוקא אמר:
שיש דין להדליק בלילה, והוא עד שתכלה רגל מן השוק, אבל זמן הדלקתה הוא בערב, ואין מאחרין אותו.
אולי ניתן להוסיף שזמן הפרסום הוא בלילה, ולא בערב, ולכך כ' הר"מ דההדלקה היא בערב, ודין על פתחי הבתים הוא בלילה
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד מכל אדם אמר:
ז. נ"מ למי שנדר לא לאכול בחנוכה.
היית יכול לענות את זה על כל השאלות.
כוונתי, שהרמב"ם לא יכתוב בשום מקום על ל"ג בעומר שהוא מקרא ל"ג בעומר וכדו', נ"מ לנדרים.
לבד מזאת שלכל חקירה בתורה יש נ"מ לנדרים גו"ק.
או בצורה קצת יותר בוטה, מי שבטוח שהוא חייב לענות על כל השאלות, מה שיעלה בקדיחת מוחו באותו הרגע, בלא להספיק לחשוב, שכן חייב הוא לענות מיד כשהשואל מסיים את דבריו, אז גם אם הוא @לומד מכל אדם , ככל הנראה הוא עדיין לא למד מאף אדם כיצד ללמוד...
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
לומד מכל אדם אמר:
ז. נ"מ למי שנדר לא לאכול בחנוכה.
היית יכול לענות את זה על כל השאלות.
כוונתי, שהרמב"ם לא יכתוב בשום מקום על ל"ג בעומר שהוא מקרא ל"ג בעומר וכדו', נ"מ לנדרים.
לבד מזאת שלכל חקירה בתורה יש נ"מ לנדרים גו"ק.
או בצורה קצת יותר בוטה, מי שבטוח שהוא חייב לענות על כל השאלות, מה שיעלה בקדיחת מוחו באותו הרגע, בלא להספיק לחשוב, שכן חייב הוא לענות מיד כשהשואל מסיים את דבריו, אז גם אם הוא @לומד מכל אדם , ככל הנראה הוא עדיין לא למד מאף אדם כיצד ללמוד...
למען העמד הדברים על דיוקם התשובה הפשוטה היא שהר"מ כתב שהם נקראים ימי חנוכה כי זה האמת ולא בא לחדש בזה שום הלכה, וזו גם התשובה שכתבתי מלכתחילה, אך לאחמ"כ נמלכתי וחשבתי שבשביל 'למדן' ככת"ר צריך לתת תשובה יותר טובה, ומשום ענה כסיל כאוולתו כתבתי את הנ"מ הנ"ל, 
חוצמזה לא הבנתי מה הבעיה שלכל חקירה בתורה יש נ"מ לנדרים וגו"ק, אטו משו"ה לא צריך להסביר שהימים הללו נקראים חנוכה וסו"ס גם כאן יש את הנ"מ.
וזה רק מעיד שלא חיפשת תשובות אמיתיות אלא להמציא חידושים שלא קיימים מכח קושיות שחלקם לא קשות כלל.
ועוד  יל"ע למה נראה לך שהייתי בטוח שאני חייב לענות על כל השאלות, והכל המצאתי באותו רגע, מניין לך שלא ישבתי ועיינתי בדברי הר"מ כמוך והגעתי להבנה אמיתית בדבריו?
ובצורה קצת יותר בוטה, מי שבטוח שהוא חייב להמציא כמה שיותר שאלות שיעלו במוחו המבריק באותו רגע ללא קצת מחשבה וניסיון להבין באמת את הרמב"ם, ואם ח"ו מעיזים לענות על השאלות שלו זה פוגע לו בכבוד, מוטב שיחפש מקום אחר לשאול שאלות...

 
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
רואים שקוף אמר:
מה הוא הלשון תחילתן
נראה שכיון שימי חנוכה לא מסתיימים בכל שנה באותו תאריך, שהרי זה תלוי אם כסלו חסר או מלא, לכן ההגדרה הנכונה לומר מתי הם ימי חנוכה היא - שמונה ימים שתחילתן כו'.

לומד מכל אדם אמר:
הלכות חנוכה קבעם הר"מ כהמשך להלכות פורים ולא כנושא בפ"ע
שמעתי מחכם אחד, שהרמב"ם לא קבע הלכות עם מספר קצר של פרקים, פחות משלושה. פוק חזי, שבכל פעם שהרמב"ם מצרף כמה הלכות יחד, הרי לפחות באחד מהם יש שני פרקים: תפלין ומזוזה וספר תורה, תפלה ונשיאת כפים, שופר סוכה ולולב.
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
רואים שקוף אמר:
מה הוא הלשון תחילתן
נראה שכיון שימי חנוכה לא מסתיימים בכל שנה באותו תאריך, שהרי זה תלוי אם כסלו חסר או מלא, לכן ההגדרה הנכונה לומר מתי הם ימי חנוכה היא - שמונה ימים שתחילתן כו'.
לומד מכל אדם אמר:
הלכות חנוכה קבעם הר"מ כהמשך להלכות פורים ולא כנושא בפ"ע
שמעתי מחכם אחד, שהרמב"ם לא קבע הלכות עם מספר קצר של פרקים, פחות משלושה. פוק חזי, שבכל פעם שהרמב"ם מצרף כמה הלכות יחד, הרי לפחות באחד מהם יש שני פרקים: תפלין ומזוזה וספר תורה, תפלה ונשיאת כפים, שופר סוכה ולולב.
אמנם אכתי צ"ב היא גופא למה קבע יד חזקתו בתלת, ועוד צ"ע הכא דלא קראם הלכות פורים וחנוכה אלא בשם כולל "הלכות מגילה" ובתוכם כלל הלכות חנוכה.

 
 
חלק עליון תַחתִית